מבראשוב עד גבעתיים

הרבה טיולים, חזרות אינטנסיביות, סולן מעולה, קונצרט מצוין וארוחה עם הנגנים – בבראשוב, רומניה.

 

20170503_170840

 

אלה היו ארבעה ימים נפלאים ברומניה. הגעתי לעיר בראשוב, עיר קטנה ומקסימה שבהתחלה נראתה לי כמו כפר קטן. רחובות צרים, בתים עם גגות רעפים ונוף מדהים בהרים מסביב. ברחובות לא היו כמעט אנשים, וגם מרבית האנשים שכן ראיתי היו תיירים… שאלתי את עצמי איך זה יכול להיות שבעיר הזאת יש תזמורת סימפונית, אקדמיה וגם בית אופרה? מאיפה המוסיקאים? מאיפה הקהל?

אבל למחרת בבוקר הגעתי לאולם של התזמורת ועל הבמה ישבה תזמורת סימפונית מלאה. לא ידעתי מאיפה הם הגיעו, אבל ישבו על הבמה. התחלנו את החזרה על הסימפוניה השנייה של שומאן, בהתחלה התזמורת נראתה (ונשמעה) לי רדומה, וזה גרם לי להשקיע הרבה אנרגיה, עבודה על ארטיקולציה וצליל אחיד ופריך. בדיעבד הסתבר לי שביום שהגעתי היה חג וכולם היו בחופש, וזה גם הסביר את מיעוט האנשים שראיתי. לאט לאט הבחנתי שהנגנים מתעוררים ומתחילים להגיב. הם השתדלו לבצע את מה שהראיתי וביקשתי, וקיבלו בראש פתוח את הרעיונות המוסיקליים שלי שהיו בשבילם לא "קונבנציונליים", שונים ממה שהם רגילים. בסך הכל החזרה היתה טובה. עברנו על כל הסימפוניה ועל קטעי התזמורת בקונצ'רטו לפסנתר של צ'ייקובסקי.

אחר הצהריים הלכתי לטייל ברגל בעיר. מזג האויר והנוף היו נפלאים. היה כל כך מרגיע, יפה ומהנה. הרבה ירוק, נופים יפים, אויר טוב. ממש כיף.

למחרת סדר היום היה דומה. חזרת בוקר עם התזמורת, וטיול אחר הצהריים. בחזרת התזמורת היה שיפור די מדהים לעומת היום הקודם, וניכר היה שהנגנים הגיעו מוכנים יותר ודרוכים יותר. גם הסולן הסיני ג'יה יואן  ניגן בחזרה את הקונצ'רטו של צ'ייקובסקי. הוא היה די מדהים. הגיע נינוח ורגוע, למרות שנחת רק מאוחר בלילה, כמעט שלא ישן ובכלל לא התאמן, אבל מיד באקורדים הראשונים ניתן היה לשמוע איזה פסנתרן מצוין הוא. ומעבר לפסנתרנות הוא גם יוצר תחושה שהוא "ממציא" את היצירה ברגע הנגינה. יוצר כל צליל ונהנה ממנו.

אחר הצהריים שוב עשיתי טיול והפעם עליתי לראש ההר ברכבל וירדתי ברגל. היה כיף, הנוף היה נהדר, האויר היה טוב. מושלם. ולמחרת בבוקר – החזרה הגנרלית, שבה בעיקר הרצנו את שתי היצירות. התזמורת כבר נשמעה יותר מגובשת ומוכנה, והרגשתי מאד נוח לנצח עליה. לאחר החזרה הגנרלית לא הלכתי לטייל מכיוון שבערב היה הקונצרט, אז בעיקר נחתי במלון.

20170503_163615

הקונצרט בערב היה נהדר. האולם היה מלא, הקהל היה חם ומפרגן, הפסנתרן ניגן מעולה וגם נתן שני הדרנים, התזמורת הגיבה מצוין, וזה נתן לי הרבה ביטחון ו"אומץ" לעשות דברים קצת אחרת מאשר בחזרות. זה כמובן העצים את ההתרגשות של הקונצרט ושל התחושה שאנחנו יוצרים את הרגע.

יצאתי מהקונצרט בהרגשה טובה, ולאחר הקונצרט הצטרפתי אל נגני התזמורת למסעדה שאליה הם הלכו. הסתבר לי שזו מסורת אצלם – אחרי כל קונצרט הם הולכים למסעדה הזאת. כמובן שלא כולם מגיעים תמיד, אבל עדיין הם מקפידים על זה. כל שבוע ביום חמישי יש להם קונצרט ואחריו הם יוצאים ביחד. בעיני זה מנהג מאד יפה. התזמורת היא מקום עבודה שגרתי, ובכל זאת הם שומרים על הערב המיוחד הזה פעם בשבוע לאחר הקונצרט. נהניתי מאד בחברתם, גם שתינו וצחקנו. היה סיום מאד יפה לארבעת הימים הנהדרים ברומניה. למחרת בבוקר נסעתי ביחד עם הסולן לשדה התעופה בבוקרשט, נסיעה של כשלוש שעות שבמהלכה דיברנו הרבה והתיידדנו. גם גילינו שיש לנו כל מיני מכרים משותפים ומוסיקאים ששנינו שיתפנו איתם פעולה. כמו תמיד מדהים ומפתיע לגלות כמה העולם קטן…

חזרתי לארץ, ואל ההכנות לפרוייקטים הבאים.

 

עונת הקונצרטים הבאה

 

בפוסט הקודם סיפרתי מה יהיה בעונת הקונצרטים הבאה של האנסמבל, ועכשיו אני מפרסם כאן לראשונה את הפלייר הרשמי של עונת הקונצרטים הקרובה  של סולני תל אביב, פלייר שיצא ממש בימים האחרונים. מוזמנים לעיין ולהביע דעתכם על התכנית.

 

FB_IMG_1493904325213

 

כבר 30 שנה

מגמת המוסיקה של ביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו חיפה (כיום שם בית הספר הוא "רעות") חוגגת 30 שנה. למעשה השנה זו השנה ה31, אבל רק השבוע אנחנו חוגגים 30 שנה, בערב מיוחד שאליו הוזמנו בוגרי מגמת המוסיקה לדורותיהם. במהלך הערב יתקיים מפגש בוגרים וקונצרט שבו יופיעו המקהלה והתזמורת של בית הספר בשיתוף בוגרים. זה מרגש מאד! אתמול בערב התקיימה החזרה שבה הצטרפו לתזמורת בוגרים מכל 30 שנות המגמה. היה כיף גדול לנצח על התזמורת הזו ולפגוש בוגרים שלא ראיתי הרבה זמן. נבצע בקונצרט פרק מסימפוניית "האפנר" של מוצרט, פרק מהסימפוניה הבלתי גמורה של שוברט, וריקוד סלבוני של דבוז'אק.

מגמת המוסיקה הזו היא יוצאת דופן באופיה וברמתה. הקים אותה ומרכז אותה עד היום דני עקיבא, שביחד עם יכולותיו הפדגוגיות והידע המקצועי שלו הוא מצליח ליצור אוירת לימודים מיוחדת,  ללא תחרות וללא מתחים מיותרים, עם מקום לביטוי אישי של כל תלמיד, ובניית ההתפתחות המוסיקלית והאישית של כל אחד תוך חינוך לאהבת המוסיקה ולאהבה בכלל. המגמה אינה מתרכזת בקידום התלמיד כנגן מבצע בלבד, אלא מלמדת להיות מוסיקאי רחב אופקים. יש במגמה שיעורי קומפוזיציה עם טובי המלחינים שלנו, שיעורי אלתור וניצוח, ותחומים נוספים רבים שאינם נלמדים באופן קבוע במגמות מוסיקה אחרות. זה דבר מאד יוצא דופן וייחודי. אני עצמי למדתי במגמת המוסיקה המופלאה הזו, עם דני עקיבא, חיים פרמונט, נמי ליף, אמיר ברנרד ואירנה גלפנד. כיום אני חבר בסגל ההוראה של המגמה, כמנצח התזמורת ומרכז מוסיקה קאמרית, ואל המורים האלה שכיום הם קולגות שלי, הצטרפו בשנים האחרונות כמה מוסיקאים צעירים יותר כמו זיו קוז'וקרו, תומר הישג וברי מוסקוביץ'.

אז ביום שלישי הקרוב אנחנו פוגשים את הבוגרים וחוגגים ביחד בקונצרט יוצא דופן עם זמרים ונגנים שלמדו במגמת המוסיקה הנהדרת הזו מיום היווסדה ב1986 ועד היום. יהיה מרגש.

FB_IMG_1494753255947

הופעת בכורה עם סולני תל אביב בגבעתיים

 

FB_IMG_1494753336445

יקי ראובן

הרבה שנים גרתי בגבעתיים, ועד היום אני ממשיך לעבוד בעיר, כמנצח התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים. אך מעולם לא הופעתי עם סולני תל אביב בגבעתיים. במוצ"ש 27.5 תתקיים הופעת הבכורה של סולני תל אביב בתיאטרון גבעתיים! זה ארוע מרגש מאד עבורי. הסולן המרכזי בתכנית יהיה נגן המנדולינה הוירטואוז יקי ראובן, שיבצע קונצ'רטו למנדולינה של ויולדי. יקי ואני, מעבר לשיתופי הפעולה הרבים שלנו כמוסיקאים, גם חברים טובים. שיתוף הפעולה עם יקי הוא תמיד מרגש עבורי. כבר הופענו ביחד בעבר הן כמנצח וסולן, הן בנגינה ביחד בכינור ובמנדולינה (בין השאר בקונצ'רטו כפול של ויולדי), והן בהרצאות ובמפגשים חינוכיים. מעבר לעובדה ששנינו פעילים כמוסיקאים מבצעים, שנינו גם עוסקים בחינוך מוסיקלי (יקי כמנהל הקונסרבטוריון בבאר שבע ואני כמנצח תזמורות יצוגיות בקונסרבטוריון גבעתיים ובחיפה), וגם ברמה האישית – שנינו חברים טובים, חברות מיוחדת שנוצרה והתפתחה בתקופה שגרנו בגבעתיים במרחק כמה רחובות אחד מהשני. יהיה מאד מרגש עבורנו להופיע ביחד לראשונה בתיאטרון גבעתיים, העיר שבה הכרנו והתיידדנו.

הנה הפרק השני מקונצ'רטו לכינור ומנדולינה שביצענו יחד לפני כשנה עם סולני תל אביב

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=7DPdkq3JnHc]

עוד שלושה סולנים צעירים יופיעו איתנו בערב הזה – הפסנתרן אלמוג סגל מ"מולטיפיאנו" שהופיעו איתנו לאחרונה, יבצע קונצ'רטו ק.414 של מוצרט. הכנר סלומון מרקמן בן ה17 ינגן את הקיץ של ויולדי. והצ'לן אורי רון, בוגר קונסרבטוריון גבעתיים, יבצע איתנו את וריאציות משה של פגניני.

כרטיסים לקונצרט במבצע 1+1 בטלפון  0546934439

החזון שמתגשם

שגרת חיים של כנר

הרבה מאד זמן עבר מאז שחיי סבבו סביב הכינור (בשנותיי בתיכון, צבא, אקדמיה וקצת אחרי). זו היתה שגרת חיים שבה הייתי מתכנן כל יום בקפידה כך שתהיינה לי שעות אימון מרובות, הייתי מכין רפרטואר קשה ותובעני, הייתי מופיע בקונצרטים של מוסיקה קאמרית, ברסיטלים ואף כסולן, לפעמים משתתף בתחרויות ובאודיציות, הייתי נעזר במורתי הגדולה אירנה סבטלובה – מורה שאין הרבה ברמתה בעולם, ובעיקר – הייתי מתאמן המון. והנה עכשיו, דווקא כשאני עמוס מאד בעבודה כמנצח, וכשבבית יש לי גם קטנטנה שאני מקדיש לה באהבה זמן רב – אני מוצא את עצמי שוב מתקרב לשגרת חיים דומה. אמנם אני לא מצליח להתאמן 4-5 שעות ביום כמו אז, בגלל נסיבות החיים שהשתנו, אבל אני בהחלט מקדיש זמן רב לאימונים יומיומיים ואינטנסיביים, אני עובד על כל האספקטים של הנגינה בכינור כפי שלמדתי בעיקר מפרופ' סבטלובה (ואף נעזר בה מידי פעם גם בימים אלה, ומקבל ממנה תמיד המון אינפורמציה והמון השראה), ואני מתכונן במרץ רב להופעותיי כסולן ביצירה תובענית, שאבצע עם אנסמבל סולני תל-אביב – קונצ'רטו לכינור וויולה של פיאצולה בעיבוד אריה ברדרומא (במקור לגיטרה ובנדוניאון). בקונצרטים האלה, שיתקימו ב-12 ו-13 בינואר, הפעם אהיה רק הסולן, ולא אנצח, וגם זה מוסיף להתרגשות אצלי. המנצחת תהיה ג'יזל בן דור, בתכנית נוספת בסדרה החדשה שלנו "קצת אחרת – קונצרטים קלאסיים בראש אחר", סדרה שקונצרט הפתיחה שלה העונה היה מוצלח מאד. כותרת התכנית הפעם היא – מאירופה הקלאסית לבואנוס איירס. לצד דיברטימנטו של מוצרט וסרנדה למיתרים של סוק, האנסמבל יבצע שני קונצ'רטי של פיאצולה – הקונצ'רטו המפורסם לבנדוניאון, עם הסולן הבינלאומי חואניו מוסליני, וכאמור, הקונצ'רטו הכפול לכינור וויולה בעיבודו של אריה ברדרומא. בהחלט חוויה יוצאת דופן עבורי – להגיע לקונצרט רק כסולן בכינור – ואני מצפה לה מאד. השבוע התקיימה חזרה ראשונה של האנסמבל עם ג'יזל (ללא הסולנים), ולקראת הקונצרטים האנסמבל ישוב לעבודה אינטנסיבית ואז גם הסולנים (ואני ביניהם) יצטרפו לחזרות.

 

1456699_10153166640252237_5542299598848078818_n

 

היום התפרסם ראיון במעריב עם ג'יזל בן דור לקראת הקונצרטים – הנה הוא.

10155469_10153169595677237_5819145654107626304_n

 

המשותף לאנסמבל ולקאמרטה

לא מזמן נתקלתי בראיון מעניין למגזין "אופוס", עם אבנר בירון, המנהל המוסיקלי של הקאמרטה ירושלים. הראיון מאד מצא חן בעיני, והתחברתי מאד להרבה מדבריו. שמחתי מאד לקרוא את התייחסותו למפתחות העיקריים להצלחה של תזמורת, שאותם הוא מחדד בצורה מאד ברורה. הוא מדבר על שמירה על איכות ורצינות העבודה לאורך זמן, על הרגלי עבודה שכוללים חזרות חלקיות (סקציות) באופן קבוע, על בחירה נכונה של נגנים, שמעבר לרמת נגינתם הם צריכים להיות פתוחים ובעלי מוטיבציה להשתלב בנגינה ולעיתים אף לשנות לשם כך את סגנון נגינתם. הוא מדגיש את עניין סגנון הנגינה, ומדבר על הקפדה על היכולת לנגן יצירות שונות מתקופות שונות בסגנון המתאים – בארוק, קלאסי, רומנטי, וכו'. יש לדעתי הרבה מן המשותף בין הקאמרטה ירושלים לבין סולני תל-אביב, למרות ההבדלים. שתי התזמורות מנוהלות על-ידי מנהלים מוסיקליים שהקימו אותן ומטפחים אותן לאורך שנים (הקאמרטה למעלה מ-30 שנה, סולני תל אביב קרוב ל-15 שנה). בשתי התזמורות ישנה השפעה גדולה מאד למנהל המוסיקלי על אופן הנגינה, הסגנון והסטנדרטים של גיבוש, ניקיון, אחידות, צליל וכו'. בשתי התזמורות המנהלים המוסיקליים מנצחים בעצמם על קונצרטים רבים עם התזמורת, מקיימים חזרות רבות (כולל עבודה בסקציות) ומצליחים לשמור על רמה גבוהה לאורך זמן. בנימוקי השופטים למתן פרס לנדאו לאמנויות הבמה לאנסמבל סולני תל-אביב, נכתב בין היתר, על האנסמבל: "בעל נוכחות מסיבית בנוף העשייה המוזיקאלית בארץ, ובולט ברמתו הגבוהה ובאיכות הנגנים בו."

כתלמיד באקדמיה למוסיקה בירושלים (בסוף שנות התשעים), הובלתי בכינור את התזמורת הקאמרית של האקדמיה (למרות שהייתי תלמיד לניצוח). אבנר בירון, שהיה אז המנהל של האקדמיה, ניצח מידי פעם על התזמורת, וכך ניתנה לי ההזדמנות ללמוד ממנו המון במהלך החזרות. תמיד הרגשתי שמעבר לשיעורי הניצוח היחידניים, ניתן ללמוד הרבה מאד ממנצחים אם מנגנים בתזמורת, ובמיוחד בתפקידים מובילים. ומאבנר בהחלט היה הרבה מה ללמוד – בכל הקשור לבניית סטנדרטים תזמורתיים, אחידות תזמורתית – במהירויות קשת, בויברטו, ארטיקולציה, סופי צלילים, גווני צלילים, אינטונציה, בלאנס. העבודה היסודית איתו, טכנית ומוסיקלית, לימדה אותי ונתנה לי הרבה כלים. גם הלכתי לשמוע הרבה חזרות וקונצרטים שלו עם הקאמרטה, וגם שיתפתי אותו ברצון שלי להקים אנסמבל. אמנם הקאמרטה נשמעת אחרת מסולני תל-אביב, וזה די טבעי – אנחנו אנשים שונים, מנצחים שונים, וכל אחד מביא את האופי והאישיות שלו לעבודה עם התזמורת ויוצר משהו משלו עם חותם אישי. אבל בבסיס יש הרבה מהמשותף – אותם דברים כל כך נכונים שעליהם מדבר אבנר בראיון. לקריאת הראיון לחצו כאן

 

החזון שמתגשם

את התזמורת של בית הספר התיכון לאמנויות בחיפה "רעות" (לשעבר ויצ"ו), הקמתי לפני ארבע שנים בעזרתם של יעקב מרקוביץ' שהיה אז מנכ"ל בית הספר,  והיידי ליפמן, שהיתה המפיקה של התזמורת בשנותיה הראשונות. התזמורת כבר הספיקה להופיע בפסטיבל בינלאומי לתזמורות צעירות בארנסבורג, גרמניה ב2014, וקיימה מספר פרוייקטים בתזמורת משותפת ביחד עם התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים. בשנה שעברה התזמורת הופיעה בקונצרט במסגרת הסדרה שלי בהיכל התרבות באור עקיבא. השנה, שיתוף הפעולה של התזמורת עם קונסרבטוריון גבעתיים מתהדק, כאשר נגנים מקונסרבטוריון גבעתיים מצטרפים לקונצרטים של התזמורת החיפאית ולהיפך על בסיס קבוע. בנוסף, אחד מאירועי השיא של התזמורת השנה הוא קונצרט ביחד עם סולני תל-אביב, כחלק מפרוייקט חינוכי של האנסמבל (כפי שעשינו בעבר עם תזמורות מהקונסרבטוריונים בגבעתיים, תל-אביב, עפולה ובאר שבע). הקונצרט הזה יתקיים במסגרת הסדרה למנויים של אנסמבל סולני תל-אביב, ב-23.1 באולם רפפורט בחיפה. התזמורות תבצענה ביחד את הסימפוניה הפשוטה של בריטן. ביום שני הקרוב יתקיים קונצרט חגיגי ומיוחד של התזמורת, שבו, כאמור, ישתתפו גם כמה נשפנים מהתזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים. התזמורת תנגן את הפתיחה ל"חליל הקסם" של מוצרט ופרק מהסימפוניה הראשונה של בטהובן, את הסימפוניה הפשוטה של בריטן (כהכנה לביצוע המשותף עם סולני תל-אביב בסוף החודש), דואט "פפגנו-פפגנה" מתוך חליל הקסם של מוצרט, ולסיום הקונצרט – ריקוד סלבוני של דבוז'אק. הקטע המסיים צפוי להיות מרגש במיוחד, מכיוון שזו תהיה הפעם הראשונה שתשב על הבמה תזמורת שש-שנתית, המשלבת את נגני תזמורת ביה"ס התיכון לאמנויות חיפה עם נגני תזמורת חטיבת הביניים "רעות" , לאמנויות. אותי אישית זה מרגש מאד, משום שכשהקמנו את התזמורת לפני ארבע שנים – יעקב מרקוביץ', היידי ואני – זה מה שראינו לנגד עינינו. תזמורת סימפונית שש שנתית גדולה, שתהיה למעשה התזמורת הסימפונית הצעירה החדשה של חיפה. כעת, כעבור ארבע שנים, החזון הזה מתגשם. התזמורת השש שנתית יוצאת לדרך. זוהי אמנם רק יריית הפתיחה, והביצוע הראשון יהיה רק קטע אחד קצר, אבל מנקודה זו ואילך אני משוכנע שזה רק יגדל ויצמח, ולפי החזרה המשותפת שהתקיימה השבוע והיתה מלאה באנרגיה, מוטיבציה והתלהבות של כולם – זה אכן הכיוון.

 

IMG-20160101-WA0002

חזרה על הריקוד הסלבוני של דבוז'אק עם התזמורת השש שנתית "רעות" חיפה. צילמה – היידי ליפמן

 

הרבה תודה מגיעה לאנשים שנרתמו להגשמת החזון השש שנתי, ובזכות הרצון הטוב ושיתוף הפעולה שלהם זה אכן קורה והתזמורת החדשה יוצאת לדרך. היידי ליפמן, שמלווה את התזמורת מיום הקמתה, וכיום היא רכזת האמנויות של ביה"ס, ובתפקידה זה עמלה רבות על-מנת להוציא את הפרוייקט אל הפועל; המנהלת של חטיבת הביניים "רעות" לאמנויות, שרית קן דרור, שרק החלה השנה לנהל וכבר נרתמה להקמת התזמורת ולשיתוף הפעולה של חטה"ב עם התיכון; מרכזת מגמת המוסיקה של חטה"ב טלי וייסמן ומנצח תזמורת חטה"ב דודי סופר; המנכ"ל הנוכחי של ביה"ס, צביקה רייטר, שמשלים את המלאכה שהחל קודמו יעקב מרקוביץ' בהקמת התזמורת החדשה; וגם מנהלת ביה"ס התיכון רעות (לשעבר ויצ"ו) חיפה, חנה אבין, שליוותה את התזמורת בכל שלביה מיום הקמתה. את מגמת המוסיקה של התיכון מרכז ידידי (ומורי לשעבר) דני עקיבא, שממנו למדתי הרבה בכל הקשור לגישה חינוכית טהורה לאהבת המוסיקה, תוך שמירה על הקוד האתי ומתן יחס אישי לכל תלמיד באשר הוא. וכעת, הכל מוכן לביצוע הקונצרט ולהצגת התזמורת המשותפת בפעם הראשונה לקהל הרחב.

 

הקונצרט יתקיים ביום שני הקרוב, 4.1.2016 בשעה 18:00 באודיטוריום של מוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה. הכניסה חפשית. הנה ההזמנה.

1929763_10153826646811306_1019366936653769264_n

 

 

 

 

ברלין-גבעתיים: האיחוד

הרבה ארועים עברו עלי בשבוע האחרון: זה התחיל מסדרת הקונצרטים למנויים עם סולני תל-אביב, שכללה שלושה קונצרטים עם הסרנדה למיתרים של דבוז'אק, הקונצ'רטו לקלרינט של קופלנד ו"מזמור" למיתרים של יחזקאל בראון. הקונצרטים הלכו והשתפרו מיום ליום. הסולנית שירלי בריל היתה נהדרת והיה מאד כיף לשתף איתה פעולה. בערב האחרון, בכפר-שמריהו, האנסמבל כבר הצליח לנגן את הקונצ'רטו לקלרינט של קופלנד על אוטומט, ולהרגיש את כל המקצבים באופן טבעי, והביצוע היה מאד משוחרר.

IMG_1911

שירלי בריל עם האנסמבל. צילם אילן ספירא

 הסרנדה של דבוז'אק היתה מאד כיפית לכולנו, למרות הפסז'ים הקשים שיש בה לכל קבוצות הכלים. בכל הקונצרטים גם האנסמבל וגם שירלי ניגנו הדרנים של גרשוין: שירלי ניגנה עם הפסנתרן אולג יקרביץ פרלודים שלו, והאנסמבל ניגן שיר ערש שלו. זו היתה סדרת קונצרטים מוצלחת מאד שנתנה לנו טעם נהדר לסיום העונה. 

 

IMG_1872

צילם אילן ספירא

 

 

על הצילומים של האנסמבל לסרט הקולנוע "להציל את נטע" בבימויו של ניר ברגמן, צילומים שהתקיימו אתמול, אספר בהזדמנות אחרת. אבל הלילה תצא משלחת גדולה מאד של ישראלים לברלין לקונגרס נוער לציון 50 שנה ליחסי ישראל-גרמניה, וחלק מהמשלחת תהיה נציגות של קבוצה מבוגרי קונסרבטוריון גבעתיים, שתתאחד עם מוסיקאים מברלין לביצוע משותף של מספר יצירות במסגרת כמה קונצרטים קצרים בקונגרס. זה יהיה המשך של פרוייקט שהחל   כבר לפני קרוב ל7 שנים – תזמורת ברלין-גבעתיים, ובמסגרתו פעם בשנה נפגשים מוסיקאים משתי הערים ומשני הקונסרבטוריונים לנגינה תזמורתית משותפת. הפעם המוסיקאים שיצאו איתי הם כבר לא תלמידי קונסרבטוריון אלא מוסיקאים שגדלו ובגרו וחלקם כבר מנגנים באנסמבל סולני תל-אביב. יהיה מרגש מאד.

 

חזרה גנרלית בפואייה

ארבע וחצי דקות רצופות שבהן אסור לאבד ריכוז לשניה בקונצ'רטו לקלרינט של קופלנד; מוסיקה נפלאה של יחזקאל בראון, שמאד מזכירה את הדיברטימנטו למיתרים של ברטוק; צילומים יצירתיים ואמנותיים של האנסמבל ושלי; חזרה גנרלית בפואייה של מרכז רוזין בתל-אביב; שבוע מלא בחוויות, בחזרות אינטנסיביות ובעבודה קשה על תכנית נהדרת הסתיים היום. החל ממחר – הקונצרטים

 

IMG_6962

האנסמבל בצילומים, השבוע בשטריקר. צילם אילן ספירא

 

זה היה שבוע עמוס במוסיקה נפלאה, באתגרים רבים ובחוויות. התכנית של הקונצרטים נהדרת, וכוללת יצירות של דבוז'אק (הסרנדה למיתרים), קופלנד (הקונצ'רטו לקלרינט), יחזקאל בראון (מזמור למיתרים), וגם הפתעה והדרנים. בכל אחת מהיצירות ישנם אתגרים וקשיים מסוגים שונים. בקונצ'רטו לקלרינט של קופלנד יש ארבע וחצי דקות שכולם חייבים לשמור בהן על ריכוז שיא: שינויי משקל תכופים, דגשים במקומות לא צפויים, הפסקות של כולם ביחד, צלילים גבוהים מאד וכו'. אלה ארבע וחצי דקות שהקדשנו להן השבוע בערך ארבע שעות עבודה. אבל היום, בחזרה הגנרלית, הורגשה ההתקדמות הגדולה. הסולנית שלנו שירלי בריל מנגנת נהדר וכיף לעבוד איתה. המוסיקה של יחזקאל בראון ב"מזמור" למיתרים, מזכירה מאד את הדיברטימנטו למיתרים של ברטוק. זו מוסיקה נהדרת, שיש בה מוטיבים עממיים, שפה הרמונית ומלודית עשירה, שימוש נרחב בסולו-טוטי (סולן או קבוצת סולנים מול התזמורת כולה), והרבה מוטיבים ריתמיים עם דגשים לא צפויים. היה מהנה ומאתגר לעבוד עליה. בסרנדה הנהדרת של דבוז'אק יש לצד מלודיות שירתיות ורומנטיות גם לא מעט פסז'ים קשים ומאתגרים, שהקדשנו להם השבוע זמן רב של עבודה. בנוסף לכל אלה הכנו, כאמור, גם הפתעה וגם הדרנים.

 

IMG_7065

צילם אילן ספירא

 

את השבוע הזה התחלנו בחזרה באולם הקונסרבטוריון של שטריקר, שבסיומה עשינו סשן צילומים עם הצלם המעולה אילן ספירא. ההעמדה שלו היתה מאד אמנותית ויצירתית, ויצאו כמה תמונות ממש נפלאות. את החזרות המשכנו באודיטוריום של מרכז רוזין, והיום בחזרה הגנרלית לא יכולנו לעבוד על הבמה מכיוון שלא היה חשמל. נאלצנו לאלתר, אז התחלנו את החזרה בספריה של המקום, וסיימנו אותה בפואייה של מרכז רוזין. בשני המקומות לא היה אמנם חשמל אבל בגלל החלונות הגדולים היה הרבה אור. זה היה בהחלט משעשע, ולשמחתי זה לא פגע יותר מדי ביעילות של העבודה.

 

20150501_121624 (1)

חזרה בפואייה של מרכז רוזין. אין חשמל אז מאלתרים

 

אז זהו. תמו החזרות, מתחילים בקונצרטים. מחר, 20:30 אולם קריגר בחיפה, יום ראשון, 20:30 אודיטוריום שטריקר תל-אביב, יום שני, 20:30 אולם וייל כפר-שמריהו.

מוזמנים לבוא.

חוויה מטלטלת

גמישות, חופש וספונטניות

הביצוע של "ישרא וישמע" של חיים פרמונט ומיריק שניר בעין החורש במוצ"ש שעבר היה חוויה יוצאת דופן. לפי תגובות הקהל – חוויה מטלטלת. עבור האנסמבל, עבור מקהלות מורן ועבורי – זו היתה חוויה מוסיקלית מרגשת. הביצוע עלה בכמה רמות בהשוואה לביצועים שהיו לפני חודשיים. הוא קיבל עומק והבעה מוסיקלית חזקה. היו בו הרבה יותר גמישות, חופש וספונטניות. המקהלות הגיבו אלי נהדר, והאנסמבל צלצל נפלא. אני אישית מרגיש שהתקדמתי עם היצירה הזו מאד, ומצפה לביצועים הבאים, שהקרוב מביניהם יהיה בפסטיבל כפר-בלום כבר בקיץ הקרוב.

 

 

אתגר לסיום העונה

brill1

שירלי בריל

 

 

ובינתיים, אנחנו מתכוננים לאחד הפרוייקטים התובעניים שלנו העונה. פרוייקט סיום העונה יכלול שלוש יצירות קשות ומאתגרות מאד – הסרנדה למיתרים של דבוז'אק, הקונצ'רטו לקלרינט של קופלנד עם הסולנית שירלי בריל, ומזמור למיתרים של יחזקאל בראון. את היצירה של יחזקאל בראון נבצע לזכרו, מספר חודשים אחרי שהלך לעולמו בגיל 92. ביום שלישי הקרוב נתחיל בחזרות אינטנסיביות ארוכות לקראת שלושת הקונצרטים שיחתמו את עונת המנויים.

 

 

להציל את נטע

בהמשך צפויות לנו כמה פעילויות מעניינות. אחת מהן היא צילומים לסרט קולנוע ישראלי חדש: להציל את נטע – בבימויו של ניר ברגמן ("כנפיים שבורות"). בסרט יבצע האנסמבל קטע מתוך וריאציית נמרוד של אלגר, כאשר אחת הצ'לניות תהיה שחקנית המגלמת דמות מהסרט. בנוסף, האנסמבל יופיע בקונצרט יוצא דופן – "קונצרט ללא גבולות" – שיתקיים בכפר-עזה למען תושבי הדרום ולמען השלום. בקונצרט יבצע האנסמבל את הרקויאם של מוצרט, עם מקהלות האיחוד והקיבוץ הארצי, ובניצוח אבנר איתי. עדכונים בקרוב.

 

קונצרטים בראש אחר במרכז עינב

בקרוב נצא בפרסום עונת הקונצרטים הבאה. זו תהיה עונה מרתקת שבה יתארחו אצלנו מספר סולנים בינלאומיים בפעם הראשונה: הצ'לנית הבריטית נטלי קליין, הכנר והמנצח האסטוני אנדרס מוסטונן, זמרת הסופרן ההונגריה ברברה בורדאש, הפסנתרן בשארה הרוני, הכנר גיורא שמידט, המנצח האוסטרי ארנסט הצל ועוד. בנוסף לסדרת הקונצרטים הרגילה נקיים סדרת קונצרטים חדשה "קצת אחרת", במרכז עינב בתל-אביב, ובה שילובים מעניינים של מוסיקה קלאסית עם ג'אז, רוק, טנגו ומוסיקה מסרטים. הסדרה "בובה של קונצרט" תמשיך לעונתה השלישית. הפרסום המלא של העונה כולה – בקרוב.

 

בפוסט הבא אעדכן מהחזרות לקונצרטים למנויים שיחתמו את עונת הקונצרטים שלנו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לקראת עונת 2014-15 (2) – היצירות הגדולות של העונה

למרות שבמשך שנים רבות האנסמבל היה מזוהה עם נגינת הסימפוניות של היידן, ובתכניות רבות היתה לפחות סימפוניה קלאסית אחת – העונה יביא האנסמבל כמה וכמה יצירות מרכזיות שאינן דווקא מהמאה ה18, אלא יצירות רומנטיות מהמאה ה19, כולל יצירה פוסט רומנטית אחת, וגם יצירה ווקאלית בארוקית גדולה, ויצירה אחת מרכזית של מלחין ישראלי. פוסט שני בסדרה, לקראת עונת הקונצרטים הקרובה של סולני תל-אביב.

Haydn
יוזף היידן.

אחת הדילמות שלי בבניית תכנית קונצרטים היא – מה תהיה היצירה "המרכזית"? מה תהיה אותה יצירה שבשבילה הקהל יבוא לקונצרט? בתזמורות סימפוניות, זו כמעט תמיד יצירה מהמאה ה19 – סימפוניה של דבוז'אק, מנדלסון, שוברט, מאהלר, ברוקנר, צ'ייקובסקי, או יצירה ווקאלית גדולה של מלחין מהמאה ה19 או ראשית המאה ה20. יצירות מסוג זה ממלאות בד"כ את חלקו השני של הקונצרט, ואחריהן הקהל יוצא מהאולם בהרגשה שהוא קיבל "מנה עיקרית" גדושה, ומזמזם את המלודיות של אותה היצירה בהנאה.

באנסמבל כמו סולני תל-אביב, את מרבית היצירות התזמורתיות של המלחינים שציינתי לא ניתן לנגן בגלל גודל ההרכב. המלחין שהכי מתאים ביצירותיו התזמורתיות לגודל האנסמבל הוא יוזף היידן. הסימפוניות של היידן (104 במספר) כתובות להרכב לא גדול של מיתרים עם תוספות של כלי נשיפה בהרכבים שונים, החל משני אבובים ושתי קרנות ועד הרכב של 12 נשפנים וטימפני. המוסיקה של היידן מאוד תוססת, רעננה, מלאת חיים, הומור, הפתעות ודרמה, ולכן גם מאד מתאימה לאופי של האנסמבל ושלי. ואכן, בתכניות קונצרטים רבות של האנסמבל היצירה המרכזית היתה – סימפוניה של היידן. האנסמבל כבר ביצע קרוב ל30 סימפוניות של היידן, הרבה מהן בביצועים מלהיבים ויוצאי דופן שזכורים לי היטב.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=CWyLKfpnkyc]
זהו פרק המנואט מתוך סימפוניה מס' 74 בביצוע האנסמבל

בשנים האחרונות, על מנת לגוון את הרפרטואר, ולרענן את מאגר המלחינים והסגנונות של האנסמבל, התחלנו לבצע גם לא מעט יצירות מתקופות אחרות ומז'אנרים שונים, עד כמה שניתן במגבלות ההרכב של האנסמבל. החיבור עם מקהלת זמרי קולגיום אפשר לנו לבצע רפרטואר ווקאלי נפלא כמו הרקויאם של פורה והרקויאם של מוצרט, וכן יצירות ווקאליות של שוברט, מנדלסון ומלחינים ישראלים (ביניהם עודד זהבי שזכה לאחרונה בפרס ראש הממשלה, ונעם סיון, שיצירתו "מוות ולידה" זכתה להצלחה אדירה).

גם בעונה הקרובה נבצע כמה יצירות ווקאליות מרכזיות. את ה"גלוריה" של ויואלדי נבצע עם מקהלת זמרי קולגיום, בחודש דצמבר הקרוב, ואת יצירתו של חיים פרמונט "ישרא וישמע" לפי טקסטים של מיריק שניר – נבצע עם אנסמבל זמרי מורן ביחד עם מקהלת מורן הצעירה בחודש פברואר 2015. כמו יצירתו של נעם סיון, גם היצירה של חיים פרמונט היא יצירה מרכזית באורכה ובמימדיה, התכנים ביצירה הם רציניים ולעיתים קשים, ומבטאים את התחושות, החרדות וההוויה של רבים מילדי ונוער ישראל בימים אלה (אבל בלי פוליטיקה)! בהחלט יצירה ששווה לבוא בשבילה לקונצרט. אספר עליה עוד בפוסט שיוקדש ליצירות הישראליות באנסמבל, בשבוע הבא.

יצירות מרכזיות נוספות בתכנית, אשר אינן מהתקופה הקלאסית – הסרנדה הנפלאה של דבוז'אק לתזמורת כלי-קשת, אותה ביצענו בעבר פעם אחת, בהקלטה שממנה יצא אחד התקליטורים המוצלחים של האנסמבל; הסימפוניה החמישית של שוברט, אותה נבצע בקונצרט פתיחת העונה בספטמבר הקרוב; ולראשונה באנסמבל, נבצע את הסימפוניה הרביעית של מאהלר! כמובן שאת היצירה הזו בגרסתה המקורית לא ניתן לבצע באנסמבל, אך קיימת גרסא של היצירה לתזמורת קאמרית, ואותה נבצע בחודש נובמבר הקרוב.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=8o652Xf4VoA]
הפרק האחרון מהסימפוניה החמישית של שוברט בביצוע של האנסמבל מנובמבר 2007

כמובן שתהיינה גם סימפוניות קלאסיות בתכנית האנסמבל – סימפוניה מס' 30 של היידן, וסימפוניה מס' 33 של מוצרט, ועוד יצירות קלאסיות רבות בסדרה החדשה "אוצרות הקלאסיקה", סדרה שעליה ארחיב באחד הפוסטים הבאים.

הפוסט הבא בסדרה יעסוק בסולנים הישראלים שאותם נארח העונה באנסמבל.

היה כיף, עכשיו אני רוצה עוד

ההופעה שלי בכינור שלשום בהיכל התרבות אור עקיבא, לראשונה מזה כשלוש שנים, עברה בהצלחה. נהניתי מאוד לחזור לנגן מול קהל, הרגשתי טוב, עשיתי מוסיקה, ועכשיו אני רוצה עוד… וגם – החזרות של האנסמבל עם דוד גריילסאמר החלו שלשום, והבוקר כבר החזרה הגנרלית. הקונצרטים החל ממוצ"ש.

כיף לנגן כינור ולהופיע מול קהל. ממש נהניתי ביום רביעי בהופעה בהיכל התרבות אור עקיבא, שם ניגנתי עם הפסנתרן רון טרכטמן את הסונטינה של דבוז'אק. הלך טוב, היה בינינו חיבור מוצלח ותאום מוסיקלי טוב. והתחושה של הפקת הצליל מהכינור באמצעות שתי הידיים שלי, הפקת הגוונים והצבעים השונים לפי המוסיקה – זו תחושה נהדרת. זו כמובן תחושה שונה מאוד מאשר בניצוח (שם למרות שאני משפיע על התזמורת אני לא יוצר את הצליל בעצמי). ההופעה שלשום עשתה לי חשק להופיע עוד בכינור. אמנם אני לא יכול ללמוד כיום יצירות מסובכות מדי או יצירות שאף פעם לא ניגנתי, וזה מגביל את הרפרטואר שאיתו אני יכול להופיע, אבל עדיין יש מספיק יצירות שהיו אצלי בעבר "בידיים" ואוכל ללמוד אותן שוב, במידה ואחליט ללכת על זה.

המפגש המוסיקלי באור עקיבא עסק בדבוז'אק ובמוסיקה שהוא כתב בשנותיו באמריקה. באמצעות קטעי מוסיקה שהשמעתי, הראיתי לקהל את הדמיון בין כמה מיצירותיו של דבוז'אק מהשנים האלה לבין שירי הנשמה האמריקאיים – הspirituals. אך יחד עם ההשפעה האמריקאית, יש ביצירות אלה המון נוסטלגיה וגעגועים למולדתו בוהמיה. השמעתי גם כמה דוגמאות מיצירות מוקדמות יותר של דבוז'אק, ולאחר כל אלה עברתי אל הסונטינה, שהיא היצירה הקאמרית האחרונה שהוא חיבר באמריקה. תחילה דיברתי קצת על המוסיקה, ולאחר כמה הדגמות מכל פרק – ביצענו את היצירה. זה היה מפגש מאוד מהנה לקהל ולי, וכאמור, עשה לי חשק להמשיך להופיע בכינור.

20140122_115925

ובמקביל – האנסמבל עובד בימים אלה באינטנסיביות עם הפסנתרן והמנצח דוד גריילסאמר, לקראת קונצרטים שיחלו מחר בערב (מוצ"ש 25.1). ביקרתי בחזרה הראשונה וראיתי את העבודה היסודית והדקדקנית שדוד עשה עם האנסמבל, ההקפדה על כל ניואנס של ארטיקולציה, דינמיקה והרבה עניינים סגנוניים. האנסמבל משתף פעולה יפה ומגיב היטב. הבוקר מתקיימת החזרה הגנרלית בקונסרבטוריון שטריקר והיא פתוחה לקהל. החזרה מסתיימת בשעה 14:00. הקונצרטים יתקיימו מחר, 25.1 בשעה 20:30 באודיטוריום רפפורט בחיפה, וביום ראשון, 26.1 בשעה 20:30 בקונסרבטוריון שטריקר בתל-אביב.

20140122_150152

והיום בשעה 14:00 תשודר בערוץ 2 תכנית התרבות יצירה מקומית, בה אני מתארח ומספר על האנסמבל ועל הקונצרטים הקרובים עם דוד גריילסאמר. מוזמנים לצפות.

חוזר להופיע ככנר

השבוע תתקיים ההרצאה השלישית שלי לעונה זו במסגרת "המועדון המוסיקלי" בהיכל התרבות אור עקיבא, ובה אופיע בנגינה בכינור לראשונה מזה זמן רב. ההרצאה תעסוק במוסיקה של דבוז'אק עם דגש על היצירות שחיבר בהיותו ב"עולם החדש" – באמריקה. אני אבצע ביחד עם הפסנתרן רון טרכטמן את הסונטינה של דבוז'אק אופ. 100 בסול מז'ור. זה יקרה ביום רביעי הקרוב, 22.1.2014 בשעה 18:00 בהיכל התרבות אור עקיבא. אני כבר מתאמן חזק, ומצפה לזה מאוד. מי שמעוניין לבוא ונמצא בסביבה מוזמן.

33512_1575561954804_1408232020_1558110_7220484_n

רון טרכטמן ואני בפעם הקודמת שהופענו ביחד עם הסונטינה של דבוז'אק, לפני כ-3 שנים

המועדון המוסיקלי חוזר השבוע

ביום רביעי הקרוב אפתח את העונה השלישית של המועדון המוסיקלי בהיכל התרבות באור עקיבא. במועדון אני מארח מוסיקאים ישראליים לקונצרטים משולבים בשיחה, בהדגמות ובהסברים על המוסיקה. במפגש הראשון יתארחו זמרת הסופרן רויטל רביב והפסנתרן צביקה פוגל לביצוע שירים לקול ופסנתר של שוברט.

Revital

רויטל רביב

האוירה במועדון המוסיקלי בהיכל התרבות באור עקיבא היא יוצאת דופן. הקהל שמגיע (כ-60-70 איש, רובם מנויים) יושב על במת ההיכל ביחד איתי ועם אורחיי, כאשר הוילון סגור, וכך נוצרת אוירה אינטימית של שיחה וקונצרט קאמרי מיוחד. זהו קהל של חובבי מוסיקה אשר רוצים להעמיק את היכרותם והבנתם במוסיקה. הם מגיעים עם המון סקרנות לפגוש מקרוב את המוסיקאים, להאזין למוסיקה בליווי הסברים והדגמות, לשאול שאלות ולחדד את יכולותיהם בהאזנה למוסיקה. שישה מפגשים מתקיימים בכל עונה. בחלקם אני לבדי מדבר על נושא או מלחין מסויים, מקרין קטעי וידאו, מדגים בכינור ומנתח את המוסיקה, ובחלקם אני מארח מוסיקאים שישוחחו איתי על המוסיקה ויבצעו מיני-קונצרט באוירה מיוחדת, העונה גם בהשתתפותי מדי פעם ככנר (במפגש על דבוז'אק אבצע עם הפסנתרן רון טרכטמן את הסונטינה שלו לכינור ופסנתר).

את העונה הזו בחרתי לפתוח עם זמרת הסופרן רויטל רביב, שתהיה גם הסולנית בקונצרט הבא של סולני תל-אביב למנויים בתחילת נובמבר. ביום רביעי הקרוב היא תבצע עם הפסנתרן צביקה פוגל מבחר מהשירים לקול ופסנתר של שוברט, כאשר במפגש נעסוק בניתוח השירים, בקשר בין הטקסט למוסיקה, בתפקיד הפסנתר, ובהיבטים מוסיקליים הקשורים לביצוע. לסיום המפגש הם יבצעו אריה מתוך הסטבט מאטר של פרגולזי, שאותו היא תבצע כאמור עם האנסמבל בניצוח פיליפ פיקט בחודש הבא.

סיום איכותי לעונה מוצלחת

המלחין צבי אבני נענה בחיוב לבקשתי להחליף ברגע האחרון את המלחין ינעם ליף כאורח של ערב הידידים אצל רפאלה חרל"פ בהרצליה. השיר "יש לי סימפטיה" של שלמה גרוניך (פרומו לקונצרט הגאלה של העונה הבאה) בעיבודו של יונתן קרן זכה לביצוע מלהיב של נגני האנסמבל. ואת עונת הקונצרטים סיימנו בביצוע איכותי ומגובש ליצירתו של מרק לברי "על נהרות בבל", בשידור חי ברדיו ואל מול אולם מלא במרכז עינב. סיכום הימים האחרונים של עונת 2011-2012

שיחה עם המלחין צבי אבני

 

 

בערבי הידידים האחרונים שלנו התחלנו לשלב שיחות עם מוסיקאים בכירים בסצנה המוסיקלית בארץ. הפורמט הזה זוכה להצלחה, ולכן גם בערב הידידים האחרון, שהתקיים במוצ"ש אצל רפאלה חרל"פ בהרצליה פיתוח, המשכנו במסורת זו. הפעם ארחנו את המלחין צבי אבני, חתן פרס ישראל. השיחה איתו היתה מעניינת, משעשעת ומרתקת, והיא כללה ניסיון להסביר לקהל מדוע המוסיקה המכונה "מודרנית" היא מוסיקה טובה שהוא יוכל להנות ממנה אם הוא יבוא בגישה הנכונה להאזנה, הערות על כמה מיצירותיו, כמה משפטים על ספרו האוטוביוגרפי החדש, וכמה אנקדוטות מצחיקות על פאול בן חיים וברכה צפירה (מתוך הספר). ערב הידידים זכה להצלחה גם בזכות הנגינה הנפלאה של ארבעה מחברי האנסמבל – טלי גולדברג וקורדליה הגמן בכינורות, יעל פטיש בויולה ויוני גוטליבוביץ' בצ'לו.  הם ניגנו ברגישות רבה שלושה פרקים מרביעיית "הציד" של מוצרט, פרק מתוך מחזור קטעי רביעייה של דבוז'אק, ושני שירים לסיום, שאחד מהם – יש לי סימפטיה – קשור קשר ישיר לתכנית העונה הבאה בה נארח את שלמה גרוניך לערב הגאלה. כ100 איש הגיעו לערב הידידים והתגובות היו נפלאות.

הרביעייה בפעולה

 

למחרת, ביום ראשון, התקיים ערב יוצא דופן לכבודו של המלחין מרק לברי. את החלק שלנו בערב הזה – יצירה של 12 דק' לתזמורת כלי קשת בשם "על נהרות בבל" – הכנו בחזרה אחת בלבד באותו הבוקר. החזרה היתה אינטנסיבית מאוד, תוך עבודה על הרבה פרטים. היינו צריכים ללמוד את היצירה ולהכין אותה ברמה הכי גבוהה (לשידור ברדיו) תוך כמה שעות. הריכוז בחזרה היה גבוה, וההתקדמות מהירה. הערב עצמו היה חגיגי מאוד, ונכחו בו הרבה מאוד מלחינים, מנצחים, נגנים ואנשי מוסיקה. אולם עינב היה מלא לגמרי, והארוע היה מכובד ויפה. עבורנו זה בהחלט היה סיום עונה מוצלח, שהשאיר את הנגנים ואותי עם טעם טוב.

 

החל משבוע הבא אכתוב סדרה של פוסטים שיעסקו בעונת הקונצרטים הבאה שלנו, תוך הצגת התכניות והאמנים האורחים. כדאי לעקוב.