מבראשוב עד גבעתיים

הרבה טיולים, חזרות אינטנסיביות, סולן מעולה, קונצרט מצוין וארוחה עם הנגנים – בבראשוב, רומניה.

 

20170503_170840

 

אלה היו ארבעה ימים נפלאים ברומניה. הגעתי לעיר בראשוב, עיר קטנה ומקסימה שבהתחלה נראתה לי כמו כפר קטן. רחובות צרים, בתים עם גגות רעפים ונוף מדהים בהרים מסביב. ברחובות לא היו כמעט אנשים, וגם מרבית האנשים שכן ראיתי היו תיירים… שאלתי את עצמי איך זה יכול להיות שבעיר הזאת יש תזמורת סימפונית, אקדמיה וגם בית אופרה? מאיפה המוסיקאים? מאיפה הקהל?

אבל למחרת בבוקר הגעתי לאולם של התזמורת ועל הבמה ישבה תזמורת סימפונית מלאה. לא ידעתי מאיפה הם הגיעו, אבל ישבו על הבמה. התחלנו את החזרה על הסימפוניה השנייה של שומאן, בהתחלה התזמורת נראתה (ונשמעה) לי רדומה, וזה גרם לי להשקיע הרבה אנרגיה, עבודה על ארטיקולציה וצליל אחיד ופריך. בדיעבד הסתבר לי שביום שהגעתי היה חג וכולם היו בחופש, וזה גם הסביר את מיעוט האנשים שראיתי. לאט לאט הבחנתי שהנגנים מתעוררים ומתחילים להגיב. הם השתדלו לבצע את מה שהראיתי וביקשתי, וקיבלו בראש פתוח את הרעיונות המוסיקליים שלי שהיו בשבילם לא "קונבנציונליים", שונים ממה שהם רגילים. בסך הכל החזרה היתה טובה. עברנו על כל הסימפוניה ועל קטעי התזמורת בקונצ'רטו לפסנתר של צ'ייקובסקי.

אחר הצהריים הלכתי לטייל ברגל בעיר. מזג האויר והנוף היו נפלאים. היה כל כך מרגיע, יפה ומהנה. הרבה ירוק, נופים יפים, אויר טוב. ממש כיף.

למחרת סדר היום היה דומה. חזרת בוקר עם התזמורת, וטיול אחר הצהריים. בחזרת התזמורת היה שיפור די מדהים לעומת היום הקודם, וניכר היה שהנגנים הגיעו מוכנים יותר ודרוכים יותר. גם הסולן הסיני ג'יה יואן  ניגן בחזרה את הקונצ'רטו של צ'ייקובסקי. הוא היה די מדהים. הגיע נינוח ורגוע, למרות שנחת רק מאוחר בלילה, כמעט שלא ישן ובכלל לא התאמן, אבל מיד באקורדים הראשונים ניתן היה לשמוע איזה פסנתרן מצוין הוא. ומעבר לפסנתרנות הוא גם יוצר תחושה שהוא "ממציא" את היצירה ברגע הנגינה. יוצר כל צליל ונהנה ממנו.

אחר הצהריים שוב עשיתי טיול והפעם עליתי לראש ההר ברכבל וירדתי ברגל. היה כיף, הנוף היה נהדר, האויר היה טוב. מושלם. ולמחרת בבוקר – החזרה הגנרלית, שבה בעיקר הרצנו את שתי היצירות. התזמורת כבר נשמעה יותר מגובשת ומוכנה, והרגשתי מאד נוח לנצח עליה. לאחר החזרה הגנרלית לא הלכתי לטייל מכיוון שבערב היה הקונצרט, אז בעיקר נחתי במלון.

20170503_163615

הקונצרט בערב היה נהדר. האולם היה מלא, הקהל היה חם ומפרגן, הפסנתרן ניגן מעולה וגם נתן שני הדרנים, התזמורת הגיבה מצוין, וזה נתן לי הרבה ביטחון ו"אומץ" לעשות דברים קצת אחרת מאשר בחזרות. זה כמובן העצים את ההתרגשות של הקונצרט ושל התחושה שאנחנו יוצרים את הרגע.

יצאתי מהקונצרט בהרגשה טובה, ולאחר הקונצרט הצטרפתי אל נגני התזמורת למסעדה שאליה הם הלכו. הסתבר לי שזו מסורת אצלם – אחרי כל קונצרט הם הולכים למסעדה הזאת. כמובן שלא כולם מגיעים תמיד, אבל עדיין הם מקפידים על זה. כל שבוע ביום חמישי יש להם קונצרט ואחריו הם יוצאים ביחד. בעיני זה מנהג מאד יפה. התזמורת היא מקום עבודה שגרתי, ובכל זאת הם שומרים על הערב המיוחד הזה פעם בשבוע לאחר הקונצרט. נהניתי מאד בחברתם, גם שתינו וצחקנו. היה סיום מאד יפה לארבעת הימים הנהדרים ברומניה. למחרת בבוקר נסעתי ביחד עם הסולן לשדה התעופה בבוקרשט, נסיעה של כשלוש שעות שבמהלכה דיברנו הרבה והתיידדנו. גם גילינו שיש לנו כל מיני מכרים משותפים ומוסיקאים ששנינו שיתפנו איתם פעולה. כמו תמיד מדהים ומפתיע לגלות כמה העולם קטן…

חזרתי לארץ, ואל ההכנות לפרוייקטים הבאים.

 

עונת הקונצרטים הבאה

 

בפוסט הקודם סיפרתי מה יהיה בעונת הקונצרטים הבאה של האנסמבל, ועכשיו אני מפרסם כאן לראשונה את הפלייר הרשמי של עונת הקונצרטים הקרובה  של סולני תל אביב, פלייר שיצא ממש בימים האחרונים. מוזמנים לעיין ולהביע דעתכם על התכנית.

 

FB_IMG_1493904325213

 

כבר 30 שנה

מגמת המוסיקה של ביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו חיפה (כיום שם בית הספר הוא "רעות") חוגגת 30 שנה. למעשה השנה זו השנה ה31, אבל רק השבוע אנחנו חוגגים 30 שנה, בערב מיוחד שאליו הוזמנו בוגרי מגמת המוסיקה לדורותיהם. במהלך הערב יתקיים מפגש בוגרים וקונצרט שבו יופיעו המקהלה והתזמורת של בית הספר בשיתוף בוגרים. זה מרגש מאד! אתמול בערב התקיימה החזרה שבה הצטרפו לתזמורת בוגרים מכל 30 שנות המגמה. היה כיף גדול לנצח על התזמורת הזו ולפגוש בוגרים שלא ראיתי הרבה זמן. נבצע בקונצרט פרק מסימפוניית "האפנר" של מוצרט, פרק מהסימפוניה הבלתי גמורה של שוברט, וריקוד סלבוני של דבוז'אק.

מגמת המוסיקה הזו היא יוצאת דופן באופיה וברמתה. הקים אותה ומרכז אותה עד היום דני עקיבא, שביחד עם יכולותיו הפדגוגיות והידע המקצועי שלו הוא מצליח ליצור אוירת לימודים מיוחדת,  ללא תחרות וללא מתחים מיותרים, עם מקום לביטוי אישי של כל תלמיד, ובניית ההתפתחות המוסיקלית והאישית של כל אחד תוך חינוך לאהבת המוסיקה ולאהבה בכלל. המגמה אינה מתרכזת בקידום התלמיד כנגן מבצע בלבד, אלא מלמדת להיות מוסיקאי רחב אופקים. יש במגמה שיעורי קומפוזיציה עם טובי המלחינים שלנו, שיעורי אלתור וניצוח, ותחומים נוספים רבים שאינם נלמדים באופן קבוע במגמות מוסיקה אחרות. זה דבר מאד יוצא דופן וייחודי. אני עצמי למדתי במגמת המוסיקה המופלאה הזו, עם דני עקיבא, חיים פרמונט, נמי ליף, אמיר ברנרד ואירנה גלפנד. כיום אני חבר בסגל ההוראה של המגמה, כמנצח התזמורת ומרכז מוסיקה קאמרית, ואל המורים האלה שכיום הם קולגות שלי, הצטרפו בשנים האחרונות כמה מוסיקאים צעירים יותר כמו זיו קוז'וקרו, תומר הישג וברי מוסקוביץ'.

אז ביום שלישי הקרוב אנחנו פוגשים את הבוגרים וחוגגים ביחד בקונצרט יוצא דופן עם זמרים ונגנים שלמדו במגמת המוסיקה הנהדרת הזו מיום היווסדה ב1986 ועד היום. יהיה מרגש.

FB_IMG_1494753255947

הופעת בכורה עם סולני תל אביב בגבעתיים

 

FB_IMG_1494753336445

יקי ראובן

הרבה שנים גרתי בגבעתיים, ועד היום אני ממשיך לעבוד בעיר, כמנצח התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים. אך מעולם לא הופעתי עם סולני תל אביב בגבעתיים. במוצ"ש 27.5 תתקיים הופעת הבכורה של סולני תל אביב בתיאטרון גבעתיים! זה ארוע מרגש מאד עבורי. הסולן המרכזי בתכנית יהיה נגן המנדולינה הוירטואוז יקי ראובן, שיבצע קונצ'רטו למנדולינה של ויולדי. יקי ואני, מעבר לשיתופי הפעולה הרבים שלנו כמוסיקאים, גם חברים טובים. שיתוף הפעולה עם יקי הוא תמיד מרגש עבורי. כבר הופענו ביחד בעבר הן כמנצח וסולן, הן בנגינה ביחד בכינור ובמנדולינה (בין השאר בקונצ'רטו כפול של ויולדי), והן בהרצאות ובמפגשים חינוכיים. מעבר לעובדה ששנינו פעילים כמוסיקאים מבצעים, שנינו גם עוסקים בחינוך מוסיקלי (יקי כמנהל הקונסרבטוריון בבאר שבע ואני כמנצח תזמורות יצוגיות בקונסרבטוריון גבעתיים ובחיפה), וגם ברמה האישית – שנינו חברים טובים, חברות מיוחדת שנוצרה והתפתחה בתקופה שגרנו בגבעתיים במרחק כמה רחובות אחד מהשני. יהיה מאד מרגש עבורנו להופיע ביחד לראשונה בתיאטרון גבעתיים, העיר שבה הכרנו והתיידדנו.

הנה הפרק השני מקונצ'רטו לכינור ומנדולינה שביצענו יחד לפני כשנה עם סולני תל אביב

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=7DPdkq3JnHc]

עוד שלושה סולנים צעירים יופיעו איתנו בערב הזה – הפסנתרן אלמוג סגל מ"מולטיפיאנו" שהופיעו איתנו לאחרונה, יבצע קונצ'רטו ק.414 של מוצרט. הכנר סלומון מרקמן בן ה17 ינגן את הקיץ של ויולדי. והצ'לן אורי רון, בוגר קונסרבטוריון גבעתיים, יבצע איתנו את וריאציות משה של פגניני.

כרטיסים לקונצרט במבצע 1+1 בטלפון  0546934439

מאסטר קלס בנגינת סולו

התרגשות בחמישייה של שוברט

IMG-20170419-WA0002

הקונצרטים עם החמישייה של שוברט היו מאד יוצאי דופן ומיוחדים עבורי. זו זכות גדולה לבצע יצירה כל כך גדולה, שמיימית, רוחנית, מרגשת,  אלוהית. כמובן שכשמבצעים מוסיקה כל כך נפלאה גם כל הנגנים יותר מעורבים, יותר משתדלים, יותר דרוכים, יותר קשובים מאשר בדרך כלל, וזה השפיע מאד על ההתקדמות בחזרות וכמובן על התוצאה הסופית בקונצרט. הקונצרט האחרון בסדרה, זה שהתקיים בחיפה, היה המוצלח ביותר. ביצוע החמישייה בקונצרט הזה היה הטוב ביותר גם מבחינה טכנית וגם מוסיקלית. היו רגעים מיוחדים שכל נגני האנסמבל ממש "יצרו" את האוירה המוסיקלית ביחד איתי. גם הקהל בחיפה היה הגדול והנלהב ביותר בסדרה, וכלל קבוצה גדולה של צעירים, מתלמידי ובוגרי המגמה למוסיקה בביה"ס התיכון לאמנויות רעות (לשעבר ויצ"ו) חיפה, שניגנו ומנגנים אצלי בתזמורת הצעירה. בהחלט זכות גדולה לבצע מוסיקה נשגבת שכזו מול קהל נהדר כזה.

בנוסף ביצענו בקונצרט את הסימפוניה מס.1 למיתרים של מנדלסון, אותה הוא כתב בגיל 12, ואת הקונצ'רטו לפסנתר וחליל של שולהוף, עם הפסנתרנית מיכל טל והחלילן נעם בוכמן. היצירה של שולהוף קשה מאד לתזמורת, גם למיתרים וגם לשני הקרננים. הקרננים גל רביב ובן דיויס ביצעו אותה היטב,  וביחד עם הקשתנים והסולנים הנהדרים בחליל ובפסנתר, הביצוע של יצירה זו הלהיב מאד את הקהל.

 

סולנים צעירים עם האנסמבל בשטריקר

IMG-20170425-WA0015

הסולנים הצעירים משטריקר בתמונה משותפת לאחר הקונצרט

כמו בעונה שעברה, גם העונה קיימנו קונצרט עם סולנים צעירים מבין התלמידים המצטיינים של קונסרבטוריון שטריקר. עשרה מוסיקאים צעירים ניגנו הפעם עם התזמורת – בחליל, חלילית, קרן יער, פסנתר, כינור וויולה. החזרות לפרוייקט מסוג זה הן תמיד מאתגרות עבור התזמורת ועבורי. בגלל ריבוי הסולנים, כל סולן מקבל כ-25 דקות בלבד בחזרה, שבמהלכן התזמורת חייבת להיות בשיא הריכוז, ללמוד מהר את החלק שלה, ללוות היטב ובמלוא המסירות את הסולן, שלא תמיד הוא  מספיק מנוסה כדי להוביל בעצמו את התזמורת. בנוסף, ניסיתי לנצל את זמן החזרות המועט על מנת לתת לסולנים מאסטר קלס בנגינת סולו עם תזמורת. השתדלתי לתת להם את הכלים וההדרכה בשיתוף פעולה עם תזמורת ועם מנצח, ובניצול מקסימלי של זמן החזרות המועט. ניסיתי לעזור להם להוביל את התזמורת ואותי על מנת שנלווה אותם בצורה הכי טובה. זה היה פרוייקט מאתגר ומאד מספק. הקונצרט היה מרגש. בזה אחר זה עלו הנגנים להופיע כסולנים (חלקם בפעם הראשונה) עם התזמורת, לקול תשואות הקהל, שהיה נלהב ואנרגטי יותר מאשר בדרך כלל בקונצרטים "רגילים", בגלל שהוא היה מורכב בעיקר מ"אוהדים" של הסולנים. הפרוייקטים מהסוג הזה הם חלק מהאג'נדה החינוכית של האנסמבל. אנחנו מקיימים כמה כאלה בעונה, ומתכננים להרחיב את הפעילות הזו בעתיד.

 

בדרך לרומניה

20170501_135115

הנוף מהדרך מבוקרשט לבראשוב

לקראת קונצרט ביום חמישי עם הפילהרמונית של בראשוב ברומניה, אני עושה את דרכי לשם ממש ברגעים אלה, בעיצומו של יום הזיכרון. אנצח שם על תכנית רומנטית יפה ומאתגרת – הקונצ'רטו לפסנתר של צ'ייקובסקי והסימפוניה השנייה של שומאן. יצא לי בשנים האחרונות להופיע בהרבה ארצות ב"אזור" – צ'כיה, פולין, הונגריה, רוסיה. אבל ברומניה זו תהיה הופעתי הראשונה. מצפה לזה מאד.

 

עונת הקונצרטים הבאה באנסמבל

FB_IMG_1493660046965

הכנרת רייצ'ל ברטון פיין

בחודשים האחרונים עמלתי על בניית תכנית הקונצרטים של האנסמבל לעונה הבאה. מלאכת הבנייה היא תמיד קשה ומורכבת. יש לנו מעט תכניות, ולעומת זאת הרבה סולנים, מלחינים ומנצחים מצויינים שראויים ומתאימים להתארח בתכניותינו, ומתוכם צריך בסופו של דבר לסנן. הסינון נעשה מכל מיני שיקולים – איזון בין יצירות, תקופות, ז'אנרים, מלחינים, כלים סולניים, סולנים ישראלים לעומת אורחים מחו"ל, ובנוסף לכל אלה ישנם גם לצד השיקולים האמנותיים שלי את השיקולים השיווקיים. התכנית צריכה להיראות טובה ואטרקטיבית גם לקהל ולא רק לי… ישנם שיקולים תקציביים, שלעיתים "מסננים" סולן או יצירה בשל עלויות גבוהות מידי. ולפעמים גם סולן אורח נופל בגלל שהתאריכים לא מסתדרים. בסופו של דבר זה פאזל די גדול ומורכב, שהרכבתו נמשכת מספר חודשים. כעת, משהסתיימה מלאכת התכנון והבנייה אני יכול לבשר שיצאה תכנית מאד יפה, עם כמה סולנים נהדרים והרבה יצירות מעניינות.

הפסנתרן איתמר גולן ישוב אלינו אחרי למעלה מעשור, וביחד עם אשתו הפסנתרנית נטסוקו אינווה יבצעו קונצ'רטי לשני פסנתרים של באך ושל מוצרט. הכנרת האמריקאית הנפלאה רייצ'ל ברטון פיין, שכבר מספר שנים אני מנסה להביאה אלינו, תגיע לשמחתי בעונה הבאה ותבצע איתנו את קונצ'רטו "לה קמפנלה" של פגניני, הקיץ של ויולדי, נעימות צועניות של סרסטה ועוד כמה יצירות וירטואוזיות מהבארוק ומהמאה ה19. שלושה סולנים צעירים זוכי תחרויות יפתחו איתנו את עונת הקונצרטים בקונצרט ע"ש אסתר בלשה – הפסנתרנים מוחמד אלשיך בן ה-14 מרמאללה, ועדן לורנצן בת ה-17, והכנרת בת ה-14 ליר וגינסקי, שניגנה העונה ביחד עם איתמר זורמן בקטע ההפתעה את "נבארה" של סרסטה והלהיבה את הקהל. ובתכנית אחרת – את הסימפוניה הקונצרטנטית של מוצרט לכינור וויולה יבצעו הכנרת אליזבת' באסוף מארה"ב והויולן אלכסיי לודוויג מרוסיה.

בסדרה "קצת אחרת" נארח שוב את אנדרס מוסטונן שיגיע הפעם עם כינור חשמלי ועם להקתו "מוסטונן ארט ג'אז", עם נגני גיטרות חשמליות וכלי הקשה, וביחד הם יבצעו קונצ'רטי ברנדנבוגיים של באך בסגנון ג'אז. צפוי להיות מחשמל… בתכנית בסגנון יהודי-כלייזמרי נארח את החזן שי אברמסון, ביחד עם הכנר קובי רובינשטיין והקלרניתנית אורית אורבך, והם יבצעו, ביחד ולחוד קטעים מתוך "כנר על הגג", קטעי חזנות מוכרים וקטעי כלייזמר. אנחנו חוזרים לשתף פעולה עם מקהלת מורן וביחד איתם נבצע את הרקויאם של פורה ואת היצירה "ממעמקים קראתיך" של דני עקיבא, אותה ביצענו בעבר במסגרת חג המוסיקה הישראלית. גם זמרת הסופרן קלייר מגנאנג'י תתארח אצלנו, ותבצע את אקזולטטה יובילטה של מוצרט.

אני מאמין שתכנית העונה הבאה, שתתפרסם בקרוב באופן רשמי, היא תכנית טובה, מלהיבה, איכותית וגם מקורית ומעניינת. מוזמנים להגיב ולהביע דעתכם.

חג עצמאות שמח מבראשוב, רומניה

מה לא בסדר עם אבא

קונצרט בכורה מרגש וצילומים עם איתי טיראן

לאחר עבודת הכנה אינטנסיבית של התזמורת, ובמקביל, עבודת שיווק מצויינת ויחסי ציבור ברמה גבוהה, קונצרט הבכורה של התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה ע"ש אליעזר החתי התקיים בסוף ינואר מול אולם מלא, במרכז קריגר בחיפה. וזה היה עוד בערב שבמקביל התקיים בו קונצרט של הפילהרמונית באודיטוריום חיפה. בהחלט הישג יפה!!! בקהל נכחו בין היתר עשרות בוגרים של התזמורת הסימפונית הצעירה ההיסטורית לדורותיה, שהגיעו עם בני משפחותיהם לחוות את תחייתה מחדש של התזמורת בה גדלו. גם בתזמורת עצמה ניגנו כמה מבוגרי התזמורת הצעירה, שנענו לבקשתי ובאו לחזק את התזמורת. עוד היו בקהל ביתו טלי וכמה מנכדיו של אליעזר החתי ז"ל.

זה היה ערב מרגש מאד. התזמורת היתה מוכנה היטב, וניגנה במלוא הריכוז, האנרגיה וההתלהבות. במהלך הביצוע של הסימפוניה הבלתי גמורה של שוברט היו כמה רגעים נפלאים, שמיימיים ממש. תענוג היה לעבוד ולנצח על התזמורת הזו. התגובות היו נלהבות מאד. במהלך הקונצרט הזמנתי לבמה את אחד מבוגרי התזמורת, עומר גולדשטיין, לספר קצת על החוויה המיוחדת שזו היתה לנגן בתזמורת הסימפונית הצעירה חיפה בניצוח אליעזר החתי.

IMG-20170126-WA0021

ומה תכניותיה של התזמורת החדשה להמשך העונה? בשבוע הבא תשתתף התזמורת בצילומים לסדרת טלביזיה בהשתתפות איתי טיראן (שיגלם את מנצח התזמורת), ובסוף יוני יתקיים הפרוייקט המסורתי השנתי של התזמורת המשותפת חיפה-גבעתיים. בתכנית הקונצרט הזה סימפוניית "האפנר" של מוצרט, "כל נדרי" של ברוך, אריה מתוך "המלך הרועה" של מוצרט, ופרקים מתוך קונצ'רטו לפסנתר של מנדלסון, קונצ'רטו לקרן של מוצרט, ועוד.

נגינה מלאה השראה

FB_IMG_1486916159591

בחודש פברואר התקיימו שני פרוייקטים של סולני תל אביב. בראשון ארחנו את הכנר הנפלא איתמר זורמן, שניגן ברגישות יוצאת דופן את הרונדו של שוברט ואת "רפסודיה וינאית" של קרייזלר. תענוג היה ללוות אותו, לשמוע מקרוב את הניואנסים המוסיקליים הרבים שלו, את הגוונים הרבים בצליל שלו, את הפיסוק היפה והטיימינג האמנותי שלו. זו היתה נגינה מלאה בהשראה ובדמיון, ויחד עם זאת ספונטנית מאד. לא היה צריך לדבר הרבה או לתכנן יותר מדי, הוא פשוט לקח את כולם ביחד איתו. חוויה! בחלק ההפתעה בקונצרט הצטרפה אל איתמר הכנרת הצעירה ליר וגינסקי בת ה-13, וביחד עם האנסמבל הם ביצעו את "נבארה" של סרסטה. זה היה אחד הקטעים המלהיבים והסוחפים בקונצרט, בזכות הנגינה המשובחת של שני הסולנים. יצירתה של נעמה פרל "עטרי" שבוצעה בבכורה עולמית התקבלה היטב על ידי הקהל, ובצדק. זו יצירה טובה מאד שכתובה היטב לתזמורת מיתרים, והביצוע היה טוב מאד. ברביעייה אופ. 80 של מנדלסון, שחתמה את הערב, היה כיף לכולם. זו יצירה שבה לכל נגן יש "מה לנגן", והמוסיקה נפלאה, דרמטית, לפעמים קודרת, לפעמים שירתית, לפעמים וירטואוזית. האנסמבל צלצל מצויין, במיוחד בקונצרט השני (בתל-אביב), והקהל קיבל אותו בהתלהבות.

בפרוייקט השני, כעבור מספר ימים, האנסמבל ניגן בניצוחו ובהובלתו של אנדרס מוסטונן האסטוני, בתכנית שרובה הוקדשה לי.ס.באך. לי אישית זה היה קונצרט מאד מיוחד, מכיוון שהופעתי בו כסולן בכינור, בנגינת הקונצ'רטו לשני כינורות של באך ביחד עם מוסטונן. זו היתה עבורי חוויה מיוחדת. אני לא מרבה להופיע ככנר, ולכן בכל פעם שזה קורה, זה מאוד מיוחד בשבילי. השקעתי הרבה באימון ובהכנה לנגינת הקונצ'רטו הכפול, ולשמחתי כבר בחזרה הראשונה יחד עם מוסטונן והאנסמבל הרגשתי נוח. הסגנון של מוסטונן, האנרגיה, הארטיקולציה, הקופצנות, הספונטניות, הדרמטיות בכל צליל – כל אלה מאוד מתאימים לסגנון הנגינה שלי (למעשה הוא הרבה יותר קיצוני ממני). היה מאד כיף, גם בחזרות וגם בקונצרט. הקונצרט כולו היה מלהיב מאד, והקהל שמילא את מרכז ענב בתל אביב הגיב בהתאם.

FB_IMG_1487509912419

הקונצ'רטו לשני כינורות של באך עם מוסטונן

ימים של הצלחות לאוהדים שבעי אכזבות

להיות אוהד של הפועל רמת גן-גבעתיים (גם בכדורגל וגם בכדורסל) זה לא קל. יש המון אכזבות, המון הפסדים, כולל בדקות הסיום, המון מאבקים בתחתית, הרבה שנים בליגות נמוכות, ומעט מאד רגעי אושר ותהילה. אבל התקופה האחרונה היא תקופה טובה, שדווקא כיף להיות בה אוהד הפועל רמת גן. קבוצת הכדורסל, שהוקמה לפני שש שנים על ידי האוהדים, ועלתה שלוש ליגות בחמש שנים, הסתבכה בעונה שעברה במאבקי תחתית הליגה הלאומית, אך שרדה בסיומה. אבל העונה הקבוצה משחקת טוב, נראית טוב, מאומנת מאד, עם תלכיד שחקנים מצוין, ניצחה הרבה משחקים גם מול קבוצות צמרת, וכרגע נמצאת בצמרת הליגה הלאומית, ויכולה להיאבק על עלייה היסטורית לליגת העל. קבוצת הכדורגל, שגם היא משחקת בליגה הלאומית, נמצאת כרגע במקום השלישי וגם היא חזק במאבק על העלייה לליגת העל. אבל מה שמרגש במיוחד הוא הצלחתה של הקבוצה בגביע המדינה בכדורגל. הקבוצה עברה השבוע את שלב רבע הגמר במפגש כפול מול הפועל חיפה מליגת העל ועלתה לחצי הגמר. הלכתי למשחק הראשון מבין השניים, שהתקיים בחיפה לפני מספר שבועות. לצערי אני לא מרבה להגיע למשחקים, ובדרך כלל מתאפשר לי ללכת רק למשחקים קרובים אלי גאוגרפית. המשחק בחיפה היה חוויה. סיימנו אותו בתיקו 1:1 עם שער חוץ ענק ומרגש, שנתן הרבה תקוות לעבור את הקבוצה מליגת העל. והשבוע צפיתי בטלביזיה עם הרבה התרגשות במשחק הגומלין. אני בטוח שלמי שנכח במגרש העוצמות של ההתרגשות היו גבוהות יותר, אבל גם מול הטלביזיה – לראות את הקבוצה שלי מהליגה הלאומית מתמודדת כשווה מול הקבוצה מליגת העל, כובשת שער ראשון, אחר כך נשארת בעשרה שחקנים בעקבות הרחקה לא מוצדקת של שחקן, ואז בשיא המתח כובשת שוב ועולה ל2:0, זו היתה ממש אקסטזה. לקראת הסיום הפועל חיפה כבשה שער מצמק והפכה את דקות הסיום לסיוט שרק רציתי שיסתיים מבלי לספוג עוד שער. זה אכן הסתיים בניצחון ענק 2:1 ובעלייה של הפועל רמת גן לחצי הגמר. אושר גדול. חגגתי בסלון מול הטלביזיה בקפיצות, צעקות וריקודים, כשבתי בת השנה וחודשיים מסתכלת עלי ולא מצליחה להבין מה לא בסדר עם אבא שלה…

להפועל רמת גן יש היסטוריה מאוד מיוחדת בגביע המדינה. היא הקבוצה היחידה בארץ שזכתה בגביע כשהיתה בליגה השנייה (ב-2003). היא הקבוצה היחידה בארץ שזכתה בגביע בעונה שבה ירדה לליגה השנייה (ב2013), והיא אחת מתוך שתי קבוצות בלבד שהשתתפו ביותר מגמר גביע אחד ויש להן 100 אחוזי הצלחה במשחקי גמר הגביע.

אז עכשיו אנחנו חולמים על הישג שלדעתי אין דומה לו בעולם – שתי זכיות בגביע המדינה מהליגה השנייה. חצי הגמר יתקיים בתחילת אפריל, שוב בחיפה!

facebook_1488656275267

אוהדי הפועל רמת גן, השבוע ברבע הגמר

הרבה פסנתרים על במה אחת, ופרוייקט חינוכי עם סולנים צעירים

חודש מרץ צפוי להיות עמוס בארועים מוסיקליים עבורי. האנסמבל יופיע בקונצרטים הבאים למנויים ביחד עם מולטיפיאנו – הרכב הפסנתרנים בהובלת תומר לב. בפעם הקודמת שהם הופיעו איתנו, היו ארבעה פסנתרים על הבמה, לנגינת הקונצ'רטו של באך לארבעה פסנתרים. הפעם יהיו רק שלושה, והם ינגנו את הקונצ'רטו לשלושה פסנתרים של באך. עוד הם ינגנו אתצ "ארץ ארבע השפות" לשני פסנתרים ב-8 ידיים ולתזמורת מאת אריה לבנון, ועיבוד של תומר לב לשני פסנתרים ותזמורת לרונדו של שופן שנכתב במקור לשני פסנתרים. זו תמיד חוויה, ויזואלית ומוסיקלית, להופיע עם ההרכב הזה ועם כל הפסנתרים ביחד על הבמה. מצפה לזה מאד. עוד ננגן בתכנית את סויטת סנט פול של הולסט ואת הרביעייה מס' 8 של שוסטקוביץ'. תכנית גדושה, מגוונת ומאתגרת. הקונצרטים יתקיימו ב18 במרץ בחיפה וב19 במרץ בתל אביב. הנה הפרק הראשון מהקונצ'רטו לשלושה פסנתרים של מוצרט,  מהפעם הקודמת ששיתפנו פעולה, ב2013.

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=eZBTVismQBk]

ובהמשך החודש, עוד פרוייקט חינוכי שלנו עם סולנים צעירים יצא לדרך. במשך כל השנים אנחנו מעודדים מוסיקאים צעירים ונותנים במה לסולנים צעירים מצטיינים, הן בקונצרטים מיוחדים והן בקונצרטים למנויים. רק במהלך העונה שעברה היו לנו שלושה קונצרטים עם סולנים מצטיינים מקונסרבטוריון שטריקר בתל אביב. את העונה הנוכחית פתחנו עם שלושה סולנים צעירים, ביניהם הצ'לנית דניאל אקטע שהצטרפה אלינו לנסיעתנו לפולין. בקונצרט האחרון למנויים בחודש פברואר, כאמור, הופיעה איתנו בקטע ההפתעה הכנרת הצעירה ליר וגינסקי. ובסוף חודש מרץ יתקיים קונצרט מיוחד של האנסמבל, ע"ש לאה ויצחק לוין, במרכז למוסיקה ברעננה, ובו יופיעו חמישה סולנים צעירים עם האנסמבל. שניים מהם יקבלו גם מלגת הצטיינות של הקרן ע"ש לאה ויצחק לוין. בנוסף, נבצע בקונצרט יצירה של המלחין הצעיר עירד יוסף. כמו כן, נשלב בקונצרט נגני כלי נשיפה מצטיינים מתלמידי המרכז למוסיקה ברעננה שיצטרפו אל קשתני האנסמבל בשתי יצירות בתכנית. הקונצרט יתקיים במוצ"ש 25.3.2017, במרכז למוסיקה ברעננה. הנה פרסום הקונצרט.

IMG-20170209-WA0001

 

הערב זה קורה

התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה קמה לתחייה

IMG-20170119-WA0010

במשך עשרות שנים היתה בחיפה תזמורת סימפונית צעירה גדולה ומפוארת, שבה עברו אלפי ילדים ובני נוער. על כולם ניצח המנצח המיתולוגי של חיפה – אליעזר החתי. התזמורת הזו ידעה ימים גדולים, הופיעה בסיורי קונצרטים מוצלחים באירופה, השתתפה בפסטיבלים יוקרתיים, זכתה בתחרויות של תזמורות צעירות, ליוותה סולנים גדולים, הופיעה באולמות קונצרטים מלאים, ניגנה רפרטואר סימפוני מאתגר ותובעני וזכתה להרבה כבוד ותהילה. בשיאה מנתה התזמורת כ80-90 נגנים, שהיו מתכנסים באופן קבוע פעמיים בשבוע לחזרות. מעבר לנגינה המשותפת, הצד החברתי בתזמורת היה חשוב מאוד. במשך השנים נוצרו המון חברויות והיכרויות בתזמורת הזו, זוגות נוצרו שם כולל כאלה שכבר יש להם היום ילדים בני 20 פלוס. כילד חיפאי, גם אני זכיתי לנגן בתזמורת הזו בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים. למדתי שם רפרטואר תזמורתי עשיר שכלל בין היתר את הסימפוניה הראשונה של ברהמס, השמינית של דבוז'ק, השלישית והשביעית של בטהובן, שחרזדה וקפריצ'יו ספרדי של רימסקי קורסקוב, החמישית של צ'ייקובסקי, ועוד. הכרתי שם הרבה אנשים נפלאים, ולמעשה במשך מרבית שנותיי שם רוב חבריי וחיי החברה שלי היו הנגנים בתזמורת. די מדהים!

כבר שנים רבות שהתזמורת הזו לא קיימת בעיר. הנגנים הצעירים בעיר משתתפים בהרכבים מצומצמים ובתזמורות מקומיות של הקונסרבטוריון או המוסד בו הם לומדים, אבל תזמורת עירונית אזורית גדולה כבר לא קיימת.

בחודש מרץ האחרון, ביום הולדתו ה87 של אליעזר החתי, קרה דבר מדהים. אחד מבוגרי התזמורת החליט לחגוג לאליעזר את יום הולדתו עם כל נגני התזמורת לדורותיה. חגיגת יומולדת לאיש שבזכותו כל כך הרבה אנשים נחשפו למוסיקה קלאסית. חגיגת יום ההולדת של אליעזר היתה גם פגישת מחזור מרגשת ביותר עם אנשים שלא התראו למעלה מ-20 שנה. לקראת הארוע הרבה מהבוגרים חזרו להיות בקשר, נוצרו קבוצות ווטסאפ ופייסבוק עם הרבה התכתבויות, תמונות וזכרונות. הארוע עצמו עורר בכולם זכרונות וגעגועים, והעלה אצלי את התהייה – למה בעצם שהתזמורת הצעירה לא תחזור לפעול.

בחודש יוני האחרון, מספר חודשים לאחר אותה חגיגת יום הולדת, אליעזר החתי נפטר. בזמן הלוויתו היה לי בדיוק קונצרט עם האנסמבל ששודר בשידור חי ברדיו. החלטתי להקדיש את אחת היצירות בתכנית לזכרו וכתבתי כמה שורות עליו, שאותן קראה בשידור חיותה דביר, מנחת הקונצרט. באזכרה בתום ה30 פגשתי שוב חלק מהבוגרים של התזמורת.

בעקבות פטירתו של אליעזר החלטתי להקים מחדש את התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה, ולקרוא לה על שמו של אליעזר. דיברתי על כך עם בנו רמי ובתו טלי, וקיבלתי מהם את ברכת הדרך. למעשה הפכתי את התזמורת של מגמת המוסיקה בתיכון לאמנויות "רעות", לשעבר ויצ"ו חיפה, תזמורת שעליה אני מנצח כבר מספר שנים – לתזמורת עירונית שפתוחה לכל נגן צעיר מחיפה והסביבה.

החל מספטמבר האחרון התזמורת הסימפונית הצעירה מקיימת שתי חזרות בכל שבוע בבית הספר, והערב יתקיים קונצרט הבכורה של התזמורת. לקראת הקונצרט שוב התעוררה קבוצת הווטסאפ, בוגרים של התזמורת (כולל כאלה שיותר בוגרים ממני) הצטרפו לחזרות האחרונות כמתגברים, בוגרים רבים מתכננים להגיע עם משפחותיהם, פורסמו כתבות וידיעות רבות בעיתונות, וההתרגשות בשיאה.

אז הערב זה קורה, בשעה 20.00 במרכז קריגר בחיפה. הכניסה חופשית.

IMG-20170121-WA0004

התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה ע"ש אליעזר החתי תבצע בקונצרט הבכורה שלה את היצירות הבאות:

רוסיני – הפתיחה הספר מסביליה

יחזקאל בראון – סרנדה מס. 2 פרק שלישי

ללו – סימפוניה ספרדית לכינור ותזמורת פרק ראשון. סולנית – הגר גרסאי

הופמייסטר – קונצ'רטו לויולה פרק ראשון. סולנית – איה נמליך.

שוברט – סימפוניה מס' 8 – הבלתי גמורה

ברהמס – ריקוד הונגרי מס' 16

התרגשות

השבועות האחרונים הם עמוסים ואינטנסיביים עם הרבה מאד קונצרטים עם תזמורות ומקהלות, והרבה חוויות מרגשות עבורי. בפוסט הזה אסקור כמה מהפעילויות המוסיקליות האחרונות שלי, ואציג את מה שצפוי בשבועות הקרובים.

 

 

DSC_8826

תזמורת התיכון לאמנויות חיפה

 

 

לפני כשבועיים הופעתי לראשונה השנה עם תזמורת ביה"ס התיכון לאמנויות חיפה בתכנית תובענית במיוחד – רוסיני "האיטלקיה באלג'יר" פתיחה, צבי אבני תפילה למיתרים, ומוצרט סימפוניה מס' 39. עבדתי עם התזמורת לקראת הקונצרט הזה במשך ארבעה חודשים, כולל חזרות רבות בסקציות. הרמה של התזמורת עלתה השנה בצורה משמעותית, הן ביכולות האינדיבידואליות של כל נגן והן בנגינה התזמורתית – ההקשבה, הגיבוש, הריכוז, היכולת לנגן ביחד קטעים מורכבים ומסובכים. כל אלה באו לידי ביטוי בקונצרט, שבו התזמורת הפגינה שליטה ברפרטואר התובעני הזה, שליטה בסגנונות השונים, ונגינה מאד מרשימה ומגובשת. הקונצרט התקיים באולם הכט באוניברסיטת חיפה, שהיה מלא בקהל נלהב.

 

 

IMG-20150121-WA0007

נגני האנסמבל לצד תלמידי קונסרבטוריון ב"ש בנגינה משותפת

 

 

באותו השבוע הופעתי עם סולני תל-אביב בקונצרט מרגש במיוחד בקונסרבטוריון באר-שבע, קונצרט שהיה סיום הפרוייקט החינוכי שלנו שם. לאחר שבמשך חודש וחצי נסעתי לב"ש מידי שבוע עם כמה מנגני האנסמבל לחזרות עם תזמורת הקונסרבטוריון, בקונצרט הסיום של הפרוייקט הגעתי לב"ש עם האנסמבל כולו וביצענו במשותף עם הנגנים הצעירים את היצירה שעליה עבדנו איתם – רביעייה ק.157 של מוצרט. הנגנים הצעירים ישבו לצד נגני האנסמבל, היו קשובים ומרוכזים, השתלבו היטב בנגינה של האנסמבל והגיבו היטב לניצוח שלי. באיזשהו שלב במהלך הפרק הראשון, כאשר היתה הפסקה של פעמה אחת לכל התזמורת לפני תחילת הנושא השני, עצרתי את תנועת הידיים והמתנתי, על-מנת להאריך את ההפסקה וליצור מתח לפני נגינת הנושא השני. הסתכנתי במעשה זה, כי מישהו היה יכול לנגן בהפסקה הארוכה שיצרתי ושאינה כתובה בתוים. אך מכיוון שהילדים הנפלאים היו כל כך מרוכזים ודרוכים – אף אחד מהם (וגם אף אחד מנגני האנסמבל שישבו לצידם) לא ניגן, וכך נוצר שקט מתוח ארוך. זה היה מרגש מאד בשבילי, כי התגובה של הנגנים הצעירים לניצוח שלי היתה ברמה של נגני תזמורת מקצועית, וזה קרה בזמן עבודה קצר מאד איתם. בסיום הקונצרט נפרדנו לשלום מהנגנים הצעירים, ואנחנו כבר מתגעגעים אליהם ומצפים להמשיך את שיתוף הפעולה הנפלא איתם.

 

 

IMG-20150121-WA0029

תמונה למזכרת עם הילדים

 

 

למחרת הקונצרט בב"ש נסעתי לחמישה ימים להונגריה, לנצח על התזמורת הסימפונית של העיר סגד. התכנית היתה קשה גם לנגינה וגם לניצוח (הסימפוניה השנייה של שומאן היתה במרכזה), וזמן החזרות שלי איתם היה קצר מאד – יומיים בלבד. בנוסף, מרבית נגני התזמורת לא הבינו אנגלית, כך שהייתי צריך להמעיט בדיבור ולהראות להם בידיים את כל מה שרציתי מהם. זה היה בהחלט פרוייקט מאתגר עבור כולנו, ולשמחתי הוא הצליח. ככל שהראיתי לנגנים יותר בידיים מה שרציתי, כך זכיתי ליותר ריכוז וליותר תגובה. וכך למעשה, החזרות זרמו היטב, הנגינה היתה רציפה ולא איבדתי מומנטום. וגם כשהפסקתי אותם השתדלתי להראות להם מה רציתי בעיקר בניצוח ובשירה ופחות בדיבור, על מנת להיות בטוח שכולם הבינו. ניסיתי ליצור איתם במהלך ימי החזרות נגינה מגובשת ומבריקה, בלאנס נכון והקשבה. הקונצרט היה מצוין, והרגשתי שהתזמורת היתה לגמרי איתי מתחילתו ועד סופו. במיוחד אהבתי את הביצוע של הפרק השלישי, האיטי, שבו התזמורת נשמעה מאד צלולה, שירתית ואספרסיבית. היה תענוג, ותגובות הקהל היו נלהבות מאד.

 

 

10407786_768843279876020_7857473173623823812_n

קונצרט באולם התיאטרון בסגד, הונגריה

 

ומרגע שחזרתי ארצה אני מרוכז כל כולי באתגר העצום שעומד לפני ולפני האנסמבל ומקהלות מורן – יצירתו הנפלאה של חיים פרמונט "ישרא וישמע" למקהלת ילדים, מקהלה מעורבת, תזמורת כלי קשת, קלרינט, פסנתר וכלי הקשה. היצירה הולחנה לטקסטים של מיריק שניר, אשר מבטאים חרדות וחששות שך ילדים במציאות הישראלית של ימינו. יש בטקסטים חרדות ממלחמות ומהרג, ומצד שני כמיהה לשלום. למרות התכנים היצירה היא לחלוטין לא פוליטית, ומבטאת את המציאות בארץ בעיניהם של הילדים ושל אמותיהם. היו לי כבר חזרות עם כל אחת מהמקהלות לחוד ועם שתי המקהלות ביחד, וכבר ניתן לשמוע עד כמה היצירה הזו מרגשת ומצמררת. הטקסטים חזקים מאד. הנה הטקסט של אחד השירים (הפחות "אגרסיביים") מהיצירה

וְהַלֵּב

כּוֹאֵב מִנְּשׂוֹא

אוֹהֵב מִשנוֹא

הַלֵּב

וְיָדַעְתִּי

הַבֶּכִי יָבוֹא

גַּל אַחַר גַּל

נִמְסְכָה בִּי מְליחוּתוֹ

וְלַפֶּתַח כְּאֵב רבֵֹץ

וְהַלֵּב

כּוֹאֵב מִנשוֹא

אוֹהֵב מִשנוֹא

הַלֵּב

בָּא הַבֶּכִי

הַבֶּכִי הָלַך

 שֶׁלִּי, שֶׁלָּך

קָצַרְנוּ שְׂעוֹרִים

נָעַלְנוּ שְׁעָרִים

וְהַלֵּב

כּוֹאֵב מִנְּשׂוֹא

אוֹהֵב מִשנוֹא

הַלֵּב

וְיָדַעְתִּי

הַבֶּכִי יָבוֹא

 

הפרוייקט הזה הוא באמת יוצא דופן ומעורר הרבה התרגשות – זו יצירה שכמוה לא ביצעתי מעולם, ואני שוקד עליה רבות ומצפה לתחילת החזרות עם האנסמבל בשבוע הבא.

 

 

 

c4591d10-a9cf-c889-2a41-418b6e73d0d9_660

האולם החדש בלוגרוניו, ספרד, שבו נופיע בעוד שבועיים

 

 

ולאחר סיום הפרוייקט הזה, ניסע להופיע בקונצרט בספרד, בעיר לוגרוניו. באולם חדש של 1300 מקומות, בתכנית רומנטית שבמרכזה הקונצ'רטו לפסנתר מס' 2 של שופן עם הפסנתרנית דינה יופה, וסימפוניה מס' 6 של שוברט.

אמשיך לעדכן בפוסטים הבאים.

 

 

 

 

 

 

מוות, לידה, והרבה חוויות

הפרוייקט המדהים של "מוות ולידה"; הקונצרט המרגש בסנט פטרסבורג; ההפתעות המשעשעות עם קלייר מגנאג'י ועם אלון אולארצ'יק; הביקורות המפרגנות מנעם בן זאב; השידורים החיים באינטרנט; סיכום הארועים המרכזיים באנסמבל בשנת 2014

 

לידה של יצירה

10423299_10152926172669535_5680187383078788224_n

אינאס מסאלחה עם סולני תל-אביב ב"מוות ולידה" של נעם סיון

 

היצירה הכי "לא שגרתית", תובענית ומרגשת שביצענו השנה היתה "מוות ולידה" של נעם סיון – יצירה בעברית ובערבית שבה למעלה מ20 טקסטים שונים, בשתי השפות. ההכנה הארוכה והאינטנסיבית של היצירה, שכללה למידת ההיגוי והטקסטים בערבית, למידה של הפרטיטורה, עבודה יסודית עם המקהלה ועם הסולניות, והכנת התזמורת לביצוע – כל אלה יצרו התרגשות יוצאת דופן בביצוע הבכורה של היצירה. התגובות, שלא כמקובל ביצירות ישראליות, בודאי לא ביצירות ארוכות של למעלה מחצי שעה, היו יוצאות מהכלל טובות. בזכות שיתוף הפעולה והמסירות של כל המעורבים, ובראשם המלחין נעם סיון וזמרת הסופרן אינאס מסאלחה, וכמובן עינת ארונשטיין ואני – נולדה היצירה החדשה והמרגשת הזו. הנה קטע קצר מתוכה

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=5gWoTpWc1_4]

 

בשנת 2014 ביצענו יצירות ישראליות רבות בבכורה עולמית – יצירה של נמרוד סהר, עליה ניצח דוד גריילסאמר, יצירה לפסנתר ותזמורת של איל אדלר, "עד מתי" של יבגני לויטס למילים של יעקב ברזילי, סויטה בסגנון עתיק של אריה ברדרומא, מחזור השירים של בעז בן-משה אותו ביצענו ממש לפני מספר שבועות, יצירתה של דקלה בניאל "דירה להשכיר" בקונצרט לילדים, וכאמור, "מוות ולידה" של נעם סיון.

 

ערב בלתי נשכח

הנסיעה שלנו לרוסיה לפני חודשיים היתה חלומית, והקונצרט על הבמה באולם הפילהרמונית של סנט פטרסבורג היה בלתי נשכח. האולם עצמו, האקוסטיקה המדהימה, הקהל הרב שמילא אותו וישב לאורך כל הקונצרט קשוב ומרותק, התגובות החמות והנלהבות, היחס החם והאוהד שקיבלנו והארוח הנפלא לו זכינו – כל אלה הפכו את הנסיעה הזו להצלחה גדולה. זאת למרות שהיתה לנו הכנה לא אידאלית – שתים וחצי חזרות בלבד, שאחת מהן בחדר עם אקוסטיקה בלתי אפשרית לעבודה, סולן שהגיע רק לחזרה של 40 דק' בבוקר הקונצרט, ונשפנים שאינם מנגני האנסמבל אלא מקומיים. אבל כנראה שהתנאים, העובדה שכולם היו ממוקדים רק במטרה הזו (ולא צריכים לרוץ מהחזרה לעבודה אחרת או לקחת את הילדים), והאולם המדהים – כל אלה גרמו להצלחה הגדולה שלנו ברוסיה.

10750479_10152338429192237_7006720746054558077_o

האנסמבל עם הסולן עמית פלד בחזרה הגנרלית על הבמה בסנט פטרסבורג

בואי נגיד שאני שלך

לפני כשנתיים התחלנו להכניס הפתעות לקונצרטים שלנו. השנה היתה לנו הפתעה אחת משעשעת במיוחד, והיא האריה של לה פולי מתוך האופרה פלאטה של ראמו. הסולנית בקונצרט היתה זמרת הסופרן קלייר מגנאג'י, והיא בחרה באריה המשעשעצת הזו, ושיתפה גם אותי כשחקן בביצוע. הנה הביצוע מהקונצרט שהיה בכפר-שמריהו ב12.5.2014

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=PeaW56vLZo8]

 

הפתעה יוצאת דופן נוספת היתה שילובו של אלון אולארצ'יק באמצע הסימפוניה הפשוטה של בריטן. את השיר המוכר שלו "בואי נגיד שאני שלך" הוא עיבד לתזמורת כך שהוא נפתח בפיציקטו של המיתרים. הפתיחה הזו התחברה היטב לסיום הפרק השני – פרק הפיציקטו – מהסימפוניה הפשוטה של בריטן. הנה הפרק כולו עם החיבור לשיר של אולארצ'יק, מקונצרט ב24.3.2014

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=F9UlSlSo1eY]

 

דרך מסקרנת, פתוחה, לא בטוחה

אחרי תקופה ממושכת שבה לא זכינו לביקורות מנעם בן זאב, בשנת 2014 זכינו לשתיים כאלה, ושתיהן מפרגנות ומשבחות במיוחד. בשתיהן מציין נעם את נאמנות האנסמבל לאידאלים המוסיקליים שלו, ואת ההעזה הן ברפרטואר והן בביצוע.

"הדרך הנועזת הזאת, הנדירה כל כך, של נאמנות לאידאלים מוזיקליים ואותנטיות בביצוע… רפרטואר מעניין, ומסירות לביצוע, ואתגר אינטלקטואלי שיתבע קשב ומחשבה… הם (סולני תל-אביב) נתנו תחושה של מוזיקה ספונטנית, הרפתקה שמציעה דרך מסקרנת, פתוחה, לא בטוחה." כך פורסם ב17.2.2014 בעקבות קונצרט של האנסמבל עם דוד גריילסאמר, ועל הקונצרט האחרון, עם הגלוריה של ויולדי, הוא כתב "הקונצרט כולו, במלואו, שהלך ועורר השתאות ככל שנמשך- כולו פליאה מיופיו, מהטכניקה שלו, מהטעם, מהנגינה והשירה שנשמעה בו…", והוסיף על האנסמבל ש"אפשר להעז ולומר שעבר גלגול לקבוצת בארוק אמיתית, סוערת, ריתמית, שאפשר לסמוך עליה".

הנה הביצוע של הגלוריה של ויולדי, עליו נכתבה הביקורת האחרונה. הסולנים הם רויטל רביב ואלון הררי, והמקהלה היא זמרי קולגיום תל-אביב

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=BgHD6Mdb8KY]

סולני תל-אביב – גם בצ'ילה וביפן

השנה התחלנו בחידוש מהפכני – שידורים חיים בוידאו באינטרנט. הקונצרטים של האנסמבל משודרים ישירות וניתן כיום לצפות בהם מכל מקום בעולם, בשידור חי או בשידור חוזר. אמנם החידוש הזה הוא עדיין בשלב הפיילוט, ולכן לא כל הקונצרטים שודרו, אבל עד כה שודרו חלק מהקונצרטים שלנו וזכו לכניסות וצפיות רבות, ואנחנו ממשיכים עם זה גם ב2015. הקונצרט הבא שישדר יהיה "תמונות ילדות" בחודש פברואר, ובמרכזו יצירתו החזקה של חיים פרמונט "ישרא וישמע" למקהלת ילדים, מקהלה מעורבת ותזמורת, על-פי טקסטים של מיריק שניר.

הנה קטע מהשידור של קונצרט פתיחת העונה של האנסמבל, מתוך הסימפוניה החמישית של שוברט

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=D-MfsMYL2Rs]

 

את שנת 2015 אנחנו פותחים בקונצרט למנויים שבו מפגש בין העולם הקלאסי לעולם הכלייזמר, ובמרכזו סויטה קונצרטנטית של מנחם ויזנברג לכינור קלאסי, כינור כלייזמר ותזמורת. הסולנים יהיו הכנרים זוהר לרנר (קלאסי) ודניאל הופמן (כלייזמר). הקונצרטים מתחילים כבר ב11.1.2015.

 

 

 

 

 

 

 

ימי התאוששות

איזו סקציה היתה הכי צעירה באנסמבל? מה היתה המחווה של האנסמבל לנגנית שהגיעה באחור? מי ריגש את הקהל בקטע ההפתעה? מתי חזרתי הביתה אחרי הקונצרטים? סיכום פרוייקט פתיחת העונה של האנסמבל

IMG-20140915-WA0006

סיום הקונצרט בשטריקר, נגני האבוב של האנסמבל מוצגים ומקבלים את התשואות מהקהל.

פרוייקט פתיחת העונה של האנסמבל היה יוצא דופן ומיוחד מאוד. שיתוף הפעולה עם הפסנתרן אלון גולדשטיין היה יוצא מהכלל, מאד טבעי ועם הרבה אנרגיה וספונטניות. בכל קונצרט הביצוע של הקונצ'רטו לפסנתר של בטהובן היה יותר ספונטני, משוחרר ומהנה. הרכב הנגנים באנסמבל כלל כמה נגנים צעירים חדשים שהשתלבו היטב עם הנגנים הותיקים יותר. הסקציה הצעירה ביותר היתה סקציית הקרנות שכללה שתי נגניות צעירות מצויינות (בנות 18 ו19 בלבד) – לשתיהן זו היתה הפעם הראשונה באנסמבל, והן עשו זאת מצויין. הסטנדרטים של האנסמבל היו, כרגיל, גבוהים, והיה צריך לשמור עליהם בכל יום מחדש. עבדנו הרבה על אינטונציה ועל נגינת אנסמבל, בכל החזרות, וגם בחזרות הסקציה ובחזרות הבלאנס שלפני הקונצרטים. בחזרת הבלאנס שלפני הקונצרט האחרון הגדילה לעשות קבוצת הכינור הראשון שנשארה אחרי סיום החזרה ללטש עוד כמה מקומות, ובקונצרט הם נשמעו נהדר.

האוירה בחזרות האנסמבל היתה מצויינת. הצלחנו ליצור תלכיד יפה של נגנים גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה אנושית. בהקשר האנושי – אחת היוזמות היפות של נגני האנסמבל היתה כאשר נגנית שלנו הגיעה באחור לאוטובוס שהסיע אותנו לקונצרט בגוש עציון, ומכיוון שפספסה את ההסעה נאלצה לקחת מונית על-מנת להגיע בזמן לקונצרט. המונית כמובן עלתה לה הרבה מאד כסף (יותר מהשכר של אותו קונצרט), ובמחווה יפה ומרגשת כמה נגניות מהאנסמבל אספו כסף מכולם (ללא ידיעתה של אותה נגנית), על מנת להשתתף איתה בהוצאות. זה היה מאד יפה, וכמובן ריגש ושימח את הנגנית שאיחרה. הסיפור הקטן הזה מראה עד כמה האנסמבל הוא מיוחד לא רק מבחינה מקצועית אלא גם מבחינת הרגישות והחברות המיוחדת שיש בין הנגנים.

מחווה נוספת שעשינו היתה בקטע ההפתעה בקונצרט – שבו אפשרתי לנגן האבוב שלנו ניר גבריאלי לנגן קטע סולו עם האנסמבל לזכר סבתו אסתר בלשה, שעל-שמה היו הקונצרטים. זה היה קטע נוגע ללב שניר ניגן עם הרבה הבעה, והוא ריגש מאד את משפחתה של אסתר שישבה בקהל ואת כל המאזינים.

יצירתו של אריה ברדרומא שפתחה את הקונצרט – סויטה בסגנון עתיק – זכתה להצלחה ולביצוע מלוטש מאד. הקהל קיבל אותה יפה והודה למלחין במחיאות כפיים סוערות. את היצירה הזמנתי מאריה עבור קונצרט שננגן בעוד כחודש וחצי בסט. פטרסבורג ברוסיה, באולם הפילהרמונית, בפתיחת פסטיבל Silver Lyre.

הקונצרט האחרון בסדרה היה בכפר-שמריהו ושודר בשידור חי באינטרנט. הוא זכה לכמה מאות צפיות, ובקרוב ניתן יהיה לצפות בו שוב כאשר הוא יעלה לארכיון האתר. זה היה מאד מרגש להופיע גם בפני הקהל שיושב באולם ובאותו הזמן גם בפני הקהל שיושב בבית בכל מקום בעולם וצופה בנו ומאזין לנו. העונה, כאמור, ניתן יהיה לצפות בכל הקונצרטים שלנו בשידור חי באינטרנט, ואני מקוה שמקונצרט לקונצרט תגדל כמות הקהל שלנו ברחבי העולם.

עבורי, תקופה של פרוייקט של האנסמבל היא תקופה מאד אינטנסיבית. אני חייב לשמור על ריכוז גבוה בכל הקונצרטים בשעות הערב, כאשר שגרת חיי ביום לא משתנה – יש לי שתי תזמורות צעירות שאיתן אני עובד במקביל – בביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו (כיום "רעות") חיפה, ובקונסרבטוריון גבעתיים. בנוסף, בגלל הנסיעות הרחוקות אני חוזר הביתה אחרי קונצרטים בשעות מאוחרות מאד, אחרי חצות, ולכן אחרי פרוייקט כמו זה שהסתיים, שכלל ארבעה קונצרטים יום אחרי יום – אני זקוק לכמה ימי התאוששות. זו גם הסיבה שאני כותב רק ארבעה ימים לאחר תום הפרוייקט.

הערב שידור חי באינטרנט

אחד החידושים הגדולים שלנו העונה יצא לדרך הערב, כאשר ניתן יהיה לצפות בקונצרט שלנו בכפר-שמריהו מכל מקום בעולם בשידור חי. הקונצרט האחרון בסדרת פתיחת העונה – הערב.

Alon Goldstein

הקונצרטים שלנו נמשכים מדי ערב, ואתמול היה זה אולם הקונסרבטוריון בתל-אביב שבו הופענו עם התכנית ע"ש אסתר בלשה. הקונצרט היה מצוין, וגם אתמול בקונצ'רטו לפסנתר של בטהובן היתה ספונטניות והיה דיאלוג מוסיקלי על הבמה בין הסולן אלון גולדשטיין לבין האנסמבל. כיף גדול. הסימפוניה החמישית של שוברט עלתה אתמול עוד מדרגה, והביצוע שלה היה משוחרר, מוסיקלי ומהנה. את קטע ההפתעה – פרק שני מקונצ'רטו לאבוב של מרצ'לו – ניר גבריאלי ניגן נהדר, וגם היצירה של אריה ברדרומא זכתה לביצוע מלוטש יותר.

והערב – החידוש הגדול של האנסמבל! הקונצרט בכפר-שמריהו, הערב ב20:30, ישודר בשידור חי באינטרנט בקישור הזה. הקונצרט ישודר עם חמש מצלמות וידאו וסאונד איכותי ביותר, כך שחוויית הצפייה וההאזנה תהיה מהנה מאד. ההרשמה לצפייה במחיר סמלי ביותר, כדאי מאד!

השתוללות ספונטנית

תמיד מרגש להופיע בפני התלמידים שלי. מרגש וקצת מלחיץ. אתמול בקונצרט האנסמבל בחיפה נכחו למעלה מ50 מהם בקהל. שני קונצרטים מאחורינו, שניים נוספים לפנינו.

בחזרות התזמורת בביה"ס התיכון לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה, אני מקפיד עם הנגנים הצעירים על הסטנדרטים הגבוהים של נגינת אנסמבל אחידה, הקשבה, אינטונציה וכו'. כאשר אותם נגנים צעירים יושבים בקהל בקונצרט של אנסמבל סולני תל-אביב, זה משמח ומרגש מצד אחד, אבל גם מלחיץ. הם צריכים לראות ולשמוע כיצד הסטנדרטים הגבוהים האלה באים לידי ביטוי בנגינה של תזמורת מקצועית ברמה גבוהה, וזו כמובן אחריות שלי.

בקונצרט פתיחת העונה שלנו, אתמול בחיפה, נכחו למעלה מ50 מוסיקאים צעירים. זה כמובן הוריד את ממוצע הגילאים בקהל והכניס אנרגיה צעירה לקונצרט כולו, ועבורי באופן אישי זה היה מאד משמח. גם לא מעט בוגרים שסיימו את לימודיהם בתיכון בשנים האחרונות, הגיעו לקונצרט. כך אנחנו בונים קהל צעיר, ואני מקוה שאותם תלמידים צעירים ימשיכו להגיע לקונצרטים, בין אם הם יהפכו למוסיקאים מקצועיים ובין אם לא.

שני קונצרטים כבר מאחורינו. ביום שישי בצהריים הופענו בגוש עציון, מול קהל קשוב ואיכותי שכלל, לצד הרוב המבוגר, גם לא מעט ילדים. הביצוע של הקונצ'רטו לפסנתר של בטהובן עם אלון גולדשטיין היה סוחף וספונטני, ובהפסקת הקונצרט הקהל, שנהנה כל כך מנגינתו של אלון, דרש להחזיר אותו שינגן עוד משהו. וכך עשינו – פתחנו את החלק השני של הקונצרט בהדרן של אלון גולדשטיין על נגינתו בחלק הראשון. הסימפוניה מס' 5 של שוברט בוצעה עם הרבה אנרגיה, ובסך הכל זה היה קונצרט פתיחה טוב מאוד, שכולנו יצאנו ממנו מרוצים.

10349963_10152242195242237_3043027074231506944_n

אתמול בחיפה, בקונצרט ע" ש אסתר בלשה, ובנוכחות משפחתה, סיפרתי קצת על אסתר ועל זכרונותיי מהיכרותי איתה. את קטע ההפתעה בקונצרט ניגן האבובן ניר גבריאלי – נכדה של אסתר – עם האנסמבל. הביצוע שלו לפרק השני מהקונצ'רטו של מרצ'לו (אותו הוא ניגן בליווי סבתו בבר המצווה שלו) היה מרגש ומלא הבעה, ומיד העלה בי זכרונות ילדות…

הקונצ'רטו של בטהובן עם אלון גולדשטיין עלה אתמול עוד מדרגה, ובפרק השלישי הגענו לספונטניות יוצאת דופן, כאשר אלון "השתולל" על הפסנתר (באופן חיובי כמובן – הקצין דינמיקות, טמפי ותזמונים) ואנחנו הגבנו לו. זה היה כיף בלתי רגיל. עוד ביצענו את הסויטה בסגנון עתיק של אריה ברדרומא, יצירה רומנטית, עם נגיעות של המאה ה-20 ומקצבים ג'אזיים, אשר כתובה בצורה של סויטה בארוקית. היצירה אינה פשוטה לנגינה, ודורשת ריכוז ומיומנות מכל הנגנים וממני. אני חושב שהצלחנו במשימה, ובודאי הביצועים הבאים ישתפרו עוד יותר.

בסימפוניה החמישית של שוברט האנסמבל היה מאד משוחרר ואנרגטי, והנגינה היתה בסך הכל מאד מלוטשת. הקהל, לשמחתי, הגיב בהתלהבות. גם התגובות שאני מקבל מהבוקר נלהבות ביותר. הערב אנחנו ממשיכים – קונצרט שלישי במספר, והפעם בתל-אביב, באולם הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה שטריקר. ומחר נסיים את הסדרה בקונצרט בכפר-שמריהו, שניתן יהיה לצפות בו גם בשידור חי באינטרנט באתר הזה

אמשיך לדווח בפוסט הבא.

להיות צעירים לנצח

נגנים חדשים צעירים לצד הגרעין הוותיק; עבודה אינטנסיבית; מוסיקה נפלאה; אוירה טובה כמו תמיד; סולני תל-אביב – יצאנו לדרך. מחרתיים מתחילים הקונצרטים.

המוסיקה הנהדרת בסימפוניה החמישית של שוברט היא נקודת פתיחה טובה להנאה בחזרות. אם מוסיפים על זה את ההתרגשות שבפתיחת העונה החדשה (ה14 במספר) של סולני תל-אביב, את האוירה הטובה שיש בחזרות, את הנגנים הצעירים שמצטרפים אלינו ומוסיפים להתרגשות ואת ההתקדמות שניתן לשמוע מחזרה לחזרה – נראה שיהיו לנו קונצרטים נפלאים. הנה כמה תמונות מהחזרות

IMG-20140909-WA0001

 

IMG-20140909-WA0004

בראיון שפורסם היום באתר הבמה, אני מדבר בין היתר על הנגנים הצעירים שמצטרפים לאנסמבל (שהרבה מהם עברו אצלי במסגרות שונות של תזמורות צעירות) והתרומה שלהם לאוירה ולהתרגשות בחזרות: "הנגנים שבאים להיבחן על מנת להתקבל, ברובם הגדול הם מי שכבר עבדו איתי,  בתזמורת קונסרבטוריון גבעתיים או בתזמורת בית הספר תיכון 'רעות' בחיפה שם אני מלמד כבר יותר מעשר שנים, או מי שעברו את הפילהרמונית הצעירה. במלים אחרות, אני פוגש במבחני הקבלה אנשים שאני גידלתי… כאמור יש לנו  שבעה-שמונה נגנים וותיקים מן היום ראשון של האנסמבל. בחזרה הראשונה הם פוגשים את הצעירים שזה עתה הצטרפו. הצעירים רוצים להוכיח שהם לא פחות טובים מן הוותיקים והוותיקים רוצים להראות לצעירים שיש להם מה לתת כבוגרים. המרץ של נציגי שני ה'מחנות' מוזרם לאווירה, משביח ומעורר את תאי הצעירוּת.  להיות צעירים לנצח זהו ערך מוסף נוסף שגם אם אינו גלוי לקהל בצורה ישירה, המשפיע עליו באורח עקיף".

לראיון המלא – לחצו כאן

מחר תתקיים החזרה הגנרלית בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה שטריקר, אשר תהיה פתוחה לקהל, החל משעה 9:00 בבוקר.