כינור שנשמע כמו גיטרה חשמלית

קורלי עם אנרגיה של מוסיקת רוק

 

20151111_205006

 

פורמט אחר של קונצרט קלאסי, שילובים חדשניים בין מוסיקה קלאסית למוסיקת ג'אז, טנגו, רוק ומוסיקה קלה, קונצרטים בראש אחר, בראש צעיר ופתוח – זה הרעיון העומד מאחורי הסדרה החדשה של סולני תל-אביב "קצת אחרת", קונצרטים קלאסיים בראש אחר. גם האולם שבו מתקיימים הקונצרטים, מרכז עינב לתרבות, איננו האולם הרגיל שבו אנחנו מקיימים את הקונצרטים שלנו בסדרה הקלאסית למנויים. זהו אולם שמזוהה עם מוסיקה מסוגים שונים, ומתקיימות בו הופעות מוסיקליות מגוונות ממוסיקה קלאסית ועד מוסיקה קלה. השבוע פתחנו את סדרת הקונצרטים החדשה הזו, ובקונצרט הפתיחה ארחנו את הכנר והמנצח האסטוני אנדרס מוסטונן, שהוביל והלהיב את האנסמבל ואת הקהל בתכנית לא שגרתית שכללה מוסיקה מהבארוק ועד רוק. הקונצרט כולו היה עם אנרגיה של מופע רוק, החל מהקונצ'רטו לכינור של באך, דרך ה"מילונגה למלאך" של פיאצולה, לה פוליה של קורלי (שבאחת הוריאציות הקונטרבס החל לנגן בפיציקטו את קו הבס ואיתו כל הנגנים ניגנו בסגנון ג'אז, כשאנדרס מוסטונן בכינור מאלתר מעליהם בגבהים של הכינור, שנשמע  כמו גיטרה חשמלית בלהקת רוק), יצירה של קנצ'לי שבה הקולות המשונים שהנגנים השמיעו בזמן נגינתה גרמו לצחוק בקהל, ויצירות מוכרות של סקוט ג'ופלין ולד זפלין. הקהל היה מעורב ומרותק לכל אורך הערב, והגיב בהתלהבות לכל יצירה. המופע כולו נוגן ברצף וללא הפסקה, כ-70 דקות נגינה. כהדרן בוצעה יצירה נוספת של פיאצולה – קפה 1930. לפי הקונצרט הראשון, נראה שהסדרה החדשה מצליחה יפה – האולם היה מלא, ורבים מבין הנוכחים לא שמעו לפני כן את האנסמבל, כלומר הסדרה מצליחה להביא גם קהל חדש, כפי שרצינו. מקוה מאד שכך זה יימשך. בקונצרט הבא בסדרה, בינואר, תתארח המנצחת הישראלית ממוצא אורוגוואיי ג'יזל בן דור, בתכנית שכותרתה מאירופה הקלאסית לבואנוס איירס. בתכנית זו אני אופיע כסולן בכינור ביחד עם מנכ"ל האנסמבל, אריה ברדרומא בויולה, בקונצ'רטו כפול של פיאצולה שעובד ע"י ברדרומא לכינור וויולה.

 

מפגש מיוחד בסדרה באור עקיבא

 

מקהלת מורן

 

השבוע יתקיים המפגש השני שלי בסדרת ההרצאות והמפגשים המוסיקליים בהיכל התרבות אור עקיבא. במפגש הזה אני אארח לראשונה 40 משתתפים – מקהלת מורן הייצוגית עם המנהלת המוסיקלית שלהם נעמי פארן. כנראה שבגלל כמות המשתתפים הגדולה, וגם כמות הקהל הגדולה הצפויה להגיע (שכוללת גם זמרים ממקהלות ילדים אחרות מהאזור) הפעם הקהל לא ישב על הבמה אלא באולם. במהלך המפגש תופיע המקהלה בניצוחה של נעמי פארן ברפרטואר מגוון החל מויולדי ועד לעידן רייכל. שני קטעים יבוצעו בניצוחי – מתוך יצירתו הנפלאה של חיים פרמונט "ישרא וישמע". כמובן שהמפגש ילווה בשיחה עם נעמי פארן ובהדגמות מתוך הקטעים שיבוצעו והסברים, והקהל יוזמן גם לשאול שאלות. ביום רביעי הקרוב, 18.11, בשעה 18:30 בהיכל התרבות אור עקיבא.

 

הלב והנשמה ניצחו את הכסף

 

12241035_927274077358572_7710052178230198389_o

צילום: ענר גרא

 

כך נכתב השבוע בעיתון הארץ (אריה ליבנת) למחרת משחק הדרבי הרמת גני במסגרת הליגה הלאומית בכדורסל: "רבע שעה לפחות אחרי המשחק, המשיכו שחקני הפועל לחגוג עם האוהדים במקום לרדת לחדר ההלבשה. עירוני היא עדיין הקבוצה המתוקצבת יותר של העירייה, אבל הפועל היא הדבר ברמת גן". ועוד מדבריו: "למרות שלעירוני היה רוב ביציעים, קולם של האדומים נשמע הרבה יותר. במשך שעתיים ורבע לא הפסיקה חבורה של 200 אוהדים לשיר שירים כמו 'ברמת גן יש רק הפועל, מה זה מה זה עירוני?'". חשוב לציין שהסיבה היחידה שבגללה לעירוני היה רוב ביציעים היא שההנהלה שלה הקצתה רק 200 כרטיסים לאוהדי הפועל, משום שלא רצתה שבמשחק דרבי שהיא מארחת ומשודר ישירות בטלביזיה יהיה יותר קהל אדום. אז איך הם מילאו את האולם בשאר המקומות? הרי זו קבוצה "שרגילה לשחק לעיני חברות של שחקנים ובני משפחה", על-פי אותה כתבה בהארץ. ובכן התשובה היא, כפי שנכתב בכתבה: "'חברים יקרים וסגולים. כל אחד, אבל כל אחד, מגיע ביום ג' הקרוב לאולם זיסמן יחד עם אבא, אמא, אח ואחות, חבר, חברה וגם עם השכנה! יחד, אבל רק ביחד, נצבע את זיסמן אולמנו הביתי בסגול. רמת גן סגולה מאז ולעולם', כתב מנכ"ל עירוני רמת גן, ליאור וילהלם, בדף הפייסבוק שלו לקראת הדרבי הראשון נגד הפועל מאז 1987." וכל הקהל הסגול נכנס למשחק בחינם! העיקר למלא את האולם. אוהדי הפועל, לעומתם, נדרשו לשלם 50 ש"ח לכרטיס. אף פעם לא ראיתי בארץ אפליה כזו במחירי הכרטיסים בין אוהדי (או ליתר דיוק "מקורבי") המארחת לאוהדי האורחת. רק פעם אחת חויתי דבר דומה, כשהייתי ברוסיה במקרה בתקופה שבמהלכה התקיים משחק כדורגל בין ישראל לרוסיה, שאליו כמובן הלכתי. הקהל הרוסי שילם סכום שהיה שווה בערך 15 ש"ח, בעוד שהקהל הישראלי שילם כ-80 ש"ח לכרטיס. פי 5! אבל זה היה ברוסיה. אצל עירוני רמת גן זה אפילו לא היה מחירים שונים – זה היה חינם לעומת מחיר גבוה יחסית לליגה לאומית. אז אם אין לעירוני רמת גן הכנסות ממכירת כרטיסים, על מה מתבסס התקציב שלה? עירוני רמת גן לא צריכה לדאוג, היא מקבלת מעיריית רמת גן כמיליון ומאתיים אלף ש"ח בשנה. והפועל, ששייכת לאותה העיר ומשחקת באותה הליגה? הפועל מקבלת מהעירייה רק כ-200 אלף ש"ח בשנה. איך זה ייתכן? כנראה שעיריית רמת גן לא ממש מעודדת קבוצות אוהדים. הפועל רמת גן כדורסל היא קבוצה שהוקמה לפני ארבע שנים על-ידי אוהדי קבוצת הכדורגל של הפועל רמת גן. אותם האוהדים רצו להחזיר לחיים את הקבוצה שהיתה פעם אימפריה בכדורסל הישראלי והתפרקה לפני כמעט 30 שנה. בעבודה קשה מאד ובמסירות אין קץ הם עבדו בהתנדבות, גייסו כספים, הביאו שחקנים ששיחקו בהתנדבות בליגה ב', הביאו את האוהדים של הקבוצה לנסוע ולעודד בכל מגרש בליגה ב', אח"כ בליגה א' ובליגה הארצית. העונה הקבוצה כבר משחקת בליגה הלאומית, וזקוקה לתקציבים גבוהים יותר. כמובן שהאוהדים נותנים את חלקם ברכישת מנוי, רכישת מוצרי הקבוצה,  תשלום דמי חבר לעמותה וכו', ומגיעים לכל משחק לעודד. אבל התקציב גדול יותר ונדרשת גם תמיכה עירונית משמעותית יותר, וזו, כאמור, לא מגיעה. אז עם נתוני הפתיחה האלה, השבוע כאמור התקיים משחק הדרבי של רמת גן, לראשונה מאז 1987. הקבוצה המארחת, עירוני, קישטה את אולמה בבלונים סגולים, הביאה כמה מתופפים שיעשו הרבה רעש, הביאה את כל ילדי מחלקות הילדים והנוער של הקבוצה לאולם, והשמיעה ברמקול רעש של קהל בפול ווליום אחרי כל סל של הקבוצה. העיקר שתיווצר מראית עין של אוירה ביתית (שהיתה מאד מאד מלאכותית). ואצל הפועל, כיאה לקבוצת אוהדים, 200 האורדונים שהיו באולם עודדו ללא הפסקה, והשחקנים החזירו להם במשחק הקרבה, לחימה, השתטחות לכל  כדור, הגנת לחץ, והמון לב ונשמה. בסיום המשחק, חגגו האוהדים האמיתיים, אלו של קבוצת האוהדים, את הניצחון של הפועל על עירוני 72:69. הלב והנשמה ניצחו את הכסף.

 

12240838_927275067358473_1663763827535665302_o

צילום: ענר גרא

 

חוזר אל אהבת ילדותי

בתכנית "אינטרמצו עם אריק" ששודרה בטלביזיה החינוכית לא מזמן, התארחתי ודיברתי על עבודתי עם סולני תל-אביב, על הקונספציה האמנותית של האנסמבל, על שיתוף הפעולה המיוחד שהיה לנו עם שלמה גרוניך, על עבודתי עם מקהלת זמרי קולגיום, על העבודה החינוכית שאני עושה בחיפה ובגבעתיים, וגם על הנגינה בכינור, שאיתו התחלתי את דרכי האמנותית. במהלך התכנית ניגנתי בכינור באולפן ביחד עם נעם סיון קטע אילתור המבוסס על יצירתו "מוות ולידה", וגם הוקרן קטע שניגנתי בגיל 16 עם התזמורת הסימפונית הצעירה של  חיפה, מתוך הסימפוניה הספרדית של לאלו. הנה הקישור לתכנית, מוזמנים לצפות.

 

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=tShPPfrphc4]

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הרבה וירטואוזיות והומור

שבוע עמוס מאד, שכלל חזרות אינטנסיביות של האנסמבל ופתיחת עונת המפגשים המוסיקליים שלי בהיכל התרבות אור עקיבא, הגיע לסיומו. הערב מתחילים הקונצרטים.

 

12141514_903931126367234_5498184379872660077_n

 

המוסיקה המדהימה של ברהמס בחמישייה אופ. 111 לכלי קשת, שהעיבוד התזמורתי לפעמים מעצים אותה עוד יותר; הקונצ'רטו המשעשע לפסנתר וחצוצרה של שוסטקוביץ' עם רגעי עצב ומלנכוליה אופייניים באמצע; ויצירה של מרק לברי שבוצעה בארץ לפני קרוב ל-80 שנה, עוד לפני קום המדינה, וזוכה לבכורה מחודשת; אלה היצירות שמרכיבות את התכנית של קונצרטי פתיחת העונה של סולני תל-אביב.

שבוע החזרות כלל עבודה יסודית מאד על ברהמס עם הרבה זמן של חזרות בקבוצות (סקציות) לשיפור וליטוש. הסולנים שהצטרפו אלינו – הפסנתרן בשארה הרוני ונגן החצוצרה יובל שפירא – הביאו הרבה וירטואוזיות והומור לחזרות. ובין לבין, גם פתחתי את עונת המפגשים המוסיקליים שלי בהיכל התרבות אור עקיבא, כשארחתי את הפסנתרן בשארה הרוני לנגן ולשוחח על הקונצ'רטו לפסנתר של שוסטקוביץ', לקראת הקונצרטים הערב. במהלך המפגש דיברנו גם על אסתר בלשה ז"ל שהיתה מורתו של בשארה (וגם שלי) והקונצרטים של האנסמבל מוקדשים לזכרה.

 

20151007_195029

פרסום הסדרה בהיכל התרבות באור עקיבא

 

הקונצרטים זוכים להתעניינות תקשורתית ולהמלצות חמות בעיתונות. הנה המלצתו של עומר שומרוני מגלובס

 

עומר שומרוני גלובס

 

 

אז אחרי כל אלה – הערב יוצאים לדרך בפתיחת עונה מרגשת במיוחד. שלושה קונצרטים יהיו לנו – הערב 10.10 בחיפה (רפפורט), מחר 11.10 בתל-אביב (שטריקר), וביום שני 12.10 בכפר שמריהו (אולם וייל).

 

בואו לשמוע, יהיה כיף.

 

 

 

 

 

 

 

 

לחיי הדור הצעיר

לכבוד סיום שנת הלימודים, את הפוסט הזה אני רוצה להקדיש לכל הנגנים הצעירים שעובדים בהדרכתי במסגרת התזמורות הצעירות שעליהן אני מנצח – התזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה והתזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים. את השבוע שעבר העברתי כמעט במלואו איתם. הם השקיעו לכל אורך השנה בתזמורות בהמון מסירות ואהבה, הגיעו לחזרות עם המון מוטיבציה, נתנו בקונצרטים את הכי טוב שלהם והגיעו להישגים מרשימים ביותר.  השבוע נפרדתי (זמנית, עד לשנת הלימודים הבאה) משתי התזמורות בתחושה של עצב וגעגוע לאלה שעוזבים, ועם המון ציפייה להמשך העשייה עם הממשיכים בשנה הבאה.

 

FB_IMG_1435010961661

זה היה שבוע די מטורף, במיוחד לנגנים של תזמורת ביה"ס התיכון לאמנויות בחיפה. ביום שני בבוקר, בשעה 08:00, התחלנו חזרה תזמורתית אינטנסיבית של שלוש שעות בביה"ס, שכללה ליווי של ארבע יצירות שונות לגמרי, כולן עם סולנים מתלמידי כיתה י"ב במגמת המוסיקה (קונצ'רטו לקלרינט של י.כ.באך, קונצ'רטו לשני כינורות של י.ס.באך, אלגיה לצ'לו של פורה, קונצ'רטינו לחליל של שמינאד), בנוסף לשתי יצירות מודרניות תובעניות ומצויינות שנכתבו ע"י שניים מתלמידי הקומפוזיציה במגמת המוסיקה (יעל הרי ועמרי שיין), ופרק ראשון מסימפוניה מס' 39 של מוצרט, שאיתו תכננו לסיים את הקונצרט שהתקיים באותו הערב.

 

FB_IMG_1435013020049

 

החזרה התנהלה בקצב מאד מהיר והתחושה בסיומה היתה, למרות העייפות, שהתכנית די מוכנה לקונצרט בערב, פרט לסימפוניה של מוצרט שלגביה לא הייתי בטוח. יום הלימודים נמשך בשיעורים שלי עם כל אחד מארבעת ההרכבים הקאמריים שאותם אני מדריך בחודשים האחרונים (חמישיית פסנתר של שומאן, רביעיית מיתרים של דבוז'אק "האמריקאית", שלישיית פסנתר ברה מינור של מנדלסון ושלישיית מיתרים של קמביני). אלה היו שיעורים לפני אחרונים, לקראת קונצרט קאמרי לסיום השנה שהתקיים ביום חמישי. באותו ערב, כאמור, התקיים קונצרט סיום השנה של התזמורת, באולם בית הספר. זה היה קונצרט מרשים ביותר, שבו כל הסולנים ניגנו מצויין, והתזמורת עשתה עבודה טובה מאד הן בליווי הסולנים והן ביצירות המודרניות שזכו להצלחה.

 

FB_IMG_1435013026868

 

מכיוון שהיצירות של התלמידים היו קצרות מאד, ועל מנת לאפשר לקהל להכיר אותן ולהתרגל אליהן, חזרנו על כל אחת מהן פעם נוספת בקונצרט, וכמובן שהביצוע השני היה מוצלח יותר מבחינת התזמורת. לסיום הקונצרט, החלטתי לבצע את הפתיחה של רוסיני "האיטלקייה באלג'יר" במקום את הפרק מהסימפוניה מס' 39 של מוצרט שהתלבטתי לגביו בבוקר. אמנם לא עשינו חזרה על הפתיחה באותו יום, אבל ביצענו אותה השנה הרבה, וסמכתי על הנגנים שיבצעו אותה היטב. ואכן, זה היה ביצוע ספונטני, אנרגטי, מלהיב ומלא מרץ. היתה לי הרגשה שכל הנגנים נהנו ביחד איתי. לסיום הקונצרט, במחווה מרגשת במיוחד, הקריאו תלמידי כיתה י"ב מהתזמורת דברי פרידה שכתבו לי. זה היה מאד מרגש לשמוע את דבריהם הכנים על התהליך והחוויות שעברו איתי בתזמורת במהלך שלוש שנות לימודיהם.

 

FB_IMG_1435010900389

 

למחרת, ביום שלישי, הגעתי לגבעתיים למפגש סיום השנה עם התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים. את קונצרט הסיום כבר ביצענו לפני כשבועיים בתיאטרון גבעתיים. הפעם נפגשנו לדבר ולסכם. זו היתה שיחה מעניינת מאד, פתוחה וכנה, שבה שמעתי מהנגנים הצעירים את דעתם על כל אחד מהפרוייקטים שהיו לנו השנה, על הרפרטואר, על צורת העבודה, וכמובן הצעות להתייעלות ולשיפור התזמורת. שמחתי לשמוע שכולם רוצים יותר זמן חזרות ויותר שעות עבודה, זה מראה על אכפתיות ורצון להגיע לתוצאה הגבוהה ביותר. כולם מאד מתלהבים מהפרוייקט של "תזמורת ארץ הקודש" – הפרוייקט המשותף עם התזמורת של התיכון לאמנויות מחיפה – ורוצים יותר מפגשים משותפים כאלה. המפגש הסתיים במשחק פינג פונג עם כמה מנגני התזמורת, דרך נפלאה בשבילי לסיים שנה!!!

 

IMG-20150616-WA0002

 

אחד הארועים המשמעותיים ביותר השבוע היה המפגש לסיום השנה בסדרה שלי בהיכל התרבות אור עקיבא ביום רביעי, שבו אירחתי את התזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה. זה היה מפגש מאד מעניין ומרתק הן לקהל והן לנגנים ולי. לא תכננתי יותר   מדי מראש, אלא פשוט נתתי לדברים לזרום. הדגמתי לקהל (מבלי להכין את התזמורת לכך) כיצד למעשה התזמורת לא זקוקה למנצח ויכולה לנגן לבד. התזמורת ניגנה קטע שלם מהפתיחה של רוסיני ללא הניצוח שלי. כשביצעתי את אותו הקטע עם ניצוח הראיתי מה בעצם המנצח יכול להוסיף לנגינה של התזמורת. אחר כך לקחתי קטע מסויים וניצחתי עליו כמה פעמים כשכל פעם אני מבליט כלי או קבוצת כלים אחרת מהתזמורת על ידי הניצוח. באחת ההדגמות כמעט ולא ניצחתי אלא רק הראיתי את השינויים ההרמוניים. לקהל המאזינים, שישבו מאחורי התזמורת, זה היה תהליך מרתק של הקשבה למוסיקה, שלדבריהם, בכל הדגמה נשמעה אחרת.

IMG-20150617-WA0009

 

בקטע מסויים שבו יש סולו חליל הראיתי את ההבדל בין ניצוח שמוביל את הסולנית לבין ניצוח שמלווה את הסולנית ומאפשר לה להוביל אותי. במשך כל המפגש הקהל שאל שאלות וסיפר את רשמיו ותובנותיו מהצפייה וההאזנה. סיימתי את המפגש בקטע שנתתי לנגנים לקרוא מהדף בפעם הראשונה – מתוך סימפוניה מס. 83 של היידן. הראיתי כיצד בתהליך קצר המנצח עושה סדר ביצירה שהנגנים מנגנים ביחד בפעם הראשונה. המפגש כולו התנהל בצורה של דיאלוג בין הקהל לביני והיה מעניין לכולם. זו היתה גם פעילות מגבשת לתזמורת, שבילתה ביחד אחר צהריים שלמים בנסיעות ובנגינה לקהל שאינו מוכר לה.

 

IMG-20150617-WA0003

 

למחרת, ביום חמישי, התקיים הקונצרט המסכם של הפעילות הקאמרית במגמת המוסיקה. החל משעות הצהריים המוקדמות עבדתי עם ההרכבים שלי לקראת הקונצרט, ובערב, כאמור התקיים הקונצרט. הרכבים רבים ומגוונים של שלישיות, רביעיות וחמישיות, הרכבים עם זמרות, עם גיטרות, עם קשתנים ופסנתר, שביצעו מגוון רחב של רפרטואר, עלו על הבמה בזה אחר זה וניגנו ושרו ברמה גבוהה ביותר מוסיקה קאמרית. זה היה אחד הקונצרטים הטובים ביותר במגמת המוסיקה, לפחות ב12 השנים שבהן אני מלמד שם. זו היתה גאווה גדולה לכל צוות המורים ולי לראות ולשמוע תלמידים רבים כל כך מנגנים ברמה כזו (בקונצרט השתתפו 11 קשתנים, כולם מצויינים). בסיום הקונצרט, תלמידי כיתה י"ב הציגו את קטע ההפתעה המסורתי, שכלל אילתור ווקאלי פנומנלי של מרבית תלמידי השכבה מהמגמה, ואחר כך סרט שהם הכינו שבו הם חיקו את מורי המגמה למוסיקה. החלק "שלי" בסרט היה דומה למה שאני עושה עכשיו – כותב בבלוג ומספר על החוויות שלי. אלא שהם הקפידו היטב על הניואנסים שלי וציינו את כל הדברים שעליהם אני נוהג לדבר איתם – האנסמבל, הפועל רמת גן, אימוני הטניס שלי, ומחשבותיי על מגמת המוסיקה בבית הספר… זה היה מאד מאד משעשע. וכך הסתיימה לה שנת לימודים פוריה מאד, בשבוע אינטסיבי עם הרבה עשייה מוסיקלית ועם תלמידים נפלאים (שהם בעצם מוסיקאים מקצועיים צעירים) שגורמים לי בכל שנה מחדש לשמוח על הזכות שנפלה בחלקי לעבוד איתם ולעשות איתם מוסיקה ברמה הגבוהה ביותר, ומצד שני, להתגעגע אליהם עד לתחילת שנת הלימודים הבאה.

 

 

 

מה יקרה אם המנצח יפסיק לנצח?

איך משפיעות תנועות המנצח על נגני התזמורת? מה יקרה אם הניצוח יהיה בתנועות יותר רחבות ועגולות לעומת ניצוח חד ומדוייק? מה יקרה אם המנצח יפסיק לנצח בזמן הנגינה? איך תישמע התזמורת כאשר המנצח ינצח באופן שווה על כל הפעמות? ואיך היא תישמע תחת ניצוח שמבליט רק חלק מהפעמות? במפגש חווייתי ויוצא דופן שיתקיים ביום ד' הקרוב בהיכל התרבות באור עקיבא, יוכל הקהל לקבל תשובות לכל השאלות האלה מקרוב ע"י הדגמות חיות עם תזמורת. מפגש חד פעמי לסיום העונה של המועדון המוסיקלי שלי באור עקיבא.

 

DSC_8817

תזמורת ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות" – לשעבר ויצ"ו – חיפה. "כלי הנגינה" של המנצח

 

 זו תהיה הפעם הראשונה שאקיים מפגש כזה, ואני מאד נרגש ממנו ומצפה לו. היו לי כבר לא מעט הרצאות בנושא ניצוח, הרצאות שבהן נעזרתי בוידאו, השמעתי הקלטות, הדגמתי והפעלתי את הקהל במחיאות כפיים לפי הניצוח שלי, ודיברתי על ניצוח באופן תיאורטי. אבל מפגש שבו "כלי הנגינה" של המנצח – התזמורת – נמצא יחד איתי על הבמה ויכול לשמש לי לעזר בהדגמות, עדיין לא היה לי. לקהל צפויה חווייה יוצאת דופן, מכיוון שהוא ישב מסביב לתזמורת ומול המנצח. כך יוכל הקהל לראות במקום את הגב של המנצח (כמקובל בקונצרטים), את הפנים, את שפת הגוף ואת תנועות הידיים של המנצח. הוא ישב קרוב לנגנים ויוכל לראות כיצד התנועות שלי משפיעות עליהם. בנוסף, הקהל יוכל לשאול שאלות גם אותי וגם את נגני התזמורת. נדגים קטעים מוסיקליים מסויימים ונחזור עליהם בצורות שונות, כאשר הניצוח ישתנה והקהל יוכל להבחין בקלות בהבדלים, הן בניצוח והן בתוצאה המוסיקלית.

התזמורת שתופיע איתי על הבמה תהיה התזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה, והיצירות שתבוצענה – מוצרט: סימפוניה מס' 39 ורוסיני: "האיטלקייה באלג'יר", פתיחה. כדי לשכנע את הקהל ששום דבר אינו מבויים במפגש, אביא לנגנים גם קטע שלא ניגנו מעולם, לקריאה מהדף, והם ינגנו אותו בפעם הראשונה מול הקהל. המטרה תהיה להראות לקהל כיצד המנצח "עושה סדר" בתזמורת בחזרה ראשונה של תזמורת כשהנגנים קוראים את היצירה בפעם הראשונה, עושים טעויות, מנסים להבין מה קורה מסביבם וכד'. זה יהיה מפגש הסיום של עונת 2014-2015 במועדון המוסיקלי שלי באור עקיבא. ביום רביעי הקרוב 17.6.2015 בשעה 18:00 בהיכל התרבות אור עקיבא!! מוזמנים לבוא.

 

 

 

היה כיף, עכשיו אני רוצה עוד

ההופעה שלי בכינור שלשום בהיכל התרבות אור עקיבא, לראשונה מזה כשלוש שנים, עברה בהצלחה. נהניתי מאוד לחזור לנגן מול קהל, הרגשתי טוב, עשיתי מוסיקה, ועכשיו אני רוצה עוד… וגם – החזרות של האנסמבל עם דוד גריילסאמר החלו שלשום, והבוקר כבר החזרה הגנרלית. הקונצרטים החל ממוצ"ש.

כיף לנגן כינור ולהופיע מול קהל. ממש נהניתי ביום רביעי בהופעה בהיכל התרבות אור עקיבא, שם ניגנתי עם הפסנתרן רון טרכטמן את הסונטינה של דבוז'אק. הלך טוב, היה בינינו חיבור מוצלח ותאום מוסיקלי טוב. והתחושה של הפקת הצליל מהכינור באמצעות שתי הידיים שלי, הפקת הגוונים והצבעים השונים לפי המוסיקה – זו תחושה נהדרת. זו כמובן תחושה שונה מאוד מאשר בניצוח (שם למרות שאני משפיע על התזמורת אני לא יוצר את הצליל בעצמי). ההופעה שלשום עשתה לי חשק להופיע עוד בכינור. אמנם אני לא יכול ללמוד כיום יצירות מסובכות מדי או יצירות שאף פעם לא ניגנתי, וזה מגביל את הרפרטואר שאיתו אני יכול להופיע, אבל עדיין יש מספיק יצירות שהיו אצלי בעבר "בידיים" ואוכל ללמוד אותן שוב, במידה ואחליט ללכת על זה.

המפגש המוסיקלי באור עקיבא עסק בדבוז'אק ובמוסיקה שהוא כתב בשנותיו באמריקה. באמצעות קטעי מוסיקה שהשמעתי, הראיתי לקהל את הדמיון בין כמה מיצירותיו של דבוז'אק מהשנים האלה לבין שירי הנשמה האמריקאיים – הspirituals. אך יחד עם ההשפעה האמריקאית, יש ביצירות אלה המון נוסטלגיה וגעגועים למולדתו בוהמיה. השמעתי גם כמה דוגמאות מיצירות מוקדמות יותר של דבוז'אק, ולאחר כל אלה עברתי אל הסונטינה, שהיא היצירה הקאמרית האחרונה שהוא חיבר באמריקה. תחילה דיברתי קצת על המוסיקה, ולאחר כמה הדגמות מכל פרק – ביצענו את היצירה. זה היה מפגש מאוד מהנה לקהל ולי, וכאמור, עשה לי חשק להמשיך להופיע בכינור.

20140122_115925

ובמקביל – האנסמבל עובד בימים אלה באינטנסיביות עם הפסנתרן והמנצח דוד גריילסאמר, לקראת קונצרטים שיחלו מחר בערב (מוצ"ש 25.1). ביקרתי בחזרה הראשונה וראיתי את העבודה היסודית והדקדקנית שדוד עשה עם האנסמבל, ההקפדה על כל ניואנס של ארטיקולציה, דינמיקה והרבה עניינים סגנוניים. האנסמבל משתף פעולה יפה ומגיב היטב. הבוקר מתקיימת החזרה הגנרלית בקונסרבטוריון שטריקר והיא פתוחה לקהל. החזרה מסתיימת בשעה 14:00. הקונצרטים יתקיימו מחר, 25.1 בשעה 20:30 באודיטוריום רפפורט בחיפה, וביום ראשון, 26.1 בשעה 20:30 בקונסרבטוריון שטריקר בתל-אביב.

20140122_150152

והיום בשעה 14:00 תשודר בערוץ 2 תכנית התרבות יצירה מקומית, בה אני מתארח ומספר על האנסמבל ועל הקונצרטים הקרובים עם דוד גריילסאמר. מוזמנים לצפות.

חוזר להופיע ככנר

השבוע תתקיים ההרצאה השלישית שלי לעונה זו במסגרת "המועדון המוסיקלי" בהיכל התרבות אור עקיבא, ובה אופיע בנגינה בכינור לראשונה מזה זמן רב. ההרצאה תעסוק במוסיקה של דבוז'אק עם דגש על היצירות שחיבר בהיותו ב"עולם החדש" – באמריקה. אני אבצע ביחד עם הפסנתרן רון טרכטמן את הסונטינה של דבוז'אק אופ. 100 בסול מז'ור. זה יקרה ביום רביעי הקרוב, 22.1.2014 בשעה 18:00 בהיכל התרבות אור עקיבא. אני כבר מתאמן חזק, ומצפה לזה מאוד. מי שמעוניין לבוא ונמצא בסביבה מוזמן.

33512_1575561954804_1408232020_1558110_7220484_n

רון טרכטמן ואני בפעם הקודמת שהופענו ביחד עם הסונטינה של דבוז'אק, לפני כ-3 שנים