מבראשוב עד גבעתיים

הרבה טיולים, חזרות אינטנסיביות, סולן מעולה, קונצרט מצוין וארוחה עם הנגנים – בבראשוב, רומניה.

 

20170503_170840

 

אלה היו ארבעה ימים נפלאים ברומניה. הגעתי לעיר בראשוב, עיר קטנה ומקסימה שבהתחלה נראתה לי כמו כפר קטן. רחובות צרים, בתים עם גגות רעפים ונוף מדהים בהרים מסביב. ברחובות לא היו כמעט אנשים, וגם מרבית האנשים שכן ראיתי היו תיירים… שאלתי את עצמי איך זה יכול להיות שבעיר הזאת יש תזמורת סימפונית, אקדמיה וגם בית אופרה? מאיפה המוסיקאים? מאיפה הקהל?

אבל למחרת בבוקר הגעתי לאולם של התזמורת ועל הבמה ישבה תזמורת סימפונית מלאה. לא ידעתי מאיפה הם הגיעו, אבל ישבו על הבמה. התחלנו את החזרה על הסימפוניה השנייה של שומאן, בהתחלה התזמורת נראתה (ונשמעה) לי רדומה, וזה גרם לי להשקיע הרבה אנרגיה, עבודה על ארטיקולציה וצליל אחיד ופריך. בדיעבד הסתבר לי שביום שהגעתי היה חג וכולם היו בחופש, וזה גם הסביר את מיעוט האנשים שראיתי. לאט לאט הבחנתי שהנגנים מתעוררים ומתחילים להגיב. הם השתדלו לבצע את מה שהראיתי וביקשתי, וקיבלו בראש פתוח את הרעיונות המוסיקליים שלי שהיו בשבילם לא "קונבנציונליים", שונים ממה שהם רגילים. בסך הכל החזרה היתה טובה. עברנו על כל הסימפוניה ועל קטעי התזמורת בקונצ'רטו לפסנתר של צ'ייקובסקי.

אחר הצהריים הלכתי לטייל ברגל בעיר. מזג האויר והנוף היו נפלאים. היה כל כך מרגיע, יפה ומהנה. הרבה ירוק, נופים יפים, אויר טוב. ממש כיף.

למחרת סדר היום היה דומה. חזרת בוקר עם התזמורת, וטיול אחר הצהריים. בחזרת התזמורת היה שיפור די מדהים לעומת היום הקודם, וניכר היה שהנגנים הגיעו מוכנים יותר ודרוכים יותר. גם הסולן הסיני ג'יה יואן  ניגן בחזרה את הקונצ'רטו של צ'ייקובסקי. הוא היה די מדהים. הגיע נינוח ורגוע, למרות שנחת רק מאוחר בלילה, כמעט שלא ישן ובכלל לא התאמן, אבל מיד באקורדים הראשונים ניתן היה לשמוע איזה פסנתרן מצוין הוא. ומעבר לפסנתרנות הוא גם יוצר תחושה שהוא "ממציא" את היצירה ברגע הנגינה. יוצר כל צליל ונהנה ממנו.

אחר הצהריים שוב עשיתי טיול והפעם עליתי לראש ההר ברכבל וירדתי ברגל. היה כיף, הנוף היה נהדר, האויר היה טוב. מושלם. ולמחרת בבוקר – החזרה הגנרלית, שבה בעיקר הרצנו את שתי היצירות. התזמורת כבר נשמעה יותר מגובשת ומוכנה, והרגשתי מאד נוח לנצח עליה. לאחר החזרה הגנרלית לא הלכתי לטייל מכיוון שבערב היה הקונצרט, אז בעיקר נחתי במלון.

20170503_163615

הקונצרט בערב היה נהדר. האולם היה מלא, הקהל היה חם ומפרגן, הפסנתרן ניגן מעולה וגם נתן שני הדרנים, התזמורת הגיבה מצוין, וזה נתן לי הרבה ביטחון ו"אומץ" לעשות דברים קצת אחרת מאשר בחזרות. זה כמובן העצים את ההתרגשות של הקונצרט ושל התחושה שאנחנו יוצרים את הרגע.

יצאתי מהקונצרט בהרגשה טובה, ולאחר הקונצרט הצטרפתי אל נגני התזמורת למסעדה שאליה הם הלכו. הסתבר לי שזו מסורת אצלם – אחרי כל קונצרט הם הולכים למסעדה הזאת. כמובן שלא כולם מגיעים תמיד, אבל עדיין הם מקפידים על זה. כל שבוע ביום חמישי יש להם קונצרט ואחריו הם יוצאים ביחד. בעיני זה מנהג מאד יפה. התזמורת היא מקום עבודה שגרתי, ובכל זאת הם שומרים על הערב המיוחד הזה פעם בשבוע לאחר הקונצרט. נהניתי מאד בחברתם, גם שתינו וצחקנו. היה סיום מאד יפה לארבעת הימים הנהדרים ברומניה. למחרת בבוקר נסעתי ביחד עם הסולן לשדה התעופה בבוקרשט, נסיעה של כשלוש שעות שבמהלכה דיברנו הרבה והתיידדנו. גם גילינו שיש לנו כל מיני מכרים משותפים ומוסיקאים ששנינו שיתפנו איתם פעולה. כמו תמיד מדהים ומפתיע לגלות כמה העולם קטן…

חזרתי לארץ, ואל ההכנות לפרוייקטים הבאים.

 

עונת הקונצרטים הבאה

 

בפוסט הקודם סיפרתי מה יהיה בעונת הקונצרטים הבאה של האנסמבל, ועכשיו אני מפרסם כאן לראשונה את הפלייר הרשמי של עונת הקונצרטים הקרובה  של סולני תל אביב, פלייר שיצא ממש בימים האחרונים. מוזמנים לעיין ולהביע דעתכם על התכנית.

 

FB_IMG_1493904325213

 

כבר 30 שנה

מגמת המוסיקה של ביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו חיפה (כיום שם בית הספר הוא "רעות") חוגגת 30 שנה. למעשה השנה זו השנה ה31, אבל רק השבוע אנחנו חוגגים 30 שנה, בערב מיוחד שאליו הוזמנו בוגרי מגמת המוסיקה לדורותיהם. במהלך הערב יתקיים מפגש בוגרים וקונצרט שבו יופיעו המקהלה והתזמורת של בית הספר בשיתוף בוגרים. זה מרגש מאד! אתמול בערב התקיימה החזרה שבה הצטרפו לתזמורת בוגרים מכל 30 שנות המגמה. היה כיף גדול לנצח על התזמורת הזו ולפגוש בוגרים שלא ראיתי הרבה זמן. נבצע בקונצרט פרק מסימפוניית "האפנר" של מוצרט, פרק מהסימפוניה הבלתי גמורה של שוברט, וריקוד סלבוני של דבוז'אק.

מגמת המוסיקה הזו היא יוצאת דופן באופיה וברמתה. הקים אותה ומרכז אותה עד היום דני עקיבא, שביחד עם יכולותיו הפדגוגיות והידע המקצועי שלו הוא מצליח ליצור אוירת לימודים מיוחדת,  ללא תחרות וללא מתחים מיותרים, עם מקום לביטוי אישי של כל תלמיד, ובניית ההתפתחות המוסיקלית והאישית של כל אחד תוך חינוך לאהבת המוסיקה ולאהבה בכלל. המגמה אינה מתרכזת בקידום התלמיד כנגן מבצע בלבד, אלא מלמדת להיות מוסיקאי רחב אופקים. יש במגמה שיעורי קומפוזיציה עם טובי המלחינים שלנו, שיעורי אלתור וניצוח, ותחומים נוספים רבים שאינם נלמדים באופן קבוע במגמות מוסיקה אחרות. זה דבר מאד יוצא דופן וייחודי. אני עצמי למדתי במגמת המוסיקה המופלאה הזו, עם דני עקיבא, חיים פרמונט, נמי ליף, אמיר ברנרד ואירנה גלפנד. כיום אני חבר בסגל ההוראה של המגמה, כמנצח התזמורת ומרכז מוסיקה קאמרית, ואל המורים האלה שכיום הם קולגות שלי, הצטרפו בשנים האחרונות כמה מוסיקאים צעירים יותר כמו זיו קוז'וקרו, תומר הישג וברי מוסקוביץ'.

אז ביום שלישי הקרוב אנחנו פוגשים את הבוגרים וחוגגים ביחד בקונצרט יוצא דופן עם זמרים ונגנים שלמדו במגמת המוסיקה הנהדרת הזו מיום היווסדה ב1986 ועד היום. יהיה מרגש.

FB_IMG_1494753255947

הופעת בכורה עם סולני תל אביב בגבעתיים

 

FB_IMG_1494753336445

יקי ראובן

הרבה שנים גרתי בגבעתיים, ועד היום אני ממשיך לעבוד בעיר, כמנצח התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים. אך מעולם לא הופעתי עם סולני תל אביב בגבעתיים. במוצ"ש 27.5 תתקיים הופעת הבכורה של סולני תל אביב בתיאטרון גבעתיים! זה ארוע מרגש מאד עבורי. הסולן המרכזי בתכנית יהיה נגן המנדולינה הוירטואוז יקי ראובן, שיבצע קונצ'רטו למנדולינה של ויולדי. יקי ואני, מעבר לשיתופי הפעולה הרבים שלנו כמוסיקאים, גם חברים טובים. שיתוף הפעולה עם יקי הוא תמיד מרגש עבורי. כבר הופענו ביחד בעבר הן כמנצח וסולן, הן בנגינה ביחד בכינור ובמנדולינה (בין השאר בקונצ'רטו כפול של ויולדי), והן בהרצאות ובמפגשים חינוכיים. מעבר לעובדה ששנינו פעילים כמוסיקאים מבצעים, שנינו גם עוסקים בחינוך מוסיקלי (יקי כמנהל הקונסרבטוריון בבאר שבע ואני כמנצח תזמורות יצוגיות בקונסרבטוריון גבעתיים ובחיפה), וגם ברמה האישית – שנינו חברים טובים, חברות מיוחדת שנוצרה והתפתחה בתקופה שגרנו בגבעתיים במרחק כמה רחובות אחד מהשני. יהיה מאד מרגש עבורנו להופיע ביחד לראשונה בתיאטרון גבעתיים, העיר שבה הכרנו והתיידדנו.

הנה הפרק השני מקונצ'רטו לכינור ומנדולינה שביצענו יחד לפני כשנה עם סולני תל אביב

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=7DPdkq3JnHc]

עוד שלושה סולנים צעירים יופיעו איתנו בערב הזה – הפסנתרן אלמוג סגל מ"מולטיפיאנו" שהופיעו איתנו לאחרונה, יבצע קונצ'רטו ק.414 של מוצרט. הכנר סלומון מרקמן בן ה17 ינגן את הקיץ של ויולדי. והצ'לן אורי רון, בוגר קונסרבטוריון גבעתיים, יבצע איתנו את וריאציות משה של פגניני.

כרטיסים לקונצרט במבצע 1+1 בטלפון  0546934439

כשאנדראס פגש את עידן

אנדראס שול עם עידן רייכל, אריות מהבארוק עם מוסיקת ג'אז, פרגולזי עם סיפור יונה הנביא ביצירה חדשה של בעז בן משה. על השילובים יוצאי הדופן באנסמבל

אחד המאפיינים של תכניות הקונצרטים של האנסמבל הוא שילובים יוצאי דופן. בקונצרטים שלנו עם זמר הקונטרה טנור אנדראס שול, למשל, פתחנו ביצירות בארוקיות של באך וויולדי (למען האמת, כבר את הסינפוניה למיתרים של ויולדי ביצענו קצת כמו מוסיקת רוק כבד – עם הרבה הדגשות, נקישות, אפקטים צליליים, דינמיקות קיצוניות, והמון אנרגיה). משם עברנו למאה ה-20: ארוו פארת, ריקודים רומניים של ברטוק ולסיום שירי עם בריטיים. סיימנו את הקונצרטים בקטע הפתעה – שיר של עידן רייכל שאותו אנדראס שר בגרמנית. בקונצרט במרכז ענב בתל אביב עידן רייכל עצמו הצטרף אלינו בנגינה ובשירה ביחד עם אנדראס (כולל קטע שאנדראס שר בעברית ביחד עם עידן). זה היה מרגש, זה היה ספונטני וזה היה מאד מלהיב לכולנו. הקהל יצא מגדרו, והודה לכולנו הן על התכנית המעניינת והן על הביצוע. בהחלט שילוב יוצא דופן. הנה קטע ההפתעה עם עידן רייכל

[youtube=https://youtu.be/p0XOVHev8t8]

בתכנית אחרת של האנסמבל, עליה החזרות החלו אתמול יתארח המנצח והפסנתרן ירון גוטפריד, ביחד עם זמרת הסופרן עינת ארונשטיין.

20161124_113957

גם בתכנית הזו יהיה שילוב בין מוסיקת בארוק למוסיקה בת זמננו, כאשר אריות בארוקיות מוכרות של פרסל ושל הנדל תבוצענה בעיבודים ג'אזיים של ירון גוטפריד, ובתוספת שלישיית הג'אז שלו (פסנתר, קונטרבס וכלי הקשה). גם שירים ישראליים מוכרים (שני שושנים ויקינטון) יבוצעו בתכנית זו, וגם הם בעיבודי הג'אז של ירון גוטפריד. יהיה מעניין מאד לקהל, סוחף ומלהיב. הנה אחד הקטעים מהתכנית, בביצוע מפסטיבל כפר בלום 2015.

[youtube=https://youtu.be/vM4CwZGk0oo]

הקונצרטים עם ירון גוטפריד יתקיימו במוצ"ש 26.11.16 במרכז ענב בתל אביב, וביום ב' 28.11 באולם וייל בכפר שמריהו.

גם בקונצרטים למנויים של האנסמבל בחודש דצמבר יהיה שילוב בין מוסיקת בארוק לבין מוסיקה בת זמננו. בתכנית זו יתארחו אצלנו שישה זמרים סולנים: זמר הקונטרה טנור אלון הררי, זמרות הסופרן יעלה אביטל ורויטל רביב, זמרת האלט בבת מרום, זמר הטנור רון זילברשטיין וזמר הבריטון רועי סרוק. בתכנית זו נבצע מצד אחד הסטבט מאטר המוכר של פרגולזי, ומצד שני יצירה חדשה נפלאה של בעז בן משה – "יונה", על פי הטקסט המקראי של סיפור יונה הנביא. ביצירה זו זמר קונטרה טנור, רביעיית זמרים ותזמורת הכוללת כלי קשת וכלי הקשה. כפי שביצענו בעבר בבכורה יצירות ישראליות משמעותיות בתוכנן ובאורכן (למשל ישרא וישמע של חיים פרמונט, מוות ולידה של נועם סיון – שתיהן יצירות ישראליות שביצועי הבכורה שלהן זכו להצלחה והן בוצעו פעמים נוספות בהמשך), כך אני מרגיש גם לגבי יצירתו של בעז בן משה "יונה": יצירה הכתובה היטב, מאד מרגשת ובעלת טקסט משמעותי.

שילובים נוספים מסוג זה יהיו אצלנו גם בהמשך העונה ועליהם אספר בפוסטים הבאים.

תזמורת עם פלפל

חזרתי בשבוע שעבר לעבוד עם התזמורת הנפלאה של קונסרבטוריון גבעתיים. זוהי כבר השנה ה-14 שלי עם התזמורת הזו. בתזמורות צעירות כל כמה שנים מתחלפים הנגנים, כך שבתקופת עבודתי בקונסרבטוריון גבעתיים התחלפו כבר כמה דורות של נגנים. מדהים שהמצטיינים מבין הנגנים שמנגנים אצלי בגבעתיים, אם הם ממשיכים בנגינה גם לאחר סיום לימודיהם, בחלקם הגדול הם מגיעים אלי שוב – לאנסמבל סולני תל-אביב… אחד הדברים שאני אוהב במיוחד בתזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים הוא קצב ההתקדמות המהיר. לא משנה באיזו רמה מתחילה חזרת התזמורת, בסיומה היא תמיד נשמעת כמו תזמורת אחרת. הנגנים הצעירים (והשנה הם צעירים מאד, מכיוון שבשנה האחרונה התחלפו רבים מהם) מתקדמים גם אינדיבידואלית בקצב מהיר – בזכות המשמעת והיחס הרציני שלהם לנגינה ובזכות המורים המצויינים המלמדים בקונסרבטוריון, וגם זה כמובן משפיע על קצב התקדמות התזמורת במשך תקופה קצרה. בנוסף, זו תזמורת עם "פלפל", יש אנרגיה חיובית בחזרות וכיף לעבוד איתם. כאמור, בשבוע שעבר התחלתי את השנה עם התזמורת הזו, וחזרתי לשגרת "ימי שלישי אחה"צ", אליה התגעגעתי. זה מתחיל בנסיעה מביתי לחוף הים של חיפה, שם אני חונה בסמוך לתחנת הרכבת. אחר כך הנסיעה ברכבת ושנת הצהריים, הירידה מהרכבת בתל אביב וההליכה ברגל לקונסרבטוריון. שם אני פוגש את הנגנים הצעירים הממתינים מחוץ לאולם עד שתסתיים החזרה של התזמורת הצעירה יותר שמתקיימת שם. לאחר ההתארגנות וכיוון הכלים, מתחילים לנגן. היצירה שבחרתי להם היא סימפוניית האפנר של מוצרט. היצירה כמובן מאתגרת מאד, והמוסיקה נפלאה. אנחנו עובדים לאט לאט, פראזה אחרי פראזה, והנגנים הצעירים מגיבים פשוט נפלא. כאמור,  קצב ההתקדמות מהיר מאד והתוצאה בסיום כל חזרה די מדהימה. בשבועיים הקרובים תהיינה לי עוד שתי חזרות איתם ואחר כך אשוב לעבוד איתם ממרץ ועד לסיום שנת הלימודים ברצף.

שוב ביציע

במשך השנה האחרונה לא הלכתי לאף משחק, כדורגל או כדורסל, של הפועל רמת גן, הקבוצה שאני אוהד. זה היה כמובן אילוץ, ולא מבחירה. מאז שהפכתי לאבא, סדרי העדיפויות השתנו, ובתוך הזמן המוגבל גם כך, נסיעה מחיפה לרמת גן במיוחד בשביל משחק הפכה להיות בלתי אפשרית כשיש תינוקת בבית. כמובן שעקבתי, צפיתי בטלביזיה ובאינטרנט בכל משחק ששודר, עקבתי כל הזמן אחרי התוצאות, שמרתי על קשר עם כמה מחבריי האוהדים, ומאד התגעגעתי. השבוע, לשמחתי, חזרתי לראשונה ליציע. קבוצת הכדורסל של הפועל רמת גן, המשחקת בליגה הלאומית, התארחה אצל… הפועל חיפה. משחק חוץ שנמצא במרחק 6 דקות נסיעה מביתי. היה מרגש מאד עבורי לחזור לאוירה של המשחק, להיות ביציע עם האורדונים, לפגוש את האוהדים אחרי זמן רב כל כך, לשיר את השירים שלנו, לעודד את הקבוצה, להיות במתח כי המשחק היה צמוד, כמו תמיד במפגשים עם הפועל חיפה, ובסיום… לחגוג את הניצחון. לא יודע כמה עוד יצא לי להגיע העונה, מקוה מאד שקצת יותר. בכל מקרה כבר שריינתי לי את התאריך שבו קבוצת הכדורגל של הפועל רמת גן שמשחקת גם היא בלאומית (ומדורגת כרגע במקום השני), תתארח בנשר אצל עירוני נשר, 10 דקות מהבית.

 

יצירות ישראליות בצ'כיה

הלילה אני נוסע לנצח על אנסמבל המיתרים moscheles  מהעיר ברנו בצ'כיה. המיוחד באנסמבל הזה – שהוא מבצע בעיקר יצירות של מלחינים יהודים, והיצירות שעליהן אני עומד לנצח – כולן של מלחינים ישראלים. התכנית יפה ומגוונת וכוללת קונצ'רטינו לכינור של יובל אבני, קונצ'רטו כפול לכינור וצ'לו של יורי ברנר, וקונצ'רטו לכינור של איל אדלר. הנסיעה היא מאד אינטנסיבית, מיד עם הגעתי ביום שישי אני מתחיל חזרות, שתימשכנה גם בשבת, וביום ראשון כבר יתקיים הקונצרט שמיד בסיומו אטוס חזרה ארצה. חוויה מעניינת ומיוחדת, יצירות מאתגרות ואנסמבל שאף פעם לא ניצחתי עליו. מצפה לזה.

 

חיפה בוערת

fb_img_1480038737097

הנוף מסלון ביתי בצהריים

ובעוד אני עושה את דרכי לשדה התעופה, לקראת הנסיעה לצ'כיה, בעיר חיפה עדיין יש שריפות. אמנם הן לא היו ממש קרוב לביתי, אבל היה לנו יום מלחיץ ומדאיג. לשמחתי כולם בסדר אצלנו, ואני מקוה שהכל יירגע ויסתיים במהרה.

החזון שמתגשם

שגרת חיים של כנר

הרבה מאד זמן עבר מאז שחיי סבבו סביב הכינור (בשנותיי בתיכון, צבא, אקדמיה וקצת אחרי). זו היתה שגרת חיים שבה הייתי מתכנן כל יום בקפידה כך שתהיינה לי שעות אימון מרובות, הייתי מכין רפרטואר קשה ותובעני, הייתי מופיע בקונצרטים של מוסיקה קאמרית, ברסיטלים ואף כסולן, לפעמים משתתף בתחרויות ובאודיציות, הייתי נעזר במורתי הגדולה אירנה סבטלובה – מורה שאין הרבה ברמתה בעולם, ובעיקר – הייתי מתאמן המון. והנה עכשיו, דווקא כשאני עמוס מאד בעבודה כמנצח, וכשבבית יש לי גם קטנטנה שאני מקדיש לה באהבה זמן רב – אני מוצא את עצמי שוב מתקרב לשגרת חיים דומה. אמנם אני לא מצליח להתאמן 4-5 שעות ביום כמו אז, בגלל נסיבות החיים שהשתנו, אבל אני בהחלט מקדיש זמן רב לאימונים יומיומיים ואינטנסיביים, אני עובד על כל האספקטים של הנגינה בכינור כפי שלמדתי בעיקר מפרופ' סבטלובה (ואף נעזר בה מידי פעם גם בימים אלה, ומקבל ממנה תמיד המון אינפורמציה והמון השראה), ואני מתכונן במרץ רב להופעותיי כסולן ביצירה תובענית, שאבצע עם אנסמבל סולני תל-אביב – קונצ'רטו לכינור וויולה של פיאצולה בעיבוד אריה ברדרומא (במקור לגיטרה ובנדוניאון). בקונצרטים האלה, שיתקימו ב-12 ו-13 בינואר, הפעם אהיה רק הסולן, ולא אנצח, וגם זה מוסיף להתרגשות אצלי. המנצחת תהיה ג'יזל בן דור, בתכנית נוספת בסדרה החדשה שלנו "קצת אחרת – קונצרטים קלאסיים בראש אחר", סדרה שקונצרט הפתיחה שלה העונה היה מוצלח מאד. כותרת התכנית הפעם היא – מאירופה הקלאסית לבואנוס איירס. לצד דיברטימנטו של מוצרט וסרנדה למיתרים של סוק, האנסמבל יבצע שני קונצ'רטי של פיאצולה – הקונצ'רטו המפורסם לבנדוניאון, עם הסולן הבינלאומי חואניו מוסליני, וכאמור, הקונצ'רטו הכפול לכינור וויולה בעיבודו של אריה ברדרומא. בהחלט חוויה יוצאת דופן עבורי – להגיע לקונצרט רק כסולן בכינור – ואני מצפה לה מאד. השבוע התקיימה חזרה ראשונה של האנסמבל עם ג'יזל (ללא הסולנים), ולקראת הקונצרטים האנסמבל ישוב לעבודה אינטנסיבית ואז גם הסולנים (ואני ביניהם) יצטרפו לחזרות.

 

1456699_10153166640252237_5542299598848078818_n

 

היום התפרסם ראיון במעריב עם ג'יזל בן דור לקראת הקונצרטים – הנה הוא.

10155469_10153169595677237_5819145654107626304_n

 

המשותף לאנסמבל ולקאמרטה

לא מזמן נתקלתי בראיון מעניין למגזין "אופוס", עם אבנר בירון, המנהל המוסיקלי של הקאמרטה ירושלים. הראיון מאד מצא חן בעיני, והתחברתי מאד להרבה מדבריו. שמחתי מאד לקרוא את התייחסותו למפתחות העיקריים להצלחה של תזמורת, שאותם הוא מחדד בצורה מאד ברורה. הוא מדבר על שמירה על איכות ורצינות העבודה לאורך זמן, על הרגלי עבודה שכוללים חזרות חלקיות (סקציות) באופן קבוע, על בחירה נכונה של נגנים, שמעבר לרמת נגינתם הם צריכים להיות פתוחים ובעלי מוטיבציה להשתלב בנגינה ולעיתים אף לשנות לשם כך את סגנון נגינתם. הוא מדגיש את עניין סגנון הנגינה, ומדבר על הקפדה על היכולת לנגן יצירות שונות מתקופות שונות בסגנון המתאים – בארוק, קלאסי, רומנטי, וכו'. יש לדעתי הרבה מן המשותף בין הקאמרטה ירושלים לבין סולני תל-אביב, למרות ההבדלים. שתי התזמורות מנוהלות על-ידי מנהלים מוסיקליים שהקימו אותן ומטפחים אותן לאורך שנים (הקאמרטה למעלה מ-30 שנה, סולני תל אביב קרוב ל-15 שנה). בשתי התזמורות ישנה השפעה גדולה מאד למנהל המוסיקלי על אופן הנגינה, הסגנון והסטנדרטים של גיבוש, ניקיון, אחידות, צליל וכו'. בשתי התזמורות המנהלים המוסיקליים מנצחים בעצמם על קונצרטים רבים עם התזמורת, מקיימים חזרות רבות (כולל עבודה בסקציות) ומצליחים לשמור על רמה גבוהה לאורך זמן. בנימוקי השופטים למתן פרס לנדאו לאמנויות הבמה לאנסמבל סולני תל-אביב, נכתב בין היתר, על האנסמבל: "בעל נוכחות מסיבית בנוף העשייה המוזיקאלית בארץ, ובולט ברמתו הגבוהה ובאיכות הנגנים בו."

כתלמיד באקדמיה למוסיקה בירושלים (בסוף שנות התשעים), הובלתי בכינור את התזמורת הקאמרית של האקדמיה (למרות שהייתי תלמיד לניצוח). אבנר בירון, שהיה אז המנהל של האקדמיה, ניצח מידי פעם על התזמורת, וכך ניתנה לי ההזדמנות ללמוד ממנו המון במהלך החזרות. תמיד הרגשתי שמעבר לשיעורי הניצוח היחידניים, ניתן ללמוד הרבה מאד ממנצחים אם מנגנים בתזמורת, ובמיוחד בתפקידים מובילים. ומאבנר בהחלט היה הרבה מה ללמוד – בכל הקשור לבניית סטנדרטים תזמורתיים, אחידות תזמורתית – במהירויות קשת, בויברטו, ארטיקולציה, סופי צלילים, גווני צלילים, אינטונציה, בלאנס. העבודה היסודית איתו, טכנית ומוסיקלית, לימדה אותי ונתנה לי הרבה כלים. גם הלכתי לשמוע הרבה חזרות וקונצרטים שלו עם הקאמרטה, וגם שיתפתי אותו ברצון שלי להקים אנסמבל. אמנם הקאמרטה נשמעת אחרת מסולני תל-אביב, וזה די טבעי – אנחנו אנשים שונים, מנצחים שונים, וכל אחד מביא את האופי והאישיות שלו לעבודה עם התזמורת ויוצר משהו משלו עם חותם אישי. אבל בבסיס יש הרבה מהמשותף – אותם דברים כל כך נכונים שעליהם מדבר אבנר בראיון. לקריאת הראיון לחצו כאן

 

החזון שמתגשם

את התזמורת של בית הספר התיכון לאמנויות בחיפה "רעות" (לשעבר ויצ"ו), הקמתי לפני ארבע שנים בעזרתם של יעקב מרקוביץ' שהיה אז מנכ"ל בית הספר,  והיידי ליפמן, שהיתה המפיקה של התזמורת בשנותיה הראשונות. התזמורת כבר הספיקה להופיע בפסטיבל בינלאומי לתזמורות צעירות בארנסבורג, גרמניה ב2014, וקיימה מספר פרוייקטים בתזמורת משותפת ביחד עם התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים. בשנה שעברה התזמורת הופיעה בקונצרט במסגרת הסדרה שלי בהיכל התרבות באור עקיבא. השנה, שיתוף הפעולה של התזמורת עם קונסרבטוריון גבעתיים מתהדק, כאשר נגנים מקונסרבטוריון גבעתיים מצטרפים לקונצרטים של התזמורת החיפאית ולהיפך על בסיס קבוע. בנוסף, אחד מאירועי השיא של התזמורת השנה הוא קונצרט ביחד עם סולני תל-אביב, כחלק מפרוייקט חינוכי של האנסמבל (כפי שעשינו בעבר עם תזמורות מהקונסרבטוריונים בגבעתיים, תל-אביב, עפולה ובאר שבע). הקונצרט הזה יתקיים במסגרת הסדרה למנויים של אנסמבל סולני תל-אביב, ב-23.1 באולם רפפורט בחיפה. התזמורות תבצענה ביחד את הסימפוניה הפשוטה של בריטן. ביום שני הקרוב יתקיים קונצרט חגיגי ומיוחד של התזמורת, שבו, כאמור, ישתתפו גם כמה נשפנים מהתזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים. התזמורת תנגן את הפתיחה ל"חליל הקסם" של מוצרט ופרק מהסימפוניה הראשונה של בטהובן, את הסימפוניה הפשוטה של בריטן (כהכנה לביצוע המשותף עם סולני תל-אביב בסוף החודש), דואט "פפגנו-פפגנה" מתוך חליל הקסם של מוצרט, ולסיום הקונצרט – ריקוד סלבוני של דבוז'אק. הקטע המסיים צפוי להיות מרגש במיוחד, מכיוון שזו תהיה הפעם הראשונה שתשב על הבמה תזמורת שש-שנתית, המשלבת את נגני תזמורת ביה"ס התיכון לאמנויות חיפה עם נגני תזמורת חטיבת הביניים "רעות" , לאמנויות. אותי אישית זה מרגש מאד, משום שכשהקמנו את התזמורת לפני ארבע שנים – יעקב מרקוביץ', היידי ואני – זה מה שראינו לנגד עינינו. תזמורת סימפונית שש שנתית גדולה, שתהיה למעשה התזמורת הסימפונית הצעירה החדשה של חיפה. כעת, כעבור ארבע שנים, החזון הזה מתגשם. התזמורת השש שנתית יוצאת לדרך. זוהי אמנם רק יריית הפתיחה, והביצוע הראשון יהיה רק קטע אחד קצר, אבל מנקודה זו ואילך אני משוכנע שזה רק יגדל ויצמח, ולפי החזרה המשותפת שהתקיימה השבוע והיתה מלאה באנרגיה, מוטיבציה והתלהבות של כולם – זה אכן הכיוון.

 

IMG-20160101-WA0002

חזרה על הריקוד הסלבוני של דבוז'אק עם התזמורת השש שנתית "רעות" חיפה. צילמה – היידי ליפמן

 

הרבה תודה מגיעה לאנשים שנרתמו להגשמת החזון השש שנתי, ובזכות הרצון הטוב ושיתוף הפעולה שלהם זה אכן קורה והתזמורת החדשה יוצאת לדרך. היידי ליפמן, שמלווה את התזמורת מיום הקמתה, וכיום היא רכזת האמנויות של ביה"ס, ובתפקידה זה עמלה רבות על-מנת להוציא את הפרוייקט אל הפועל; המנהלת של חטיבת הביניים "רעות" לאמנויות, שרית קן דרור, שרק החלה השנה לנהל וכבר נרתמה להקמת התזמורת ולשיתוף הפעולה של חטה"ב עם התיכון; מרכזת מגמת המוסיקה של חטה"ב טלי וייסמן ומנצח תזמורת חטה"ב דודי סופר; המנכ"ל הנוכחי של ביה"ס, צביקה רייטר, שמשלים את המלאכה שהחל קודמו יעקב מרקוביץ' בהקמת התזמורת החדשה; וגם מנהלת ביה"ס התיכון רעות (לשעבר ויצ"ו) חיפה, חנה אבין, שליוותה את התזמורת בכל שלביה מיום הקמתה. את מגמת המוסיקה של התיכון מרכז ידידי (ומורי לשעבר) דני עקיבא, שממנו למדתי הרבה בכל הקשור לגישה חינוכית טהורה לאהבת המוסיקה, תוך שמירה על הקוד האתי ומתן יחס אישי לכל תלמיד באשר הוא. וכעת, הכל מוכן לביצוע הקונצרט ולהצגת התזמורת המשותפת בפעם הראשונה לקהל הרחב.

 

הקונצרט יתקיים ביום שני הקרוב, 4.1.2016 בשעה 18:00 באודיטוריום של מוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה. הכניסה חפשית. הנה ההזמנה.

1929763_10153826646811306_1019366936653769264_n

 

 

 

 

וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ

רצח! ניצח! לשון הרע צח!

המילים שבכותרת מופיעות בסיום הפרק "שני גויים" מיצירתו המרגשת של חיים פרמונט "ישרא וישמע". את המילים כתבה המשוררת מיריק שניר. השבוע, ביום רביעי, 4 בנובמבר 2015, בדיוק 20 שנה לאחר רצח יצחק רבין, נופיע עם היצירה הזו בקונצרט מיוחד באודיטוריום הקונסרבטוריון הישראלי בתל אביב. זו יצירה שמבטאת את המציאות הישראלית בעיניהם של ילדים, את חששותיהם ממלחמות, ואת תקוותם לשלום. הפרק "שני גויים" מסתיים במילים – "הר בהר לא יפגוש, אנוש באנוש יפגוש, טורא בטורא לא פגע, אנש באנש פגע, טורא בטורא, פולסא דנורא! רצח! ניצח! לשון הרע צח!". זהו פרק דרמטי וקשה, שלעיתים השירה בו הופכת לדיבור, לזעקות ואף לצעקות. לכלי ההקשה תפקיד מרכזי מאד בפרק הזה. לעיתים הצלילים שלהם נשמעים כמו מכות, חבטות, ואפילו יריות. יש ביצירה עוד מספר פרקים עם אופי דומה ועם טקסטים קשים מעין זה. לעומתם ישנם גם פרקים המבטאים את התקווה והכמיהה לשלום, כמו למשל הפרק "ישרא וישמע", שבו מובא ציטוט מהטקסט המדהים מספר ישעיהו "ולא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה. וכיתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות. וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ…".

היצירה "ישרא וישמע" זוכה להצלחה בזכות המוסיקה הנפלאה של חיים פרמונט, בזכות הטקסטים המרגשים של מיריק שניר, והרבה בזכות המסירות של כל המבצעים – אנסמבל זמרי מורן, מקהלת מורן (מנהלת אמנותית נעמי פארן), סולני תל-אביב ואני. הביצוע הקרוב יהיה כבר השישי במספר, ואנחנו משוכנעים שזה לא יהיה הביצוע האחרון של יצירה חשובה זו.

שלשום התקיימה חזרה של כל המבצעים לקראת הקונצרט, שבה ניסינו לעבור על היצירה כולה, להיזכר במוסיקה, ללטש את המקומות הדורשים ליטוש ולחזור על מקומות שלא היו ברורים. בסך הכל הספקנו מה שרצינו, ולפני הקונצרט ביום רביעי ניפגש לחזרה קצרה אחרונה על במת האודיטוריום בקונסרבטוריון הישראלי תל-אביב.

 

20151030_105026 (1) סולני תל אביב, מקהלת מורן ואני בחזרה בבית יצחק

 

 תזמורת גבעתיים – חוזרים לעבוד ביחד

אחרי למעלה מארבעה חדשים של הפסקה, חזרתי בשבוע שעבר לעבוד עם תזמורת הקונסרבטוריון בגבעתיים. זו תזמורת שהחלה כתזמורת כלי קשת ובהדרגה הופכת בשנים האחרונות לתזמורת סימפונית עם נגני כלי נשיפה, והרפרטואר בהתאם. השנה אנחנו מנגנים את הסימפוניה מס' 1 של בטהובן, הפתיחה "חליל הקסם" של מוצרט, וריקודים סלבוניים של דבוז'אק. גם השנה פרוייקט השיא של התזמורת יהיה קונצרט משותף עם התזמורת של ביה"ס לאמנויות בחיפה, שגם איתה אני עובד על אותו הרפרטואר. התזמורת המשותפת – שנקראת "תזמורת ארץ הקודש" – תופיע בשני קונצרטים, שיתקיימו בסוף מרץ ובתחילת אפריל, בגבעתיים ובחיפה. החזרה הראשונה עם התזמורת בגבעתיים היתה טובה מאד, ומעבר לשמחה ולהתרגשות שבמפגש החוזר עם הנגנים לאחר פרק זמן ממושך כל כך, גם הורגשה התקדמות של התזמורת כתזמורת בקצב העבודה והלמידה, וכן התקדמות ברמה האישית של כל נגן, וזה בהחלט משמח. יש למה לצפות.

 

DSC_0038-web

תזמורת ארץ הקודש בשנה שעברה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

כבר לא ילדים בני 10

אחרי שפתחנו את העונה בשני קונצרטים מיוחדים – קונצרט לילדים וקונצרט מרגש מאד במסגרת חג המוסיקה הישראלית – בשבוע הבא מתחיל "הדבר האמיתי", סדרת הקונצרטים למנויים. בקונצרטי הפתיחה – ברהמס, שוסטקוביץ' ומרק לברי. העונה ה-15 יוצאת לדרך

 

IMG_7022

 

הגענו כבר לעונת הקונצרטים ה-15 של אנסמבל סולני תל-אביב. מדהים. נגנים שניגנו אצלי בעבר בתזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים ובתזמורות מתא"ן כשהיו בני 10 ו11 מצטרפים בחודשים האחרונים לאנסמבל, כשהם כבר נגנים בשלים, מנוסים, ברמה גבוהה של נגינה, וגם עם היכרות רבת שנים של סגנון העבודה שלי ושל הדרישות המקצועיות שלי. והם בשנות ה-20 לחייהם, בדיוק כפי שהיו נגני האנסמבל הותיקים בתחילת דרכו של האנסמבל. נוצר שילוב יפה ומרגש בין הנגנים הותיקים לחדשים, שילוב שיוצר מתח בריא ועבודה טובה ויעילה.

התכנית של פתיחת העונה היא תכנית קשה מאד, ובמרכזה – חמישיית המיתרים בסול מז'ור אופ. 111 של ברהמס, בעיבוד שלי לתזמורת כלי קשת. ביצענו בעבר כמה וכמה עיבודים שלי מיצירות קאמריות לתזמורת מיתרים, בהן הרביעייה אופ' 135 של בטהובן וחמישיית המיתרים בדו מינור של מוצרט. המיוחד בעיבודים האלה הוא השילוב בין האינטימיות של ההרכב הקאמרי לבין העוצמה התזמורתית במקומות העוצמתיים. אני מרבה לשלב בעיבוד קטעי סולו, כלומר רגעים שבהם במקום תזמורת שלמה מנגנים רק הנגנים הראשונים בכל קבוצה וכך נוצר ההרכב הקאמרי המקורי. גם השימוש בקונטרבס נועד להעצים את המקומות העוצמתיים, ולכן הקונטרבס לא מנגן כל הזמן אלא רק במקומות שהצטרפותו מוסיפה לעוצמה ומתאימה למוסיקה. כמובן שהעבודה על יצירה כמו חמישיית המיתרים של ברהמס היא מאתגרת מאד. אם בחמישייה המקורית, הנגינה של כל אחד מחמשת התפקידים לבד היא קשה מאד, הרי שלנגן כל תפקיד ביחד עם עוד כמה נגנים בקבוצה ובהתאמה מושלמת מבחינת האינטונציה והפקת הצליל זוהי משימה קשה שבעתיים. יהיה מעניין מאד ואני בטוח שגם מהנה מאד בחזרות.

עוד בתכנית – הקונצ'רטו לפסנתר של שוסטקוביץ' עם הסולן בשארה הרוני בפסנתר ואיתו יובל שפירא בחצוצרה. לקראת הביצוע של הקונצ'רטו של שוסטקוביץ' בקונצרטים של האנסמבל, אקדיש את מפגש פתיחת העונה בסדרת המפגשים המוסיקליים שלי בהיכל התרבות באור עקיבא לקונצ'רטו הזה ואארח לרסיטל קצר ולשיחה את הפסנתרן בשארה הרוני. המפגש, והקונצרטים של האנסמבל לפתיחת העונה הם על שמה של אסתר בלשה ז"ל. בשארה הרוני עצמו החל את דרכו בלימודי פסנתר אצל אסתר בלשה, ובמפגש הוא ישוחח עם הקהל בין היתר עליה ועל הלימודים אצלה.

היצירה הישראלית בתכנית תהיה הסויטה היהודית של מרק לברי, אותה הוא כתב בשנת 1929, עוד כשהיה בגרמניה. זוהי יצירה קצת שונה מיצירותיו ה"טיפוסיות" של לברי, והוא מרבה להשתמש בה במוטיבים מהמוסיקה היהודית.

מועדי הקונצרטים:

חיפה, אודיטוריום רפפורט: מוצ"ש 10.10.2015 בשעה 20:30

תל אביב, הקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה יום א' 11.10.2015 בשעה 20:30

כפר שמריהו, אולם וייל: יום ב' 12.10.2015 בשעה 20:30

המפגש עם הפסנתרן בשארה הרוני לקראת הקונצרטים יתקיים בהיכל התרבות אור עקיבא ביום ד' 7.10.2015 בשעה 18:00

 

 

לחיי הדור הצעיר

לכבוד סיום שנת הלימודים, את הפוסט הזה אני רוצה להקדיש לכל הנגנים הצעירים שעובדים בהדרכתי במסגרת התזמורות הצעירות שעליהן אני מנצח – התזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה והתזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים. את השבוע שעבר העברתי כמעט במלואו איתם. הם השקיעו לכל אורך השנה בתזמורות בהמון מסירות ואהבה, הגיעו לחזרות עם המון מוטיבציה, נתנו בקונצרטים את הכי טוב שלהם והגיעו להישגים מרשימים ביותר.  השבוע נפרדתי (זמנית, עד לשנת הלימודים הבאה) משתי התזמורות בתחושה של עצב וגעגוע לאלה שעוזבים, ועם המון ציפייה להמשך העשייה עם הממשיכים בשנה הבאה.

 

FB_IMG_1435010961661

זה היה שבוע די מטורף, במיוחד לנגנים של תזמורת ביה"ס התיכון לאמנויות בחיפה. ביום שני בבוקר, בשעה 08:00, התחלנו חזרה תזמורתית אינטנסיבית של שלוש שעות בביה"ס, שכללה ליווי של ארבע יצירות שונות לגמרי, כולן עם סולנים מתלמידי כיתה י"ב במגמת המוסיקה (קונצ'רטו לקלרינט של י.כ.באך, קונצ'רטו לשני כינורות של י.ס.באך, אלגיה לצ'לו של פורה, קונצ'רטינו לחליל של שמינאד), בנוסף לשתי יצירות מודרניות תובעניות ומצויינות שנכתבו ע"י שניים מתלמידי הקומפוזיציה במגמת המוסיקה (יעל הרי ועמרי שיין), ופרק ראשון מסימפוניה מס' 39 של מוצרט, שאיתו תכננו לסיים את הקונצרט שהתקיים באותו הערב.

 

FB_IMG_1435013020049

 

החזרה התנהלה בקצב מאד מהיר והתחושה בסיומה היתה, למרות העייפות, שהתכנית די מוכנה לקונצרט בערב, פרט לסימפוניה של מוצרט שלגביה לא הייתי בטוח. יום הלימודים נמשך בשיעורים שלי עם כל אחד מארבעת ההרכבים הקאמריים שאותם אני מדריך בחודשים האחרונים (חמישיית פסנתר של שומאן, רביעיית מיתרים של דבוז'אק "האמריקאית", שלישיית פסנתר ברה מינור של מנדלסון ושלישיית מיתרים של קמביני). אלה היו שיעורים לפני אחרונים, לקראת קונצרט קאמרי לסיום השנה שהתקיים ביום חמישי. באותו ערב, כאמור, התקיים קונצרט סיום השנה של התזמורת, באולם בית הספר. זה היה קונצרט מרשים ביותר, שבו כל הסולנים ניגנו מצויין, והתזמורת עשתה עבודה טובה מאד הן בליווי הסולנים והן ביצירות המודרניות שזכו להצלחה.

 

FB_IMG_1435013026868

 

מכיוון שהיצירות של התלמידים היו קצרות מאד, ועל מנת לאפשר לקהל להכיר אותן ולהתרגל אליהן, חזרנו על כל אחת מהן פעם נוספת בקונצרט, וכמובן שהביצוע השני היה מוצלח יותר מבחינת התזמורת. לסיום הקונצרט, החלטתי לבצע את הפתיחה של רוסיני "האיטלקייה באלג'יר" במקום את הפרק מהסימפוניה מס' 39 של מוצרט שהתלבטתי לגביו בבוקר. אמנם לא עשינו חזרה על הפתיחה באותו יום, אבל ביצענו אותה השנה הרבה, וסמכתי על הנגנים שיבצעו אותה היטב. ואכן, זה היה ביצוע ספונטני, אנרגטי, מלהיב ומלא מרץ. היתה לי הרגשה שכל הנגנים נהנו ביחד איתי. לסיום הקונצרט, במחווה מרגשת במיוחד, הקריאו תלמידי כיתה י"ב מהתזמורת דברי פרידה שכתבו לי. זה היה מאד מרגש לשמוע את דבריהם הכנים על התהליך והחוויות שעברו איתי בתזמורת במהלך שלוש שנות לימודיהם.

 

FB_IMG_1435010900389

 

למחרת, ביום שלישי, הגעתי לגבעתיים למפגש סיום השנה עם התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים. את קונצרט הסיום כבר ביצענו לפני כשבועיים בתיאטרון גבעתיים. הפעם נפגשנו לדבר ולסכם. זו היתה שיחה מעניינת מאד, פתוחה וכנה, שבה שמעתי מהנגנים הצעירים את דעתם על כל אחד מהפרוייקטים שהיו לנו השנה, על הרפרטואר, על צורת העבודה, וכמובן הצעות להתייעלות ולשיפור התזמורת. שמחתי לשמוע שכולם רוצים יותר זמן חזרות ויותר שעות עבודה, זה מראה על אכפתיות ורצון להגיע לתוצאה הגבוהה ביותר. כולם מאד מתלהבים מהפרוייקט של "תזמורת ארץ הקודש" – הפרוייקט המשותף עם התזמורת של התיכון לאמנויות מחיפה – ורוצים יותר מפגשים משותפים כאלה. המפגש הסתיים במשחק פינג פונג עם כמה מנגני התזמורת, דרך נפלאה בשבילי לסיים שנה!!!

 

IMG-20150616-WA0002

 

אחד הארועים המשמעותיים ביותר השבוע היה המפגש לסיום השנה בסדרה שלי בהיכל התרבות אור עקיבא ביום רביעי, שבו אירחתי את התזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה. זה היה מפגש מאד מעניין ומרתק הן לקהל והן לנגנים ולי. לא תכננתי יותר   מדי מראש, אלא פשוט נתתי לדברים לזרום. הדגמתי לקהל (מבלי להכין את התזמורת לכך) כיצד למעשה התזמורת לא זקוקה למנצח ויכולה לנגן לבד. התזמורת ניגנה קטע שלם מהפתיחה של רוסיני ללא הניצוח שלי. כשביצעתי את אותו הקטע עם ניצוח הראיתי מה בעצם המנצח יכול להוסיף לנגינה של התזמורת. אחר כך לקחתי קטע מסויים וניצחתי עליו כמה פעמים כשכל פעם אני מבליט כלי או קבוצת כלים אחרת מהתזמורת על ידי הניצוח. באחת ההדגמות כמעט ולא ניצחתי אלא רק הראיתי את השינויים ההרמוניים. לקהל המאזינים, שישבו מאחורי התזמורת, זה היה תהליך מרתק של הקשבה למוסיקה, שלדבריהם, בכל הדגמה נשמעה אחרת.

IMG-20150617-WA0009

 

בקטע מסויים שבו יש סולו חליל הראיתי את ההבדל בין ניצוח שמוביל את הסולנית לבין ניצוח שמלווה את הסולנית ומאפשר לה להוביל אותי. במשך כל המפגש הקהל שאל שאלות וסיפר את רשמיו ותובנותיו מהצפייה וההאזנה. סיימתי את המפגש בקטע שנתתי לנגנים לקרוא מהדף בפעם הראשונה – מתוך סימפוניה מס. 83 של היידן. הראיתי כיצד בתהליך קצר המנצח עושה סדר ביצירה שהנגנים מנגנים ביחד בפעם הראשונה. המפגש כולו התנהל בצורה של דיאלוג בין הקהל לביני והיה מעניין לכולם. זו היתה גם פעילות מגבשת לתזמורת, שבילתה ביחד אחר צהריים שלמים בנסיעות ובנגינה לקהל שאינו מוכר לה.

 

IMG-20150617-WA0003

 

למחרת, ביום חמישי, התקיים הקונצרט המסכם של הפעילות הקאמרית במגמת המוסיקה. החל משעות הצהריים המוקדמות עבדתי עם ההרכבים שלי לקראת הקונצרט, ובערב, כאמור התקיים הקונצרט. הרכבים רבים ומגוונים של שלישיות, רביעיות וחמישיות, הרכבים עם זמרות, עם גיטרות, עם קשתנים ופסנתר, שביצעו מגוון רחב של רפרטואר, עלו על הבמה בזה אחר זה וניגנו ושרו ברמה גבוהה ביותר מוסיקה קאמרית. זה היה אחד הקונצרטים הטובים ביותר במגמת המוסיקה, לפחות ב12 השנים שבהן אני מלמד שם. זו היתה גאווה גדולה לכל צוות המורים ולי לראות ולשמוע תלמידים רבים כל כך מנגנים ברמה כזו (בקונצרט השתתפו 11 קשתנים, כולם מצויינים). בסיום הקונצרט, תלמידי כיתה י"ב הציגו את קטע ההפתעה המסורתי, שכלל אילתור ווקאלי פנומנלי של מרבית תלמידי השכבה מהמגמה, ואחר כך סרט שהם הכינו שבו הם חיקו את מורי המגמה למוסיקה. החלק "שלי" בסרט היה דומה למה שאני עושה עכשיו – כותב בבלוג ומספר על החוויות שלי. אלא שהם הקפידו היטב על הניואנסים שלי וציינו את כל הדברים שעליהם אני נוהג לדבר איתם – האנסמבל, הפועל רמת גן, אימוני הטניס שלי, ומחשבותיי על מגמת המוסיקה בבית הספר… זה היה מאד מאד משעשע. וכך הסתיימה לה שנת לימודים פוריה מאד, בשבוע אינטסיבי עם הרבה עשייה מוסיקלית ועם תלמידים נפלאים (שהם בעצם מוסיקאים מקצועיים צעירים) שגורמים לי בכל שנה מחדש לשמוח על הזכות שנפלה בחלקי לעבוד איתם ולעשות איתם מוסיקה ברמה הגבוהה ביותר, ומצד שני, להתגעגע אליהם עד לתחילת שנת הלימודים הבאה.

 

 

 

מרובי ריבלין ועד זהבה גלאון

חזרתי מברלין עם הרבה חוויות, וישר נכנסתי לקצב עבודה מטורף. הקונצרט לילדים "מלכת הלילה" שבוצע אתמול לראשונה ויחזור ביום שני, היה הצלחה גדולה. ומחר, לראשונה אחרי זמן רב, הופעה שלי ככנר במסגרת "שבתרבות" באודיטוריום רוזין ברמת אביב.

 

Z71A5651

תזמורת ברלין-גבעתיים בהופעתה בקונגרס בברלין. צילמה: רותי צונץ.

 

הנסיעה לברלין היתה חוויה חצי נוסטלגית עבורי. נסעתי עם נגנים שלפני כארבע-חמש שנים היו נגני התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים. נגנים שהגיעו במסירות ובקביעות במשך מספר שנים לחזרות התזמורת בקונסרבטוריון גבעתיים אחת לשבוע (רבים מהם גם ניגנו אצלי בנוסף בתזמורות מתא"ן השונות), הופיעו במסגרתה בקונצרטים בארץ ובחו"ל, חברו לתזמורת הצעירה מברלין, חברו לאנסמבל סולני תל-אביב, ועברו חוויות רבות, מוסיקליות וחברתיות, ביחד כתזמורת, אחד עם השני וביחד איתי. כיום הם בני עשרים פלוס, חלקם מנגנים באנסמבל סולני תל-אביב, ואת חלקם לא ראיתי מאז שניגנו אצלי בתזמורת. המפגש החוזר עם הנגנים האלה היה נוסטלגי מאד, ואח"כ המפגש עם המנצח והנגנים הצעירים מברלין, שחלקם השתתפו בפרוייקטים המשותפים שלנו לאורך השנים, היה נוסטלגי לא פחות. כשהתחלנו בחזרה הראשונה של התזמורת המשותפת המאוחדת בברלין, אני מאד התרגשתי. זו היתה תזמורת שהתאחדה לפרוייקט הספציפי הזה, ומהרגע הראשון הכל הלך חלק ומהר. העבודה היתה טובה, התגובה של הנגנים אלי היתה מהירה מאד, וההתקדמות היתה גדולה ובזמן קצר מאד של עבודה. הנגנים הישראלים הובילו את כל הסקציות בתזמורת המשותפת, ועשו זאת היטב. חילקנו את הרפרטואר בין שני המנצחים (המנצח מברלין הוא אלכסנדר ראם, איתו אני משתף פעולה במסגרת הפרוייקט הזה כבר שבע שנים). היצירה המרכזית שלי היתה שתי המלודיות האלגיות של גריג, והביצוע בקונצרט היה מלא הבעה ורגש. נהניתי מאד לעבוד עם המוסיקאים הצעירים האלה. חוויות נוספות שעברתי בארבעת הימים בברלין – קונצרט פנטסטי של התזמורת הפילהרמונית של ברלין בניצוח מאריס יאנסונס, שהיצירה המרכזית בו היתה הסויטה מס' 2 מתוך "דפניס וכלואה" של ראוול; מפגש עם חברי הטוב הויולן גיא בן ציוני, שבגלל המרחק והעיסוקים הרבים של כל אחד מאיתנו יוצא לנו להיפגש מעט מאד; וביקור של נשיא המדינה רובי ריבלין ביחד עם הנשיא הגרמני בקונגרס שבו השתתפנו בברלין, ביקור שעורר הרבה התרגשות וציפייה. אמנם הנשיא לא הספיק לשמוע את הופעת התזמורת שלנו, אבל היה מרגש מאד שהוא הגיע לבקר.

 

 

presidents

ביקור הנשיאים אצלנו בקונגרס בברלין.

 

 

מיד עם שובי לארץ מברלין האנסמבל החל בהכנות לקונצרט לילדים "מלכת הלילה". זוהי אופרה לילדים בעברית, המשלבת סיפורים מאופרות שונות ומהאגדות, עם מוסיקה נפלאה של מוצרט, קורט וייל, הומפרדינק, ועוד. הזמרים המופיעים עם האנסמבל בהפקה הם הדר עטרי (סופרן), קארין שיפרין (מצו-סופרן), ויאיר פולישוק (בריטון). העבודה היתה אינטנסיבית ובזמן קצר מאד, וממש ברגע האחרון לפני ההופעה בתל-אביב הרצנו את כל המופע מתחילתו ועד סופו, אך בסופו של דבר זה היה נהדר, מרגש, יפה, מצחיק, דרמטי ומרתק. הבימוי והטקסטים של דקלה בניאל היו נפלאים. והמשחק של שלושת הזמרים ושל דותן אלעד המשחק את הבובה קנון – נהדר. הזמרים שרו נפלא, כל אחד לחוד ושלושתם ביחד. והקהל של הילדים היה קשוב ומרותק. ההופעה הזו תחזור שוב ביום שני הקרוב 18.5 באולם עינן במודיעין.

 

940874_10151584766864618_1058674061_n

הדר עטרי (סופרן) בהופעתה הקודמת עם האנסמבל, בקונצרט הגאלה באפריל 2013

 

ומחר בבוקר, אני חוזר להופיע ככנר, בתכנית האמנותית במסגרת "שבתרבות" באודיטוריום רוזין ברמת אביב ג' עם העיתונאי יואב קרקובסקי. בין האורחים יהיו העיתונאי בן כספית וחברות הכנסת זהבה גלאון (מרצ) וד"ר ענת ברקו (ליכוד). אני אבצע ביחד עם אריה בר דרומא, מנכ"ל האנסמבל, דואט לכינור וויולה של מוצרט בסול מז'ור. בנוסף, נדבר מעט על האנסמבל ועל עונת הקונצרטים הבאה שלו. מצפה לזה מאד.

הפוסט הבא לא יעסוק במוסיקה, אלא במחשבות שלי בעקבות השבעת הממשלה ה34 של ישראל. כיצד אנו האזרחים יכולים להשפיע יותר על בחירת חברי הכנסת ולהביא לבחירתם של  אנשים איכותיים וטובים יותר מאלה היושבים כיום בכנסת? כיצד נוכל למנוע מצב אבסורדי שבו מתמנים לתפקידי שרים בממשלה אנשים שלא ראויים לייצג אותנו בכנסת? שווה לחכות.

 

 

 

ערב גרנדיוזי

מקהלה של ארבעים זמרים; תזמורת של חמישים נגנים שהתאחדה במיוחד לכבוד הקונצרט; ביצוע מרגש ומלא אנרגיה ל"אגמונט" של בטהובן. חוויות מקונצרט האיחוד של תזמורת "ארץ הקודש" ביום שני בערב בחיפה.

 

IMG-20150317-WA0004

תזמורת ארץ הקודש ביום שני בחיפה.

 

אחרי שתי חזרות בלבד בסוף השבוע, ועוד חזרת בלאנס של שעה ורבע ביום הקונצרט, הופיעה התזמורת המאוחדת של ביה"ס לאמנויות ויצ"ו-רעות חיפה ביחד עם התזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים בקונצרט שהתקיים ביום שני שעבר בחיפה. התכנית היתה תובענית ומאתגרת, וכללה את הפתיחה "האיטלקייה באלג'יר" של רוסיני, את הסויטה "ערבית מוסיקלית" של בריטן ואת הפתיחה "אגמונט" של בטהובן. כל זה בשתי חזרות בלבד עם חמישים בני נוער? טוב, לא בדיוק… בעצם עם כל אחת משתי התזמורות עבדתי בנפרד במשך השנה. כך גיבשתי ביצוע די דומה בכל אחת מהתזמורות. אמנם בכל אחת מהתזמורות חסרים לי כמה כלים. בגבעתיים אין לי קרננים, בחיפה אין קונטרבסים. בכל אחת מהתזמורות יש רק בסון אחד. כך יצא שהחיבור של שתי התזמורות ביחד יצר תזמורת שלמה, גדולה, ובסך הכל מאד הומוגנית. ההתרגשות של המפגש המיוחד, והעובדה שהילדים מגבעתיים ישבו לצד אלה מחיפה – יצרו התרגשות וריכוז יוצאי דופן. ההרגשה שלי היתה שבקונצרט כל חמישים בני הנוער נתנו את המקסימום והוציאו את המיטב. התוצאה היתה מלאה אנרגיה ומרגשת.

הפרוייקט של תזמורת ארץ הקודש הוא כבר עובדה מוגמרת והוא יימשך גם בשנה הבאה. התכנית היא שגם החיפאים יגיעו לגבעתיים להופיע במשותף שם, ושהתזמורת המשותפת תמשיך לצמוח ולהתפתח.

 

IMG-20150317-WA0006

 

 

חיבור טבעי

סוף השבוע האחרון הוקדש לחזרות משותפות ואינטנסיביות של שתי תזמורות שהתאחדו לתזמורת אחת, המכונה "תזמורת ארץ הקודש": תזמורת הקונסרבטוריון של גבעתיים והתזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו-רעות חיפה. החיבור היה מושלם ויצר שלם שגדול מסך חלקיו. מחר בערב הקונצרט. לא להחמיץ!!

 

 

20150313_170006

תזמורת ארץ הקודש בפעולה.

מפגש האיחוד של תזמורת "ארץ הקודש" התקיים בסוף השבוע האחרון בחיפה, והוא כלל חזרות משותפות, פעילות חברתית, לינה אצל הנגנים החיפאים וטיול בחיפה. זה היה סופשבוע אינטנסיבי במיוחד. שתי חזרות של שלוש שעות, שבהן הכנו את כל התכנית לקונצרט שיתקיים מחר: רוסיני – הפתיחה "האיטלקיה באלג'יר", בריטן – "ערבית מוסיקלית", בטהובן – הפתיחה "אגמונט". בהחלט תכנית תובענית ומאתגרת. אבל מכיוון שכל אחת מהתזמורות קיבלה את אותה ההכנה במשך השנה, עם אותם רעיונות מוסיקליים, טמפי, דגשים, קשתות וכד' – החיבור בין שתי התזמורות היה טבעי לגמרי. וכך למעשה ניתן היה בפרק זמן כל-כך קצר לגבש ולהכין את התכנית כולה לקונצרט, כשהתוצאה היא ללא ספק שלם הגדול מסך חלקיו. תענוג לראות איך נגנים משתי תזמורות שונות היושבים אלה לצד אלה משתפים פעולה כל כך טוב. תענוג לנצח על תזמורת צעירה שמצלצלת כל כך טוב. תענוג לעבוד עם תזמורת כזו, שמתנהגת ומנגנת ברמה של תזמורת מקצועית טובה. הפרוייקט של תזמורת "ארץ הקודש" שהחל בשנה שעברה לגמרי במקרה לצורך נסיעה לפסטיבל בגרמניה – הופך להיות כבר מסורת. מחר יגיע לסיומו הפרוייקט השלישי של התזמורת הזו, וכמובן שזה עושה חשק להמשיך, ונראה שזה הדבר הכי נכון וטבעי לשתי התזמורות.

20150313_165848

הפעילות של סוף השבוע המרוכז הסתיימה בטיול רגלי בחיפה – בעקבות תרבות ואמנות. את הטיול הדריך מנהל בית-הספר צביקה רייטר שנרתם למאמץ המשותף בהרמת הפרוייקט המיוחד הזה.

IMG-20150314-WA0025

מחר, כאמור, יהיה שיאו של הפרוייקט. בשעה 19:30 באולם ביה"ס לאמנויות "רעות" ברח' צה"ל 41 חיפה – יתקיים קונצרט האיחוד של תזמורת "ארץ הקודש". לא להחמיץ.

תזמורת ארץ הקודש – האיחוד

שתי התזמורות הצעירות שלי – זו של קונסרבטוריון גבעתיים וזו של ביה"ס התיכון לאמנויות רעות-ויצ"ו חיפה – מתאחדות שוב לנגינה משותפת בקונצרט מיוחד ומרגש. למעלה מ50 הנגנים יבצעו במשותף את הפתיחה "האיטלקיה באלג'יר" של רוסיני, את הסויטה "ערבית מוסיקלית" של בריטן, ואת הפתיחה ל"אגמונט" של בטהובן.

 

20140331_151241

תזמורת ארץ הקודש בשנה שעברה בגרמניה.

 

לצד עיסוקי כמנהל המוסיקלי של סולני תל-אביב וכמנצח אורח של תזמורות מקצועיות, אני מקדיש זמן רב לעבודה עם תזמורות צעירות. בשנים האחרונות אני מתמקד בשתי תזמורות: התזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים, והתזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות בחיפה. התזמורת של גבעתיים היתה עד לפני שנה תזמורת של קשתנים בלבד, ובשנה האחרונה היא הפכה להיות ,תזמורת סימפונית עם נשפנים וכלי הקשה. בתזמורת הזו מנגני למעלה מ30 נגנים, והיא מתקדמת מאד השנה. את התזמורת של ביה"ס לאמנויות בחיפה הקמתי רק לפני שנתיים, והיא הגיעה השנה לרמה גבוהה מאד וביצעה יצירות מאתגרות, ביניהן סימפוניה מס' 39 של מוצרט ו"תפילה" למיתרים של צבי אבני.

 

DSC_8817

תזמורת התיכון לאמנויות חיפה.

 

בשנה שעברה איחדתי לראשונה את שתי התזמורות לתזמורת אחת גדולה לקראת נסיעה שלנו להופעה בפסטיבל בגרמניה. האיחוד של שתי התזמורות עבד מצוין גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה חברתית. קיימנו בארץ שתי חזרות משותפות בלבד (אחרי שעבדתי עם כל אחת מהתזמורות בנפרד במשך השנה על אותו החומר), ונסענו ביחד לגרמניה כתזמורת אחת. התזמורת נשמעה מגובשת מאד וזכתה לשבחים רבים. כשחזרנו לארץ היה לנו ברור שהחיבור בין שתי התזמורות חייב להימשך, ובקונצרט הסיום של השנה שעברה  הנגנים מגבעתיים הגיעו לחיפה והצטרפו אל התזמורת החיפאית לנגינה משותפת של שתיים מהיצירות שניגנו בגרמניה. המפגש החוזר היה מאד משמח ומרגש והביצוע היה מצוין.

גם השנה יתקיים איחוד של שתי התזמורות, ובשבוע הבא הוא יגיע לשיאו בקונצרט משותף שיתקיים בחיפה. לקראת הקונצרט הזה יגיעו הנגנים מגבעתיים לחיפה לסופ"ש מרוכז של חזרות ופעילות חברתית משותפת, ויתארחו אצל הנגנים החיפאים. העבודה המשותפת תסתיים בטיול משותף בחיפה. כעבור יומיים, ביום שני 16.3.2015, יגיעו שוב הנגנים מגבעתיים לחיפה לביצוע הקונצרט המשותף. הקונצרט יתקיים בשעה 19:30 באולם של ביה"ס "רעות" בחיפה, ברח' צה"ל 41 בחיפה.

בתכנית הקונצרט – יצירות שעליהן עבדתי במשך השנה עם כל אחת מהתזמורות בנפרד: רוסיני – הפתיחה "האיטלקיה באלג'יר", בריטן – ערבית מוסיקלית, בטהובן – הפתיחה "אגמונט". התזמורת המשותפת מונה 52 נגנים בגילאי 13-18. מצפים לזה בכליון עיניים.