לחיי הדור הצעיר

לכבוד סיום שנת הלימודים, את הפוסט הזה אני רוצה להקדיש לכל הנגנים הצעירים שעובדים בהדרכתי במסגרת התזמורות הצעירות שעליהן אני מנצח – התזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה והתזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים. את השבוע שעבר העברתי כמעט במלואו איתם. הם השקיעו לכל אורך השנה בתזמורות בהמון מסירות ואהבה, הגיעו לחזרות עם המון מוטיבציה, נתנו בקונצרטים את הכי טוב שלהם והגיעו להישגים מרשימים ביותר.  השבוע נפרדתי (זמנית, עד לשנת הלימודים הבאה) משתי התזמורות בתחושה של עצב וגעגוע לאלה שעוזבים, ועם המון ציפייה להמשך העשייה עם הממשיכים בשנה הבאה.

 

FB_IMG_1435010961661

זה היה שבוע די מטורף, במיוחד לנגנים של תזמורת ביה"ס התיכון לאמנויות בחיפה. ביום שני בבוקר, בשעה 08:00, התחלנו חזרה תזמורתית אינטנסיבית של שלוש שעות בביה"ס, שכללה ליווי של ארבע יצירות שונות לגמרי, כולן עם סולנים מתלמידי כיתה י"ב במגמת המוסיקה (קונצ'רטו לקלרינט של י.כ.באך, קונצ'רטו לשני כינורות של י.ס.באך, אלגיה לצ'לו של פורה, קונצ'רטינו לחליל של שמינאד), בנוסף לשתי יצירות מודרניות תובעניות ומצויינות שנכתבו ע"י שניים מתלמידי הקומפוזיציה במגמת המוסיקה (יעל הרי ועמרי שיין), ופרק ראשון מסימפוניה מס' 39 של מוצרט, שאיתו תכננו לסיים את הקונצרט שהתקיים באותו הערב.

 

FB_IMG_1435013020049

 

החזרה התנהלה בקצב מאד מהיר והתחושה בסיומה היתה, למרות העייפות, שהתכנית די מוכנה לקונצרט בערב, פרט לסימפוניה של מוצרט שלגביה לא הייתי בטוח. יום הלימודים נמשך בשיעורים שלי עם כל אחד מארבעת ההרכבים הקאמריים שאותם אני מדריך בחודשים האחרונים (חמישיית פסנתר של שומאן, רביעיית מיתרים של דבוז'אק "האמריקאית", שלישיית פסנתר ברה מינור של מנדלסון ושלישיית מיתרים של קמביני). אלה היו שיעורים לפני אחרונים, לקראת קונצרט קאמרי לסיום השנה שהתקיים ביום חמישי. באותו ערב, כאמור, התקיים קונצרט סיום השנה של התזמורת, באולם בית הספר. זה היה קונצרט מרשים ביותר, שבו כל הסולנים ניגנו מצויין, והתזמורת עשתה עבודה טובה מאד הן בליווי הסולנים והן ביצירות המודרניות שזכו להצלחה.

 

FB_IMG_1435013026868

 

מכיוון שהיצירות של התלמידים היו קצרות מאד, ועל מנת לאפשר לקהל להכיר אותן ולהתרגל אליהן, חזרנו על כל אחת מהן פעם נוספת בקונצרט, וכמובן שהביצוע השני היה מוצלח יותר מבחינת התזמורת. לסיום הקונצרט, החלטתי לבצע את הפתיחה של רוסיני "האיטלקייה באלג'יר" במקום את הפרק מהסימפוניה מס' 39 של מוצרט שהתלבטתי לגביו בבוקר. אמנם לא עשינו חזרה על הפתיחה באותו יום, אבל ביצענו אותה השנה הרבה, וסמכתי על הנגנים שיבצעו אותה היטב. ואכן, זה היה ביצוע ספונטני, אנרגטי, מלהיב ומלא מרץ. היתה לי הרגשה שכל הנגנים נהנו ביחד איתי. לסיום הקונצרט, במחווה מרגשת במיוחד, הקריאו תלמידי כיתה י"ב מהתזמורת דברי פרידה שכתבו לי. זה היה מאד מרגש לשמוע את דבריהם הכנים על התהליך והחוויות שעברו איתי בתזמורת במהלך שלוש שנות לימודיהם.

 

FB_IMG_1435010900389

 

למחרת, ביום שלישי, הגעתי לגבעתיים למפגש סיום השנה עם התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים. את קונצרט הסיום כבר ביצענו לפני כשבועיים בתיאטרון גבעתיים. הפעם נפגשנו לדבר ולסכם. זו היתה שיחה מעניינת מאד, פתוחה וכנה, שבה שמעתי מהנגנים הצעירים את דעתם על כל אחד מהפרוייקטים שהיו לנו השנה, על הרפרטואר, על צורת העבודה, וכמובן הצעות להתייעלות ולשיפור התזמורת. שמחתי לשמוע שכולם רוצים יותר זמן חזרות ויותר שעות עבודה, זה מראה על אכפתיות ורצון להגיע לתוצאה הגבוהה ביותר. כולם מאד מתלהבים מהפרוייקט של "תזמורת ארץ הקודש" – הפרוייקט המשותף עם התזמורת של התיכון לאמנויות מחיפה – ורוצים יותר מפגשים משותפים כאלה. המפגש הסתיים במשחק פינג פונג עם כמה מנגני התזמורת, דרך נפלאה בשבילי לסיים שנה!!!

 

IMG-20150616-WA0002

 

אחד הארועים המשמעותיים ביותר השבוע היה המפגש לסיום השנה בסדרה שלי בהיכל התרבות אור עקיבא ביום רביעי, שבו אירחתי את התזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה. זה היה מפגש מאד מעניין ומרתק הן לקהל והן לנגנים ולי. לא תכננתי יותר   מדי מראש, אלא פשוט נתתי לדברים לזרום. הדגמתי לקהל (מבלי להכין את התזמורת לכך) כיצד למעשה התזמורת לא זקוקה למנצח ויכולה לנגן לבד. התזמורת ניגנה קטע שלם מהפתיחה של רוסיני ללא הניצוח שלי. כשביצעתי את אותו הקטע עם ניצוח הראיתי מה בעצם המנצח יכול להוסיף לנגינה של התזמורת. אחר כך לקחתי קטע מסויים וניצחתי עליו כמה פעמים כשכל פעם אני מבליט כלי או קבוצת כלים אחרת מהתזמורת על ידי הניצוח. באחת ההדגמות כמעט ולא ניצחתי אלא רק הראיתי את השינויים ההרמוניים. לקהל המאזינים, שישבו מאחורי התזמורת, זה היה תהליך מרתק של הקשבה למוסיקה, שלדבריהם, בכל הדגמה נשמעה אחרת.

IMG-20150617-WA0009

 

בקטע מסויים שבו יש סולו חליל הראיתי את ההבדל בין ניצוח שמוביל את הסולנית לבין ניצוח שמלווה את הסולנית ומאפשר לה להוביל אותי. במשך כל המפגש הקהל שאל שאלות וסיפר את רשמיו ותובנותיו מהצפייה וההאזנה. סיימתי את המפגש בקטע שנתתי לנגנים לקרוא מהדף בפעם הראשונה – מתוך סימפוניה מס. 83 של היידן. הראיתי כיצד בתהליך קצר המנצח עושה סדר ביצירה שהנגנים מנגנים ביחד בפעם הראשונה. המפגש כולו התנהל בצורה של דיאלוג בין הקהל לביני והיה מעניין לכולם. זו היתה גם פעילות מגבשת לתזמורת, שבילתה ביחד אחר צהריים שלמים בנסיעות ובנגינה לקהל שאינו מוכר לה.

 

IMG-20150617-WA0003

 

למחרת, ביום חמישי, התקיים הקונצרט המסכם של הפעילות הקאמרית במגמת המוסיקה. החל משעות הצהריים המוקדמות עבדתי עם ההרכבים שלי לקראת הקונצרט, ובערב, כאמור התקיים הקונצרט. הרכבים רבים ומגוונים של שלישיות, רביעיות וחמישיות, הרכבים עם זמרות, עם גיטרות, עם קשתנים ופסנתר, שביצעו מגוון רחב של רפרטואר, עלו על הבמה בזה אחר זה וניגנו ושרו ברמה גבוהה ביותר מוסיקה קאמרית. זה היה אחד הקונצרטים הטובים ביותר במגמת המוסיקה, לפחות ב12 השנים שבהן אני מלמד שם. זו היתה גאווה גדולה לכל צוות המורים ולי לראות ולשמוע תלמידים רבים כל כך מנגנים ברמה כזו (בקונצרט השתתפו 11 קשתנים, כולם מצויינים). בסיום הקונצרט, תלמידי כיתה י"ב הציגו את קטע ההפתעה המסורתי, שכלל אילתור ווקאלי פנומנלי של מרבית תלמידי השכבה מהמגמה, ואחר כך סרט שהם הכינו שבו הם חיקו את מורי המגמה למוסיקה. החלק "שלי" בסרט היה דומה למה שאני עושה עכשיו – כותב בבלוג ומספר על החוויות שלי. אלא שהם הקפידו היטב על הניואנסים שלי וציינו את כל הדברים שעליהם אני נוהג לדבר איתם – האנסמבל, הפועל רמת גן, אימוני הטניס שלי, ומחשבותיי על מגמת המוסיקה בבית הספר… זה היה מאד מאד משעשע. וכך הסתיימה לה שנת לימודים פוריה מאד, בשבוע אינטסיבי עם הרבה עשייה מוסיקלית ועם תלמידים נפלאים (שהם בעצם מוסיקאים מקצועיים צעירים) שגורמים לי בכל שנה מחדש לשמוח על הזכות שנפלה בחלקי לעבוד איתם ולעשות איתם מוסיקה ברמה הגבוהה ביותר, ומצד שני, להתגעגע אליהם עד לתחילת שנת הלימודים הבאה.

 

 

 

התרגשות

השבועות האחרונים הם עמוסים ואינטנסיביים עם הרבה מאד קונצרטים עם תזמורות ומקהלות, והרבה חוויות מרגשות עבורי. בפוסט הזה אסקור כמה מהפעילויות המוסיקליות האחרונות שלי, ואציג את מה שצפוי בשבועות הקרובים.

 

 

DSC_8826

תזמורת התיכון לאמנויות חיפה

 

 

לפני כשבועיים הופעתי לראשונה השנה עם תזמורת ביה"ס התיכון לאמנויות חיפה בתכנית תובענית במיוחד – רוסיני "האיטלקיה באלג'יר" פתיחה, צבי אבני תפילה למיתרים, ומוצרט סימפוניה מס' 39. עבדתי עם התזמורת לקראת הקונצרט הזה במשך ארבעה חודשים, כולל חזרות רבות בסקציות. הרמה של התזמורת עלתה השנה בצורה משמעותית, הן ביכולות האינדיבידואליות של כל נגן והן בנגינה התזמורתית – ההקשבה, הגיבוש, הריכוז, היכולת לנגן ביחד קטעים מורכבים ומסובכים. כל אלה באו לידי ביטוי בקונצרט, שבו התזמורת הפגינה שליטה ברפרטואר התובעני הזה, שליטה בסגנונות השונים, ונגינה מאד מרשימה ומגובשת. הקונצרט התקיים באולם הכט באוניברסיטת חיפה, שהיה מלא בקהל נלהב.

 

 

IMG-20150121-WA0007

נגני האנסמבל לצד תלמידי קונסרבטוריון ב"ש בנגינה משותפת

 

 

באותו השבוע הופעתי עם סולני תל-אביב בקונצרט מרגש במיוחד בקונסרבטוריון באר-שבע, קונצרט שהיה סיום הפרוייקט החינוכי שלנו שם. לאחר שבמשך חודש וחצי נסעתי לב"ש מידי שבוע עם כמה מנגני האנסמבל לחזרות עם תזמורת הקונסרבטוריון, בקונצרט הסיום של הפרוייקט הגעתי לב"ש עם האנסמבל כולו וביצענו במשותף עם הנגנים הצעירים את היצירה שעליה עבדנו איתם – רביעייה ק.157 של מוצרט. הנגנים הצעירים ישבו לצד נגני האנסמבל, היו קשובים ומרוכזים, השתלבו היטב בנגינה של האנסמבל והגיבו היטב לניצוח שלי. באיזשהו שלב במהלך הפרק הראשון, כאשר היתה הפסקה של פעמה אחת לכל התזמורת לפני תחילת הנושא השני, עצרתי את תנועת הידיים והמתנתי, על-מנת להאריך את ההפסקה וליצור מתח לפני נגינת הנושא השני. הסתכנתי במעשה זה, כי מישהו היה יכול לנגן בהפסקה הארוכה שיצרתי ושאינה כתובה בתוים. אך מכיוון שהילדים הנפלאים היו כל כך מרוכזים ודרוכים – אף אחד מהם (וגם אף אחד מנגני האנסמבל שישבו לצידם) לא ניגן, וכך נוצר שקט מתוח ארוך. זה היה מרגש מאד בשבילי, כי התגובה של הנגנים הצעירים לניצוח שלי היתה ברמה של נגני תזמורת מקצועית, וזה קרה בזמן עבודה קצר מאד איתם. בסיום הקונצרט נפרדנו לשלום מהנגנים הצעירים, ואנחנו כבר מתגעגעים אליהם ומצפים להמשיך את שיתוף הפעולה הנפלא איתם.

 

 

IMG-20150121-WA0029

תמונה למזכרת עם הילדים

 

 

למחרת הקונצרט בב"ש נסעתי לחמישה ימים להונגריה, לנצח על התזמורת הסימפונית של העיר סגד. התכנית היתה קשה גם לנגינה וגם לניצוח (הסימפוניה השנייה של שומאן היתה במרכזה), וזמן החזרות שלי איתם היה קצר מאד – יומיים בלבד. בנוסף, מרבית נגני התזמורת לא הבינו אנגלית, כך שהייתי צריך להמעיט בדיבור ולהראות להם בידיים את כל מה שרציתי מהם. זה היה בהחלט פרוייקט מאתגר עבור כולנו, ולשמחתי הוא הצליח. ככל שהראיתי לנגנים יותר בידיים מה שרציתי, כך זכיתי ליותר ריכוז וליותר תגובה. וכך למעשה, החזרות זרמו היטב, הנגינה היתה רציפה ולא איבדתי מומנטום. וגם כשהפסקתי אותם השתדלתי להראות להם מה רציתי בעיקר בניצוח ובשירה ופחות בדיבור, על מנת להיות בטוח שכולם הבינו. ניסיתי ליצור איתם במהלך ימי החזרות נגינה מגובשת ומבריקה, בלאנס נכון והקשבה. הקונצרט היה מצוין, והרגשתי שהתזמורת היתה לגמרי איתי מתחילתו ועד סופו. במיוחד אהבתי את הביצוע של הפרק השלישי, האיטי, שבו התזמורת נשמעה מאד צלולה, שירתית ואספרסיבית. היה תענוג, ותגובות הקהל היו נלהבות מאד.

 

 

10407786_768843279876020_7857473173623823812_n

קונצרט באולם התיאטרון בסגד, הונגריה

 

ומרגע שחזרתי ארצה אני מרוכז כל כולי באתגר העצום שעומד לפני ולפני האנסמבל ומקהלות מורן – יצירתו הנפלאה של חיים פרמונט "ישרא וישמע" למקהלת ילדים, מקהלה מעורבת, תזמורת כלי קשת, קלרינט, פסנתר וכלי הקשה. היצירה הולחנה לטקסטים של מיריק שניר, אשר מבטאים חרדות וחששות שך ילדים במציאות הישראלית של ימינו. יש בטקסטים חרדות ממלחמות ומהרג, ומצד שני כמיהה לשלום. למרות התכנים היצירה היא לחלוטין לא פוליטית, ומבטאת את המציאות בארץ בעיניהם של הילדים ושל אמותיהם. היו לי כבר חזרות עם כל אחת מהמקהלות לחוד ועם שתי המקהלות ביחד, וכבר ניתן לשמוע עד כמה היצירה הזו מרגשת ומצמררת. הטקסטים חזקים מאד. הנה הטקסט של אחד השירים (הפחות "אגרסיביים") מהיצירה

וְהַלֵּב

כּוֹאֵב מִנְּשׂוֹא

אוֹהֵב מִשנוֹא

הַלֵּב

וְיָדַעְתִּי

הַבֶּכִי יָבוֹא

גַּל אַחַר גַּל

נִמְסְכָה בִּי מְליחוּתוֹ

וְלַפֶּתַח כְּאֵב רבֵֹץ

וְהַלֵּב

כּוֹאֵב מִנשוֹא

אוֹהֵב מִשנוֹא

הַלֵּב

בָּא הַבֶּכִי

הַבֶּכִי הָלַך

 שֶׁלִּי, שֶׁלָּך

קָצַרְנוּ שְׂעוֹרִים

נָעַלְנוּ שְׁעָרִים

וְהַלֵּב

כּוֹאֵב מִנְּשׂוֹא

אוֹהֵב מִשנוֹא

הַלֵּב

וְיָדַעְתִּי

הַבֶּכִי יָבוֹא

 

הפרוייקט הזה הוא באמת יוצא דופן ומעורר הרבה התרגשות – זו יצירה שכמוה לא ביצעתי מעולם, ואני שוקד עליה רבות ומצפה לתחילת החזרות עם האנסמבל בשבוע הבא.

 

 

 

c4591d10-a9cf-c889-2a41-418b6e73d0d9_660

האולם החדש בלוגרוניו, ספרד, שבו נופיע בעוד שבועיים

 

 

ולאחר סיום הפרוייקט הזה, ניסע להופיע בקונצרט בספרד, בעיר לוגרוניו. באולם חדש של 1300 מקומות, בתכנית רומנטית שבמרכזה הקונצ'רטו לפסנתר מס' 2 של שופן עם הפסנתרנית דינה יופה, וסימפוניה מס' 6 של שוברט.

אמשיך לעדכן בפוסטים הבאים.

 

 

 

 

 

 

הקונצרטים הסתיימו, הלילה נוסעים

הקונצרטים בסדרת המנויים של האנסמבל הסתיימו. הקהל הרב שהגיע כלל גם הרבה צעירים והרבה מוסיקאים, וזה חשוב מאוד לאנסמבל. הצ'לן גבריאל ליפקינד הרשים מאוד וניגן את הקונצ'רטו של שומאן בכל ערב בצורה אחרת, וזה הכריח אותי ואת האנסמבל להיות כל הזמן מרוכזים.

IMG_4852

הצ'לן גבריאל ליפקינד בסיום הקונצ'רטו של שומאן. ביצוע שונה בכל ערב.

 

היצירה של איל אדלר בוצעה היטב ע"י הפסנתרן עמית דולברג וע"י האנסמבל, וגם התקבלה היטב ע"י הקהל, בין היתר בזכות  ההסברים וההדגמות שקדמו לביצועה.

1422423_10203637617050838_1681058389_n

הפסנתרן עמית דולברג ביצירה "מרחבים" של איל אדלר.

 

IMG_4830

המלחין איל אדלר לוחש משהו להדס בחזרה שלפני הקונצרט בשטריקר. הוא לא שמע על המשפט "בלי סודות בחברה"

 

Ayal 1

ועל הבמה בכפר שמריהו, איל אדלר בכמה דברי הסבר לקהל לפני ביצוע יצירתו. ההסברים עזרו מאוד לקהל.

 

האנסמבל ניגן את הסימפוניה מס' 26 של היידן ואת הסימפוניה הפשוטה של בריטן ברמה גבוהה מאוד. וההפתעה הגדולה של הערב – אלון אולארצ'יק עם "בואי נגיד שאני שלך" באמצע הבריטן. העיבוד לשיר היה מצוין והתחבר היטב לפרק הפיציקטו בסימפוניה הפשוטה של בריטן.

 

20140323_230044

אלון אולארצ'יק עם עמית דולברג ואיתי בסיום הקונצרט בשטריקר

 

סך הכל היתה הצלחה גדולה מאוד, ותגובות נפלאות מהקהל, למרות שגם קיבלנו תגובה אחת זועמת ממנוי ש"לא אוהב שמפתיעים אותו". והיתה גם ביקורת שהתפרסמה בעיתון הארץ והשאירה אותי עם פה פעור… עדיין לא נמצא האדם שהצליח לתרגם לי את הביקורת הזו, ומי שיצליח במשימה יזכה בכרטיס לקונצרט הבא של האנסמבל.

לקריאה לחצו כאן

הלילה אני נוסע עם שתי התזמורות הצעירות שלי – חיפה וגבעתיים – לפסטיבל תזמורות בגרמניה. ההתרגשות גדולה. מצפים לזה מאוד.

WP_20140318_011

התזמורת המשותפת חיפה-גבעתיים. הלילה נוסעים לגרמניה.

 

 

מי נותן סימן?

בבוקר – חזרה גנרלית עם הסולנים גבריאל ליפקינד, עמית דולברג, תלמידים שהצטרפו אל האנסמבל, והאמן האורח (ההפתעה). בערב – קונצרט בירושלים עם הרבה ספונטניות ורגעים משעשעים, כשמעל כולם התעלה אחד מרגעי ההדגמות ללא ניצוח, רגע שבו אף אחד מנגני האנסמבל לא נתן סימן להתחיל לנגן… וכך הסתיים לו יום אינטנסיבי במיוחד, כשהאנסמבל כולו שמח ומשועשע. והחל ממחר, הקונצרטים בסדרה למנויים.

1909338_256771501170475_2127765196_o

האנסמבל בחזרה הגנרלית אתמול, עם הסולן עמית דולברג

 

בפרוייקט הזה קורים הרבה דברים לא צפויים. את רובם אנחנו מכינים כהפתעות, ובעצם רק עבור הקהל הם לא יהיו צפויים. אבל אתמול בקונצרט בירושלים קרו גם כמה דברים שהנגנים לא צפו, וזה יצר כמה רגעים משעשעים במיוחד. כשעליתי לנצח על הסימפוניה הפשוטה של בריטן האנסמבל היה במצב רוח טוב והנגנים הרבו לחייך (יותר מהרגיל). מה גרם לכך? על כך בהמשך.

אבל נתחיל מחזרת הבוקר, שהיתה החזרה הגנרלית לתכנית שאותה אנחנו מנגנים החל ממחר בסדרה למנויים. החזרה החלה עם עבודה מעוררת השראה על הקונצ'רטו לצ'לו של שומאן עם הסולן הנפלא גבריאל ליפקינד. באמת עבודה, נגינה ושיתוף פעולה נפלאים שלו ושל האנסמבל, שיוצרים ביצוע מאוד מיוחד, כזה שלא שומעים בד"כ בקונצרטים. כדאי מאוד לבוא לשמוע אותו. אח"כ ביצענו את היצירה של איל אדלר עם הסולן עמית דולברג, יצירה נהדרת שהלכה והתגבשה במהלך השבוע עד לביצוע הראשון שהיה כבר אתמול בערב, ועוד שלושה ביצועים לפנינו החל ממחר. בהמשך החזרה עברנו על הסימפוניה של היידן וקצת על הסימפוניה הפשוטה של בריטן, ולקראת סיום החזרה הגיע האמן האורח שביצע איתנו את קטע ההפתעה. לקטע הזה הצטרפו גם שניים מתלמידיי בביה"ס התיכון לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה. היה כיף לכולנו לבצע את הקטע הזה, שמתחבר בצורה מאד טבעית וחלקה אל הסימפוניה הפשוטה של בריטן. זו אכן תהיה הפתעה גדולה לקהל, משהו שלא קורה בד"כ בקונצרטים קלאסיים "שמרניים". אבל נחזור אל ההפתעה שהיתה לנגנים אתמול בקונצרט בערב בירושלים.

ובכן, הקונצרט באולם וייז שליד האקדמיה בירושלים היה מלווה בדברי הסבר של ד"ר עמית ויינר, אשר הכין לאנסמבל רשימה של הדגמות לנגן לפני הביצוע של כל אחת מהיצירות. בחזרת הבלאנס עברתי על מרבית ההדגמות עם האנסמבל, אבל ממש בסמוך לפתיחת הקונצרט עמית אמר לי שאולי עדיף שבהדגמות רק התזמורת תהיה על הבמה והוא יזמין אותי אחרי ההדגמות לנצח רק על הביצוע המלא של היצירה. הסכמתי ברצון, וביקשתי שיודיעו להדס (הכנרת הראשית) שאת ההדגמות היא תוביל ללא ניצוח. עד כאן הכל בסדר. לפני הסימפוניה של היידן ההדגמות עברו בשלום, וכך גם לפני הסימפוניה מס' 29 של מוצרט (שאותה ביצענו רק אתמול ולא נבצע בקונצרטים למנויים ממחר). לפני יצירתו של איל אדלר "מרחבים" לפסנתר ותזמורת, עליתי עם האנסמבל לבמה בשביל לנצח בכל זאת על ההדגמות (כי שם הניצוח הכרחי), וגם זה עבר בשלום. אבל לפני הסימפוניה הפשוטה של בריטן האנסמבל ישב על הבמה וכשהגיע הרגע להדגים כולם הסתכלו על הדס וחיכו שהיא תיתן סימן. אלא מה? הקטע שאותו הם התבקשו להדגים מתחיל ללא כינור ראשון, כך שלא היא זו שאמורה היתה לתת את הסימן. אז מי כן אמור לתת את הסימן? הדס סימנה לראשי הסקציות האחרים שלא היא אמורה לתת סימן, וכנראה (לפי מה שסיפרו לי, לא הייתי שם) שבמשך זמן די ממושך של שתיקה כל אחד חיכה שהשני יתן סימן להתחיל, עד שבסופו של דבר שולי (מובילת הויולות) תפסה פיקוד, נתנה סימן והאנסמבל החל לנגן את כל 11 התיבות של ההדגמה, ומאותו רגע הנגנים לא הפסיקו לצחוק. הביצוע של הסימפוניה הפשוטה של בריטן היה, לפיכך, מאוד משוחרר, אנרגטי ושמח.

וכך, אחרי חמישה ימי חזרות וקונצרט אחד בסדרה של האקדמיה בירושלים, מחר בערב, מוצ"ש 22.3.2014 אנחנו מתחילים את סדרת הקונצרטים למנויים מס' 5 שלנו לעונה זו, באודיטוריום רפפורט בחיפה. יהיה שמח, מיוחד, ובעיקר – מלא בהפתעות!!!

 

חוויות והפתעות

אחרי החזרה עם הסולן גבריאל ליפקינד ניתן לומר בוודאות: בקונצרטים הקרובים תהיינה הפתעות בכל אחת מהיצירות. הנגינה ביחד עם גבריאל ליפקינד היא חוויה מוסיקלית יוצאת דופן לכולנו, עשייה מוסיקלית משותפת ועמוקה שיש בה הרבה חיפוש והנאה. לא כדאי להחמיץ.

1941612_256497801197845_830085519_o

הצ'לן גבריאל ליפקינד עם האנסמבל בחזרה הבוקר בשטריקר. צילמה רוני שיר

 

חוויה יוצאת דופן לנגן עם הצ'לן גבריאל ליפקינד. ללא ספק, זהו אמן מיוחד, מעמיק, מחפש, חושב, יצירתי, שהיכולות הצ'לניות שלו פנטסטיות. ביצענו איתו בחזרה היום את כל הקונצ'רטו של שומאן ואח"כ התחלנו לעבוד ביחד, והיתה ממש הרגשה שאנחנו יוצרים ביחד. עבודה טובה, נעימה, עם הרבה רעיונות יצירתיים והנאה לכולנו. יהיה כיף גדול להופיע איתו.

וכך יצא, מבלי שהתכוונתי, שבכל יצירה בתכנית תהיה הפתעה. בין אם ההפתעה היא במוסיקה עצמה, או בביצוע שהוא לא שגרתי, או בכלי נגינה שיתווסף אל התזמורת שלנו (שאינו כלי קשת ולא כלי נשיפה), ואם באמן אורח שיצטרף באמצע אחת היצירות אל האנסמבל ויבצע שיר – לא יהיה משעמם לרגע.

והיום התפרסמה המלצה בעיתון הארץ על הקונצרטים שלנו, אותה כתב חגי חיטרון:

הארץ המלצה חיטרון

ממתינים לכם בקונצרטים. מהרו לרכוש כרטיסים.

מוצ"ש 20:30 חיפה רפפורט
יום א' 20:30 ת"א שטריקר
יום ב' 20:30 כפר-שמריהו אולם וייל

 

בחברת הצ'לנים הגדולים

ביצוע האנסמבל עם הצ'לן עמית פלד, של הקונצ'רטו לצ'לו של שומאן, פורסם ביחד עם ביצועים של הצ'לן מישה מאיסקי (עם מרתה ארחריץ') ודיויד פינקל (לשעבר רביעיית אמרסון) באתר The Violoncello Foundation לכבוד Valentine's Day שחל אתמול. כבוד גדול עבורנו להיות בחברה כזו!!!

לצפייה באתר The Violoncello Foundation לחצו כאן

הנה הביצוע שלנו עם עמית פלד מקונצרט הגאלה באפריל האחרון.

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=0wZbxBs0vC8]

המפגש הבא שלנו עם הצ'לן עמית פלד יהיה בסט. פטרסבורג ברוסיה בקונצרט שנקיים באולם הפילהרמונית של סט. פטרסבורג בנובמבר הקרוב. הוא ינגן איתנו את הקונצ'רטו לצ'לו בדו מז'ור של היידן.

7381621070_58fe430469

עמית פלד

ואת הקונצ'רטו לצ'לו של שומאן נבצע שוב בקונצרט הקרוב שלנו למנויים, והפעם זה יהיה עם הצ'לן גבריאל ליפקינד. שלושה קונצרטים בסוף מרץ, עליהם אספר באחד הפוסטים הקרובים.

גם עם הצ'לן מישה מאיסקי, שבחברתו אנחנו מופיעים באתר שלמעלה, מתוכננים לנו קונצרטים בחו"ל, אבל על זה אספר בבוא העת.

הפתעה נעימה

קורה לי לפעמים, שאחרי קונצרטים טובים אני מקשיב להקלטה ומתאכזב. הרבה קטעים שבקונצרט הרגשתי בהם כל-כך טוב נשמעים בהקלטה לא ממש ביחד, לא הכי נקי, וההתלהבות שהרגשתי בקונצרט לא עוברת בהקלטה. המקרה ההפוך הוא הפחות נפוץ – קונצרט שלא הרגשתי בו הכי טוב וההקלטה מפתיעה לטובה.

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

עמית פלד ואני. שיתוף פעולה מרגש בקונצרט הגאלה

לפני שבועיים "הכתרתי" כאן בבלוג את קונצרט הגאלה שלנו כאחד הפחות טובים של האנסמבל העונה. הרגשתי בקונצרט שהאנסמבל לא צלצל טוב. באקוסטיקה היבשה של אולם נגה אפשר היה לשמוע כל טעות או אי דיוק והרגשתי שבגלל כמות היצירות האדירה והסגנונות הרבים והשונים שהיו לאנסמבל לנגן בערב אחד – הריכוז ירד ולא היינו ברמה הרגילה שלנו. לפני כמה ימים קיבלתי את הקלטת הוידאו והאודיו של הקונצ'רטו של שומאן מהגאלה, עם עמית פלד (הקלטה: יוסי ברמן, צילום ועריכת וידאו: אלון הראל). בקונצרט עצמו, על הבמה, הרגשתי איזשהו פספוס עם הקונצ'רטו. זו היתה היצירה הארוכה ביותר בתכנית (22 דק'), ועל אף שהיא יצירה נפלאה היא היתה כבדה יחסית לתכנית שהיו בה להיטי אופרה ושירים עם שלמה גרוניך. הנגינה הנפלאה של עמית, כך חשתי, הלכה לאיבוד באולם נגה, ושיתוף הפעולה בין שנינו (שהוא תמיד מרגש כשלעצמו בגלל החברות רבת השנים שלנו והחלק שלו בהקמת האנסמבל) התפספס בגלל הקונטקסט של הקונצרט. והנה עכשיו, כשאני צופה בוידאו של הקונצ'רטו של שומאן אני ממש נהנה ומתרגש. האנסמבל נשמע טוב, עמית מנגן נפלא, והכימיה בינינו מצויינת. יש הרגשה של עשייה מוסיקלית טובה ושיתוף פעולה מוסיקלי איכותי ומרגש. הוידאו עלה ליוטיוב ותוך יומיים הוא הגיע כבר לכמעט 300 צפיות, והתגובות נלהבות (חלק מהן מופיעות כתגובות לוידאו ביוטיוב). בהחלט הפתעה נעימה. כן ירבו הפתעות כאלה. הנה הביצוע של הקונצ'רטו מערב הגאלה, ואחריו עוד שני קטעים מהקונצרט – האריוזו של צ'ייקובסקי עם זמרת הסופרן הנפלאה אלה וסילביצקי, והשיר "נואיבה" עם שלמה גרוניך. תהנו

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=0wZbxBs0vC8]

 

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=BbZaxeNfWbE]

 

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=t6HsOsQiTcw]

קצב אירועים מטורף

קבלת פנים מהודרת; אולם מלא מפה לפה; אוירה יוצאת מהכלל; קטעי אופרה נפלאים עם סולנים מעולים ומקהלה; שיר אורדו הילדה המקסימה בביצועים מרגשים; ושלמה גרוניך שהקפיץ את כל יושבי אולם נגה בערב הגאלה החגיגי. ובינתיים – הערב קונצרט ראשון עם נטליה גוטמן. קצב אירועים מטורף באנסמבל.

לשמחתנו, גם השנה הצלחנו למלא את אולם נגה בערב הגאלה שלנו. האוירה היתה חגיגית מאד, וכבר בקבלת הפנים המושקעת ניתן היה לחוש בכך.

217505_10151584754064618_1125674945_n

הערב עצמו הלך בקרשנדו, כלומר החויה התעצמה מרגע לרגע, והשיא הגיע בהופעתו של שלמה גרוניך עם האנסמבל בסיום הערב.

947302_10151584769274618_725478353_n

שלמה הלהיב את הקהל, תקשר איתו, שיתף אותו, שיתף את האנסמבל ואותי, וגם הצליח לבדר ולשעשע את הקהל. אבל מעל לכל, הוא עשה מוסיקה ברמה הגבוהה ביותר – הלחנים שלו, הנגינה, השירה והתקשורת עם האנסמבל ועם הקהל – כל אלה יצרו חויה בלתי נשכחת לכולם. ההצטרפות של שיר אורדו אליו בשיר ציור, בשירה ובנגינה בכינור, הוסיפה להתרגשות.

IP5A8676 (1)

הביצוע המשותף שלהם, ביחד עם הילדים מקונסרבטוריון גבעתיים ועם האנסמבל, היה מרגש מאוד. שיר אורדו גם שרה את "חופן תותים", שיר חדש שאותו עיבד מתי כספי. השיר מאוד יפה ומרגש, והביצוע שלה היה נפלא.

DE_01501

מפגש עם שני ענקי המוסיקה הישראלית בחדרי האמנים.

עוד לפני עלייתו של שלמה גרוניך לבמה, ביצענו קטעי אופרה מוכרים. זמרת הסופרן הדר עטרי הלהיבה את הקהל בביצוע וירטואוזי תיאטרלי לאריה של אולימפיה מתוך "סיפורי הופמן" של אופנבך.

935354_10151584766679618_820859706_n

אלה וסילביצקי עם הקול המדהים שלה שרה את האריוזו של צ'ייקובסקי מתוך האופרה יולנטה.

27145_10151584767359618_530012773_n

ועודד רייך ביחד עם אלה, הדר, ענת צ'רני ומקהלת זמרי קולגיום – בשיר הטוריאדור מתוך "כרמן" של ביזה.

600998_10151584768974618_327766170_n

החלק הראשון של הקונצרט היה יותר "קלאסי", ובמרכזו הקונצ'רטו לצ'לו של שומאן בנגינתו של עמית פלד.

217499_10151584763934618_1106513946_n

זה היה באמת ערב חגיגי, מרגש ומוצלח, שלשמחתי הצליח הן מבחינה ארגונית והן מבחינה מקצועית.

לא הספקנו לחגוג או להתאושש מערב הגאלה יותר מדי, כי יומיים אחריו התחלנו כבר בחזרות לקראת הקונצרטים למנויים שיחלו הערב. הסולנית שלנו היא הצ'לנית הרוסייה האגדית נטליה גוטמן, שתנגן את הקונצ'רטו של שוסטקוביץ'. החזרות איתה היו חוויה גדולה. היא מנגנת עם הרבה להט, הבעה, ובוירטואוזיות בלתי רגילה. היא גורמת לאנסמבל להישמע נהדר, ויוצרת חוויה מוסיקלית בלתי רגילה.

931238_495239577198553_229390595_n

אני כבר מצפה בכיליון עיניים לקונצרט הערב. הקונצרטים יתקיימו הערב 4.5 בתל-אביב (שטריקר בשעה 21:00), מחר 5.5 בכפר-שמריהו (אולם וייל בשעה 20:30), ומחרתיים 6.5 בחיפה (אולם רפפורט בשעה 20:30). כדאי מאוד להגיע

ים של חומר, ערמות של פרטיטורות

שבוע מרגש עבר עלי, עם הופעת האנסמבל בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל ועם העפלתה של הפועל רמת גן לגמר גביע המדינה בכדורגל. שבוע מרגש לא פחות צפוי לנו – האנסמבל מצטרף לחזרות שכבר החלו לקראת ערב הגאלה. וכל זה בתוך ים של חומר, ערמות של פרטיטורות, עבודת הפקה ותאומים אינסופיים, ושעות של הכנה בבית.

15 קטעים שונים נבצע בערב הגאלה. חלקם עם זמרים סולנים, חלקם עם מקהלה, חלקם ביחד עם תזמורת הקשתנים הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים, קונצ'רטו לצ'לו של שומאן עם עמית פלד, וכמובן – שירים של שלמה גרוניך שיבוצעו איתו ועם שיר אורדו. המון חומר, המון פרטיטורות, הפקה ענקית, עבודה בלתי נגמרת בענייני תאומים, תוים, לוחות זמנים, וכמובן – שיווק, פרסום, יחסי ציבור, הכנת סרטון שיוקרן בערב עצמו, ומכירת כרטיסים.

בשבוע החולף הופענו עם שלמה גרוניך בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל. ביצענו איתו יצירה חדשה שלו – "חזון אחרית הימים" עפ"י פסוקים מישעיהו פרק ב'.

555016_489799527742558_1226393531_n

נגני האנסמבל בהר הרצל לפני העליה לבמה.

הנה הקטע כפי ששודר בטלביזיה

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=9dOE8bN1MC8]

עוד ארוע מרגש עבורי השבוע, היה העפלתה של הפועל רמת גן לגמר גביע המדינה בכדורגל בעקבות נצחונה בדקה ה91 על הפועל ראשל"צ בחצי הגמר. הרבה שמחה ואושר בתוך עומס העבודה הגדול.

חצי גמר הגביע מול ראשון

היציע האדום השבוע בחצי הגמר.

אמנם החזרות לערב הגאלה כבר החלו, אך עד עכשיו הן היו ללא האנסמבל. עבדתי כבר עם מקהלת זמרי קולגיום ועם תזמורת הקשתנים הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים על הקטעים שלהם בגאלה, נפגשתי לחזרות עם שלמה גרוניך ועם שיר אורדו. אבל בשבוע הקרוב האנסמבל כולו מצטרף לחזרות, כאשר ביום שישי כבר תהיה לנו חזרה עם כל המשתתפים, כולל הסולנים מהאופרה, הצ'לן עמית פלד, שלמה גרוניך, שיר אורדו, המקהלה ותזמורת הקשתנים של גבעתיים, שיצטרפו אלינו לשתי החזרות האחרונות לפני הקונצרט. כל חלקי הפאזל המורכב הזה יתחברו ביחד. השיא יהיה כמובן ביום ראשון 28.4.2013, כאשר נעלה בערב לבמה באולם נגה ביפו לביצוע הקונצרט מול אולם מלא.

פבלו קזלס, עמית פלד ואני

את הרעיון להקים אנסמבל קיבלתי ממנו לפני 14 שנה, אי שם בשבילים של קיבוץ יזרעאל. אנחנו מכירים כבר קרוב ל20 שנה, במהלכן ניגנו ביחד ברביעיית "ארד". הוא עושה קריירה בינלאומית כצ'לן סולן וכפרופסור באוניברסיטת פיבודי באמריקה. כיום הוא מנגן על הצ'לו שהיה שייך לצ'לן האגדי פבלו קזלס. אחד ממסמרי ערב הגאלה – הצ'לן עמית פלד.

7381621070_58fe430469

עמית פלד

 

בביקורים של עמית פלד בארץ אני נפגש איתו לרוב בקיבוץ בו הוא גדל – יזרעאל. בשבילי קיבוץ יזרעאל קיימנו הרבה שיחות ארוכות אל תוך הלילה. באחת מהשיחות האלה, אי שם בשנת 99, הוא זרק לי רעיון – להקים אנסמבל. הרעיון המקורי היה למעשה לחבר את כל הנגנים הצעירים המצטיינים בני גילנו, שעם רובם שנינו ניגנו מוסיקה קאמרית, לתזמורת קאמרית קטנה, ולקיים קונצרט בשידור חי במרכז למוסיקה ירושלים במסגרת הסדרה "צעירים במרכז". זה נשמע לי אז די פשוט, וכרעיון זה ממש הדליק אותי. החלטתי להתחיל לעבוד על זה, ולדבר עם חבריי המוסיקאים. במהלך העבודה התחלתי לחשוב – בעצם, רק קונצרט אחד בירושלים? למה לא לקיים גם קונצרט בתל-אביב? ובהמשך המחשבה התפתחה עוד שלב – את כל המאמצים אני אעשה בשביל פרוייקט חד פעמי ואז הנגנים יתפזרו ובזה זה יסתיים? וכך הגענו לרעיון הסופי – להקים את אנסמבל סולני תל-אביב, רעיון שבסופו של דבר התממש. עמית היה הסולן בקונצרטי הבכורה של האנסמבל במרכז למוסיקה בירושלים ובמרכז עינב בתל-אביב, וכך בעצם הוקם האנסמבל שאני כל-כך מאושר ממנו וגאה בו. עמית ואני מכירים כבר 20 שנה, מתקופת שירותנו הצבאי בתזמורת חיל החינוך. ניגנו ביחד תקופה מסויימת ברביעיית "ארד" (עם הכנר זוהר לרנר והויולן גיא בן-ציוני).

רביעיית ארד שחור לבן

רביעיית ארד 1997

 

ועד היום, בביקורים שלו בארץ, אנחנו ממשיכים להיפגש בקיבוץ יזרעאל ולדבר ממושכות אל תוך הלילה. היו עוד הרבה רעיונות ומחשבות שנזרקו לאויר בשיחות שלנו במשך כל השנים האלה, אבל עד היום לא היה עוד רעיון שהתממש בצורה כל-כך טובה כמו הרעיון שלו להקים את האנסמבל.

עמית הוא כיום צ'לן בינלאומי שמופיע עם תזמורות, ברסיטלים ובפסטיבלים למוסיקה קאמרית בכל העולם, וכמו כן מכהן כפרופסור לצ'לו באוניברסיטת פיבודי שבבולטימור, ארה"ב. לאחרונה זכה עמית בכבוד הנדיר לקבל לרשותו את הצ'לו שעליו ניגן הצ'לו פבלו קזלס. על כך הוא מספר בקטע הוידאו שלהלן

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=28cXvPf_fkM]

בערב הגאלה הקרוב, ב28.4.2013, הוא יופיע איתנו כסולן בקונצ'רטו של שומאן. מצפה לזה בהתרגשות