ערב גרנדיוזי

מקהלה של ארבעים זמרים; תזמורת של חמישים נגנים שהתאחדה במיוחד לכבוד הקונצרט; ביצוע מרגש ומלא אנרגיה ל"אגמונט" של בטהובן. חוויות מקונצרט האיחוד של תזמורת "ארץ הקודש" ביום שני בערב בחיפה.

 

IMG-20150317-WA0004

תזמורת ארץ הקודש ביום שני בחיפה.

 

אחרי שתי חזרות בלבד בסוף השבוע, ועוד חזרת בלאנס של שעה ורבע ביום הקונצרט, הופיעה התזמורת המאוחדת של ביה"ס לאמנויות ויצ"ו-רעות חיפה ביחד עם התזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים בקונצרט שהתקיים ביום שני שעבר בחיפה. התכנית היתה תובענית ומאתגרת, וכללה את הפתיחה "האיטלקייה באלג'יר" של רוסיני, את הסויטה "ערבית מוסיקלית" של בריטן ואת הפתיחה "אגמונט" של בטהובן. כל זה בשתי חזרות בלבד עם חמישים בני נוער? טוב, לא בדיוק… בעצם עם כל אחת משתי התזמורות עבדתי בנפרד במשך השנה. כך גיבשתי ביצוע די דומה בכל אחת מהתזמורות. אמנם בכל אחת מהתזמורות חסרים לי כמה כלים. בגבעתיים אין לי קרננים, בחיפה אין קונטרבסים. בכל אחת מהתזמורות יש רק בסון אחד. כך יצא שהחיבור של שתי התזמורות ביחד יצר תזמורת שלמה, גדולה, ובסך הכל מאד הומוגנית. ההתרגשות של המפגש המיוחד, והעובדה שהילדים מגבעתיים ישבו לצד אלה מחיפה – יצרו התרגשות וריכוז יוצאי דופן. ההרגשה שלי היתה שבקונצרט כל חמישים בני הנוער נתנו את המקסימום והוציאו את המיטב. התוצאה היתה מלאה אנרגיה ומרגשת.

הפרוייקט של תזמורת ארץ הקודש הוא כבר עובדה מוגמרת והוא יימשך גם בשנה הבאה. התכנית היא שגם החיפאים יגיעו לגבעתיים להופיע במשותף שם, ושהתזמורת המשותפת תמשיך לצמוח ולהתפתח.

 

IMG-20150317-WA0006

 

 

חיבור טבעי

סוף השבוע האחרון הוקדש לחזרות משותפות ואינטנסיביות של שתי תזמורות שהתאחדו לתזמורת אחת, המכונה "תזמורת ארץ הקודש": תזמורת הקונסרבטוריון של גבעתיים והתזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו-רעות חיפה. החיבור היה מושלם ויצר שלם שגדול מסך חלקיו. מחר בערב הקונצרט. לא להחמיץ!!

 

 

20150313_170006

תזמורת ארץ הקודש בפעולה.

מפגש האיחוד של תזמורת "ארץ הקודש" התקיים בסוף השבוע האחרון בחיפה, והוא כלל חזרות משותפות, פעילות חברתית, לינה אצל הנגנים החיפאים וטיול בחיפה. זה היה סופשבוע אינטנסיבי במיוחד. שתי חזרות של שלוש שעות, שבהן הכנו את כל התכנית לקונצרט שיתקיים מחר: רוסיני – הפתיחה "האיטלקיה באלג'יר", בריטן – "ערבית מוסיקלית", בטהובן – הפתיחה "אגמונט". בהחלט תכנית תובענית ומאתגרת. אבל מכיוון שכל אחת מהתזמורות קיבלה את אותה ההכנה במשך השנה, עם אותם רעיונות מוסיקליים, טמפי, דגשים, קשתות וכד' – החיבור בין שתי התזמורות היה טבעי לגמרי. וכך למעשה ניתן היה בפרק זמן כל-כך קצר לגבש ולהכין את התכנית כולה לקונצרט, כשהתוצאה היא ללא ספק שלם הגדול מסך חלקיו. תענוג לראות איך נגנים משתי תזמורות שונות היושבים אלה לצד אלה משתפים פעולה כל כך טוב. תענוג לנצח על תזמורת צעירה שמצלצלת כל כך טוב. תענוג לעבוד עם תזמורת כזו, שמתנהגת ומנגנת ברמה של תזמורת מקצועית טובה. הפרוייקט של תזמורת "ארץ הקודש" שהחל בשנה שעברה לגמרי במקרה לצורך נסיעה לפסטיבל בגרמניה – הופך להיות כבר מסורת. מחר יגיע לסיומו הפרוייקט השלישי של התזמורת הזו, וכמובן שזה עושה חשק להמשיך, ונראה שזה הדבר הכי נכון וטבעי לשתי התזמורות.

20150313_165848

הפעילות של סוף השבוע המרוכז הסתיימה בטיול רגלי בחיפה – בעקבות תרבות ואמנות. את הטיול הדריך מנהל בית-הספר צביקה רייטר שנרתם למאמץ המשותף בהרמת הפרוייקט המיוחד הזה.

IMG-20150314-WA0025

מחר, כאמור, יהיה שיאו של הפרוייקט. בשעה 19:30 באולם ביה"ס לאמנויות "רעות" ברח' צה"ל 41 חיפה – יתקיים קונצרט האיחוד של תזמורת "ארץ הקודש". לא להחמיץ.

תזמורת ארץ הקודש – האיחוד

שתי התזמורות הצעירות שלי – זו של קונסרבטוריון גבעתיים וזו של ביה"ס התיכון לאמנויות רעות-ויצ"ו חיפה – מתאחדות שוב לנגינה משותפת בקונצרט מיוחד ומרגש. למעלה מ50 הנגנים יבצעו במשותף את הפתיחה "האיטלקיה באלג'יר" של רוסיני, את הסויטה "ערבית מוסיקלית" של בריטן, ואת הפתיחה ל"אגמונט" של בטהובן.

 

20140331_151241

תזמורת ארץ הקודש בשנה שעברה בגרמניה.

 

לצד עיסוקי כמנהל המוסיקלי של סולני תל-אביב וכמנצח אורח של תזמורות מקצועיות, אני מקדיש זמן רב לעבודה עם תזמורות צעירות. בשנים האחרונות אני מתמקד בשתי תזמורות: התזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים, והתזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות בחיפה. התזמורת של גבעתיים היתה עד לפני שנה תזמורת של קשתנים בלבד, ובשנה האחרונה היא הפכה להיות ,תזמורת סימפונית עם נשפנים וכלי הקשה. בתזמורת הזו מנגני למעלה מ30 נגנים, והיא מתקדמת מאד השנה. את התזמורת של ביה"ס לאמנויות בחיפה הקמתי רק לפני שנתיים, והיא הגיעה השנה לרמה גבוהה מאד וביצעה יצירות מאתגרות, ביניהן סימפוניה מס' 39 של מוצרט ו"תפילה" למיתרים של צבי אבני.

 

DSC_8817

תזמורת התיכון לאמנויות חיפה.

 

בשנה שעברה איחדתי לראשונה את שתי התזמורות לתזמורת אחת גדולה לקראת נסיעה שלנו להופעה בפסטיבל בגרמניה. האיחוד של שתי התזמורות עבד מצוין גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה חברתית. קיימנו בארץ שתי חזרות משותפות בלבד (אחרי שעבדתי עם כל אחת מהתזמורות בנפרד במשך השנה על אותו החומר), ונסענו ביחד לגרמניה כתזמורת אחת. התזמורת נשמעה מגובשת מאד וזכתה לשבחים רבים. כשחזרנו לארץ היה לנו ברור שהחיבור בין שתי התזמורות חייב להימשך, ובקונצרט הסיום של השנה שעברה  הנגנים מגבעתיים הגיעו לחיפה והצטרפו אל התזמורת החיפאית לנגינה משותפת של שתיים מהיצירות שניגנו בגרמניה. המפגש החוזר היה מאד משמח ומרגש והביצוע היה מצוין.

גם השנה יתקיים איחוד של שתי התזמורות, ובשבוע הבא הוא יגיע לשיאו בקונצרט משותף שיתקיים בחיפה. לקראת הקונצרט הזה יגיעו הנגנים מגבעתיים לחיפה לסופ"ש מרוכז של חזרות ופעילות חברתית משותפת, ויתארחו אצל הנגנים החיפאים. העבודה המשותפת תסתיים בטיול משותף בחיפה. כעבור יומיים, ביום שני 16.3.2015, יגיעו שוב הנגנים מגבעתיים לחיפה לביצוע הקונצרט המשותף. הקונצרט יתקיים בשעה 19:30 באולם של ביה"ס "רעות" בחיפה, ברח' צה"ל 41 בחיפה.

בתכנית הקונצרט – יצירות שעליהן עבדתי במשך השנה עם כל אחת מהתזמורות בנפרד: רוסיני – הפתיחה "האיטלקיה באלג'יר", בריטן – ערבית מוסיקלית, בטהובן – הפתיחה "אגמונט". התזמורת המשותפת מונה 52 נגנים בגילאי 13-18. מצפים לזה בכליון עיניים.

 

 

חגיגה פורימית עם קנון ועם סולני תל אביב

הקונצרט לילדים "מה זה התנועות האלה" שהתקיים ביום רביעי במרכז רוזין בתל אביב היה חגיגה גדולה לנגנים, לילדים ולהוריהם, לקנון ולי. שיתפנו את הילדים בשירה ובריקוד, הפעלנו אותם בשאלות מאתגרות (שהם ענו עליהן יפה מאד), והצלחנו לשעשע גם את המבוגרים. ביום שני – שידור חוזר במודיעין

 

11001638_10152588454262237_7565307033067033243_o

.קנון והשחקן דותן אלעד מקשיבים להסבר המלומד שלי מדוע צריך תוים בשביל לנגן. צילם יורם טל

 

נגני האנסמבל ואני הגענו מחופשים לכבוד הקונצרט לילדים, ועלינו להופיע בתלבושת הכי לא אחידה שהיתה לנו אי פעם. כל נגן עם התלבושת, המסכות והאיפור שלו. הגדיל לעשות אלון ראובן שהתחפש לגורילה.

 

10994218_10152587907412237_8206922861376420596_n

 

 

בקונצרט עצמו, הסברנו לילדים קצת על ברטוק, על בריטן, על כלי הנשיפה וכלי הקשת, על הכלים הנמוכים והכלים הגבוהים. הילדים גילו בקיאות מדהימה בהכרת כלי הנגינה. הסברנו מה .זה פיציקטו ומה ההבדל בין מנגינה לליווי, ומה זה מטרונום. וכמובן, כפי שמעיד שמו של הקונצרט – מהו תפקידו של המנצח. הסברנו לילדים מה זה קנון והפעלנו אותם בשירה של "ליצן קטן נחמד" בקנון בשני קולות. הקונצרט הסתיים בנגינת מחול החרבות של חצ'טוריאן כשכל הקהל על הרגליים.

 

10929109_10152588454537237_113438709160975004_o

האנסמבל, קנון ואני. צילם יורם טל.

 

האנרגיות בקונצרט היו נהדרות, הקהל היה קשוב ומרותק, והאנסמבל ניגן מצוין ועם הרבה הנאה והתלהבות מהמאורע. ביום שני הקונצרט הזה יחזור באולם עינן במודיעין בשעה 17:30.  כדאי מאד להגיע. הנה קטע קטן מתוך הקונצרט, שבו אני קולט שקנון לא ממש מבין מה ההבדל בין מנגינה לליווי.

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=YdTHr47xVNg]

 

והנה קטע אחר מהקונצרט, שבו אני מסביר לקנון מה זה פיציקטו

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=2e_SM6dSVMU]

 

 

 

 

 

 

מוות, לידה, והרבה חוויות

הפרוייקט המדהים של "מוות ולידה"; הקונצרט המרגש בסנט פטרסבורג; ההפתעות המשעשעות עם קלייר מגנאג'י ועם אלון אולארצ'יק; הביקורות המפרגנות מנעם בן זאב; השידורים החיים באינטרנט; סיכום הארועים המרכזיים באנסמבל בשנת 2014

 

לידה של יצירה

10423299_10152926172669535_5680187383078788224_n

אינאס מסאלחה עם סולני תל-אביב ב"מוות ולידה" של נעם סיון

 

היצירה הכי "לא שגרתית", תובענית ומרגשת שביצענו השנה היתה "מוות ולידה" של נעם סיון – יצירה בעברית ובערבית שבה למעלה מ20 טקסטים שונים, בשתי השפות. ההכנה הארוכה והאינטנסיבית של היצירה, שכללה למידת ההיגוי והטקסטים בערבית, למידה של הפרטיטורה, עבודה יסודית עם המקהלה ועם הסולניות, והכנת התזמורת לביצוע – כל אלה יצרו התרגשות יוצאת דופן בביצוע הבכורה של היצירה. התגובות, שלא כמקובל ביצירות ישראליות, בודאי לא ביצירות ארוכות של למעלה מחצי שעה, היו יוצאות מהכלל טובות. בזכות שיתוף הפעולה והמסירות של כל המעורבים, ובראשם המלחין נעם סיון וזמרת הסופרן אינאס מסאלחה, וכמובן עינת ארונשטיין ואני – נולדה היצירה החדשה והמרגשת הזו. הנה קטע קצר מתוכה

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=5gWoTpWc1_4]

 

בשנת 2014 ביצענו יצירות ישראליות רבות בבכורה עולמית – יצירה של נמרוד סהר, עליה ניצח דוד גריילסאמר, יצירה לפסנתר ותזמורת של איל אדלר, "עד מתי" של יבגני לויטס למילים של יעקב ברזילי, סויטה בסגנון עתיק של אריה ברדרומא, מחזור השירים של בעז בן-משה אותו ביצענו ממש לפני מספר שבועות, יצירתה של דקלה בניאל "דירה להשכיר" בקונצרט לילדים, וכאמור, "מוות ולידה" של נעם סיון.

 

ערב בלתי נשכח

הנסיעה שלנו לרוסיה לפני חודשיים היתה חלומית, והקונצרט על הבמה באולם הפילהרמונית של סנט פטרסבורג היה בלתי נשכח. האולם עצמו, האקוסטיקה המדהימה, הקהל הרב שמילא אותו וישב לאורך כל הקונצרט קשוב ומרותק, התגובות החמות והנלהבות, היחס החם והאוהד שקיבלנו והארוח הנפלא לו זכינו – כל אלה הפכו את הנסיעה הזו להצלחה גדולה. זאת למרות שהיתה לנו הכנה לא אידאלית – שתים וחצי חזרות בלבד, שאחת מהן בחדר עם אקוסטיקה בלתי אפשרית לעבודה, סולן שהגיע רק לחזרה של 40 דק' בבוקר הקונצרט, ונשפנים שאינם מנגני האנסמבל אלא מקומיים. אבל כנראה שהתנאים, העובדה שכולם היו ממוקדים רק במטרה הזו (ולא צריכים לרוץ מהחזרה לעבודה אחרת או לקחת את הילדים), והאולם המדהים – כל אלה גרמו להצלחה הגדולה שלנו ברוסיה.

10750479_10152338429192237_7006720746054558077_o

האנסמבל עם הסולן עמית פלד בחזרה הגנרלית על הבמה בסנט פטרסבורג

בואי נגיד שאני שלך

לפני כשנתיים התחלנו להכניס הפתעות לקונצרטים שלנו. השנה היתה לנו הפתעה אחת משעשעת במיוחד, והיא האריה של לה פולי מתוך האופרה פלאטה של ראמו. הסולנית בקונצרט היתה זמרת הסופרן קלייר מגנאג'י, והיא בחרה באריה המשעשעצת הזו, ושיתפה גם אותי כשחקן בביצוע. הנה הביצוע מהקונצרט שהיה בכפר-שמריהו ב12.5.2014

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=PeaW56vLZo8]

 

הפתעה יוצאת דופן נוספת היתה שילובו של אלון אולארצ'יק באמצע הסימפוניה הפשוטה של בריטן. את השיר המוכר שלו "בואי נגיד שאני שלך" הוא עיבד לתזמורת כך שהוא נפתח בפיציקטו של המיתרים. הפתיחה הזו התחברה היטב לסיום הפרק השני – פרק הפיציקטו – מהסימפוניה הפשוטה של בריטן. הנה הפרק כולו עם החיבור לשיר של אולארצ'יק, מקונצרט ב24.3.2014

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=F9UlSlSo1eY]

 

דרך מסקרנת, פתוחה, לא בטוחה

אחרי תקופה ממושכת שבה לא זכינו לביקורות מנעם בן זאב, בשנת 2014 זכינו לשתיים כאלה, ושתיהן מפרגנות ומשבחות במיוחד. בשתיהן מציין נעם את נאמנות האנסמבל לאידאלים המוסיקליים שלו, ואת ההעזה הן ברפרטואר והן בביצוע.

"הדרך הנועזת הזאת, הנדירה כל כך, של נאמנות לאידאלים מוזיקליים ואותנטיות בביצוע… רפרטואר מעניין, ומסירות לביצוע, ואתגר אינטלקטואלי שיתבע קשב ומחשבה… הם (סולני תל-אביב) נתנו תחושה של מוזיקה ספונטנית, הרפתקה שמציעה דרך מסקרנת, פתוחה, לא בטוחה." כך פורסם ב17.2.2014 בעקבות קונצרט של האנסמבל עם דוד גריילסאמר, ועל הקונצרט האחרון, עם הגלוריה של ויולדי, הוא כתב "הקונצרט כולו, במלואו, שהלך ועורר השתאות ככל שנמשך- כולו פליאה מיופיו, מהטכניקה שלו, מהטעם, מהנגינה והשירה שנשמעה בו…", והוסיף על האנסמבל ש"אפשר להעז ולומר שעבר גלגול לקבוצת בארוק אמיתית, סוערת, ריתמית, שאפשר לסמוך עליה".

הנה הביצוע של הגלוריה של ויולדי, עליו נכתבה הביקורת האחרונה. הסולנים הם רויטל רביב ואלון הררי, והמקהלה היא זמרי קולגיום תל-אביב

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=BgHD6Mdb8KY]

סולני תל-אביב – גם בצ'ילה וביפן

השנה התחלנו בחידוש מהפכני – שידורים חיים בוידאו באינטרנט. הקונצרטים של האנסמבל משודרים ישירות וניתן כיום לצפות בהם מכל מקום בעולם, בשידור חי או בשידור חוזר. אמנם החידוש הזה הוא עדיין בשלב הפיילוט, ולכן לא כל הקונצרטים שודרו, אבל עד כה שודרו חלק מהקונצרטים שלנו וזכו לכניסות וצפיות רבות, ואנחנו ממשיכים עם זה גם ב2015. הקונצרט הבא שישדר יהיה "תמונות ילדות" בחודש פברואר, ובמרכזו יצירתו החזקה של חיים פרמונט "ישרא וישמע" למקהלת ילדים, מקהלה מעורבת ותזמורת, על-פי טקסטים של מיריק שניר.

הנה קטע מהשידור של קונצרט פתיחת העונה של האנסמבל, מתוך הסימפוניה החמישית של שוברט

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=D-MfsMYL2Rs]

 

את שנת 2015 אנחנו פותחים בקונצרט למנויים שבו מפגש בין העולם הקלאסי לעולם הכלייזמר, ובמרכזו סויטה קונצרטנטית של מנחם ויזנברג לכינור קלאסי, כינור כלייזמר ותזמורת. הסולנים יהיו הכנרים זוהר לרנר (קלאסי) ודניאל הופמן (כלייזמר). הקונצרטים מתחילים כבר ב11.1.2015.

 

 

 

 

 

 

 

לחתוך את האויר בסכין

המלחין מיכאל וולפה בדיווח נרגש מביצועים מצמררים מפסטיבל הפרומס בלונדון. אתנחתא קלה מהפוסטים לקראת עונת הקונצרטים הקרובה של סולני תל-אביב, לטובת פוסט אורח של מיכאל וולפה שנמצא בלונדון. לקרוא ולהתקנא.

מאת מיכאל וולפה (מלחין, מעבד ומורה באקדמיה למוסיקה בירושלים, ומנהל כבר קרוב לעשרים שנה את פסטיבל צלילים במדבר)

בתוך ימי המלחמה הארורה והמתמשכת בארצנו הכואבת והאהובה, הרגשתי שעליי לצאת קצת, לברוח למקום הצפוי ביותר, ממש כמו במחזה של חנוך לוין טסתי ללונדון. כאן לצד העיסוק בכתיבה אני הולך מידי ערב למופע בפסטיבל הפרומס המפורסם שבאלברט הול. כבר הייתי בשלושה מופעים ואני כרגיל נפעם מהעצמה התרבותית והמוזיקלית של הבריטים. כל ערב מפתיע אותי מחדש באולם המלא עד אפס מקום, בביצועים המושלמים והמרגשים, בתכנית המרתקת והכל כך אמיצה, בכך שכמעט בכל ערב יש לפחות יצירה בריטית אחת, וכמובן מכך שהכול משודר בשידור חי בטלוויזיה וברדיו ומועבר מיידית לאתר הפסטיבל באינטרנט. כשאצלנו מפריטים את רשות השידור באנגליה חוגג הבי בי סי 120 שנה לקיומו של הפסטיבל הזה, הנמשך חודשיים מלאים, ושהשנה אף הוסיפו לו עוד שבועיים, אשר כרגיל בסיומם ייערך הלילה האחרון והמיתולוגי, המכונה הלילה האחרון של הפרומס, ושבו לצד יצירות ממיטב הקלאסיקה, תושמע יצירה בריטית בבכורה וכמובן הקהל כולו ישיר את הסט הקבוע של שירי הסיום, ביניהם 'ירושלים' האולטימטיבי.
במופע הראשון שאותו זכיתי לראות ולשמוע הופיעה הזמרת לאורה דבינה בליווי של תזמורת הולנדית מעולה בעיבודים יוצאי דופן באיכותם של ג'ולס באקליי, אשר ניצח בכשרון רב על מופע איכותי ומלהיב. הקהל לא ידע את נפשו ומספר ההדרנים היה אינסופי…כמעט חזרו על כל השירים. אתמול שמעתי את תזמורת הדיוואן המופלאה – תזמורת יהודית ערבית בניצוחו של דניאל ברנבוים. זכיתי לשמוע שתי בכורות בקונצרט הזה, אחת של המלחין הסורי כארים רוסט'ום, אשר סגנונו מהוקצע ומרשים, סוג של מוזיקת קולנוע במיטבה, ושנייה של חברי הטוב איל אדלר, אשר הביא אל אלברט הול צלילים חדשים, אמיצים ומרתקים. הקהל אהב את איל מאד וכיבד גם את חברו הסורי. בחלק השני שמענו ביצועים מופלאים של יצירות של ראוול. איזה יופי של מוזיקה, איזה יופי של ביצוע צעיר וסוחף, בזכותו של ברנבוים האגדי. אבל זה לא כל הסיפור – כי לאחר המופע עצמו התחילה סדרה ארוכה של הדרנים שכללה ארבעה קטעים של ג'ורג' ביזה ועוד טנגו… הקהל פשוט לא רצה ללכת.

Ayal Adler Proms

איל אדלר, דניאל בארנבוים ותזמורת דיוואן בפרומס בלונדון


והערב – עוד שיא מפתיע ומרגש עד דמעות. במלאות מאה שנה לתחילתה של מלחמת העולם הראשונה בוצע באלברט הול רקוויאם המלחמה של בריטן. התזמורת הסימפונית של ברמינגהם עם מקהלות הנוער של הבי בי סי – 300 נערים ונערות ומקהלת הילדים של הבי בי סי – כשמונים ילדים וילדות, עם סולנים מעולים בניצוחו של אנדריס נלסונס הגישו ביצוע מדהים, פשוט מדהים של היצירה. אני מצאתי את עצמי דומע כל הזמן, לא יכול להפסיק להתרגש מהמקהלה הענקית והעוצמתית ומהביצוע המלוטש והכל כך מדוייק ופיוטי של היצירה. והזמרים הסולנים סוזן גריטון, טובי ספנס והאנו מילר ברכמן – איזו דיקציה, איזו הגשה. אבל העיקר היה בסיומו של הקונצרט. שירת האמן של המקהלה הלכה ודעכה אל תוך דממה מוחלטת. הקהל לא מחא כף וכולם פשוט ישבו בשקט מוחלט. 'אפשר היה לחתוך את האוויר בסכין'. הסתכלתי בשעון – הדומיה נמשכה כמעט ארבע דקות לפני שהחלו מחיאות הכפיים.
אני חושב שהגעתי לקונצרט הארבעים וחמש של הפסטיבל וששמעתי בסך הכל שלושה מופעים מתוך שבעים וחמישה מופעים מתוכננים – כל הכרטיסים כבר נמכרו. גם לבכורות של יצירות חדשות של ברטוויסל, מקסוול דייויס, ג'ורג' בנג'מין, ג'ימס מקמילן, ועוד לא סיפרתי לכם על ביצוע של האורטוריה 'ממלכה' של אלגאר בקונצרט הפתיחה בתחילת יולי, על הופעות של להקות בריטיות חשובות כמו 'אדמה, רוח ואש' בליווי תזמורת הבי בי סי, על כך שכל מלחין וכל סולן מרואיינים כשעה קודם לכן במהדורת הפרומס המשודרת הן ברדיו והן בטלוויזיה.
אני מצדיע לבריטים.
כולי תקווה שיבוא כבר השלום ונוכל לממש חזון דומה בארץ שלנו. יהודים וערבים ינגנו ביחד יצירות של פאול בן חיים, מרק קופיטמן, עדן פרטוש, יוסף טל, חיים אלכסנדר, מנחם אבידום, מרק לברי, עודד זהבי, שרה שוהם, אהרון חרל"פ, מרגרט וולף, ירון גוטפריד, אבישי כהן, אקראם חדד, ניזאר אלחת'ר, ניסים חליפה, חי מאירזאדה, אביה קופלמן, יואב שמש ואדיר לוי (רשימה ספונטאנית ולא ערוכה, הכוללת בין השאר את זוכי פרס ראש הממשלה – ברכות לכולם).
האם נזכה ליום שבו נוכל לחגוג חגיגת שלום ואהבה, כמו זו ששמעתי אתמול בקונצרט של תזמורת הדיוואן?

 

הקונצרטים הסתיימו, הלילה נוסעים

הקונצרטים בסדרת המנויים של האנסמבל הסתיימו. הקהל הרב שהגיע כלל גם הרבה צעירים והרבה מוסיקאים, וזה חשוב מאוד לאנסמבל. הצ'לן גבריאל ליפקינד הרשים מאוד וניגן את הקונצ'רטו של שומאן בכל ערב בצורה אחרת, וזה הכריח אותי ואת האנסמבל להיות כל הזמן מרוכזים.

IMG_4852

הצ'לן גבריאל ליפקינד בסיום הקונצ'רטו של שומאן. ביצוע שונה בכל ערב.

 

היצירה של איל אדלר בוצעה היטב ע"י הפסנתרן עמית דולברג וע"י האנסמבל, וגם התקבלה היטב ע"י הקהל, בין היתר בזכות  ההסברים וההדגמות שקדמו לביצועה.

1422423_10203637617050838_1681058389_n

הפסנתרן עמית דולברג ביצירה "מרחבים" של איל אדלר.

 

IMG_4830

המלחין איל אדלר לוחש משהו להדס בחזרה שלפני הקונצרט בשטריקר. הוא לא שמע על המשפט "בלי סודות בחברה"

 

Ayal 1

ועל הבמה בכפר שמריהו, איל אדלר בכמה דברי הסבר לקהל לפני ביצוע יצירתו. ההסברים עזרו מאוד לקהל.

 

האנסמבל ניגן את הסימפוניה מס' 26 של היידן ואת הסימפוניה הפשוטה של בריטן ברמה גבוהה מאוד. וההפתעה הגדולה של הערב – אלון אולארצ'יק עם "בואי נגיד שאני שלך" באמצע הבריטן. העיבוד לשיר היה מצוין והתחבר היטב לפרק הפיציקטו בסימפוניה הפשוטה של בריטן.

 

20140323_230044

אלון אולארצ'יק עם עמית דולברג ואיתי בסיום הקונצרט בשטריקר

 

סך הכל היתה הצלחה גדולה מאוד, ותגובות נפלאות מהקהל, למרות שגם קיבלנו תגובה אחת זועמת ממנוי ש"לא אוהב שמפתיעים אותו". והיתה גם ביקורת שהתפרסמה בעיתון הארץ והשאירה אותי עם פה פעור… עדיין לא נמצא האדם שהצליח לתרגם לי את הביקורת הזו, ומי שיצליח במשימה יזכה בכרטיס לקונצרט הבא של האנסמבל.

לקריאה לחצו כאן

הלילה אני נוסע עם שתי התזמורות הצעירות שלי – חיפה וגבעתיים – לפסטיבל תזמורות בגרמניה. ההתרגשות גדולה. מצפים לזה מאוד.

WP_20140318_011

התזמורת המשותפת חיפה-גבעתיים. הלילה נוסעים לגרמניה.

 

 

מי נותן סימן?

בבוקר – חזרה גנרלית עם הסולנים גבריאל ליפקינד, עמית דולברג, תלמידים שהצטרפו אל האנסמבל, והאמן האורח (ההפתעה). בערב – קונצרט בירושלים עם הרבה ספונטניות ורגעים משעשעים, כשמעל כולם התעלה אחד מרגעי ההדגמות ללא ניצוח, רגע שבו אף אחד מנגני האנסמבל לא נתן סימן להתחיל לנגן… וכך הסתיים לו יום אינטנסיבי במיוחד, כשהאנסמבל כולו שמח ומשועשע. והחל ממחר, הקונצרטים בסדרה למנויים.

1909338_256771501170475_2127765196_o

האנסמבל בחזרה הגנרלית אתמול, עם הסולן עמית דולברג

 

בפרוייקט הזה קורים הרבה דברים לא צפויים. את רובם אנחנו מכינים כהפתעות, ובעצם רק עבור הקהל הם לא יהיו צפויים. אבל אתמול בקונצרט בירושלים קרו גם כמה דברים שהנגנים לא צפו, וזה יצר כמה רגעים משעשעים במיוחד. כשעליתי לנצח על הסימפוניה הפשוטה של בריטן האנסמבל היה במצב רוח טוב והנגנים הרבו לחייך (יותר מהרגיל). מה גרם לכך? על כך בהמשך.

אבל נתחיל מחזרת הבוקר, שהיתה החזרה הגנרלית לתכנית שאותה אנחנו מנגנים החל ממחר בסדרה למנויים. החזרה החלה עם עבודה מעוררת השראה על הקונצ'רטו לצ'לו של שומאן עם הסולן הנפלא גבריאל ליפקינד. באמת עבודה, נגינה ושיתוף פעולה נפלאים שלו ושל האנסמבל, שיוצרים ביצוע מאוד מיוחד, כזה שלא שומעים בד"כ בקונצרטים. כדאי מאוד לבוא לשמוע אותו. אח"כ ביצענו את היצירה של איל אדלר עם הסולן עמית דולברג, יצירה נהדרת שהלכה והתגבשה במהלך השבוע עד לביצוע הראשון שהיה כבר אתמול בערב, ועוד שלושה ביצועים לפנינו החל ממחר. בהמשך החזרה עברנו על הסימפוניה של היידן וקצת על הסימפוניה הפשוטה של בריטן, ולקראת סיום החזרה הגיע האמן האורח שביצע איתנו את קטע ההפתעה. לקטע הזה הצטרפו גם שניים מתלמידיי בביה"ס התיכון לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה. היה כיף לכולנו לבצע את הקטע הזה, שמתחבר בצורה מאד טבעית וחלקה אל הסימפוניה הפשוטה של בריטן. זו אכן תהיה הפתעה גדולה לקהל, משהו שלא קורה בד"כ בקונצרטים קלאסיים "שמרניים". אבל נחזור אל ההפתעה שהיתה לנגנים אתמול בקונצרט בערב בירושלים.

ובכן, הקונצרט באולם וייז שליד האקדמיה בירושלים היה מלווה בדברי הסבר של ד"ר עמית ויינר, אשר הכין לאנסמבל רשימה של הדגמות לנגן לפני הביצוע של כל אחת מהיצירות. בחזרת הבלאנס עברתי על מרבית ההדגמות עם האנסמבל, אבל ממש בסמוך לפתיחת הקונצרט עמית אמר לי שאולי עדיף שבהדגמות רק התזמורת תהיה על הבמה והוא יזמין אותי אחרי ההדגמות לנצח רק על הביצוע המלא של היצירה. הסכמתי ברצון, וביקשתי שיודיעו להדס (הכנרת הראשית) שאת ההדגמות היא תוביל ללא ניצוח. עד כאן הכל בסדר. לפני הסימפוניה של היידן ההדגמות עברו בשלום, וכך גם לפני הסימפוניה מס' 29 של מוצרט (שאותה ביצענו רק אתמול ולא נבצע בקונצרטים למנויים ממחר). לפני יצירתו של איל אדלר "מרחבים" לפסנתר ותזמורת, עליתי עם האנסמבל לבמה בשביל לנצח בכל זאת על ההדגמות (כי שם הניצוח הכרחי), וגם זה עבר בשלום. אבל לפני הסימפוניה הפשוטה של בריטן האנסמבל ישב על הבמה וכשהגיע הרגע להדגים כולם הסתכלו על הדס וחיכו שהיא תיתן סימן. אלא מה? הקטע שאותו הם התבקשו להדגים מתחיל ללא כינור ראשון, כך שלא היא זו שאמורה היתה לתת את הסימן. אז מי כן אמור לתת את הסימן? הדס סימנה לראשי הסקציות האחרים שלא היא אמורה לתת סימן, וכנראה (לפי מה שסיפרו לי, לא הייתי שם) שבמשך זמן די ממושך של שתיקה כל אחד חיכה שהשני יתן סימן להתחיל, עד שבסופו של דבר שולי (מובילת הויולות) תפסה פיקוד, נתנה סימן והאנסמבל החל לנגן את כל 11 התיבות של ההדגמה, ומאותו רגע הנגנים לא הפסיקו לצחוק. הביצוע של הסימפוניה הפשוטה של בריטן היה, לפיכך, מאוד משוחרר, אנרגטי ושמח.

וכך, אחרי חמישה ימי חזרות וקונצרט אחד בסדרה של האקדמיה בירושלים, מחר בערב, מוצ"ש 22.3.2014 אנחנו מתחילים את סדרת הקונצרטים למנויים מס' 5 שלנו לעונה זו, באודיטוריום רפפורט בחיפה. יהיה שמח, מיוחד, ובעיקר – מלא בהפתעות!!!

 

חוויות והפתעות

אחרי החזרה עם הסולן גבריאל ליפקינד ניתן לומר בוודאות: בקונצרטים הקרובים תהיינה הפתעות בכל אחת מהיצירות. הנגינה ביחד עם גבריאל ליפקינד היא חוויה מוסיקלית יוצאת דופן לכולנו, עשייה מוסיקלית משותפת ועמוקה שיש בה הרבה חיפוש והנאה. לא כדאי להחמיץ.

1941612_256497801197845_830085519_o

הצ'לן גבריאל ליפקינד עם האנסמבל בחזרה הבוקר בשטריקר. צילמה רוני שיר

 

חוויה יוצאת דופן לנגן עם הצ'לן גבריאל ליפקינד. ללא ספק, זהו אמן מיוחד, מעמיק, מחפש, חושב, יצירתי, שהיכולות הצ'לניות שלו פנטסטיות. ביצענו איתו בחזרה היום את כל הקונצ'רטו של שומאן ואח"כ התחלנו לעבוד ביחד, והיתה ממש הרגשה שאנחנו יוצרים ביחד. עבודה טובה, נעימה, עם הרבה רעיונות יצירתיים והנאה לכולנו. יהיה כיף גדול להופיע איתו.

וכך יצא, מבלי שהתכוונתי, שבכל יצירה בתכנית תהיה הפתעה. בין אם ההפתעה היא במוסיקה עצמה, או בביצוע שהוא לא שגרתי, או בכלי נגינה שיתווסף אל התזמורת שלנו (שאינו כלי קשת ולא כלי נשיפה), ואם באמן אורח שיצטרף באמצע אחת היצירות אל האנסמבל ויבצע שיר – לא יהיה משעמם לרגע.

והיום התפרסמה המלצה בעיתון הארץ על הקונצרטים שלנו, אותה כתב חגי חיטרון:

הארץ המלצה חיטרון

ממתינים לכם בקונצרטים. מהרו לרכוש כרטיסים.

מוצ"ש 20:30 חיפה רפפורט
יום א' 20:30 ת"א שטריקר
יום ב' 20:30 כפר-שמריהו אולם וייל

 

לקראת (עוד) ערב לא שגרתי

שילוב הקונצ'רטו לצ'לו של שומאן עם הסימפוניה הפשוטה של בריטן, סימפוניה סוערת, מלהיבה, מפתיעה  ולא מוכרת של היידן עם יצירה חדשה לפסנתר ולתזמורת כלי קשת של איל אדלר, ואמן אורח שאינו מתחום המוסיקה הקלאסית, אשר יעלה לבמה ויצטרף אל האנסמבל – כל אלה בערב לא שגרתי נוסף של האנסמבל… וגם: ההכנות של התזמורת המשותפת חיפה-גבעתיים לקראת הנסיעה לגרמניה, בעיצומן.

ayal adler

איל אדלר. יצירה חדשה שנכתבה במיוחד עבור האנסמבל והפסנתרן עמית דולברג.

יצירתו של איל אדלר "מרחבים" לפסנתר ותזמורת כלי קשת, נכתבה במיוחד עבור אנסמבל סולני תל-אביב והפסנתרן עמית דולברג, והיא תבוצע בבכורה עולמית בקונצרטים הקרובים שלנו החל מסוף השבוע הבא. חזרה ראשונה של הסולן ושלי כבר התקיימה לפני כמה ימים, ואנו מצפים להתחלת העבודה על היצירה עם האנסמבל. יהיה מעניין, מלהיב ולא שגרתי.

יצירה יוצאת דופן נוספת שתנוגן בקונצרט היא הסימפוניה מס' 26 ברה מינור של היידן. זו יצירה מינורית סוחפת ודרמטית שיש בה את מאפייני "הסער והפרץ", אך מצד שני יש בה מזמורים ליתורגיים שבאים כניגוד לדרמה הזו. הסימפוניה מסתיימת בפרק המנואט השלישי (ללא פרק פינאלה), והיא יצירה מעולה. אותו פרק מנואט מסיים הוא גאוני ומלא בהפתעות הרמוניות, ריתמיות, דגשים לא צפויים וכו'. היידן במיטבו.

ואם בהפתעות אנחנו עוסקים, אז גם לקראת "ה"הפתעה שתהיה בקונצרטים האלה יש אצלנו התרגשות גדולה. זה הולך להיות מאוד מלהיב, יוצא דופן ולא שגרתי (יהיו שיאמרו שזה חילול הקודש), כאשר במהלך אחת היצירות יעלה לבמה אמן אורח שאינו מתחום המוסיקה הקלאסית ויצטרף אל האנסמבל לקטע מוסיקלי שונה ממה שמצופה באולם הקונצרטים… יהיה מרגש מאד.

עוד בתכנית – הקונצ'רטו לצ'לו של שומאן עם הצ'לן הבינלאומי גבריאל ליפקינד, שעבורו זו תהיה הופעה ראשונה איתנו כסולן, וכן הסימפוניה הפשוטה של בריטן – יצירה נפלאה ומשעשעת, שמלווה את האנסמבל במשך כל שנות קיומו. החזרות התזמורתיות מתחילות בשבוע הבא, ואמשיך לדווח עליהן.

ופרוייקט מרגש נוסף הוא האיחוד של שתי התזמורות הצעירות שלי – זו מביה"ס לאמנויות "רעות" (לשעבר ויצ"ו) חיפה, וזו מקונסרבטוריון גבעתיים – לקראת נסיעתנו בסוף החודש לגרמניה לפסטיבל בינלאומי. לפני מספר ימים הגיעו נגנים בודדים מגבעתיים לחיפה על-מנת להצטרף אל חזרת התזמורת שלנו. עצם המפגש של מוסיקאים צעירים שונים ממקומות שונים בארץ היה מרגש, וכמובן שהנגינה המשותפת והעבודה המשותפת לקראת הנסיעה הוסיפו להתרגשות. השבוע תגיע כל התזמורת של קונסרבטוריון גבעתיים לחיפה לחזרה משותפת ראשונה, ובשבוע הבא תיסע התזמורת מחיפה לגבעתיים לחזרה משותפת שנייה. במקביל, עם כל תזמורת אני מקיים חזרות נפרדות על אותו החומר, בהן אנו מלטשים כל מה שדורש ליטוש, על-מנת להגיע מוכנים בצורה הכי טובה. על ההכנות והחזרות המשותפות אמשיך לדווח בפוסטים הבאים.