אולי יש מוות שאין בו אלימות – חוזרים ל"מוות ולידה"

הצלחה ראשונה במאבק על הגדלת תקציב התרבות, הרבה בזכות מחאת האמנים והמשא ומתן העיקש שניהלה השרה רגב מול האוצר; חוזרים ל"מוות ולידה" של נעם סיון בעברית ובערבית – סולני תל-אביב פותחים את עונת הקונצרטים בספטמבר, בקונצרט מיוחד במסגרת חג המוסיקה הישראלית; וכמה תמונות וחוויות מהיומיים האחרונים של המאסטרקלס הבינלאומי לשירה אמנותית בירושלים, כולל קונצרט הגאלה עם הסינפונייטה הישראלית באר שבע.

 

raanana

תזמורת סימפונט רעננה מול בית ראש הממשלה בבוקר יום הדיונים על אישור התקציב. המחאה זכתה להצלחה ראשונה

 

 

אחוז אחד לנשמה

 

המאבק שכותרתו "אחוז אחד לנשמה", ובו מוחים אמני ישראל על תקציב התרבות הנמוך, זכה להצלחה ראשונה. שרת התרבות מירי רגב הצליחה להגדיל את תקציב התרבות ב-309 מיליון ש"ח, ולראשונה תקציב המשרד עובר את מיליארד השקלים. זה אמנם רחוק מאד עדיין מאחוז אחד מתקציב המדינה (שזהו שיעור תקציב התרבות במדינות מערביות רבות), אבל זוהי בהחלט הצלחה ראשונה במאבק. נגני תזמורת סימפונט רעננה עלו לירושלים וניגנו מול ביתו של ראש הממשלה בבוקר יום הדיונים על אישור התקציב, אמנים רבים הציפו את הטלפון הנייד האישי של שר האוצר (050-6236011 למי שמעוניין) בסמסים בזמן הדיונים על התקציב, והשרה רגב איימה שלא לתמוך בתקציב. אז אמנם אנחנו עדיין לא יודעים לאן ילך הכסף, אך זהו בהחלט הישג חסר תקדים לתרבות בישראל! אני מקווה מאד שחלק מהכספים האלה יגיעו גם אל המוסדות המוסיקליים בארץ ואל המוסיקאים שחיים ועובדים כאן כל כך קשה בתנאים בלתי אפשריים.

 

 

 

אולי יש מוות שאין בו אלימות

 

המשפט בכותרת לקוח מתוך השיר המצמרר של המשוררת זלדה "כל הלילה בכיתי", שאותו, ביחד עם טקסטים רבים נוספים, הלחין נעם סיון ביצירתו "מוות ולידה" בעברית ובערבית. את היצירה ביצענו לראשונה ביוני 2014, עם הסולניות אינאס מסאלחה ועינת ארונשטיין (סופרן), עם נעם סיון בפסנתר, מקהלת קולגיום ואנסמבל סולני תל אביב. שני הביצועים זכו להצלחה גדולה ולתגובות נלהבות ביותר מצד הביקורת והקהל, ולשמחתי הרבה, בספטמבר הקרוב נבצע את היצירה שוב במסגרת חג המוסיקה הישראלית. הקונצרט יתקיים בחיפה ב17 בספטמבר, עם אותם הסולנים והמקהלה, וכמובן עם אנסמבל סולני תל אביב. זוהי יצירה מרגשת מאד, חזקה מאד, עם מסרים חזקים וברורים, כתובה היטב הן לתזמורת והן למקהלה ולסולנים. הטקסטים הרבים – למרות שהם בשתי שפות שונות, ממקורות שונים ומתקופות שונות – משתלבים היטב זה בזה, בזכות המוטיבים המשותפים להם, מוות ולידה. הנה קטע קטן מתוך היצירה, קטע שבו  מביעים המקהלה והזמרות את ההתרגשות שלקראת הלידה.

 

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=5gWoTpWc1_4]

 

 

 

 

 

קונצרט סיום גרנדיוזי

 

11792041_10207040773720843_2330392449692666163_o

שיר הטוריאדור מכרמן בקונצרט הגאלה.

 

המאסטרקלס הבינלאומי לשירה אמנותית בירושלים הסתיים בקונצרט גאלה חגיגי עם הסינפונייטה הישראלית באר שבע ועם למעלה מ-15 זמרות וזמרים סולנים ששרו למעלה מ-20 קטעי אופרה שונים. המשימה היתה מאתגרת מאד לכולם – לתזמורת, לזמרים ולי. לחלק מהזמרים זו היתה הפעם הראשונה שהם הופיעו כסולנים עם תזמורת, אך בגלל שהיו כל כך הרבה קטעים להכין, זמן החזרות שלהם עם התזמורת היה מועט מאד, והם היו צריכים לנסות להסתגל לשירה עם התזמורת, לתאום, לבלאנס ולתקשורת איתי, במסגרת הזמן הקצר הזה. זה לא היה פשוט. לתזמורת היו הרבה קטעים שהם לא ניגנו לפני כן (רוב הקטעים מיועדים לתזמורת סימפונית גדולה יותר – פוצ'יני וורדי בעיקר). ואני הייתי צריך לתמרן בין כולם, ללוות כל סולן בהתאם לשירה שלו, לשים לב לתזמורת ולהיות ברור, לתכנן את זמני החזרות על הדקה ולהביא את כולם במצב של מוכנות מקסימלית לקונצרט. בחזרה שהתקיימה לפני הקונצרט, שאורכה היה שעה בלבד, הקציתי לכל קטע בין דקה לארבע דקות בלבד, לפי הצורך. לא היה זמן ליותר מזה. בחלק מהקטעים רק הזכרתי בעל פה ללא נגינה – את הטמפו, את הניצוח ושינויי טמפו כאלה או אחרים. בחלק מהקטעים עברתי רק על כמה תיבות בעייתיות מבחינת אנסמבל, בלאנס, אינטונציה וכד', חלק מהקטעים ביצעתי במלואם וחלק מהקטעים לא ביצעתי בכלל. בנוסף לזמן החזרות הקצר, היו גם בעיות אובייקטיביות – הבמה באולם ז'ראר בכר בירושלים אינה ממוזגת והתאורה מסנוורת ומחממת… וזה היה באחד הימים החמים ביותר שהיו כאן… אך למרות כל אלו, הקונצרט בסופו של דבר היה מרשים, גרנדיוזי, יפה, מלהיב ואיכותי. כולם עשו את המקסימום למרות התנאים האלה, והתוצאה היתה בהחלט טובה. הקהל נהנה מערב אופראי נפלא, שכלל כמה מה"להיטים" האופראיים הגדולים בביצועים נהדרים.

 

10981953_10153637341177044_6569989221305098395_n

החזרה שלפני הקונצרט – שעה בלבד בחום נוראי

 

 

ערב לפני כן האזנתי ושפטתי ביחד עם כל צוות המורים של הקורס ועם מירה זכאי שהצטרפה כשופטת חיצונית, בתחרות השירה שהתקיימה במרכז למוסיקה בירושלים. שמענו 25 זמרות וזמרים מצויינים במשך למעלה משלוש שעות. כפי שקורה בתחרויות, תמיד צריך בסוף להחליט, לבחור, לדרג, לתת ניקוד וכד'. זה החלק הקשה והפחות הוגן של תחרויות, במיוחד כשהרמה די שווה וההחלטה אינה חד משמעית. ובאמת היו הרבה זמרות וזמרים מצויינים שלכל אחד מהם חוזקות שונות וחולשות שונות, והיה צריך לבחור. כל שופט קיבל את ההחלטות שלו ובסופו של דבר נבחרו שלושה זוכים (הטנור הספרדי מויזס מולין, והישראליות שקד סטרול ונעה הופ) ועוד ארבעה מקבלי ציונים לשבח, ופרס חביב הקהל שניתן לצעירת המשתתפים שירה זיו בת ה-16 (תלמידה בתיכון רעות, לשעבר ויצ"ו לאמנויות). זמרות נוספות שהרשימו מאד אך לא זכו היו מריה ליובמן, יעל סייג, הדר איצקוביץ' וניבה אשד.

 

11796326_10152908997332237_6849981345251827869_n

צוות השופטים עם הזוכים בתחרות השירה במרכז למוסיקה בירושלים

 

 

 

 

 

פותחים את פסטיבל פנטזיה קולית

מחר בשעה 20:00 באולם ימק"א בירושלים נפתח את הפסטיבל הווקאלי "פנטזיה קולית" בירושלים, בקונצרט של האנסמבל ושל מקהלת זמרי קולגיום.

מחר בערב ייפגשו נגני האנסמבל שלא התראו כמעט שלושה שבועות, לחזרה של שעה וחצי ואחריה קונצרט ביחד עם מקהלת זמרי קולגיום. היצירות שנבצע במשותף הן "אשרי הזורעים ולא יקצורו" למקהלה ותזמורת מאת עודד זהבי (זוהי גרסה שונה מזו שביצענו לפני שלושה שבועות – ללא פסנתרים), ומיסה מס' 4 של שוברט עם אותם הסולנים שהופיעו איתנו בקונצרטים למנויים – שרה אבן חיים, מירב אלדן, יובל גולן ונועם מור.

בחלק הראשון של הקונצרט המקהלה תבצע חומר נפלא למקהלה א-קפלה – שישה שירי לדינו של בן חיים, ומבחר שירים של מנדלסון למקהלה א-קפלה.

הנה ביצוע הפרק השני מהמיסה של שוברט, פרק הגלוריה, מהקונצרט שהיה בשטריקר ב13.10

[youtube=www.youtube.com/watch?v=k2zx04Q_43Q]

וזהו אחד מהפרסומים הרבים בעיתונות הארצית והמקומית אודות הפסטיבל

39246094_2976_181013070154_9

הפרסום של הקונצרט באתר הפסטיבל

צפוי לנו אתגר גדול מאוד מחר – להצליח בחזרה של שעה וחצי להתגבש מחדש ולהיזכר ברפרטואר שביצענו לפני לא מעט זמן, ללמוד כמה חלקים חדשים לגמרי ביצירתו של עודד זהבי, לעבוד קצת וללטש את החלקים הדורשים ליטוש גם בחומר התזמורתי וגם בחומר המקהלתי, ולהגיע רעננים ומוכנים לקונצרט למרות החזרה האינטנסיבית שצפויה לנו לפניו. יהיה מעניין.

מאין הגיע הרעיון? מאחורי הקלעים של ההפתעה

לאחר הצלחתה של ה"הפתעה" – יצירתה של נעמה תמיר, שגם בקונצרט אתמול זכתה לתגובות נלהבות ולשבחי הביקורת (בתוך הפוסט) – אפשר לספר קצת סודות. מאין הגיע הרעיון, מה עבר עלינו בתהליך ההכנה, וכד'.

זמרי המקהלה שרים את הטקסט מהעיתון ביצירתה של נעמה תמיר "אקטואלי" בשבוע שעבר בשטריקר

על הרעיון של הפתעה מסויימת בכל קונצרט, בין אם זו יצירה או סולן שאינם כתובים בתכנית, חשבתי כבר לפני קרוב לשנה. ההפתעה שהבאנו בקונצרט הגאלה – הפסנתרן, הזמר והמלחין שלומי שבן – עבדה היטב, הקהל התלהב מאוד, וחשבתי לאמץ את הרעיון של אלמנט ההפתעה גם בקונצרטים למנויים.

אבל את הרעיון הספציפי של יצירה חדשה של מלחין ישראלי בנושא אקטואלי, העלה בפני פרופ' עודד זהבי, מבכירי המלחינים שלנו. הוא סיפר לי על דבר דומה שעשה בעבר, לא בארץ, אשר התקבל היטב ע"י הקהל, ושכדאי לנסות אותו כאן אצלנו. כמובן שהייתי צריך למצוא מלחין שיש לו ראש פתוח לרעיון ושמסוגל למצוא נושא וטקסטים ולכתוב מהר (זה היה פחות מחודשיים לפני הקונצרט הראשון). עודד עצמו היה זה שהמליץ לי על נעמה תמיר, שאותה אני מכיר מהתקופה שניצחתי על התזמורת הסימפונית הצעירה חיפה, לפני כ10 שנים (היא קיבלה את הכשרתה המוסיקלית בחיפה כנגנית פסנתר, צ'מבלו ועוגב), ולאחרונה הקשר שלנו היה בעיקר סביב המגזין בקול המוסיקה אותו היא ערכה והגישה.

נעמה נענתה בשמחה לאתגר, והיא זו שהחליטה להלחין כותרות עיתונים. הזמן היה מאוד קצר, ולמעשה רק ביום של חזרת המקהלה הראשונה (שהיתה אמורה להיות היחידה) על היצירה, קיבלתי את הפרטיטורה. אני חייב להודות ולהתוודות – במהלך החזרה הזו שקלתי אם לרדת לגמרי מהרעיון או להמשיך לעבוד על היצירה במלוא המרץ. כפי שקורה עם יצירות חדשות – יש תיקונים ושינויים שצריכים להיעשות "אונליין", זמרי המקהלה נדרשו ללמוד מהר מאוד גם את הטקסט וגם את הסולפז' הלא פשוט. החלטתי להמשיך לעבוד במלוא המרץ, אך בסיום חזרת המקהלה פניתי לזמרים ואמרתי – אנחנו צריכים עוד חזרה, זה לא מוכן!! לשמחתי הרבה, זמרי המקהלה הנפלאים נענו לבקשתי והגיעו לחזרה נוספת כעבור מספר ימים, כשבינתיים נעמה שלחה להם את התיקונים וכן פרטיטורה מעודכנת.

למרות שאני עצמי התלהבתי מהיצירה מהרגע הראשון שראיתי את הפרטיטורה, היו מסביבי לא מעט ספקות וחששות לגבי איך היא תתקבל. אבל הלכתי עם תחושותיי עד הסוף, השקעתי גם במהלך חזרות התזמורת את הזמן הדרוש להכנת היצירה, וכך עשתה גם הסולנית קרן הדר (שלמדה את היצירה גם היא בתוך ימים ספורים), ובסופו של דבר זה עבד. כבר בביצוע הראשון של היצירה בחיפה לפני כשבועיים התגובות היו נלהבות. הרבה אנשים מקרב קהל המנויים שלנו ש"מפחדים" ממוסיקה מודרנית ובד"כ לא מגיעים לקונצרטים שיש בהם יצירה מודרנית, אמרו לי שזה היה נהדר.

בביקורת אינטרנטית שהתפרסמה היום על הקונצרט שלנו אתמול בירושלים, מתמקד המבקר ביצירתה של נעמה תמיר ומשבח אותה. הנה הביקורת מתוך האתר "תרבות אנד דה סיטי":

אקטואלי – אנסמבל סולני תל אביב וזמרי קולגיום בפתיחת פסטיבל פנטסיה כורלית

"ממשל אובמה מסרב עד כה לקבוע מהו "הקו האדום" בתכנית הגרעין האיראנית, שאם טהרן תחצה אותו – הוא ישלח את כוחות ארה"ב למשימה. בעיני ירושלים, בלי הצבת "קו אדום" ברור, האיראנים ימשיכו לדהור לפצצה, וייצרו מציאות חדשה ובלתי אפשרית לישראל. אל תחכו לנס…"

לא, ממש לא התבלבלתי. באמצע הקונצרט, הוציאו זמרי קולגיום עיתונים, הרימו אותם גבוה, והתחילו לקרוא. הפתעה. מבלי לכלול את היצירה בתכנית הקונצרט, השמיעו אנסמבל סולני תל-אביב וזמרי קולגיום, בניצוחו של ברק טל, את היצירה "אקטואלי" מאת נעמה תמיר. נעמה, בוגרת תואר שני באקדמיה למוסיקה בירושלים, חיברה "שיר" המבוסס על טקסטים אקטואליים מהעיתונים היומיים והלחינה יצירה משעשעת וערבה לאוזן. היצירה עוסקת בנושאים חשובים כגון: עליית מחירי הקוטג', נפילת מדדי המניות, מודעות פרסום שונות, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אודות הישראלים שאינם גומרים את החודש ועוד. בסיום, מכריזים זמרי המקהלה: "בצער רב וביגון קודר, אנו מודיעים על פטירתו של… אבלה המשפחה" וממשיכים: "בסוף השבוע, יהיה חם מהרגיל". היצירה שחוברה בחודש האחרון, לאנסמבל כלי מיתר, שתי קרנות יער, סופרן ומקהלה, זכתה לביצוע מקסים… ולמחיאות כפיים סוערות. חגי גורן, מנהל הפסטיבל מבטיח שתהיינה הפתעות נוספות באירועי הפסטיבל.

זה היה רק דובדבן קטן על קצפת הקונצרט שפתח את הפסטיבל. התכנית כללה:
"כה גדול הסקרמנט" של מוצרט – יצירה לסופרן מקהלה ותזמורת
"אור גדול" של יחזקאל בראון – לסופרן, קרן יער ואנסמבל מיתרים
"הנותן לאל הטוב לבדו למשול" מאת פליקס מנדלסון – קנטטה לסופרן, מקהלה ותזמורת
סימפוניה למיתרים מס' 7 ברה מינור של פליקס מנדלסון
מיסה מס' 3 בסול מז'ור של יוסף היידן – יצירה למקהלה ותזמורת
"מריה הקדושה, אם אלוהים" של מוצרט – יצירה למקהלה ותזמורת

ברק טל, שקיבל על עצמו את הניהול המוסיקלי והניצוח על זמרי קולגיום, שילב בכישרון רב את אנסמבל כלי המיתר, זמרי המקהלה והסולנים (קרן הדר-סופרן, אלון ראובן-קרן יער). ניתן היה לחוש את שמחת החיים של כל המעורבים וגם לשמוע אותה.

יורם בר-סלע

בפוסט הבא – על הקונצרט של אתמול בירושלים מנקודת מבטי האישית, ועל ההשראה שקיבלתי מערב הכדורסל של הפועל רמת גן לפני שלושה ימים. שווה לחכות

הוידאו של ההפתעה

אחרי שלושה ביצועים, וממש לפני הקונצרט הרביעי והאחרון שיתקיים הערב בירושלים – הנה חשיפה פומבית ראשונה של הוידאו של יצירת "ההפתעה", מהקונצרט שהיה בתל-אביב בשבוע שעבר. נעמה תמיר – "אקטואלי" לסופרן, מקהלה ותזמורת. תהנו.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=07e_apeTfUI]

עוד קצת על הקונצרט לפתיחת העונה

היום מתפרסמת באינטרנט ביקורת מאוד מפרגנת של אלי ליאון, על הקונצרט שהתקיים ביום ראשון בשטריקר. הביקורת מובאת כאן כלשונה, בתוספת תמונות מצורפות

אנסמבל סולני תל אביב פתחה את העונה החדשה במשכנה הישן-חדש בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה-תל אבב או כפי שנקרא בקיצור לפני השיפוצים אולם שטריקר והמכיל 330 מקומות ישיבה.הבנין שבעצם נבנה מחדש מרשים ובאולם לא מורגש כל שינוי פרט לחידושים ותיקונים קוסמטיים לא מורגשים וטוב שכך כי הוא היה ונשאר אולם מקסים.
מנהל המוסיקלי של האנסמבל ברק טל במבוא לתכנית הקונצרט אומר שהם שמחים ונרגשים לפתוח את העונה החדשה שתיהיה מהפכנית וסוחפת ושיהיו בה חידושים רבים במתכונת הקונצרטים,באופן הגשתן וכן ב"הפתעה"שתיהיה בכל קונצרט- בהגשת יצירה שלא פורסמה בתכנית מראש,בהקרנת סרטי וידאו קצרים בין היצירות ,הקרנת טקסטים, שם הפרק המנוגן וכל אינפורמציה אחרת כגון איזו יצירה מנוגנת,איזה פרק ומילים מוקרנות כשיש שירה ועוד.
בנוסף מאחר וברק טל התמנה גם כמנהל המוסיקלי של "מקהלת זמרי קולגיום'ירבה האנסמבל בשילובה בקונצרטים. 
בקונצרט ששמעתי אמש נוגנו שש יצירות ארבע מהן בלווי המקהלה ומתוכן חמש בגוון דתי-ליטורגי כל שהוא.
בקונצרט חגגו גם את יום הולדתו התשעים של המלחין יחזאל בראון שהיה נוכח בקונצרט עם אישתו וגרם להתרגשות רבה הן לבני הזוג והן לקהל.
אל המקהלה לביצוע היצירה הצטרפה סולנית הערב הסופרן המעולה קרן הדר וכן בעלה לא פחות מעולה ממנה נגן קרן היער אלון ראובן בנגינתו המאוד נקיה ומתואמת עם הסולנית.שם היצרה "אור גדול"שבראון קיבל השראה לכתיבתה מפסוקים בספר ישיעהו אותם סידר בחמישה פרקים.זאת יצירה מלודית מאוד.יש בה שילוב נהדר בין קול נשי וקרן יער.שומעים ביצירה מוטיבים עממיים ריקודיים ואחרים.היצירה קליטה ביותר ובוצעה נהדר.
בנוסף נוגנו היצירות הבאות כולן קצרות ביותר:מוצרט-כה גדול הסקרמנט,מנדלסון- הקנטטה "הנותן לאל הטוב לבדו למשול"היידן-מיסה מס'3 וכן מוצרט-"מריה הקדושה אם האלוהים",
לקרן הדר שהשתתפה כסולנית בחלק מהיצירות קול נהדר,צלול שאין כדוגמתו,היגוי ברור ושירה מקסימה.
למקהלה קולות מגובשים וצליל טוב מאוד ואני מצפה לשמעה בקונצרטים הבאים כאשר תתרגל יותר לשילוב המוצלח.
כן נוגנה הסימפוניה לכל קשת מס"7 מאת מנדלסון יצירת נעורים נהדרת שלו.ניצוחו של ברק ביצירה כבכל הקונצרט היה מדוייק בתנועות ברורות ללא מיותרות ובהכנה מעולה של התזמורת .
כהפתעת הפעם נוגנה יצירה מאת המלחינה הצעירה נעמה תימור כשקרן הדר שרה וגם דיקלמה חלק מהמילים  האקטואליות שביצירה כגון"גל המחירים  במשך אינו צריך להפחיד איש","שליש מהישראלים לא יצליח לסגור את החודש""לוח דרושים נח פשוט ובחינם""ממשל אובמה מסרב עד כה לקבוע מהו קו האדום בתכנית הגרעין האיראנית" ועוד.
לראות או לא לראות: קונצרט מענין,מלא הפתעות,מבוצע היטב.יש עוד קונצרט ב1.11.12 בירושלים בימק"א וממליץ ביותר לשמעו.
תמונות אותן צילם אלי ליאון

ההכנות בעיצומן

הסרטונים כבר צולמו; המצגות שיוקרנו כבר בהגהה; יצירת "ההפתעה" בשלבי סיום; הכנות אחרונות לפתיחת העונה המהפכנית; ובינתיים – נסיעה קצרה שלי למוסקבה.

קרן הדר, הסולנית בקונצרט הפתיחה

הרבה מהפכות אני מתכנן בעונה הקרובה בקונצרטים של סולני תל-אביב. אמנם זה דורש מהאנסמבל וממני הרבה השקעה, גם של זמן וגם של כסף, אבל אני מאמין שבסופו של דבר זה יביא קהל חדש, צעיר ורענן לאולם הקונצרטים, וישדרג את חויית ההאזנה לקונצרטים שלנו בצורה משמעותית. העונה שלנו תיפתח בעוד כשבועיים בקונצרט ווקאלי עם מקהלת זמרי קולגיום, עם קרן הדר כסולנית בסופרן, ואלון ראובן בקרן יער. בין היתר, נקרין במהלך הקונצרט סרטונים קצרים הקשורים ביצירות או באמנים המשתתפים בקונצרט. עבודת הצילום של הסרטונים לקונצרט הקרוב הסתיימה, וכעת זה בשלבי עריכה סופיים, ונראה שיצאו סרטונים מאוד יפים. אחד החידושים הגדולים שלנו העונה יהיה – הפתעה בכל קונצרט. לקונצרט הפתיחה ההפתעה דורשת הכנה רצינית, וכרגע נראה שהכנה זו מגיעה אף היא לשלבי סיום. גם כאן תהיה זו חוויה מאוד מיוחדת ומעניינת לקהל. כל הטקסטים של היצירות הווקאליות – בשפת המקור ובתרגום לעברית – יוקרנו על מסך בזמן הנגינה. הכנת המצגות של הטקסטים נמצאת אף היא בשלבי סיום. בנוסף לכל אלה, נעשית עבודה של יחסי ציבור ופרסום, שתצבור תאוצה בימים הקרובים. אנחנו מצפים בכליון עיניים לפתיחת העונה!!

ומחר בלילה אני טס לכמה ימים למוסקבה לנצח באחד האולמות היוקרתיים בעולם – האולם הגדול בקונסרבטוריון צ'ייקובסקי. אולם שהופיעו בו כל גדולי עולם (למחרת הקונצרט שלי יופיע שם יורי בשמט), בשבילי זה כמובן כבוד גדול והתרגשות גדולה. עשיתי לא מעט הכנות, כולל לימוד השפה הרוסית (עדיין בשלבים התחלתיים אבל מתקדם לאט לאט) וכמובן, למידה והכנה של הפרטיטורות. מחכה ומצפה גם לזה.

אולם הקונצרטים הגדול בקונסרבטוריון צ'ייקובסקי

בפוסט הבא, עם שובי ממוסקבה, חוויות מהנסיעה, וקצת על היצירות בתכנית של קונצרט פתיחת העונה.

שבוע פתיחה מרגש

הפוסט בנושא הקונספציה החינוכית-מוסיקלית שלי, אותו הייתי אמור לפרסם היום, יידחה במספר ימים. במקומו אספר היום בקצרה כמה כיף לבנות גוף מוסיקלי חדש מצליליו הראשונים. מקהלת קולגיום אמנם קיימת כבר 14 שנה, אבל ההרכב הנוכחי הוא די חדש. בביה"ס לאמנויות ויצ"ו בחיפה (ששמו כיום "רעות") מדובר בתזמורת חדשה לגמרי. סיכום שבועי עם הרבה אושר

מאורע היסטורי – חזרה ראשונה של התזמורת החדשה בביה"ס התיכון לאמנויות בחיפה

 

לא בכל שבוע אני זוכה להתחיל לעבוד עם גוף מוסיקלי חדש. בודאי שלא עם שניים. השבוע החולף היה היסטורי עבורי – התחלתי בו עבודה עם שני גופים חדשים.

עבורי, הכיף הגדול שבעבודה עם גוף מוסיקלי חדש מההתחלה, הוא האפשרויות הרבות לעצב ולבנות אותו על-פי תפיסתי המוסיקלית. להקנות את ההרגלים שהייתי רוצה שיהיו לזמרים או לנגנים שלי, הן מבחינת דרך העבודה, המשמעת והתנהלות החזרות, והן מבחינת הסטנדרטים וסגנון הנגינה או השירה.

החזרה הראשונה שלי כמנהל המוסיקלי של מקהלת זמרי קולגיום, שהתקיימה ביום שלישי האחרון בקונסרבטוריון גבעתיים, היתה חויה גדולה עבורי. כ25 זמרים, שאת כולם שמעתי ובחרתי באודיציות אישיות במהלך הקיץ, התאספו ביחד לפרוייקט ראשון איתי, פרוייקט שבסיומו – בחודש אוקטובר – יתקיימו ארבעה קונצרטים עם אנסמבל סולני תל-אביב.

הרכב הזמרים איכותי מאוד וזה ניכר היטב בצליל של המקהלה. הזמרים הגיעו לחזרה עם הרבה רצון ומוטיבציה, וכך זכיתי לשיתוף פעולה נפלא במהלך העבודה. עשיתי הרבה עבודה על ארטיקולציה, אופי ובלאנס. ניסיתי לשמור על קלילות וריקודיות בקטעים שדורשים זאת, ובמקביל לפתח את ההקשבה לקולות השונים. לצידי עבדה המדריכה הקולית החדשה והמצויינת של המקהלה קטיה מזו, שהשלימה את עבודתי בעבודה על הפקה קולית, אינטונציה וצליל. עבדנו לסירוגין על כל קטע, כך שהחזרה זרמה היטב והחזיקה את הזמרים כל הזמן עם ריכוז ועניין. זה היה ממש תענוג, ואני רק מייחל לכולנו שימשיך כך.

יומיים אחר-כך, ביום חמישי אחה"צ, התקיים מאורע היסטורי בביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו ("רעות") חיפה. חזרת תזמורת ראשונה של התזמורת החדשה של ביה"ס. זה היה מרגש מאוד. הנגנים הצעירים היו נהדרים, וקצב ההתקדמות בחזרה היה מהיר מאוד. התזמורת הלכה והשתפרה, ובתוך שעתיים של עבודה כבר אפשר היה לשמוע תוצאות. בתזמורת הזו משתתפים כ30 נגנים.

בשני הגופים הנ"ל אני מקדיש חלק מזמן העבודה, באופן טבעי, לגיבוש ההרכב ולקביעת הסטנדרטים, ולאו דווקא להכנת היצירות הספציפיות. זאת מתוך הנחה שכאשר ההרכב יהיה מגובש ויכיר אותי היטב (ואת הדרישות הטכניות והמוסיקליות שלי), קצב ההתקדמות בכל יצירה יהיה מהיר יותר.

זה היה שבוע לא שגרתי עבורי. בסיומו אני רק יכול לקוות שהשבוע הבא יהיה מרגש לא פחות.

בפוסט הבא, כאמור, לכבוד פתיחת שנה"ל – על התפיסה החינוכית-מוסיקלית שלי.

 

שתי התחלות חדשות – חלק א'

שנת הלימודים שמתחילה בבתי-הספר בשבוע הבא מביאה עימה גם שתי התחלות חדשות עבורי: מקהלה חדשה, קולגיום, שבה שרים זמרים מצויינים שנבחרו בקפידה; תזמורת צעירה חדשה בביה"ס לאמנויות הטוב בארץ. המשותף לשני הגופים האלה – את שניהם אשתף, כמובן, בקונצרטים של סולני תל-אביב. שתי התחלות חדשות – פוסט ראשון מתוך שניים.

זמרי קולגיום עם הקאמרית הקיבוצית בחודש יוני האחרון

על המקהלה שעליה אתחיל לנצח בשבוע הבא במקומו של אבנר איתי שפרש – קולגיום – כתבתי כאן לפני מספר חודשים. אמנם באופן רשמי אני מתחיל את תפקידי כמנהל המוסיקלי של המקהלה רק בתחילת ספטמבר, אבל למעשה בחודשים האחרונים עמלתי רבות על הכנת העונה הקרובה של המקהלה. הכנתי תכניות קונצרטים, חלק מהן באופן טבעי ביחד עם אנסמבל סולני תל-אביב, קיימתי פגישות וישיבות עם חברי הועד המנהל ונציגי הזמרים במקהלה, מצאתי פסנתרן ומדריכה קולית, שניהם ברמה הגבוהה ביותר, שדרגתי את אולם החזרות מבית אלון לקונסרבטוריון גבעתיים. אבל הצעד המשמעותי והחשוב מכל – קיימתי אודיציות אישיות לכל הזמרים – גם הותיקים שכבר שרו במקהלה, וגם מועמדים חדשים, ובחרתי הרכב זמרים יוצא מהכלל ומאוד מבטיח. חלק לא מבוטל מהזמרים בקבוצה החדשה שהרכבתי הם זמרים צעירים ואנרגטיים, שלבטח יכניסו רעננות והתלהבות לקבוצה. ביום שלישי הקרוב נקיים את החזרה הראשונה, באולם הקונסרבטוריון בגבעתיים. התכנית הראשונה העונה תהיה בשיתוף עם אנסמבל סולני תל-אביב, ובה נבצע יצירות של מנדלסון, מוצרט והיידן. האנסמבל יצטרף כמובן רק לשתי החזרות האחרונות, אבל את העבודה היסודית עם המקהלה אנחנו מתחילים מיד. תהיינה חזרות מלאות, חזרות חלקיות, חזרות עם דגש על אספקטים קוליים, חזרות עם דגש מוסיקלי, עבודה ואימון ברביעיות, עבודה א-קפלה ללא ליווי, עבודה על סגנון ועל צליל, וכמובן, לקראת הקונצרטים – חזרות עם התזמורת. לעבודה הקולית לקחתי את קטיה מאזו – זמרת ומנצחת מקהלות מעולה עם ניסיון רב בעבודה ובהדרכה קולית מסוג זה, שגם ישבה איתי וסייעה לי באודיציות. העבודה הקולית הטכנית היא תחום לגמרי חדש עבורי, ואני אזדקק מאוד לעזרתה של קטיה בעבודה הזו. לליווי בפסנתר לקחתי את סשה וולך, גם הוא איש מקצוע מנוסה בנגינה עם מקהלות ברמה גבוהה ביותר. עוד סייעו לי באודיציות שתי זמרות סולניות שישבו והאזינו איתי לכל הזמרים – אינאס מסאלחה ורויטל רביב. כל זמרי המקהלה כבר קיבלו תוים והם לומדים אותם במרץ לקראת החזרה הראשונה שתתקיים ביום שלישי הקרוב. היתרון הגדול של המקהלה הזו על פני מקהלות אחרות, הוא שתהיה לצידה תזמורת קאמרית ברמה הגבוהה ביותר. לא כל מקהלה זוכה להופיע לצד תזמורת כמו סולני תל-אביב, ואני בטוח שהעובדה שיש מנהל מוסיקלי אחד לשני הגופים האלה תייעל מאוד את תהליך ההכנה. עבורי זו התרגשות גדולה לפתוח עונה חדשה עם התחלה חדשה שכזו.

בפוסט הבא, במוצ"ש הקרוב – על התחלה חדשה נוספת עבורי: תזמורת חדשה שהוקמה זה עתה במגמת המוסיקה של ביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו (רעות) חיפה. גם שם מתחילים בשבוע הבא.

עוד על החידושים וההפתעות לקראת העונה הקרובה

ערב יציאתנו לקונצרט בשוייץ, מחר אחה"צ, מתפרסמת היום באתר הבמה כתבה של יוסי שיפמן, שבה אני מדבר על המתכונת החדשה של הקונצרטים שלנו בעונת הקונצרטים הקרובה. וגם קצת על ביה"ס ויצ"ו בחיפה, מקהלת זמרי קולגיום והפועל רמת גן. תהנו

הסגירות שהקהל הוותיק כופה מביאה לפעמים לכך שלא מגיעים לקונצרט שבו למשל מנוגנת יצירה של יאן זלנקה, מלחין בארוק צ'כי שהלך לעולמו כעשור לפני שמוצרט נולד. למה לא מגיעים? כי לא מכירים את שם המלחין וחושבים שמדובר ביצירה עכשווית, מודרנית. גם המושג 'מודרני' הוא אבן נגף בתכנון התוכניות. מה זה מודרני? מה זה עכשווי? בעולמם של נאמני המוזיקה הקלאסית גם יצירה שנכתבה לפני 80 או 100 שנה היא חדשנית ומודרנית"
"הגיע הזמן שהקהל שנהנה מאיתנו גם יסמוך עלינו". ברק טל, מייסד אנסמבל סולני ת"א, מדבר

אנסמבל סולני תל-אביב מתחיל עונה חדשה. הקבוצה נמצאת בפתחו של העשור השני לקיומה, ועצם קיומה הוא עניין להשתבח בו.

השיחה עם ברק טל, מייסדו ומנהלו המוזיקלי של האנסמבל, מתקיימת סמוך לקבלת הידיעה על סגירתם של שני הרכבים מוזיקליים מוכרים – התזמורת הקאמרית הרצליה, שפעלה יותר משלושה עשורים, וסולני באך, שפעלו בנוף המוזיקלי הישראלי ארבע שנים. באנסמבל סולני תל-אביב המצב קצת יותר מעודד.

בעוד זמן קצר ייסע האנסמבל להשתתף בפסטיבל במערב שווייץ. "לא תאמין, אבל גילו אותנו דרך הפייסבוק", אומר טל.

מה תבצעו שם?

"בין היתר את 'על נהרות בבל' של מארק לברי, יצירה שגילינו לפני חודשים אחדים בלבד".

"הבקשה מאתגרת, וההשקעה של המזמין בהתאם"

אנסמבל סולני תל-אביב אינו תזמורת רגילה, בעיקר מבחינה כלכלית. חברי האנסמבל אינם נהנים ממשכורות קבועות ומהתנאים הנלווים לכך, כולם עצמאים. כל נגן מקבלים תשלום על-פי מספר החזרות וההופעות שהוא משתתף בהן.

"המשמעות של השיטה היא שעלותו של קונצרט למי שמזמין את האנסמבל משתנה", אומר טל. "אם מדובר בתוכנית שהאנסמבל מכיר היטב, ולכן ניתן להסתפק במספר מצומצם של חזרות, העלות תהיה נמוכה מקונצרט שאת כל יצירותיו צריך להכין.

ברק-טל-01.jpg
ברק טל, תמונת יח"צ

כך למשל האנסמבל הוזמן לנגן תוכנית מיצירות המלחין ז'אן סיבליוס, שיצירותיו אינן נמצאות בסל היצירות המוכר לנגנים. הבקשה מאתגרת, וההשקעה של המזמין בהתאם.

"עם זאת", מדגיש טל, "העובדה שלא מדובר בתזמורת במובן המקובל לא מלמדת על הכנה פחותה או נחותה בהשוואה לגופי ביצוע אחרים. ההיערכות שלנו שונה. הנגנים מקבלים את תווי היצירה זמן רב מראש ובאים לחזרה הראשונה מוכנים. כלומר, החזרה הראשונה אינה המקום שבו הנגנים נפגשים לראשונה עם היצירה.

"השיטה מוכיחה את עצמה בעיקר בשנה האחרונה ובזו המתקרבת. האנסמבל משנה מעט את פניו. כשקמנו היינו קבוצת חברים שמכירים היטב זה את זה. היום אנחנו הוותיקים כבר מתקרבים לגיל 40 ונכנסים נגנים חדשים.

אנחנו מקבלים נגנים, שומעים אותם, רואים אם הם מתאימים לנו במישור המוזיקלי, אם יש להם אוריינטציה שבין בארוק לקלאסי, צליל מבריק וריקודי, ללא עודפי ויברטו רומנטיים ודומיהם. אנחנו גם בודקים אם המועמדים החדשים מתאימים להיקלט בקבוצה גם במישור האישי.

היו מקרים שלא קיבלתם מוזיקאים מסיבות חברתיות?

"כן. מצד שני, בגלל שיטת העבודה, שמכינים יצירות זמן רב מראש, ולקראת ההופעה יש חזרות של כל קבוצת כלים בנפרד, עם ראשי הקבוצות, וחזרות עם כל הנגנים – הליך ההטמעה של הנגנים החדשים קל יותר".

"הקהל מוכן לטרוף מי שמוחא כפיים בסוף פרק"

האנסמבל פועל כבר יותר מעשור. מה השתנה?

"המון השתנה, ואני מתכונן בעונה הקרובה לבצע כמה מהפכים. דפוס הקונצרט, המופע שנקרא קונצרט, לא השתנה כבר יותר מ-80 שנה. מבנה הקונצרט כולל כמעט תמיד יצירה קצרה בפתיחה, אחריה יצירה עם סולן, הפסקה, ויצירה סימפונית גדולה. הנגנים באים באותן חליפות שחורות ושמלות שחורות, והקהל המכיר והוותיק אינו רגיל בחידושים.

"הקהל מוכן לטרוף מי שמוחא כפיים בסוף פרק ולא רק בסוף היצירה, הוא זוכה במבטים מזרי אימה. הוא מרשה להשתעל רק בין הפרקים, ועוד דפוסים קבועים שעושים שני דברים: מצד אחד הם דואגים לשמר את הקהל הוותיק, קהל נאמן, מכובד, שאינו מוכן לשמוע אלא את היצירות המוכרות לו זה כבר, קהל שאינו מוכן לקבל חידושים של שילוב מדיות אחרות בקונצרט, שלא ידברו בין היצירות, מן הבמה, שלא יקרינו צילומים, שלא יעירו הערות. מה שהיה הוא שיהיה.

"איפה הבעיה? הבעיה היא שהקהל הזה, שמתוך נאמנות אנחנו משתעבדים לרצונו, הקהל הזה הולך ופוחת, בדרך הטבע. קהל חדש, שונה, צעיר, שלא גדל על המסורת הנוקשה של תרבות צריכת הקונצרטים, בא לקונצרט אחד, נפגע, ולא שב יותר.

"השנה למשל בתוכנית שכולה מוצרט החלטתי לפרק את הסימפוניה מס' 40, המוכרת כל-כך, ובין פרק לפרק שילבנו שירים של מוצרט וקטעי קריאה ממכתביו. קיבלנו הרבה תגובות נלהבות על החידוש, אבל קיבלנו גם תגובות זועמות בנוסח של 'איך אתם מעיזים'.

אנסמבל-סולני-תא-יחצ.jpg
אנסמבל סולני ת"א, תמונת יח"צ

"הסגירות שהקהל הוותיק כופה מביאה לפעמים לכך שלא מגיעים לקונצרט שבו למשל מנוגנת יצירה של יאן זלנקה, מלחין בארוק צ'כי שהלך לעולמו כעשור לפני שמוצרט נולד. למה לא מגיעים? כי לא מכירים את שם המלחין וחושבים שמדובר ביצירה עכשווית, מודרנית.

"גם המושג 'מודרני' הוא אבן נגף בתכנון התוכניות. מה זה מודרני? מה זה עכשווי? בעולמם של נאמני המוזיקה הקלאסית גם יצירה שנכתבה לפני 80 או 100 שנה היא חדשנית ומודרנית. האם אותם מאזינים זוכרים למשל מי כיכב ב'כוכב נולד' לפני שנתיים, שלוש?".

"גיליתי שגם מוצרט וגם בטהובן פירקו יצירות שלהם"

"אני ער לכך שבשונה מספרות, קולנוע, מחול, שם הקהל רוצה רק את החדש, במוזיקה הקלאסית בעיקר רוצים את המוכר והידוע", אומר טל. "הדפוס המאובן הזה של הקונצרט לא תמיד היה. בדקתי תוכניות קונצרטים מזמנו של מוצרט וגיליתי שהוא, וגם בטהובן, פירקו יצירות שלהם ולא השמיעו סימפוניה ברצף. בין הפרקים שלבו יצירות אחרות.

"או למשל גיליתי שהיה מאוד מקובל להתחיל עם הסימפוניה בחלק הראשון, ובהמשך להשמיע יצירות קלילות יותר. אני מודה שגם אני כמאזין נהנה יותר משילובים. הערה של נגן, או גם של מי שאינו בהכרח מוזיקאי, יכולה להביא אותי להקשבה אחרת גם ליצירה שאני מכיר היטב.

"אני משוכנע שאילו הקהל היה שומע סמוך לביצוע של רביעיית כלי הקשת מס' 3 של שוסטקוביץ', שעובדה לתזמורת כלי קשת, על היותה בבואה ליחסי אמן-שלטון בתקופה שבתוך מלחמת העולם השנייה ומיד אחריה, הוא היה מקשיב אחרת. כשאנחנו משמרים את המסורות המקובעות אנחנו למעשה מתנתקים מן המציאות. אנחנו בפירוש לא דואגים לקהל חדש".

אם כך, למה הקהל אמור לחכות בעונה הבאה?

"למהפך, להפתעות. למשל בקונצרט שתוכניתו פורסמה מראש, יופיע סולן ששמו אינו כלול בתוכנית, או יצירה שלא ידוע עליה מראש. יצירה חדשה, או יותר נכון יצירה חדשה לקהל השמרן, שלדעתי הוא יקבל היטב, כי היא יפה וראויה, אבל שמה או שמו של מחברה עלול להרתיע את רוכשי הכרטיסים.

"ייאמרו דברים על היצירה או על הקשרים שלה, ולא בהכרח על-ידי המנצח. המלים של יצירות מושרות יוקרנו בגב הבמה. לא בכל הקונצרטים תהיה הפסקה. טכנית יש גם רגעים שניתן למלאם בתוכן חדש, הרגעים שבהם מנהל הבמה משנה את מערך הכלים, מעלה או מוריד פסנתר סולני.

"במקום לראות את עבודות הבמה, אפשר לצפות בסרטון קצר על היצירה, על המלחין, על המבצעים… כללית נראה לי שלקהל של היום, תוכניות קונצרטים שנמשכות כשעתיים כולל הפסקה הן ארוכות מדי. מעשית, אני חושב על אמצעים שישפרו את החוויה האקוסטית.

אנסמבל-סולני-תא-01.jpg
אנסמבל סולני ת"א, תמונת יח"צ

"צילום וידיאו בזמן הנגינה למשל: לא תמיד קהל מאזינים מזהה שהקטע הסולני היפהפה שהוא שומע מנוגן על-ידי האבוב או הקלרנית. צילומי תקריב בזמן הנגינה ישפרו את ההקשבה".

"כל התזמורות הן שבויות של הקהל"

אינך חושש שמדיניות מהפכנית תגזול כמה מן המנויים?

"באשר למנויים אני פחות מודאג. בשלושת המקומות שבהם יש לנו סדרות קונצרטים – חיפה, כפר-שמריהו ותל-אביב – אנחנו נמצאים היום בדיוק באותו מספר מנויים שהיה לנו בזמן הזה לפני שנה. בכל זאת, ייתכן שיהיו מי שיחליטו שזה לא בשבילם. אבל אני משוכנע שאגיע לקהל חדש.

"המנצח הישראלי דוד גריילסמר, שיופיע בהמשך השנה עם התזמורת הסימפונית ראשון-לציון, שינה דפוסי קונצרטים בז'נבה, בשווייץ, שם הוא מנהל את התזמורת הקאמרית המקומית. הוא טוען שחל שינוי בקהל: יש מי שעזבו, אבל בסך-הכל יש לו היום אולמות מלאים בקהל שבעבר ככל הנראה לא היה מגיע לאולם קונצרטים.
"אני חושב שכל התזמורות הן שבויות של הקהל. אני חושב שהגיע הזמן שהקהל שנהנה מאיתנו גם יסמוך עלינו, על שיקול הדעת שלנו".

כיוונים נוספים בהבאת קהל חדש?

"רעיונות לא חסרים, אני עוד לא יודע אם ואיך נממש אותם. למשל, קהל שבא לשמוע יצירה בקונצרט אינו יכול להיות ער להתלבטות שלי, של הנגנים, עד שהגענו להחלטה על מהירות מסוימת, על עוצמה מסוימת ועל חלוקה פנימית בהבלטת כלי מסוים על פני חברו. אני משוכנע שקהל שיגיע לחזרות וישמע את ההתלבטויות שלנו יקשיב אחרת בערב.

"השנה בתל-אביב אנחנו חוזרים לאולם בקונסרבטוריון שברחוב שטריקר, ושם נפתח את החזרות לקהל. כיוון אחר הוא הגעה לקהל צעיר. אני לא מדבר דווקא על זאטוטים, אלא על חטיבות הביניים והתיכונים.

"בקונצרט שקיימנו במזרע לתלמידים, בלי קוסם ובלי ליצן, רק באמצעות שיחה, עוררנו עניין גדול. היה תהליך הכנה, תמיד יש תהליך הכנה. אז אני בעצמי נסעתי וניגנתי בכינור נושאים מתוך היצירות. הצעירים רצו לשמוע, אחרי שהנגינה הסתיימה, החל בינינו ויכוח פורה שהביא לכך שהם הכירו עוד כלים ועוד יצירות.

"השנה אני גם אנצח על תזמורת שכולה צעירים, תזמורת בית-הספר ויצ"ו צרפת בחיפה. הנגנים משמשים סוכנים מצוינים לעניין. התחלתי לראות בקהל, בינתיים במידה מועטה, גם כמה מחברי, שכמוני נמנים עם אוהדיה הפעילים של קבוצת הכדורגל הפועל רמת-גן, ששוב עלתה לליגה הראשונה. זו התחלה מבטיחה. הם יגיעו לקונצרט שבו מופיע שלמה גרוניך, אבל לא רק לקונצרט הזה.

"חידוש נוסף שאולי יביא קהל חדש הוא שילוב של אנסמבל הזמרים קולגיום, שאני מתחיל לנהל במקומו של אבנר איתי שפרש, ביצירות של מוצרט, מנדלסון ופורה לאורך השנה. נוסף לגרוניך שכבר הזכרתי צפויים קונצרטים מרתקים עם נגן הבסון סרג'ו אזוליני, עם הקלרניתן חן הלוי, עם הכנרת אנטייה וייטהאוס ועוד. זו מדיניות חדשה. מדיניות של הפתעות".

לקראת עונת 2012-2013 (3) – המהפכה הווקאלית

יצירות ווקאליות עם מקהלה וזמרים. מיסות, מוטטים וקנטטות. היידן, מוצרט, מנדלסון. הרקויאם המצמרר של פורה. קטעי אופרה עם זמרים ומקהלה. המהפכה הווקאלית שלנו מתחילה.

הקונצרט הווקאלי שלנו שפתח את עונת 2011-2012. העונה, התחום הווקאלי יזכה לייצוג נרחב יותר.

עולם המוסיקה הקולית הוא עולם שגיליתי רק בזמן האחרון, והוא נפלא. לאחרונה התמניתי לתפקיד המנהל המוסיקלי של מקהלת זמרי קולגיום, במקום אבנר איתי שפרש, וזו אחת הסיבות לכך שהתחלתי להתעמק ברפרטואר מקהלתי. אני מתחיל להבין כמה עוצמה ורגש יש בקול האנושי. אני לומד רפרטואר ווקאלי נרחב, והעונה אני מתכוון לשלב הרבה מהרפרטואר הזה בתכניות של האנסמבל. אל האנסמבל תצטרף המקהלה החדשה שלי – זמרי קולגיום, ואלינו יצטרפו סולנים וסולניות נפלאים, שאת שמותיהם אנחנו עדיין שומרים בסוד, כדי שיהיו קצת הפתעות.

הרקויאם הנפלא של פורה יסיים את עונת הקונצרטים הקרובה שלנו. האזינו לביצוע המרגש הזה של פרק הPIE JESU מהרקויאם, אותו שרה ברגישות יוצאת דופן זמרת הסופרן צ'צ'יליה ברתולי. פשוט לבכות!!!

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=Ja46og3v0ew&feature=related]

בפתיחת העונה נבצע את יצירתו של מוצרט Sancta Maria, אותה תוכלו לשמוע כאן.

 [youtube=http://www.youtube.com/watch?v=0LwWXePelrQ&feature=related]

עוד נבצע את הקנטטה של מנדלסון Wer nur den lieben Gott last walten, מיסה בסול מז'ור של היידן, יצירה לקול, קרן יער ותזמורת מיתרים של יחזקאל בראון, ואת יצירתו של מוצרט Tantum ergo לסופרן, מקהלה ותזמורת.

בערב הגאלה שלנו שיתקיים באפריל, נארח את זמרת הסופרן אלה וסילביצקי (ששרה איתנו לאחרונה בערב האופראי), זמרים מהסטודיו של האופרה הישראלית, ואת מקהלת זמרי קולגיום, וביחד נבצע קטעי אופרה מוכרים.

הרבה מוסיקה ווקאלית נפלאה, עם זמרים ועם מקהלה, מצפה לנו העונה.

את סקירת העונה הקרובה אמשיך בפוסט הבא, שיתפרסם ביום שני הקרוב, ובו אספר על הסולנים שנארח העונה – הקלרניטן חן הלוי, הכנרת אנטיה וייטהאס, נגן הבסון סרג'יו אזוליני – ועל התכניות אותן הם יבצעו.