חגיגה פורימית עם קנון ועם סולני תל אביב

הקונצרט לילדים "מה זה התנועות האלה" שהתקיים ביום רביעי במרכז רוזין בתל אביב היה חגיגה גדולה לנגנים, לילדים ולהוריהם, לקנון ולי. שיתפנו את הילדים בשירה ובריקוד, הפעלנו אותם בשאלות מאתגרות (שהם ענו עליהן יפה מאד), והצלחנו לשעשע גם את המבוגרים. ביום שני – שידור חוזר במודיעין

 

11001638_10152588454262237_7565307033067033243_o

.קנון והשחקן דותן אלעד מקשיבים להסבר המלומד שלי מדוע צריך תוים בשביל לנגן. צילם יורם טל

 

נגני האנסמבל ואני הגענו מחופשים לכבוד הקונצרט לילדים, ועלינו להופיע בתלבושת הכי לא אחידה שהיתה לנו אי פעם. כל נגן עם התלבושת, המסכות והאיפור שלו. הגדיל לעשות אלון ראובן שהתחפש לגורילה.

 

10994218_10152587907412237_8206922861376420596_n

 

 

בקונצרט עצמו, הסברנו לילדים קצת על ברטוק, על בריטן, על כלי הנשיפה וכלי הקשת, על הכלים הנמוכים והכלים הגבוהים. הילדים גילו בקיאות מדהימה בהכרת כלי הנגינה. הסברנו מה .זה פיציקטו ומה ההבדל בין מנגינה לליווי, ומה זה מטרונום. וכמובן, כפי שמעיד שמו של הקונצרט – מהו תפקידו של המנצח. הסברנו לילדים מה זה קנון והפעלנו אותם בשירה של "ליצן קטן נחמד" בקנון בשני קולות. הקונצרט הסתיים בנגינת מחול החרבות של חצ'טוריאן כשכל הקהל על הרגליים.

 

10929109_10152588454537237_113438709160975004_o

האנסמבל, קנון ואני. צילם יורם טל.

 

האנרגיות בקונצרט היו נהדרות, הקהל היה קשוב ומרותק, והאנסמבל ניגן מצוין ועם הרבה הנאה והתלהבות מהמאורע. ביום שני הקונצרט הזה יחזור באולם עינן במודיעין בשעה 17:30.  כדאי מאד להגיע. הנה קטע קטן מתוך הקונצרט, שבו אני קולט שקנון לא ממש מבין מה ההבדל בין מנגינה לליווי.

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=YdTHr47xVNg]

 

והנה קטע אחר מהקונצרט, שבו אני מסביר לקנון מה זה פיציקטו

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=2e_SM6dSVMU]

 

 

 

 

 

 

"הקהל שהבריז פשוט הפסיד"

התכנית היפה ביותר שהיתה לנו העונה משכה לקונצרטים פחות קהל מאשר בדרך כלל. למה זה קרה? כמה מחשבות בנושא. וגם – הילד הזה הוא אני. קונצרט לילדים מספר 3 – בשבת מתחילים.

"נתח הקהל שהבריז פשוט הפסיד תכנית רעננה, מקורית ומרתקת… פרקי הריקודים של סקלקוטס ושל ברטוק, למשל, זכו לביצועים מענגים ברהיטותם: באלו של הראשון הודגשה מאד נימת שיכרות משעשעת, בעוד שאצל ברטוק הועצם נופך לירי של נוסטלגיה וכיסופים שממש נגע ללב, בהובלת הכנרת קורדליה האגמן.

…שוב, אפוא, החמצה של הנעדרים: את ה-"סלבה רג'ינה" של שוברט זימרה מגנאג'י בפשטות כובשת שחידדה את אופייה המוצרטי של היצירה; גולת הכותרת של הקונצרט היתה ההפתעה שלא התפרסמה מראש – אריית השיגעון מתוך האופרה פלאטה (Platée) מאת ראמו. כאן יש להחמיא להחלטה העקרונית של הזמרת שלא להזניח את התוכן לטובת הצורה: הארייה יכולה לשמש כבסיס לתצוגת תכלית של קולורטורות, ואין ספק שמגנאג'י יכלה ללכת רחוק עם העניין משעשתה בפועל, אך ביכרה את האיזון על פני השואו. בהתאם, שולבה הראווה הקולית במכלול הפרשנות, תוך מתן משקל רב להיבט התיאטרלי – ובמיוחד ההומוריסטי – של הקטע. שבחים מגיעים גם לנגנים על ביצועם המבריק.

היצירה המסקרנת ביותר בתכנית, אולי, היתה מחזור השירים "עד מתי" שהלחין יבגני לוויטס על-פי יעקב ברזילי. במקור נכתבה היצירה להרכב קאמרי – קול, צ'לו ופסנתר – והמלחין עיבד אותה לתזמורת מיתרים. עיקר מעלתו של העיבוד הוא הימנעותו מהגזמה: מובן שיש שינוי במסה ובצבע, אך האינטימיות נשמרת, ואיתה צניעות המוזיקה והכבוד שהיא רוחשת לטקסט. הערך המוסף של התזמור ניכר בפתח השיר "אדון עולם", המעיד על פרץ השראה יוצא דופן: חלק הארי של השיר הוא קרשנדו ממושך שעניינו בריאת האור, והתיבות הפותחות נמסרו לוויולה בליווי מתון של צ'לי ובאסים. אין לתאר במלים כמה יופי נובע מהמהלך הזה, קל וחומר בנגינה הרגישה של שולי ווטרמן ועמיתיה, בצירוף מגנאג'י בקו קולי שעלה וזרח ממש כקרן אור…"

את הדברים האלה כתב המבקר עמיר קדרון באתר הביקורת שלו, והם מצטרפים לשורה של תגובות חמות ונלהבות שקיבלנו מהקהל בקונצרטים שהיו לנו בתחילת השבוע. הנה תגובה נוספת שקיבלנו לאחר הקונצרט בחיפה:

"הערב 10.05.14 באולם האודיטוריום שבחיפה, העניק לנו ההרכב של אנסמבל סולני תל אביב ערב מוזיקאלי מרגש ומענג במיוחד. הערב כלל יצירות מאת מלחינים שונים כגון המלחין היווני ניקוס סקלקוטס, יצירה של פרנץ שוברט "סלבה רג'ינה" לסופרן ולתזמורת ולכלי קשת, ומחזור שירים של יבגני לויטס למילים של יעקב ברזילי לסופרן ולכלי קשת בבכורה עולמית… בערב זה בלטה במיוחד זמרת האופרה הישראלית קלייר מגנאגי. זמרת בעלת קול סופרן מדהים ביופיו, פשוט קול מהשמיים. ביצועה למחזור השירים בהלחנתו של יבגני לויטס למילים של יעקב ברזילי היה מרשים מרגש ומצמרר. ביצועה לשיגעון קטע מתוך אופרה של זאן פיליפ ראמו, מלחין הבארוק, היה מדהים ומרגש גם כן. תודה לכם חברי האנסמבל על ערב מוזיקאלי מרגש זה."

אז איך זה שתכנית כל כך יפה ומגוונת, מרתקת וסוחפת, לא הביאה את הקהל בכמויות? התשובה היא, לדעתי, שהקהל פשוט לא ידע שהיא כזו. ומדוע הוא לא ידע שהיא כזו? מכיוון שלא היו בה השמות שאליהם הקהל נוהר בהמוניו – מוצרט, בטהובן, ברהמס, צ'ייקובסקי וכד'. וכשאין שמות כאלה, נדמה שהמוסיקה המנוגנת אינה טובה או אינה נעימה לאוזן. סקלקוטס? לויטס? ברטוק? נשמע מפחיד, הקהל לא מכיר… והוא רוצה לשמוע מוסיקה שהוא כן מכיר ויודע שהוא יאהב.

וכך, שוב, חוזרת הדילמה הקבועה: האם להביא לקהל מוסיקה טובה ומעניינת שלא מבצעים אותה בכל תזמורת בכל שנה, ולהסתכן באולמות לא מלאים, או לקחת רק "קלפים בטוחים" אבל לא להביא שום בשורה, חידוש או ייחודיות לתכניות? אני מאמין שאחרי כל קונצרט כזה, שבו הקהל שמגיע יוצא נלהב ונוכח לדעת שאנחנו מביאים לו מוסיקה מצויינת, גם אם היא לא הכי "פופולרית", הוא יותר ויותר סומך עלינו. זה תהליך, ורק כך לדעתי, ניתן להכניס לאולמות הקונצרטים מוסיקה טובה שלא נכתבה על-ידי עשרת המלחינים ה"פופולריים" (באך, ויולדי, מוצרט, ברהמס, מנדלסון, שוברט, צ'ייקובסקי, בטהובן, מאהלר, ברוקנר). רק כך אפשר להביא לקהל מוסיקה מרגשת ומצמררת שנכתבה על-ידי מלחין ישראלי. רק כך אפשר לגרום לקהל להבין שבפעם הבאה שהוא יראה בתכנית "ברטוק: דיברטימנטו" הוא ירצה לרוץ לקונצרט.

לשמחתי הרבה, הקהל שכן הגיע מיהר לרכוש מנוי לעונה הבאה בעקבות ההנאה שלו מהקונצרט האחרון. וזו כבר התחלה של הצלחה.

הפרוייקט הזה הסתיים, וכבר בשבת – הקונצרט האחרון לעונה זו בסדרה לילדים.

10364405_10152575399854928_1317808931_n

קנון בחזרה עם מקהלת מורן הצעירה.
"הילד הזה הוא אני" , הוא אולי הפרוייקט המרגש ביותר בתכניות לילדים העונה. סופר הילדים שעליו גדלנו – יהודה אטלס – יתארח אצלנו בתכנית, ביחד עם מקהלת מורן, השחקן דותן אלעד, וכמובן – הבובה קנון. כמה משיריו של יהודה אטלס, ובהם "אל הבית באה גברת", "פעם טיילנו אני וחבר", "אני מוכן" וכמובן "הילד הזה הוא אני", יבוצעו בקונצרט הזה. זה קונצרט שירוץ כמה פעמים בשבועות הקרובים ברחבי הארץ, אך הפעם הראשונה, כאמור, בשבת הקרובה 17.5.2014 בשעה 11:00 בבוקר בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה. הניהול האמנותי המסור של הסדרה כולה נעשה על-ידי דקלה בניאל.

atlas and kanon2 (1 of 1)

יהודה אטלס עם קנון.

 

 

מוסיקה עממית, חגיגת יום הולדת וזמרת נפלאה

שבוע החזרות האינטנסיבי הסתיים היום בצהריים. הוא כלל הרבה עבודה על הדיברטימנטו של ברטוק. גם מוסיקה עממית בשפע – ריקודים רומניים של ברטוק וריקודים יווניים של סקלקוטס. זמרת הסופרן הנפלאה קלייר מגנאג'י שרה יצירה מרגשת של יבגני לויטס ויצירה יפהפיה של שוברט. ויש גם הפתעה – ובה קלייר לא מסתפקת בלשיר… במשך שבוע החזרות גם חגגנו יום הולדת 13 לאנסמבל סולני תל-אביב, וגם יום הולדת להילה שלנו – שנולדה באותו התאריך!!! וממחר – הקונצרטים בחיפה, בתל-אביב ובכפר-שמריהו. יהיה כיף.

MY4_1707

האנסמבל בחזרה על הדיברטימנטו של ברטוק, אתמול בשטריקר. צילם סטנלי ווטרמן

 

10317586_272304989617126_6147752866606681195_o

קלייר מגנאג'י על הפודיום בקטע משעשע במיוחד. צילמה רוני שיר

 

20140508_123818

חגיגת יום הולדת להילה אפשטיין בהפסקה של החזרה

 

MY4_1732

האנסמבל במבט מלמעלה. צילם סטנלי ווטרמן.

 

הקונצרטים יתקיימו במועדים הבאים:

מוצ"ש 10.5.2014 בשעה 20:30, אודיטוריום רפפורט, חיפה

יום א' 11.5.2014 בשעה 20:30, קונסרבטוריון שטריקר תל-אביב

יום ב' 12.5.2014 בשעה 20:30, אולם וייל כפר-שמריהו

 

שמחה גדולה, מוסיקה נהדרת, ציפייה להמשך.

הרבה שמחה ליוותה את החזרה הראשונה של האנסמבל, לקראת הקונצרטים שיחלו במוצ"ש. הדיברטימנטו הנפלא של ברטוק, הנגנים הנהדרים של האנסמבל והאוירה המיוחדת שיש אצלנו בחזרות – כל אלה יצרו אצלי ציפייה ודריכות לקראת המשך החזרות מחר בבוקר והקונצרטים שיבואו בעקבותיהם.

10269213_271323189715306_675114987735952256_o

חזרת האנסמבל, אתמול. צילמה רוני שיר

 

מצד אחד, החזרות של האנסמבל הן מאוד יעילות ומקצועיות. העבודה מרוכזת וממוקדת, עניינית ויעילה. מצד שני, האוירה תמיד טובה ויש אצלנו הרבה שמחה מהמפגש החברתי עם האנשים הטובים שלעיתים רק בפרוייקטים של האנסמבל זוכים לפגוש אחד את השני. אני תמיד משתדל שזה לא יבוא אחד על חשבון השני, ושביחד עם השמחה והכיף מהמפגש החברתי נעשה גם עבודה טובה ויעילה. נראה לי שבפרוייקט הזה זה מצליח.

כשהתחלנו לנגן את הדיברטימנטו של ברטוק בחזרה אתמול, היתה ישר הרגשה של עשייה מוסיקלית טובה עם הרבה התלהבות. המוסיקה של ברטוק נפלאה ומאוד מאתגרת, וזה כל מה שצריך בשביל לגרום לריכוז והתלהבות ראשוניים. גם הריקודים היווניים של סקלקוטס, עליהם עברנו בהמשך החזרה, הם נהדרים – כתובים היטב, וירטואוזיים ומאתגרים. במהלך החזרה היתה התקדמות מאוד גדולה, ומחר אנחנו ממשיכים בעבודה, תחילה בחזרות סקציה ואחר כך שוב כולם ביחד.

לאחר החזרה התזמורתית נפגשתי לחזרה עם הסולנית שלנו בתכנית – זמרת הסופרן קלייר מגנאג'י. היה כיף לעבור על ה"סלבה רג'ינה" של שוברט – יצירה שהיא ממש פנינה. יצירתו של יבגני לויטס "עד מתי" למילים של יעקב ברזילי היא יצירה חזקה מאוד, המורכבת מחמישה שירים קצרים, כולם בנושא השואה. ובנוסף לשתי היצירות האלה עברנו על קטע ההפתעה שאנחנו מכינים לקהל – אריה משעשעת מאוד, שכמובן לא אגלה כאן של מי ומאיזו יצירה…

היום היה יום חופש לכבוד חג העצמאות והמנגלים, ומחר כאמור נמשיך בעבודה.

בפעם האחרונה שביצענו את הדיברטימנטו של ברטוק היינו צעירים יותר ב9 שנים… הנה הביצוע של הפרק הראשון מנובמבר 2005

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=jrf_rYjkrRw]

לקראת סיום עמוס ומרתק לעונת הקונצרטים

מופע לילדים עם יהודה אטלס "והילד הזה הוא אני"; זמרת הסופרן קלייר מקנאג'י עם שוברט, יבגני לויטס והפתעה; הדיברטימנטו למיתרים של ברטוק; יצירה מרגשת במיוחד – "מוות ולידה" – של נעם סיון, על טקסטים בעברית ובערבית מ30 מקורות שונים; זמרות הסופרן אינאס מסאלחה ועינת ארונשטיין; מקהלת זמרי קולגיום; יוני רכטר עם תזמורות ומקהלות קונסרבטוריון גבעתיים; סולנים ומלחינים צעירים עם תזמורת התיכון לאמנויות בחיפה. לאחר חופשת הפסח, שהיתה רגועה וטובה, מצפים לי הרבה פרוייקטים מרגשים מאוד לסיום העונה.

Einat Aronstein זמרת הסופרן עינת ארונשטיין – תופיע כסולנית בקונצרט סיום העונה של האנסמבל.   לאחר חופשת הפסח, שהיתה רגועה מאוד וטובה למילוי המצברים, חזרתי לעבודה אינטנסיבית. בחודשיים שנשארו עד לסיום העונה, מצפים לי הרבה פרוייקטים מרגשים מאוד. כבר בעוד כשבועיים – קונצרטים של האנסמבל עם הדיברטימנטו למיתרים של ברטוק, עם זמרת הסופרן קלייר מקנאג'י שתשיר סאלבה רג'ינה של שוברט, מחזור שירים של יבגני לויטס על טקסטים של יעקב ברזילי, וכרגיל – הפתעות. claire זמרת הסופרן קלייר מקנאג'י.   לאחר מכן – קונצרט שלישי ואחרון לעונה זו בסדרת הקונצרטים לילדים (בניהולה האמנותי של דקלה בניאל) -"והילד הזה הוא אני", ובו נארח את סופר הילדים יהודה אטלס, את מקהלת מורן הצעירה, וכמובן את הבובה קנון, ונבצע כמה משיריו של יהודה אטלס. הקונצרט הזה יחזור ארבע פעמים – בתל-אביב, הרצליה ומודיעין. 10276553_10152523334104928_895148410_n יהודה אטלס, הבובה קנון והשחקן דותן אלעד. קונצרט לילדים שלישי ואחרון לעונה זו.   לאחר מכן, פרוייקט סיום העונה של האנסמבל, שיהיה גרנדיוזי וטעון, ובו יצירה מרכזית ומרגשת במיוחד – "מוות ולידה" של המלחין הישראלי נעם סיון, עם זמרות הסופרן אינאס מסאלחה ועינת ארונשטיין, נעם סיון בפסנתר, מקהלת זמרי קולגיום והאנסמבל. היצירה מתבססת על טקסטים מ30 מקורות שונים, מהתנ"ך ועד ימינו, בעברית ובערבית, העוסקים בנושאי בריאה, לידה, הריון, עקרות, מוות, לוויה, תפילה ועוד. המוסיקה היא חזקה ומרגשת וכתובה היטב הן למקהלה, הן לתזמורת והן לסולניות. עוד בתכנית זו – ולסים לשירי אהבה וריקודים הונגריים של ברהמס. Enas אינאס מסאלחה – תשיר בערבית ביצרתו של נעם סיון "מוות ולידה".   בנוסף, יש לי גם שני פרוייקטים לסיום העונה עם שתי התזמורות הצעירות שלי (שחזרו לעבוד כל אחת בנפרד עם שובנו מחו"ל). עם קונסרבטוריון גבעתיים – קונצרט סיום השנה בתיאטרון גבעתיים שבו נארח את יוני רכטר ונבצע משיריו, בקומבינציות שונות של הרכבים (תזמורות, מקהלות, ביג בנד). BER_0728 יוני רכטר, בקונצרט הקודם שלנו יחד – עם סולני תל-אביב בדצמבר 2011.   ובתזמורת התיכון רעות (לשעבר ויצ"ו) חיפה, תכנית לסיום השנה עם סולנים תלמידי י"ב בפסנתר, חליל ושירה, יצירות של תלמידי הקומפוזיציה במגמה, וכמה קטעים תזמורתיים. 1597532_10201026157730709_2124015450_o נגני תזמורת התיכון לאמנויות חיפה, בארנסבורג גרמניה לפני מספר שבועות.   הרבה מוסיקה נפלאה, ריגושים, אמנים מעולים, ובעיקר כיף. מצפה להתחיל.

עולים צפונה

המלון בכפר-בלום היה הבית הראשון של האנסמבל. שם קיימנו את החזרות שלנו בתחילת דרכנו, וכך יצרנו את מה שהפך להיות "סופי שבוע מוסיקליים" במלון כפר-בלום. בשבת הקרובה נופיע שם שוב בקונצרט בוקר של מוסיקה רומנטית. ויהיה גם סולן בן 13. פסטורליה בצלילים

kfar blum

מלון פסטורל בכפר-בלום מוכר כמלון של תרבות ושל מוסיקה קלאסית, הרבה בזכות פסטיבל המוסיקה הקאמרית שמתקיים בכל קיץ בקיבוץ ובמהלכו מתארחים האמנים (והקהל) שם. אבל לא רק. המלון מקיים במהלך השנה סופי שבוע מוסיקליים, המשלבים קונצרטים, הרצאות, טיולים ואוכל טוב.

הפורמט הזה נוצר כאשר לפני קרוב ל13 שנים, כשהקמתי את האנסמבל ולא היה לנו מקום לקיים חזרות, פניתי למנהל המלון דובי בנארי (שאותו הכרתי עוד מהימים שהופעתי ככנר בפסטיבל כפר-בלום). הצעתי לו עסקה – תן לנגנים שלי להתארח במלון בסופ"ש ולקיים שם חזרות, ובתמורה ניתן קונצרט לאורחי המלון. מכיוון שהאנסמבל עוד לא היה מוכר, דובי קצת היסס, אך לבסוף נענה להצעה. באותו סופשבוע הוא מילא את המלון והיה לנו קהל גדול בקונצרט וגם בחזרות שאותן פתחנו לקהל אורחי המלון. ומיד סיכמנו על סופ"ש במתכונת דומה בהמשך השנה. גם בסופ"ש השני המלון היה מלא. בהמשך זה הפך לסדרה של סופי שבוע מוסיקליים, ועם השנים זה התפתח והשתכלל (כמו המלון שגדל, התרחב והשתדרג) גם לכיוונים אחרים ושילובים של פעילויות נוספות לקהל, מעבר לקונצרטים.

במשך השנים האנסמבל הופיע במסגרת סופי השבוע האלה פעמים רבות, אך בשנתיים האחרונות לא יצא לנו להגיע לשם. בשבת הקרובה נעלה שוב לכפר-בלום לקונצרט שחרית בבית העם בכפר-בלום, לאורחי המלון ולקהל הרחב מאזור הצפון. התכנית תכלול מטעמים רומנטיים מובהקים – ולס מהסרנדה למיתרים של צ'ייקובסקי, סויטת הולברג של גריג, אנדנטה קנטבילה של צ'ייקובסקי ועוד. הסולן בתכנית יהיה ילד מוכשר בן 13 מעפולה ששמו סלומון מרקמן, וזאת במסגרת פעילותנו לקידום אמנים צעירים מצטיינים מהפריפריה. סלומון מרקמן ניגן איתנו לפני כשנה בקונצרט שבו התארחנו בקונסרבטוריון בעפולה, וכך גיליתי אותו. הוא ינגן עם האנסמבל מבוא וטרנטלה של סרסטה, וסרנדה מלנכולית של צ'ייקובסקי. חוץ מזה ננגן גם שתי מלודיות אלגיות של גריג, ריקודים רומניים של ברטוק, סרבנד מהסימפוניה הפשוטה של בריטן, ועוד הפתעות כמו תמיד.

הנה האנדנטה קנטבילה של צ'ייקובסקי בביצוע שלנו מקונצרט שהתקיים בקונסרבטוריון שטריקר בתל-אביב. בשבת בבוקר ניתן יהיה לשמוע אותו בכפר-בלום.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=tPWb2lL1PKA]

גם בסלוניקי הטלפונים זזו שעה לאחור

נסיעה בראש השנה לקונצרט בסלוניקי, וקונצרט בחג המוסיקה הישראלית מיד עם שובנו ארצה – כך התחילו הימים הנוראים לפני שנתיים. ארבעת ימי החופש שהיו עכשיו בחג הזכירו לי ימים לחוצים במיוחד שעברנו בדיוק באותה תקופת חגים. וגם בסלוניקי הטלפונים זזו שעה לאחור מבלי שביקשנו מהם… שתהיה שנה טובה, שנת רוגע

תקופה לחוצה במיוחד עברנו בימים הנוראים לפני שנתיים. ביומיים שלפני ראש השנה קיימנו שתי חזרות אינטנסיביות מאד שבהן היה עלינו להספיק ללמוד יצירה חדשה של דניאל עקיבא לתזמורת מיתרים, אבוב ומקהלה, יצירה חדשה של איתן שטיינברג לזמרת ותזמורת מיתרים, יצירה חדשה של גורי אגמון לחליל, אבוב, בסון, קרן ומיתרים, ואת יצירתו של נעם סיוון "ביתן הבדידות" אותה ביצענו כבר לפני כן.

במוצאי החג יצאנו לסלוניקי לנגן תכנית שונה לחלוטין שבה היצירה הישראלית היחידה היתה של ברדנשוילי – אלגיה למיתרים, ואליה התווספו ריקודים יווניים של סקלקוטס וכן מיצירות מוצרט, גריג וברטוק. במהלך שהייתנו בסלוניקי עברנו לא מעט חוויות, וגם שם היינו צריכים להכין את התכנית בזמן קצר מאד – חזרת ערב, למחרת חזרת בוקר, ובערב קונצרט. על החוויות מסלוניקי כתבתי בפרוט בבלוג, לקריאה ניתן ללחוץ כאן.

971_0590

האנסמבל בסלוניקי

ביצוע האלגיה למיתרים של ברדנשוילי בקונצרט בסלוניקי

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=VrmEgcz6x0g]

הגענו ארצה ב5:00 בבוקר ובאותו היום בשעה 2 בצהריים כבר קיימנו חזרה בתל-אביב על התכנית לקונצרט חג המוסיקה הישראלית ומיד אחריו נסענו לחיפה לחזרת בלאנס ולקונצרט, ששודר בשידור חי בקול המוסיקה. הקונצרט, למרות כל האינטנסיביות והעייפות, היה בסך הכל מוצלח מאד.

307427_10150315236153282_580448281_8077997_1255112742_n

הקונצרט בחיפה בחג המוסיקה הישראלית, עם מקהלת זמרי מורן, ועם הסולנית הנפלאה שלנו תמר ענבר באבוב, בסיום יצירתו של דני עקיבא "ממעמקים"

הנה הביצוע של ביתן הבדידות מאת נעם סיוון, מקונצרט אחר

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=q-IkSVOVrxg]

למרות שאת ימי החג האחרונים העברתי במנוחה טוטאלית, לא יכולתי שלא להיזכר באותם ימים אינטנסיביים לפני שנתיים. אבל דבר אחד היה זהה – הבוקר הטלפון שלי זז שעה אחת לאחור, כאילו עברנו לשעון חורף. זה קרה גם כשהיינו בסלוניקי. אלא שאז הטלפון צדק לפי שעון ישראל – בזמן שבארץ עברו לשעון חורף בסלוניקי עדיין היה שעון קיץ. כך יצא שמרבית הנגנים כמעט פספסו את ארוחת הבוקר. היום לעומת זאת הטלפון זז שעה לאחור שלא בצדק – עד כמה שידוע לי אנחנו נשארים בשעון קיץ עד סוף אוקטובר.

שתהיה לכולנו שנה נפלאה, שנה של רוגע, שלווה, בריאות, אהבה והרבה מוסיקה.

קלאסיקה של המאה ה20

אחת מיצירות המופת של המאה ה20 לתזמורת מיתרים היא הדיברטימנטו של ברטוק. הפעם האחרונה שביצענו אותו היתה בנובמבר 2005. בעונה הקרובה, בקונצרט למנויים מס' 6, נבצע אותו שוב. הנה הפרק הראשון מהביצוע ב2005

Bartok

בלה ברטוק (1881-1945)

הרפרטואר הטבעי של האנסמבל הוא מוסיקה מהמאה ה18 ומוסיקה מהמאה ה20 ועד ימינו. המאה ה19 היא קצת יותר בעייתית עבורנו, כי מרבית היצירות שנכתבו במאה זו מיועדות לתזמורת גדולה בהרבה מהאנסמבל. במאה ה20 לעומת זאת ניתן למצוא כמה יצירות מופת למיתרים – המטמורפוזות של שטראוס, ליל הוד של שנברג (שאמנם נכתבה ב1899 אבל שנברג נחשב למלחין של המאה ה20) וכמובן – הדיברטימנטו למיתרים של ברטוק. אלו הן ממש קלאסיקות של הרםרטואר למיתרים מהמאה ה-20, וכמובן שכבר ביצענו באנסמבל את שלושתן. בעונה הקרובה נשוב ונבצע את הדיברטימנטו של ברטוק, בקונצרטים שיתקיימו בחודש מאי בחיפה, תל-אביב וכפר-שמריהו.

זו הזדמנות להיזכר בביצוע הקודם שלנו, מנובמבר 2005. הקונצרט התקיים בקונסרבטוריון שטריקר, ובביקורת של נעם בן זאב ב"הארץ" נכתב על הביצוע: "…נגינה עוצרת נשימה של "דיוורטימטו" למיתרים מאת ברטוק – ביצוע יחיד במינו ליצירה הזאת, כנראה הדיוורטימנטו הטראגי היחיד שנכתב אי-פעם, שבביצוע ברק טל והתזמורת הביא להתרגשות רבה." הנה הפרק הראשון מאותו קונצרט. את תפקידי הסולו מנגנים גלעד הילדסהיים וטלי גולדברג בכינורות, יואל גרינברג בויולה, יוני גוטליבוביץ' בצ'לו וערן בורוביץ' בקונטרבס.

[youtube=www.youtube.com/watch?v=jrf_rYjkrRw]

 

 

השד לא כל-כך נורא – סיכום העונה חלק ב'

בשורה התחתונה – ניתן לומר שהרפרטואר החדשני של האנסמבל הצליח לעבור את מחסום הקהל והצליח למשוך גם קהל צעיר וחדש לקונצרטים שלנו. אולי הוא הרתיע חלק מהקהל השמרן, אבל אם לשפוט על-פי קצב מכירת המנויים לעונה הבאה (שבה נבצע 6 יצירות ישראליות מהן 5 בבכורה עולמית, ועוד לא מעט יצירות מהמאה ה20), ניתן לומר שהחדשנות בסך הכל אינה מרתיעה את הקהל, ואפילו מצליחה מדי פעם לגרום לו הנאה. הקהל קונה מנויים ובקצב משביע רצון

חמש יצירות ישראליות שולבו העונה בקונצרטים שלנו. שתיים מהן שולבו כ"הפתעה" וזכו להצלחה ולתגובות נלהבות – "אקטואלי" של נעמה תמיר בפתיחת העונה, ו"לא אמרתי דבר" של אביה קופלמן בסיום העונה. בנוסף, יצירתו של יחזקאל בראון "אור גדול" שבוצעה בקונצרט פתיחת העונה עם הסולנים קרן הדר ואלון ראובן, זכתה לביקורות חיוביות ול"קונצנזוס" חיובי מצד הקהל. זוהי יצירה יפהפיה, קלאסית מאד, מתוזמרת היטב, ומעבירה בצורה נהדרת את הטקסטים הנפלאים מספר ישעיהו. הנה הביצוע שלה מהקונצרט שהתקיים בקונסרבטוריון שטריקר.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=KW09EpoYb0I]

 

היצירה הכי מעוררת מחלוקת היתה יצירתו של עמית גילוץ "בזמן שרקדנו" לחליל ותזמורת ממותכנת, שבה הקשתנים משתמשים במקלות כביסה, במפרטים ובעפרונות לנגינה, מכוונים את הכלים בצורה לא שגרתית, וגם הקהל משתתף בביצוע על-ידי הקראה של טקסטים שונים מתוך הספר "דוקטרינת ההלם".

IMG_6776

תזמורת "ממותכנת" ביצירה של גילוץ

היצירה הזו היתה שוק לקהל, וזכתה לתגובות קיצוניות לכאן ולכאן – קיבלנו מצד אחד תגובות נזעמות (כולל קריאות בוז בסיום הביצוע בכפר-שמריהו) ומצד שני תגובות נלהבות הן על היצירה עצמה והן על האומץ לבצע אותה. בתגובה מרגשת במיוחד שקיבלנו מאחת הנוכחות בקונצרט נכתב "ברצוני להביע הערכה עמוקה למלחין ולחלילן רואי אמוץ ובעיקר למנצח והמנהל האמנותי ברק טל- שהינו המנהל האמנותי האמיץ ביותר שהיכרתי ובעל תבונה מיוחדת ואחריות מיוחדת לגורל המוסיקה ולגורלינו בכלל… אין דרך טובה יותר להביע את מה שקורה בעולמנו ובחיי כל פרט בחברתנו, מאשר באמצעות המחשת "שבירת הכלים" פשוטו כמשמעו ממש מול עינינו ואזנינו. החריקות והנקישות ונסיונות הנפל של המוני אנשים להשמיע קול והקול החנוק של כלי הנגינה כל זה ממחיש את חוסר היכולת ליצור הרמוניה וזו מטפורה כל כך חזקה וגאונית לומר שאין היום אפשרות לשמוע צליל אמיתי כי כל הקולות מעוותים חנוקים או שבורים והאמת – חבויה בשבירה עצמה… עלי לשוב ולהודות לכם על אומץ לבכם, על אחיזתכם באמת, ועל נסיון ויכולת לזעזע אולי במעט את שאננות מבקרי אולמות הקונצרטים. כל הכבוד לכם." הנה סרטון קצר על היצירה, שבו ניתן לראות ולשמוע קצת על מה מדובר. הביצוע המלא יעלה ליוטיוב בקרוב.

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=UufMjORq59Q]

 

יצירה ישראלית נוספת היתה "שלושה מדריגלים סתוויים" לצ'לו ומיתרים של ינעם ליף, עם הסולן יונתן גוטליבוביץ'. זו יצירה מאד יפה, שהיה מרתק לעבוד עליה ולגלות אותה במהלך העבודה. גם היא התקבלה בצורה יפה על-ידי הקהל. שיתוף הפעולה עם יונתן ועם נמי ליף (שהיה מורה שלי בתיכון ובאקדמיה) היה נפלא.

IMG_9184

יונתן גוטליבוביץ', הסולן ב"שלושה מדריגלים סתוויים" של ינעם ליף

יצירות "מודרניות" נוספות שניגנו היו: הסויטה הלירית של אלבן ברג, יצירה מאתגרת מאד מבחינה טכנית, שדרשה הרבה הכנה אינדיבידואלית.  היה מאד מספק להכין יצירה כל-כך קשה ולהביא אותה לביצוע טוב; שתי היצירות של שוסטקוביץ' שביצענו בתכנית במאי – רביעיית המיתרים מס' 8 והקונצ'רטו לצ'לו עם הסולנית נטליה גוטמן – שתי יצירות נפלאות, מרגשות ומהנות שזכו תגובות נלהבות ביותר; נושא ווריאציות – ארבעה טמפרמנטים לפסנתר ותזמורת מיתרים של הינדמית, עם הסולנית עינב ירדן. יצירה רומנטית לירית נהדרת, מאתגרת מאד הן לסולנית והן לתזמורת, שהושקע בהכנתה זמן רב, וגם היא התקבלה באהדה ע"י הקהל; וריקוד אחד מתוך חמישה ריקודים יווניים של סקלקוטס, יצירה קלילה שמזכירה את הריקודים הרומניים של ברטוק (אבל בסגנון יווני) והובאה כהפתעה באחד הקונצרטים. את היצירה בשלמותה נבצע בעונת הקונצרטים הקרובה.

ביצוע הפרק הראשון (הנושא) מתוך "ארבעה הטמפרמנטים" של הינדמית לפסנתר ותזמורת מיתרים. סולנית: עינב ירדן

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=kQXx-gRrKBI]

 

אז אחרי עונה שהיו בה הרבה מאוד חידושים ברפרטואר, כולל שלוש יצירות ישראליות חדשות, שעברו בהצלחה את הקהל והביקורת, בעונה הבאה אנחנו לוקחים את החדשנות עוד צעד אחד קדימה ומביאים לקהל כבר שש יצירות ישראליות בסגנונות שונים (עודד זהבי, שי כהן, נמרוד סהר, איל אדלר, יבגני לויטס ונעם סיון), מהן חמש חדשות, לצד יצירות מהמאה ה-20 של בריטן, ברטוק וסקלקוטס.

בפוסט הבא – על ההפתעות והחידושים הויזואליים שהבאנו העונה – איך זה התקבל, מה מזה יימשך גם בעונה הבאה ואילו עוד חידושים צפויים.

ביקור בשוייץ לפתיחת העונה

רפרטואר "חו"ל". נגני אנסמבל שמתאספים מרחבי אירופה. יומיים של חזרות וקונצרט אחד. זה כבר הופך למסורת – גם את העונה הזו אנחנו פותחים בנסיעת בזק לחו"ל. והפעם: Crans Montana בשוייץ. בשבוע הבא זה קורה

זה האזור שבו נהיה בשבוע הבא, כפי שהוא נראה בקיץ

זה מתחיל להפוך למסורת. בשנה שעברה פתחנו את העונה שלנו בנסיעה קצרה לסלוניקי, שם הופענו בקונצרט אחד בפסטיבל בעיר. ובשבוע הבא אנחנו מתכנסים שוב, והפעם על-מנת לנגן בפסטיבל "Les Sommets du Classique" באזור הצרפתי של שוייץ. האזור משמש בחורף לסקי, וכך הוא נראה בד"כ בחודשי החורף.

אבל אנחנו נגיע לשם דווקא בתקופת הקיץ, ונופיע בקונצרט אחד במסגרת פסטיבל Les Sommets du Classique. כפי שהיה בשנה שעברה בסלוניקי, גם הפעם ניפגש כולנו שם, כלומר בז'נבה, כאשר חלק מהנגנים יגיעו ביחד מהארץ, והיתר יגיעו משוייץ ומאיטליה. גם תכנית הקונצרט תהיה ברובה מתוך יצירות הרפרטואר של האנסמבל, שכבר הפכו באופן מסורתי ל"תכניות חו"ל". הדיברטימנטו ברה מז'ור ק.136 של מוצרט, סויטת הולברג של גריג, ריקודים רומניים של ברטוק. הפעם נביא גם את יצירתו של המלחין הישראלי מארק לברי, אותה ביצענו לאחרונה במרכז עינב במסגרת ערב הוקרה למלחין. הסולנים יהיו שני פסנתרנים – הבלגי אלכסנדר גרנינג והישראלי יובל כהן. הם ינגנו איתנו את הקונצ'רטו בדו מינור לשני פסנתרים של באך.

בסרטון הפרומו של הפסטיבל מציגים ב30 שניות את כל המבצעים, כאשר לקראת הסוף ניתן לשמוע בצרפתית את שמו של האנסמבל. הסרטון מופיע בדף הבית של הפסטיבל, כאן.

אנחנו טסים ביום שני הקרוב, 13.8. הקונצרט ביום רביעי 15.8, ונשוב לארץ בחמישי 16.8. את החוויות מהנסיעה אביא בפוסט הבא, לכשנשוב.