בכל שכבות הפירמידה

על החוויה הנהדרת שהיתה לי באשדוד ובירושלים; עוד קצת על מגמת המוסיקה הדועכת בתיכון "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה; וזכרונות מקיץ 1997

 

שיתוף פעולה מלא

20265080_2001408750091741_6019693018072861994_n

בשבוע שעבר היתה לי חוויה טובה מאד עם התזמורת הסימפונית אשדוד. זה קרה במסגרת המאסטרקלס לשירה אמנותית בירושלים ע"ש ז'מבוקי, בניהולה האמנותי של רונה ישראל-קולת. זו השנה השלישית ברציפות שבה אני לוקח חלק במאסטרקלס הזה, כמנצח קונצרט הגאלה. השנה, כאמור, הקונצרט היה עם תזמורת אשדוד. זו היתה עבורי הפעם הראשונה שניצחתי עליהם. לשמחתי הרבה זכיתי לשיתוף פעולה מלא מהרגע הראשון, ולהרבה פתיחות ונכונות לנסות רעיונות חדשים גם ביצירות שהם כבר מכירים וביצעו פעמים רבות. התכנית היתה עמוסה, גדושה וקשה, וכללה 18 קטעי אופרה שונים עם למעלה מ-20 סולנים (בהם סולנים מסרביה, גרמניה, ארה"ב, הונג קונג וכמובן מישראל), וכן שתי יצירות תזמורתיות. למרות זאת, זמן החזרות הרב שהם העמידו לרשותי (5 חזרות) איפשר לי להתעמק בכל קטע ולא רק "להריץ". הספקנו לעבוד על מה שדרש עבודה, והתזמורת הלכה והשתפרה מחזרה לחזרה, ונשמעה מצוין בקונצרט. בנוסף לחזרות התזמורת היו לי גם חזרות פסנתר עם כל הסולנים, ובהן יכולתי להדריך אותם באספקטים של שירה עם תזמורת ושיתוף פעולה עם מנצח. הקונצרט כלל קטעי אופרה של מוצרט, הנדל, אופנבך, ביזה, ורדי, צ'ייקובסקי ופוצ'יני. נהניתי מאד הן מהעבודה עם התזמורת והזמרים והן מהקונצרט.

IMG-20170731-WA0043

סלפי עם הזמרים הסולנים אחרי הקונצרט

"אינך ראויה להיות המנכ"לית שלי"

בהמשך לפוסט הקודם שזכה לתגובות רבות ולהמון שיתופים, בנושא מגמת המוסיקה הדועכת בתיכון לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה, אתמול פרסמה כתבת החינוך של "הארץ" ירדן צור כתבה על הנושא העצוב הזה. בכתבה היא הציגה את מגמת המוסיקה של בית-הספר כמקרה המייצג תופעה רחבה הקיימת בכל הארץ, של דחיקת לימודי המוסיקה לשוליים. אמנם מגמת המוסיקה בחיפה היא ראש הפירמידה, ומיועדת לתלמידי תיכון העוסקים במוסיקה כבר שנים רבות, אך התופעה קיימת בכל שכבות הפירמידה, כפי שהכתבה מציגה זאת. באשר לבית הספר לאמנויות "רעות", הכתבה מתארת היטב את אוזלת היד של עיריית חיפה ושל מנכ"לית בית הספר לשמר את מגמת המוסיקה הייחודית הזו, ואף מביאה ציטוט ממכתבה של התלמידה עדן בן גיגי שהחליטה לעזוב את בית הספר בעקבות הפיטורים והחלפת צוות המורים, אל המנכ"לית. במכתבה כותבת עדן בין השאר "הצלחתם לקחת את הדבר הטוב ביותר בחיי ולהשחית אותו כליל… אינך ראויה בעיניי להיות המנכ"לית שלי, ואני פוטרת אותך בזאת מתפקיד זה ועוברת למוסד לימודי אחר." עיר בלי עתיד כבר אמרנו?

לקריאת הכתבה לחצו כאן

כבר 20 שנה

רביעיית ארד שחור לבן

רביעיית ארד 1997. משמאל לימין – עמית פלד, זוהר לרנר, גיא בן-ציוני ואני

למרות שלא הרבתה להופיע, ולמרות שכל תקופת פעילותה הסתכמה בשנתיים וחצי ברוטו ובהם לא יותר מ-20 קונצרטים פומביים, רביעיית ארד היתה עבורי נקודת ציון משמעותית מאד, הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית. מבחינה מקצועית, משום שבמסגרת הרביעייה למדתי והתקדמתי המון, גם מהחברים שלי לרביעייה – הכנר זוהר לרנר, הויולן גיא בן-ציוני והצ'לן עמית פלד – וגם מהמוסיקאים הרבים מהשורה הראשונה שמהם קיבלנו שיעורים וכיתות אמן, ובהם אייזק שטרן, הנרי מאייר (מרביעיית לסאל), חברי רביעיית מלוס, רוסטיסלב דובינסקי (מרביעיית בורודין), חברי רביעיית דניאל, גיורגי קורטאג ועוד. מבחינה אישית, משום ששניים מחברי הרביעייה הפכו לחבריי הקרובים ביותר – גיא בן ציוני ועמית פלד. הקיץ המשמעותי ביותר עבור הרביעייה היה לפני 20 שנה בדיוק, ב1997. בקיץ הזה השתתפנו בפסטיבל כפר-בלום כרביעייה והופענו במספר קונצרטים בשידור חי ברדיו. עבור ארבעה מוסיקאים צעירים בתחילת שנות ה-20 לחייהם זה היה מאד יוקרתי ומרגש. אמנם אותו הקיץ היה גם הקיץ שבו הרביעייה סיימה את דרכה המקצועית המשותפת, וכל אחד מאיתנו פנה לכיוונים שונים, אבל אי אפשר שלא להיזכר באותו הקיץ עם הרבה געגועים. כיום, עמית פלד הוא פרופסור במכון פיבודי בארה"ב ומרבה להופיע בעולם כסולן וכנגן מוסיקה קאמרית, זוהר הוא הכנר הראשי של התזמורת הקאמרית היילברון בגרמניה, וגיא היה עד השנה פרופסור בביה"ס הגבוה למוסיקה בלייפציג, והחל משנת הלימודים הקרובה בבלומינגטון אינדיאנה בארה"ב. באופן טבעי, למרות החברות העמוקה, אנחנו מתראים פעם בשנה במקרה הטוב, בגלל המרחק הפיזי והעיסוקים הרבים של כל אחד מאיתנו. יצא לי כמובן לשתף פעולה עם כל אחד מחברי הרביעייה, ולמעשה כולם הופיעו כסולנים עם סולני תל-אביב בהזדמנויות שונות. מדהים שעברו כבר 20 שנה, ומדהים שאנחנו עד היום כאלה חברים טובים. ואולי זה בזכות העובדה שלא המשכנו יחד כרביעייה.

כפר בלום 31.7.97

הנה ביצוע הפרק הראשון מהרביעייה אופ. 95 של בטהובן, מפסטיבל כפר-בלום 1997.

 

 

חוויות מסנטיאגו וסאו פאולו

צ'ילה: מלון יוקרה, חזרה פתוחה עם מישה מאיסקי מול אולם מלא, וקונצרט מוצלח

אחד הארועים המרכזיים והמוצלחים בסנטיאגו היה החזרה הפתוחה לקהל בבוקר של הקונצרט. קהל רב מילא את האולם הנהדר הזה והמתין לנו. החזרה נפתחה בראיון עם מישה מאסקי בהנחיית אחד המארגנים של הארוע. לאחר מכן עברנו על חלקים מתוך הקונצ'רטו של היידן, הנוקטורן של צ'ייקובסקי, כל נדרי של ברוך, ובהמשך, ללא מאסקי, על הסימפוניה הראשונה של בטהובן. הקהל, לשמחתנו, נשאר להאזין לחזרה גם לאחר שמישה מאיסקי סיים את חלקו בה.

received_10210407418203836

הארוח בסנטיאגו היה מדהים. התארחנו במלון מפואר – גרנד הייאט – בתנאים מצויינים. בין החזרה של הבוקר לקונצרט הערב הלכתי לטייל קצת באזור המלון, וראיתי כמה העיר סנטיאגו יפה. לצערי לא היה לי זמן ליותר מאשר הליכה בפארק הקרוב למלון, אבל יכולתי לראות בנסיעות שלנו את ההרים שמסביב, את הנופים הפסטורליים והשטחים הירוקים הרבים בעיר. הקונצרט בסנטיאגו היה נהדר, ואחריו פגשנו את השגריר הישראלי בקבלת הפנים של אחרי הקונצרט.

fb_img_1473866318130

סאו פאולו – יום קשה שהחל ב6 בבוקר והסתיים בקונצרט מעולה

יצאנו מסנטיאגו למחרת מוקדם בבוקר (כשעדיין היה חושך בחוץ), כי הטיסה לסאו פאולו היתה כבר ב9 בבוקר. זה היה יום ארוך וקשה. מרגע הגעתנו למלון בסאו פאולו ועד יציאתנו לקונצרט היו רק כשלוש שעות, זמן בהחלט קצר למנוחה והתארגנות אחרי טיסה והתרוצצות מהבוקר. הגענו לאולם ועלינו לבמה. מה שראינו היה מדהים. אולם מפואר, יפהפה, אסתטי, גדול (1500 מקומות) ומרשים מאד.

20160913_183930

כשהתחלנו לנגן התברר לנו גם איזו אקוסטיקה מדהימה יש בו. בחזרה שלפני הקונצרט התמקדנו בווריאציות רוקוקו של צ'ייקובסקי, שעמדנו לבצע לראשונה בסיור בשלמותן (כהדרן בקונצרטים הקודמים ביצענו רק את שתי הווריאציות האחרונות). החזרה היתה טובה וכולם היו דרוכים, בגלל הקושי בליווי של יצירה זו. אחר כך חזרתי על כמה מקומות מבטהובן ופרוקופייב, ושם הרגשתי קצת עייפות – גם אצלי וגם בתזמורת. בחדר ההלבשה לפני העלייה לבמה ניסיתי למקד את עצמי לקראת הביצוע של בטהובן, כי ידעתי שהרבה מהצלחתו תלויה בי. החלטתי קצת להפתיע את התזמורת בכמה מקומות כדי להוסיף לדריכות ולהתרגשות, וזה עבד. הביצוע של בטהובן היה מעולה. היתה הרבה ספונטניות, התלהבות, אנרגיה, והפתעות… גם פרוקופייב היה מצוין,  מאד זורם, תוסס, מבריק ומלהיב.

20160914_211100-1

אבל שיאו של הקונצרט היה ללא ספק ווריאציות רוקוקו של צ'ייקובסקי עם מישה מאיסקי. הוא ניגן מדהים. מלא הבעה, שירתיות, צבעים. כל רגע היה מיוחד ויוצא דופן. התזמורת היתה דרוכה והגיבה מצוין. ממש כמו מוסיקה קאמרית, עם מנצח.

20160913_231126-1

הקהל יצא מגדרו ודרש הדרנים, וכמובן שהוא גם קיבל. לאחר הדרן אחד עם התזמורת, מאיסקי ניגן כהדרן נוסף את הפרלוד מהסויטה השנייה של באך.

20160913_231806-1

בסיום הקונצרט פגשנו את הקונסול הישראלי דורי גורן ואשתו, ואחר כך נשארנו מישה ואני לסשן חתימות לקהל. היה תור ארוך. אנשים רבים חיכו בסבלנות כדי לקבל חתימות ותמונות. מישה מאיסקי היה נחמד ואדיב לכולם, הצטלם עם כל מי שביקש ואף כתב הקדשות אישיות למבקשים. אני אישית קצת פחות מתורגל בדברים האלה, אז ניסיתי פשוט לעשות מה שמישה עשה…

20160913_233418

אתמול היה היום השני שלנו בסאו פאולו, ובו, בנוסף לקונצרט בערב שהיה נהדר, השתתפנו (קובי הכנר הראשי שלנו, מישה מאיסקי ואני) גם בשתי ארוחות בחברת המארחים – ארוחת צהריים במסעדה יפנית עם הקונסול דורי גורן ואשתו (דורי סייע לנו מאד והרבה בזכותו קיבלנו סיוע ממשרד החוץ), וארוחת לילה, אחרי הקונצרט, עם מנהלת "מוצרטאום" – הארגון שמפיק את הקונצרטים באולם סאו פאולו, ועם האמרגן שארגן לנו את כל הסיור.

20160915_021111

הערב קונצרט שלישי בסאו פאולו, בהרכב של מיתרים בלבד, וללא מישה מאיסקי, ובו ננגן בין היתר את מוסיקת לילה זעירה של מוצרט ושתיים מתוך ארבע העונות של ויולדי, עם הכנר הראשי שלנו קובי רובינשטיין. ולאחריו, כמובן – קבלת פנים.

אמשיך לעדכן.

חוויה שקשה לתאר במילים

קונצרט פתיחה מרגש בלימה; שיתוף פעולה עם אמן גדול – מישה מאסקי; תגובות נלהבות;  סיפורים מצחיקים בנסיעה; מכירה של כל הדיסקים שהבאנו; סיכום הפתיחה המוצלחת של הסיור בדרום אמריקה

20160910_174742

לעשות מוסיקה עם מישה מאסקי זו חוויה שקשה לתאר במילים. הנגינה של מאסקי כל כך אמנותית, יצירתית, מוסיקלית, מלאה בצבעים, גוונים, חופש, הבעה. יחד עם זאת היא כל כך טבעית, כך שמאד נוח ללוות אותו למרות החופש שיש בנגינתו ולמרות שכל פעם הוא מנגן אחרת את אותו הקטע. בחזרה אחת של שעה ורבע עברנו על הקונצ'רטו של היידן, הנוקטורן של צ'ייקובסקי ו"כל נדרי" של ברוך, וגם על שני הדרנים – אנדנטה קנטבילה של צ'ייקובסקי ושתי הוריאציות האחרונות מתוך וריאציות רוקוקו של צ'ייקובסקי. היה פשוט תענוג. כל כך כיף לשתף איתו פעולה.

חזרת האנסמבל התקיימה בסמוך לקונצרט, אחרי יום של למעלה מ20 שעות טיסה (כולל המתנה בשדה התעופה), 10 ימים ללא נגינה ביחד, עייפות ותכנית קשה. אבל ההתרגשות והאדרנלין גרמו לנו להתחבר מהר. חזרנו על הסימפוניה הקלאסית של פרוקופייב וסימפוניית יופיטר של מוצרט, כשבעיקר ניסיתי לדאוג לענייני ארטיקולציה, בלאנס ואנסמבל. זו היתה משימה מאתגרת מאד. לאחר הפסקה של רבע שעה המשכנו בחזרה – עם מישה מאסקי.

20160910_175008

זו היתה פגישתי הראשונה עם מישה מאסקי. על הבמה בחזרה שלפני קונצרט. מהרגע הראשון הרגשתי שזו הולכת להיות חוויה. החזרה זרמה מהר, לא היה צריך לדבר כמעט, כל דבר שהוא רצה הוא פשוט הראה בנגינה. כשהוא רצה שכולם ירדו לפיאניסימו חרישי הוא פשוט ניגן חרישי כל כך ואי אפשר היה לכסות אותו. כולם היו כל כך קשובים ודרוכים. אני חייב לציין שזו הדרך שאני הכי נהנה לעשות מוסיקה. פשוט ליצור אותה, בלי לדבר. לתקשר באמצעות המוסיקה.

היום של הקונצרט החל בבוקר חופשי שאותו ניצלתי, כמו בכל יום חופשי עד כה, למנוחה במלון, למידה, והפעם גם אימון כושר קליל בחדר הכושר של המלון, וארוחת צהריים במסעדה של המלון. לצערי הרב לא הספקתי להסתובב בלימה בכלל אלא רק לראות את הנוף מהחלון ומהקומה העליונה, שם נמצא חדר הכושר.

20160910_120605

 ובחזרה לערב: לאחר החזרה והמנוחה שבין החזרה לקונצרט עלינו לבמה לתחילת הקונצרט. האולם הגדול (1400 מקומות) היה כמעט מלא לגמרי והקהל היה נלהב. האנסמבל צלצל טוב מאד בשביל קונצרט ראשון  בנסיבות האלה, במיוחד בסימפוניה הקלאסית של פרוקופייב.

20160910_212223

לאחר הסימפוניה של מוצרט שפתחה את הקונצרט מישה מאסקי ניגן איתנו את הנוקטורן של צ'ייקובסקי ואת כל נדרי של ברוך, ברצף אחד ללא הפסקה ביניהם. זה היה מרגש ומצמרר. בחלק השני של הקונצרט, לאחר הסימפוניה הקלאסית של פרוקופייב, הוא ניגן את הקונצ'רטו של היידן. האנסמבל ניגן מצוין בקונצ'רטו, אבל מישה מאסקי העלה את הביצוע לדרגה אמנותית גבוהה ביותר. היתה תחושה שכל רגע הוא יוצר את המוסיקה, מגלה אותה, חושף אותה, בדרך האישית שלו שהיא מרתקת. עם סיום הקונצ'רטו היו מחיאות כפיים כל כך רמות וקריאות בראבו חזקות, והיה ברור שהקונצרט לא הסתיים. ביצענו ביחד את שני ההדרנים שעליהם עברנו בחזרה. בווריאציה האיטית מתוך ווריאציות רוקוקו של צ'ייקובסקי הנגינה שלו היתה אלוהית ממש. לאחר ההדרן הראשון, הוא קיווה שלא יהיה עוד הדרן, כי גם הוא, כמונו, טס המון שעות יום קודם לכן, והיה עייף מאד. אבל הקהל דרש עוד, ואז עלינו לנגן את האנדנטה קנטבילה של צ'ייקובסקי. פשוט חוויה. בקבלת הפנים שלאחר הקונצרט התבשרנו שכל הדיסקים שהבאנו למכירה נמכרו. כמובן שיחד עם השמחה היה צער על כך שלא הבאנו עוד דיסקים. עכשיו אין לנו יותר דיסקים למכור בקונצרטים הבאים… זכינו להמון אהדה ואהבה מצד הקהל שנכח בארוע. הרבה אנשים רצו להצטלם עם מאסקי ואיתנו. התגובות היו מאד נלהבות.

20160910_223851

אחרי הקונצרט נסעתי למלון יחד עם מישה, ובנסיעה הזו התחלנו קצת להתיידד. הוא סיפר לי המון סיפורים, בדיחות, הראה תמונות של משפחתו וילדיו. דיברנו כל הדרך, גם על מוסיקה, גם על נושאים אחרים. היה בהחלט ערב מרגש ומוצלח.

הבוקר כבר ארזנו, ולאחר ארוחת הבוקר יצאנו לשדה התעופה של לימה, לקראת טיסתנו לסנטיאגו, צ'ילה. גם בנסיעה הזו ביחד עם מישה דיברנו כל הדרך. עכשיו, לאחר פחות מיממה מאז שפגשנו אותו בפעם הראשונה, יש לי הרגשה שהקונצרטים עוד ימשיכו להתרומם ושנזכה לעוד הצלחות כמו אתמול. הגענו לצ'ילה והתמקמנו במלון המאד מאד מפואר גרנד הייאט. הקונצרט שלנו בצ'ילה יתקיים מחר, יום שני 12.9.

תלויים על הקיר

הופעות כסולן בכינור, קבלת פרס לנדאו בטקס מרגש, הופעה ראשונה והיסטורית עם תזמורת שש שנתית של ביה"ס לאמנויות בחיפה, וקונצרט מרגש שבו חברו נגני תזמורת התיכון לאמנויות לביצוע משותף עם סולני תל אביב. חודש עמוס בארועים עבר עלי.

 

FB_IMG_1454911674643

כל כך הרבה קרה בחודש האחרון. זה החל בקונצרט באודיטוריום הכט באוניברסיטת חיפה, קונצרט ראשון השנה של תזמורת ביה"ס התיכון לאמנויות בעיר "רעות" (לשעבר ויצ"ו). התזמורת, אותה הקמתי ב2012, הגיעה השנה לרמה מקצועית גבוהה ביותר, כפי שניתן היה להבחין בקונצרט הזה וגם בקונצרט המשותף שלה עם סולני תל אביב (בהמשך הפוסט), ובמיוחד בכלי הקשת. בקונצרט באודיטוריום הכט ביצענו את הפתיחה ואת הדואט פפגנו-פפגנה מ"חליל הקסם" של מוצרט, את הסימפוניה הפשוטה של בריטן במלואה, פרק אחרון מהסימפוניה הראשונה של בטהובן, ולסיום – הופעה ראשונה והיסטורית של תזמורת שש שנתית, כאשר נגני תזמורת חטיבת הביניים "רעות" הצטרפו אל תזמורת התיכון לביצוע משותף של הריקוד הסלבוני מס' 8 של דבוז'אק. זה היה מאד מרשים ומרגש, וניכר כי התזמורת עשתה התקדמות מאד גדולה בחדשים האחרונים. הנה כמה תמונות מהקונצרט.

IMG-20160104-WA0024

IMG-20160104-WA0013

IMG-20160104-WA0016

כעבור מספר ימים, היו לי שני קונצרטים יוצאי דופן ומרגשים – קונצרטים שבהם הופעתי כסולן בכינור עם אנסמבל סולני תל אביב. ביצעתי את הקונצ'רטו הכפול של פיאצולה בעיבוד של אריה ברדרומא לכינור וויולה. אריה היה גם הסולן בויולה. זה כמובן לא קורה לי הרבה שאני מופיע כסולן בכינור עם תזמורת, אבל הרגשתי בשני הקונצרטים שדווקא בזכות הניסיון הרב שצברתי על הבמה כמנצח, הייתי מאד משוחרר ועם הרבה ביטחון גם בהופעתי כסולן בכינור. הצלחתי בזמן הקונצרט להנות מהנגינה ולעשות מוסיקה ואפילו הייתי ספונטני בכמה מקומות. גם נוכחותם של מוסיקאים חשובים בקהל, כמו הכנר האסטוני אנדרס מוסטונן שהופיע לא מזמן עם האנסמבל, המורה שלי לכינור במשך שש שנים אירנה סבטלובה, ועוד כמה – לא הלחיצה אותי אלא דווקא הצליחה לגרום לי להיות במיטבי. סך הכל זו היתה חוויה נהדרת עבורי, ואני שמח מאד שעשיתי את זה (אריה ברדרומא היה זה ששכנע אותי להופיע כסולן עם האנסמבל). שני הקונצרטים זכו להצלחה גם בגלל התכנית הנפלאה שבנתה המנצחת ג'יזל בן דור והרבה בזכות הסולן בבנדוניאון חואנחו מוסליני. הנה כמה תמונות מהערב.

ינואר 2016 027

ינואר 2016 042

כעבור מספר ימים התקיים אחד הארועים המרגשים ביותר שהשתתפתי בהם – טקס הענקת פרס לנדאו. הגעתי לטקס עם 12 מנגני האנסמבל, שאיתם ביצעתי פרק מהדיברטימנטו ברה מז'ור של מוצרט, על רקע של תפאורה מרהיבה. אחר כך, בזמן ביצוע האריה למיתרים של באך הסתובבתי אל הקהל וסיפרתי לו את "סיפורו של האנסמבל" בשתי דקות. הערב כולו היה מרגש מאד, הוא החל בקבלת פנים בפואייה של מרכז "נא לגעת" ביפו, כאשר על הקירות היו תלויים תמונותיהם של הזוכים. במהלך קבלת הפנים פגשנו הרבה אנשים מכובדים (ביניהם עוזי דיין) ונהנינו מקייטרינג משובח. לאחר מכן היו צילומים משותפים של כל הזוכים עם עוזי דיין ועם לוסי אהריש מנחת הטקס. הטקס עצמו כלל הופעה או פרזנטציה של כל אחד מהזוכים מספר דקות. ולאחר הטקס, בקינוחים בפואייה, נשארו נגני האנסמבל לחגוג את הזכייה ולהצטלם ביחד. באמת ערב שכולו אופוריה – קבלת הוקרה שכזו במעמד מרגש שכזה. הטקס שודר כעבור מספר ימים בערוץ 2 בטלביזיה. הנה כמה תמונות מהארוע.

20160118_194644

FB_IMG_1453151860035

FB_IMG_1453151810750

IMG-20160118-WA0015

כבר למחרת הטקס התחלנו בחזרות לקראת התכנית הבאה שלנו – תמונות בתערוכה. התכנית כללה תזמור נפלא של יבגני לויטס ליצירה "תמונות בתערוכה" של מוסורגסקי, קונצ'רטו לצ'לו של היידן ותפילה של בלוך, שניהם בנגינה נהדרת של צביקה פלסר. בפתיחת הקונצרט הראשון מבין השלושה (בחיפה), ביצענו את הסימפוניה הפשוטה של בריטן במשותף עם נגני התזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות בחיפה. הנגנים הצעירים ישבו לצדם של נגני האנסמבל, והפגינו שליטה ורמת נגינה גבוהה מאד. הם הגיעו מוכנים לגמרי לאחר עבודה דקדקנית על כל ניואנס שעשינו מתחילת השנה, והשתלבו היטב ביחד עם האנסמבל. נגני האנסמבל ציינו את רמתם הגבוהה של הנגנים הצעירים, והמפגש כולו היה מהנה ומפרה לשניי הצדדים. הנה כמה תמונות מהפרוייקט.

ינואר 2016 014

ינואר 2016 041

והשבוע מתחיל פרוייקט חדש של האנסמבל -מחווה לפאול קליי. מתארחים אצלנו המנצח האוסטרי ארנסט הצל ודואו הפסנתרנים סיון סילבר וגיל גרבורג. במרכז התכנית הסרנדה למיתרים של צ'ייקובסקי, וכן ינוגנו שתי יצירות לשני פסנתרים ותזמורת – קונצ'רטו בדו מינור של באך, ו"מחווה לפאול קליי" של שנדור ורש. ותהיה גם הפתעה! הקונצרטים יתקיימו במוצ"ש הקרוב בחיפה וביום א' בתל אביב.

FB_IMG_1454614305854

בחודש פברואר לי אישית אין קונצרטים עם האנסמבל, אבל יש לי הרבה עבודה עם תזמורות אחרות, וכמובן שאגיע גם לשמוע את האנסמבל בקונצרט הקרוב.

 

מהיציע לאולם הקונצרטים

מוסיקה טובה, מלהיבה וסוחפת. סולנים מצויינים. קהל צעיר ונלהב, שאינו בהכרח "קהל הקונצרטים" הרגיל. יצירה מקורית שזכתה לתגובות נלהבות, וכתב אותה המלחין הישראלי מנחם ויזנברג. והפתעה מעולם אחר. פוסט לסיכום פרוייקט מוצלח מאד של האנסמבל

 

10934119_10152493004792237_8454133476416882249_o

צילם: ערן זהבי

 

היה קצת קשה להאמין למראה הקהל שמילא את האולם בשטריקר ביום ראשון בערב – זה היה קהל קצת שונה מ"קהל הקונצרטים" הרגיל שלנו בתל-אביב. היו בו הרבה צעירים, הרבה תלמידים, ואנשים רבים שמגיעים לקונצרטים לעיתים רחוקות אך המוסיקה הקלאסית אינה זרה להם. במיוחד ריגשה אותנו קבוצה של תלמידי כינור שהגיעה לקונצרט בתל-אביב במיוחד ממעלות. אלו הם תלמידים מקונסרבטוריון מעלות, שאותו מנהל הצ'לן הראשון שלנו עדיאל שמיט, והוא זה שיזם את הבאתם. ההפתעה הנעימה והמשמחת היתה שהרבה מהנוכחים בקונצרט התלהבו כל-כך, שהם רוצים לחזור ולהאזין לקונצרטים שלנו. אחד מהנוכחים, שאותו אני מכיר מהיציע של הפועל רמת-גן, אשר הגיע לקונצרט בהזמנתי, כל-כך נהנה וביקש לרכוש מנוי לקונצרטים שלנו. האנרגיה של הקהל הורגשה היטב כאשר מיד עם סיום הפרק הראשון של מוסיקת לילה זעירה החלו מחיאות כפיים סוערות. ואחר-כך בסיום כל יצירה, ובסיום הקונצרט כולו. לראשונה מזה זמן רב ניגנו הדרן באולם קונצרטים בארץ, וזה בהחלט נתן הרגשה טובה.

 

IMG-20150111-WA0008

צילם: ערן זהבי

 

ועוד דבר חשוב – היצירה שזכתה למירב התשואות והתשבחות לא היתה זו של מנדלסון, גם לא זו של מוצרט. זו היתה יצירתו של המלחין הישראלי מנחם ויזנברג – "סויטה קונצרטנטית" לכינור קלאסי, כינור כלייזמר ותזמורת. שני הסולנים המצויינים זוהר לרנר (הקלאסי) ודניאל הופמן (הכלייזמר) יצרו דיאלוג מרתק, כל אחד בסגנונו, על המנגינות הכלייזמריות הנפלאות. העבודה עם שניהם ועם מנחם ויזנברג היתה מהנה מאד ומקצועית מאד. בכל יום במהלך החזרות עשינו כמה צעדים משמעותיים – תחילה בפיענוח הצלילים בסולמות הלא שגרתיים, אחר-כך במציאת הבלאנס בין הסולנים לתזמורת, ובהמשך בהתחברות לסגנון הנגינה ומציאת הטמפי הנכונים ליצירה. הביצוע היה מלהיב וסוחף מצד אחד, ומאד מקצועי מצד שני.

 

IMG-20150111-WA0000

צילם: ערן זהבי

 

עוד היו לנו בקונצרט הזה – ביצוע ללא ניצוח ובהובלתה של הדס פבריקנט ל"מוסיקת לילה זעירה" של מוצרט. סימפוניה למיתרים של מנדלסון. וסרנדה מלנכולית לכינור של צ'ייקובסקי בנגינה מאד חמה, רגישה ומוסיקלית של זוהר לרנר. בכלל, היה תענוג לעבוד עם זוהר שוב לאחר שנים רבות ולשתף איתו פעולה לראשונה כמנצח עם סולן.

 

IMG-20150111-WA0009

צילם: ערן זהבי

 

קטע ההפתעה בקונצרט בתל-אביב היה קטע שלא שומעים כמותו הרבה באולמות הקונצרטים: "ערוצים" לצ'לו סולו מאת המלחין הישראלי אולג בוגוד, ובביצוע טליה ארדל שזכתה בתחרויות האביב בביצוע יצירה ישראלית. למעשה, זו יצירה שהיא לא רק לצ'לו, והיא דורשת מהמבצעת גם לשיר ולהשמיע קולות שונים, וגם לתופף בידיה וברגליה (היא הופיעה יחפה) על הצ'לו ועל הבמה. הביצוע של טליה היה מדהים, מרגש ווירטואוזי. היה בו שילוב של יכולות אינסטרומנטליות וקוליות, קואורדינציה, וירטואוזיות והבעה. והקהל הגיב בהתאם.

הקונצרט כולו זכה לתגובות נלהבות שנשלחו אלינו, הנה כמה מהן:

"קונצרט ממש יוצא מן הכלל ואני מאד שמחה שבאתי למרות שהיו שני קונצרטים אחרים שהתחרו על אותו נתח של זמן"

"נהניתי מאד. תודה. בעיקר על האנרגיות הטובות שכל כך נזקקתי להן היום ואשר פרצו היום בשפע מכל אחד ואחת מכם, חברי התזמורת והמנצח".

"החלק הפוגלי במנדלסון היה פשוט מדהים!!!!"

"היה מקסים אתמול, מאד נהנינו"

" היה תענוג גדול. מאוד נהניתי. תודה רבה"

 

בפוסט הבא – לקראת הקונצרט הראשון העונה של תזמורת התיכון לאמנויות חיפה, תזמורת שמתקדמת משנה לשנה והשנה מנגנת כבר רפרטואר קשה מאד ומבצעת אותו ברמה גבוהה.

 

 

 

 

 

 

בקצה של המדינה – חוויות מהצפון

משרוקיות ורעשנים אצל הנגנים; טעויות משעשעות במהלך הנגינה; סולן צעיר וירטואוז; קהל נלהב ש"התנפל" על הדיסקים ועלי; האנסמבל "כבש" שוב את כפר-בלום. וגם – צילומים לתכנית תרבות בערוץ 2 בקצה של המדינה.

הקונצרט שלנו בשבת בבוקר בכפר-בלום הזכיר ימים נפלאים בעבר שבהם האנסמבל היה מבלה סופי שבוע שלמים בקיבוץ וזוכה להערצה אדירה מהקהל. אמנם בשבת האחרונה האנסמבל הגיע מתל-אביב רק בשביל הקונצרט וחזר מיד לאחריו, אבל בזמן הקונצרט סיפקנו לקהל שעה וחצי של אושר, הנאה, התרגשות והתלהבות. הקהל הגיב בתשואות רמות וסוערות, ואח"כ רץ לקנות את הדיסקים שלנו.

התכנית שהגשנו כללה "מטעמים" רומנטיים, עם פרקים נבחרים מהסרנדה של צ'ייקובסקי ומהסימפוניה הפשוטה של בריטן, סויטת הולברג ושתי מלודיות אלגיות של גריג, ריקודים רומניים של ברטוק וגם שתי יצירות לכינור עם הסולן הצעיר בן ה13 סלומון מרקמן – מבוא וטרנטלה של סרסטה וסרנדה מלנכולית של צ'ייקובסקי. בין היצירות שילבתי דברי הסבר על היצירות, קצת הדגמות, קצת סיפורים על האנסמבל והקשר שלו עם כפר-בלום, וקצת פרסום לסדרות הקונצרטים שלנו ולדיסקים שאנחנו מוכרים.

האנסמבל ניגן נהדר, במיוחד את הסרבנד מהסימפוניה הפשוטה של בריטן, אנדנטה קנטבילה של צ'ייקובסקי ושתי מלודיות אלגיות של גריג. הכנר הצעיר סלומון מרקמן הלהיב וסחף את הקהל בטרנטלה של סרסטה, והוסיף כהדרן קפריס של פגניני. ואצלנו באנסמבל קרו במהלך הקונצרט כמה דברים משעשעים: היתה נגנית שהפכה דפים לא במקום הנכון בכינור ראשון ובלבלה את שכנתה לעמוד, נגנית אחרת שכחה לחזור על קטע שחוזר פעמיים כשבדיוק היה לה סולו. לסיום – בקטע ההדרן שלנו מאת לירוי אנדרסן, plink, plank, plunk – חילקתי לנגנים משרוקיות ורעשנים בהם הם היו אמורים להשתמש במקום ספציפי ביצירה. אחד הנגנים התחיל לשרוק במשרוקית לפני שהגענו לקטע הזה, וכמובן גרם לצחוק אצל כל הנגנים ואצלי, והוא גם המשיך לשרוק ללא אבחנה, כשמידי פעם מצטרפים אליו עוד נגנים. זה כמובן היה מאוד משעשע והפך את סיום הקונצרט להומוריסטי במיוחד, והעלה חיוך אצל הקהל. כשנפרדתי מהנגנים לפני שהם חזרו לתל-אביב – שלושת הנגנים המדוברים (שמותיהם שמורים במערכת…) זכו במירב הנקודות בטקס המסורתי של חלוקת הנקודות חסרות המשמעות שמתקיים אצלנו בסיום כל קונצרט. בסיום הקונצרט, כאמור, הקהל רץ לקנות את הדיסקים, ואחר כך, בלובי של המלון, הקהל "התנפל" עלי עם שבחים ומחמאות על הקונצרט המהנה של הבוקר. הרגשה נהדרת כמובן. 20140113_101018 טל מן ואני באולפן בקרית שמונה

את תכנית התרבות "יצירה מקומית" המשודרת בימי שישי בבוקר בערוץ 2 בהנחיית טל מן, מצלמים – לא להאמין – בקרית שמונה!!! שם נמצא האולפן שלהם, ולשם מגיעים כל האמנים והיוצרים שמתארחים בתכנית. בצרוף מקרים מדהים, הוזמנתי להתארח בתכנית ממש בסמוך לקונצרט שלנו בכפר-בלום. כמובן שניצלתי את ההזדמנות ונשארתי עוד לילה במלון האהוב עלי בכפר-בלום, על-מנת להגיע לצילומי התכנית אחרי נסיעה של כ10 דק' בלבד ולא של שעתיים פלוס, כמו יתר האורחים. וכך, בשעת בוקר, באולפן שנמצא בקצה של קרית שמונה, שנמצאת בקצה של המדינה, התארחתי לראיון די ארוך וממצה על סולני תל-אביב, על הייחוד של האנסמבל, החידושים וההפתעות בתכניות הקונצרטים שלנו, ועל תכנית הקונצרטים הקרובים עם המנצח והפסנתרן דוד גריילסאמר. במהלך הראיון גם הוקרן קטע וידאו של האנסמבל. התכנית תשודר ביום שישי הבא, 24.1, יום לפני הקונצרט הראשון שלנו עם דוד.

הפוסט הבא – לקראת התכנית הקרובה עם דוד גריילסאמר. שווה לחכות.

עולים צפונה

המלון בכפר-בלום היה הבית הראשון של האנסמבל. שם קיימנו את החזרות שלנו בתחילת דרכנו, וכך יצרנו את מה שהפך להיות "סופי שבוע מוסיקליים" במלון כפר-בלום. בשבת הקרובה נופיע שם שוב בקונצרט בוקר של מוסיקה רומנטית. ויהיה גם סולן בן 13. פסטורליה בצלילים

kfar blum

מלון פסטורל בכפר-בלום מוכר כמלון של תרבות ושל מוסיקה קלאסית, הרבה בזכות פסטיבל המוסיקה הקאמרית שמתקיים בכל קיץ בקיבוץ ובמהלכו מתארחים האמנים (והקהל) שם. אבל לא רק. המלון מקיים במהלך השנה סופי שבוע מוסיקליים, המשלבים קונצרטים, הרצאות, טיולים ואוכל טוב.

הפורמט הזה נוצר כאשר לפני קרוב ל13 שנים, כשהקמתי את האנסמבל ולא היה לנו מקום לקיים חזרות, פניתי למנהל המלון דובי בנארי (שאותו הכרתי עוד מהימים שהופעתי ככנר בפסטיבל כפר-בלום). הצעתי לו עסקה – תן לנגנים שלי להתארח במלון בסופ"ש ולקיים שם חזרות, ובתמורה ניתן קונצרט לאורחי המלון. מכיוון שהאנסמבל עוד לא היה מוכר, דובי קצת היסס, אך לבסוף נענה להצעה. באותו סופשבוע הוא מילא את המלון והיה לנו קהל גדול בקונצרט וגם בחזרות שאותן פתחנו לקהל אורחי המלון. ומיד סיכמנו על סופ"ש במתכונת דומה בהמשך השנה. גם בסופ"ש השני המלון היה מלא. בהמשך זה הפך לסדרה של סופי שבוע מוסיקליים, ועם השנים זה התפתח והשתכלל (כמו המלון שגדל, התרחב והשתדרג) גם לכיוונים אחרים ושילובים של פעילויות נוספות לקהל, מעבר לקונצרטים.

במשך השנים האנסמבל הופיע במסגרת סופי השבוע האלה פעמים רבות, אך בשנתיים האחרונות לא יצא לנו להגיע לשם. בשבת הקרובה נעלה שוב לכפר-בלום לקונצרט שחרית בבית העם בכפר-בלום, לאורחי המלון ולקהל הרחב מאזור הצפון. התכנית תכלול מטעמים רומנטיים מובהקים – ולס מהסרנדה למיתרים של צ'ייקובסקי, סויטת הולברג של גריג, אנדנטה קנטבילה של צ'ייקובסקי ועוד. הסולן בתכנית יהיה ילד מוכשר בן 13 מעפולה ששמו סלומון מרקמן, וזאת במסגרת פעילותנו לקידום אמנים צעירים מצטיינים מהפריפריה. סלומון מרקמן ניגן איתנו לפני כשנה בקונצרט שבו התארחנו בקונסרבטוריון בעפולה, וכך גיליתי אותו. הוא ינגן עם האנסמבל מבוא וטרנטלה של סרסטה, וסרנדה מלנכולית של צ'ייקובסקי. חוץ מזה ננגן גם שתי מלודיות אלגיות של גריג, ריקודים רומניים של ברטוק, סרבנד מהסימפוניה הפשוטה של בריטן, ועוד הפתעות כמו תמיד.

הנה האנדנטה קנטבילה של צ'ייקובסקי בביצוע שלנו מקונצרט שהתקיים בקונסרבטוריון שטריקר בתל-אביב. בשבת בבוקר ניתן יהיה לשמוע אותו בכפר-בלום.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=tPWb2lL1PKA]

קצב אירועים מטורף

קבלת פנים מהודרת; אולם מלא מפה לפה; אוירה יוצאת מהכלל; קטעי אופרה נפלאים עם סולנים מעולים ומקהלה; שיר אורדו הילדה המקסימה בביצועים מרגשים; ושלמה גרוניך שהקפיץ את כל יושבי אולם נגה בערב הגאלה החגיגי. ובינתיים – הערב קונצרט ראשון עם נטליה גוטמן. קצב אירועים מטורף באנסמבל.

לשמחתנו, גם השנה הצלחנו למלא את אולם נגה בערב הגאלה שלנו. האוירה היתה חגיגית מאד, וכבר בקבלת הפנים המושקעת ניתן היה לחוש בכך.

217505_10151584754064618_1125674945_n

הערב עצמו הלך בקרשנדו, כלומר החויה התעצמה מרגע לרגע, והשיא הגיע בהופעתו של שלמה גרוניך עם האנסמבל בסיום הערב.

947302_10151584769274618_725478353_n

שלמה הלהיב את הקהל, תקשר איתו, שיתף אותו, שיתף את האנסמבל ואותי, וגם הצליח לבדר ולשעשע את הקהל. אבל מעל לכל, הוא עשה מוסיקה ברמה הגבוהה ביותר – הלחנים שלו, הנגינה, השירה והתקשורת עם האנסמבל ועם הקהל – כל אלה יצרו חויה בלתי נשכחת לכולם. ההצטרפות של שיר אורדו אליו בשיר ציור, בשירה ובנגינה בכינור, הוסיפה להתרגשות.

IP5A8676 (1)

הביצוע המשותף שלהם, ביחד עם הילדים מקונסרבטוריון גבעתיים ועם האנסמבל, היה מרגש מאוד. שיר אורדו גם שרה את "חופן תותים", שיר חדש שאותו עיבד מתי כספי. השיר מאוד יפה ומרגש, והביצוע שלה היה נפלא.

DE_01501

מפגש עם שני ענקי המוסיקה הישראלית בחדרי האמנים.

עוד לפני עלייתו של שלמה גרוניך לבמה, ביצענו קטעי אופרה מוכרים. זמרת הסופרן הדר עטרי הלהיבה את הקהל בביצוע וירטואוזי תיאטרלי לאריה של אולימפיה מתוך "סיפורי הופמן" של אופנבך.

935354_10151584766679618_820859706_n

אלה וסילביצקי עם הקול המדהים שלה שרה את האריוזו של צ'ייקובסקי מתוך האופרה יולנטה.

27145_10151584767359618_530012773_n

ועודד רייך ביחד עם אלה, הדר, ענת צ'רני ומקהלת זמרי קולגיום – בשיר הטוריאדור מתוך "כרמן" של ביזה.

600998_10151584768974618_327766170_n

החלק הראשון של הקונצרט היה יותר "קלאסי", ובמרכזו הקונצ'רטו לצ'לו של שומאן בנגינתו של עמית פלד.

217499_10151584763934618_1106513946_n

זה היה באמת ערב חגיגי, מרגש ומוצלח, שלשמחתי הצליח הן מבחינה ארגונית והן מבחינה מקצועית.

לא הספקנו לחגוג או להתאושש מערב הגאלה יותר מדי, כי יומיים אחריו התחלנו כבר בחזרות לקראת הקונצרטים למנויים שיחלו הערב. הסולנית שלנו היא הצ'לנית הרוסייה האגדית נטליה גוטמן, שתנגן את הקונצ'רטו של שוסטקוביץ'. החזרות איתה היו חוויה גדולה. היא מנגנת עם הרבה להט, הבעה, ובוירטואוזיות בלתי רגילה. היא גורמת לאנסמבל להישמע נהדר, ויוצרת חוויה מוסיקלית בלתי רגילה.

931238_495239577198553_229390595_n

אני כבר מצפה בכיליון עיניים לקונצרט הערב. הקונצרטים יתקיימו הערב 4.5 בתל-אביב (שטריקר בשעה 21:00), מחר 5.5 בכפר-שמריהו (אולם וייל בשעה 20:30), ומחרתיים 6.5 בחיפה (אולם רפפורט בשעה 20:30). כדאי מאוד להגיע

להיטי אופרה בערב הגאלה

האריה של אולימפיה מתוף סיפורי הופמן של אופנבך; האריה המפורסמת "באבינו קארו" של פוצ'יני; שיר הטוריאדור מתוך כרמן של ביזה. שיתוף הפעולה שלנו עם זמרי הסטודיו של האופרה הישראלית, שהחל בשנה שעברה בקונצרט אריות מתוך אופרות של מוצרט, יימשך בערב הגאלה. הפעם יופיעו איתנו שוב זמרת הסופרן אלה וסילביצקי וזמר הבריטון עודד רייך, ואליהם יצטרפו זמרת הסופרן הדר עטרי וזמרת המצו סופרן ענת צ'רני. היכרות קצרה עם הסולנים והיצירות.

אלה וסילביצקי ועודד רייך עם האנסמבל בשנה שעברה בקטע המפורסם "La ci darem la mano" מתוך דון ג'ובאני של מוצרט

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=dO7Vc8hHGQw]

האריה המפורסמת באבינו קארו של פוצ'יני, אותה תבצע איתנו אלה וסילביצקי

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=JQKQdwowbok]

זמרת הסופרן הדר עטרי

hadar atari

זמרת המצו סופרן ענת צ'רני

anat

האריה של אולימפיה מסיפורי הופמן של אופנבך, אותה תשיר הדר עטרי

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=NqZQXkLtP9s]

למה היידן לא מושך קהל?

שידור חי היסטורי ברדיו; נגינה נהדרת של חן הלוי; תגובות משבחות; נוכחות של מלחינים ישראליים רבים בקהל; ופגישה מרגשת עם המורה לכינור שלי ושל כמה מנגני האנסמבל; והמסקנה הברורה מהקונצרט הזה – האנסמבל צריך לנגן יותר מהרפרטואר הטבעי שלו.

IMG-20130310-WA0000

האנסמבל אתמול בשטריקר. צילמה רוני ארז

"שוב קונצרט של 'אנסמבל סולני תל אביב' שמתייצב כאחד הנבחרים של העונה כולה". במילים אלה פתח חגי חיטרון את הביקורת שלו על הקונצרט של האנסמבל, שהתפרסמה היום בעיתון הארץ. חבל רק שזו ביקורת על הקונצרט מכפר-שמריהו שהיה לפני ארבעה ימים, ואם היא היתה מתפרסמת למחרת היא גם היתה יכולה להביא אולי קהל לקונצרט אתמול. מצער אותי מאוד שכשהאנסמבל מנגן את מה שהוא הכי טוב בו – סימפוניה של היידן, יצירה מאתגרת מהמאה ה-20 (ברג סויטה לירית), יצירה ישראלית מצויינת וקונצ'רטו של מוצרט – האולם לא מלא עד אפס מקום וניתן למצוא פה ושם מקומות פנויים. הקהל כנראה אוהב יצירות גרנדיוזיות יותר מסימפוניה של היידן – מיסה עם מקהלה וסולנים, סימפוניות מהמאה ה19 שנכתבו לתזמורת סימפונית גדולה (ברהמס, צ'ייקובסקי, מאהלר, ברוקנר), סולן בינלאומי מחו"ל עם תזמורת גדולה. אנסמבל סולני תל-אביב הוקם על-מנת ליצור משהו שונה. גודלו ואופיו מכתיבים רפרטואר אינטימי יותר, מקורי, קאמרי. אם  בקונצרט סימפוני היצירה המרכזית היא סימפוניה מוכרת של ברהמס, בקונצרט של האנסמבל היצירה המרכזית היא סימפוניה לא מוכרת של היידן. ואצל היידן, כידוע, כל הסימפוניות נפלאות, ולא רק החמש המוכרות, אלא גם ה99 הלא מוכרות…

בכל מקרה, התכנית של אתמול היתה ממש תפורה על האנסמבל, והקהל שהגיע וזה שהאזין ברדיו זכה לחוויה נהדרת. הרבה מלחינים היו בקהל, כנראה בזכות יצירתו של נמי ליף. הביצוע של היצירה של נמי היה אתמול מלא השראה מצד הסולן יוני גוטליבוביץ' שניגן נפלא והוביל את האנסמבל לביצוע מלא הבעה. אני נהניתי במיוחד מהסימפוניה של היידן. האנסמבל נשמע בה מאוד נלהב ורענן. הנשפנים היו איכותיים ביותר, וקטעי הסולו בכלי הקשת – קורדליה, הדס ויוני – נוגנו  נפלא. חן הלוי, נפלא כתמיד, הוציא מהאנסמבל הרבה חינניות וריקודיות בנגינת הקונצ'רטו של מוצרט.

גם השידור החי ברדיו – לראשונה בקונצרט מנויים של האנסמבל – הוסיף להתרגשות של הערב הזה. מלבד הביקורת המפרגנת של חיטרון, קיבלנו הרבה תגובות מפרגנות, הנה כמה מהן:

"הקונצרט אתמול היה פנטסטי!!! נהניתי מכל רגע, מהמוזיקה, ממיזוגי התקופות השונות וההגיון המוסיקלי שיצר המכלול הזה"

"גם אתמול הצלחתם להעניק לנו, הקהל חוויה עשירה ומעניינת. המעברים המהירים בין קלאסי לעכשווי שדווקא לדעתי מדגישים את המשותף ולא את המרחק בין התקופות, ואת הכל אתם מבצעים באהבה ובהתלהבות. תמיד קשובים מאד לסולן/מנצח, כולם כגוף אחד למרות הקושי העצום לפעמים הכרוך בביצוע. חן הלוי היה מרענן, קליל מדויק ומעודן מאד. הוא ממש מאסטר וההדרן שלו היה נפלא, לא פחות מן ההפתעה של הקונצרט. אהבתי מאד את הריקוד היווני, מחמם את הלב כמו המחולות של בארטוק. היה לי הכבוד להאזין בזמנו למדריגל הבודד של ינעם ליף בבכורה בפסטיבל סדנה ישראלית, ולשמוע עכשיו את היצירה במלואה. סתווית ומלאת הבעה:). שוב תודה על העונג וחווית הלמידה המתלווה אליו.ברכת הצלחה לכולכם."

המלחין עודד זהבי כתב היום בעמוד הפייסבוק שלו את הדברים הבאים (גילוי נאות – עודד הוא חבר בועד המנהל של האנסמבל) :

"אתמול בערב נהניתי מקונצרט!!!!! אני יודע שזה נשמע רדיקלי, אבל ממש נהניתי, ממש. סולני תל אביב בתכנית נכונה מאד. סויטה לירית של ברג מבוצעת ברגישות ובהבנה, קונצ'רטו לקלרניט של מוצארט עם חן הלוי כסולן וכמוביל אנסמבל, יצירה נפלאה לצ'לו ומיתרים של ינעם ליף וסימפוניה של היידן. המון מוסיקה, קצת יותר מדי דיבורים/סרטי וידאו/הפתעות/ברג מאוהב/החבר של מוצארט מהמר, אבל מעבר לכל ביצועים נהדרים. ברק טל שאחראי לנצוח ולבניית התכנית איפשר לנגנים להתבטא (דיאלוג הסקרודטורה בפרק השלישי של היידן היה מהמם), הרכב מלא מוטיבציה, יוני גוטליבוביץ' מככב ביצירה של ליף ואז חוזר למקומו בסקציה, בלי אגו, עם הרבה קשב. חבל שהסדרה הסתיימה. מזל שהקונצרט הוקלט לקול המוסיקה. ויישלח לאיגוד השידור האירופי. תענוג."

התרגשות גדולה בשבילי כשהמורה שלי לכינור (בשנים 1994-2000) אירנה סבטלובה מגיעה לקונצרטים שלי. זה לא קורה הרבה, היא בד"כ עמוסה ומלמדת עד שעות הערב המאוחרות, אבל כשזה קורה זה כבוד גדול בשבילי. אתמול היא הגיעה, וכמזכרת מהמאורע הצטלמה עם שלושה מתלמידיה לשעבר – הדס, מתן ואני.

2013-03-10 21.47.11

הדס, אירה, אני ומתן. צילמה: הילה אפשטיין