מבראשוב עד גבעתיים

הרבה טיולים, חזרות אינטנסיביות, סולן מעולה, קונצרט מצוין וארוחה עם הנגנים – בבראשוב, רומניה.

 

20170503_170840

 

אלה היו ארבעה ימים נפלאים ברומניה. הגעתי לעיר בראשוב, עיר קטנה ומקסימה שבהתחלה נראתה לי כמו כפר קטן. רחובות צרים, בתים עם גגות רעפים ונוף מדהים בהרים מסביב. ברחובות לא היו כמעט אנשים, וגם מרבית האנשים שכן ראיתי היו תיירים… שאלתי את עצמי איך זה יכול להיות שבעיר הזאת יש תזמורת סימפונית, אקדמיה וגם בית אופרה? מאיפה המוסיקאים? מאיפה הקהל?

אבל למחרת בבוקר הגעתי לאולם של התזמורת ועל הבמה ישבה תזמורת סימפונית מלאה. לא ידעתי מאיפה הם הגיעו, אבל ישבו על הבמה. התחלנו את החזרה על הסימפוניה השנייה של שומאן, בהתחלה התזמורת נראתה (ונשמעה) לי רדומה, וזה גרם לי להשקיע הרבה אנרגיה, עבודה על ארטיקולציה וצליל אחיד ופריך. בדיעבד הסתבר לי שביום שהגעתי היה חג וכולם היו בחופש, וזה גם הסביר את מיעוט האנשים שראיתי. לאט לאט הבחנתי שהנגנים מתעוררים ומתחילים להגיב. הם השתדלו לבצע את מה שהראיתי וביקשתי, וקיבלו בראש פתוח את הרעיונות המוסיקליים שלי שהיו בשבילם לא "קונבנציונליים", שונים ממה שהם רגילים. בסך הכל החזרה היתה טובה. עברנו על כל הסימפוניה ועל קטעי התזמורת בקונצ'רטו לפסנתר של צ'ייקובסקי.

אחר הצהריים הלכתי לטייל ברגל בעיר. מזג האויר והנוף היו נפלאים. היה כל כך מרגיע, יפה ומהנה. הרבה ירוק, נופים יפים, אויר טוב. ממש כיף.

למחרת סדר היום היה דומה. חזרת בוקר עם התזמורת, וטיול אחר הצהריים. בחזרת התזמורת היה שיפור די מדהים לעומת היום הקודם, וניכר היה שהנגנים הגיעו מוכנים יותר ודרוכים יותר. גם הסולן הסיני ג'יה יואן  ניגן בחזרה את הקונצ'רטו של צ'ייקובסקי. הוא היה די מדהים. הגיע נינוח ורגוע, למרות שנחת רק מאוחר בלילה, כמעט שלא ישן ובכלל לא התאמן, אבל מיד באקורדים הראשונים ניתן היה לשמוע איזה פסנתרן מצוין הוא. ומעבר לפסנתרנות הוא גם יוצר תחושה שהוא "ממציא" את היצירה ברגע הנגינה. יוצר כל צליל ונהנה ממנו.

אחר הצהריים שוב עשיתי טיול והפעם עליתי לראש ההר ברכבל וירדתי ברגל. היה כיף, הנוף היה נהדר, האויר היה טוב. מושלם. ולמחרת בבוקר – החזרה הגנרלית, שבה בעיקר הרצנו את שתי היצירות. התזמורת כבר נשמעה יותר מגובשת ומוכנה, והרגשתי מאד נוח לנצח עליה. לאחר החזרה הגנרלית לא הלכתי לטייל מכיוון שבערב היה הקונצרט, אז בעיקר נחתי במלון.

20170503_163615

הקונצרט בערב היה נהדר. האולם היה מלא, הקהל היה חם ומפרגן, הפסנתרן ניגן מעולה וגם נתן שני הדרנים, התזמורת הגיבה מצוין, וזה נתן לי הרבה ביטחון ו"אומץ" לעשות דברים קצת אחרת מאשר בחזרות. זה כמובן העצים את ההתרגשות של הקונצרט ושל התחושה שאנחנו יוצרים את הרגע.

יצאתי מהקונצרט בהרגשה טובה, ולאחר הקונצרט הצטרפתי אל נגני התזמורת למסעדה שאליה הם הלכו. הסתבר לי שזו מסורת אצלם – אחרי כל קונצרט הם הולכים למסעדה הזאת. כמובן שלא כולם מגיעים תמיד, אבל עדיין הם מקפידים על זה. כל שבוע ביום חמישי יש להם קונצרט ואחריו הם יוצאים ביחד. בעיני זה מנהג מאד יפה. התזמורת היא מקום עבודה שגרתי, ובכל זאת הם שומרים על הערב המיוחד הזה פעם בשבוע לאחר הקונצרט. נהניתי מאד בחברתם, גם שתינו וצחקנו. היה סיום מאד יפה לארבעת הימים הנהדרים ברומניה. למחרת בבוקר נסעתי ביחד עם הסולן לשדה התעופה בבוקרשט, נסיעה של כשלוש שעות שבמהלכה דיברנו הרבה והתיידדנו. גם גילינו שיש לנו כל מיני מכרים משותפים ומוסיקאים ששנינו שיתפנו איתם פעולה. כמו תמיד מדהים ומפתיע לגלות כמה העולם קטן…

חזרתי לארץ, ואל ההכנות לפרוייקטים הבאים.

 

עונת הקונצרטים הבאה

 

בפוסט הקודם סיפרתי מה יהיה בעונת הקונצרטים הבאה של האנסמבל, ועכשיו אני מפרסם כאן לראשונה את הפלייר הרשמי של עונת הקונצרטים הקרובה  של סולני תל אביב, פלייר שיצא ממש בימים האחרונים. מוזמנים לעיין ולהביע דעתכם על התכנית.

 

FB_IMG_1493904325213

 

כבר 30 שנה

מגמת המוסיקה של ביה"ס התיכון לאמנויות ויצ"ו חיפה (כיום שם בית הספר הוא "רעות") חוגגת 30 שנה. למעשה השנה זו השנה ה31, אבל רק השבוע אנחנו חוגגים 30 שנה, בערב מיוחד שאליו הוזמנו בוגרי מגמת המוסיקה לדורותיהם. במהלך הערב יתקיים מפגש בוגרים וקונצרט שבו יופיעו המקהלה והתזמורת של בית הספר בשיתוף בוגרים. זה מרגש מאד! אתמול בערב התקיימה החזרה שבה הצטרפו לתזמורת בוגרים מכל 30 שנות המגמה. היה כיף גדול לנצח על התזמורת הזו ולפגוש בוגרים שלא ראיתי הרבה זמן. נבצע בקונצרט פרק מסימפוניית "האפנר" של מוצרט, פרק מהסימפוניה הבלתי גמורה של שוברט, וריקוד סלבוני של דבוז'אק.

מגמת המוסיקה הזו היא יוצאת דופן באופיה וברמתה. הקים אותה ומרכז אותה עד היום דני עקיבא, שביחד עם יכולותיו הפדגוגיות והידע המקצועי שלו הוא מצליח ליצור אוירת לימודים מיוחדת,  ללא תחרות וללא מתחים מיותרים, עם מקום לביטוי אישי של כל תלמיד, ובניית ההתפתחות המוסיקלית והאישית של כל אחד תוך חינוך לאהבת המוסיקה ולאהבה בכלל. המגמה אינה מתרכזת בקידום התלמיד כנגן מבצע בלבד, אלא מלמדת להיות מוסיקאי רחב אופקים. יש במגמה שיעורי קומפוזיציה עם טובי המלחינים שלנו, שיעורי אלתור וניצוח, ותחומים נוספים רבים שאינם נלמדים באופן קבוע במגמות מוסיקה אחרות. זה דבר מאד יוצא דופן וייחודי. אני עצמי למדתי במגמת המוסיקה המופלאה הזו, עם דני עקיבא, חיים פרמונט, נמי ליף, אמיר ברנרד ואירנה גלפנד. כיום אני חבר בסגל ההוראה של המגמה, כמנצח התזמורת ומרכז מוסיקה קאמרית, ואל המורים האלה שכיום הם קולגות שלי, הצטרפו בשנים האחרונות כמה מוסיקאים צעירים יותר כמו זיו קוז'וקרו, תומר הישג וברי מוסקוביץ'.

אז ביום שלישי הקרוב אנחנו פוגשים את הבוגרים וחוגגים ביחד בקונצרט יוצא דופן עם זמרים ונגנים שלמדו במגמת המוסיקה הנהדרת הזו מיום היווסדה ב1986 ועד היום. יהיה מרגש.

FB_IMG_1494753255947

הופעת בכורה עם סולני תל אביב בגבעתיים

 

FB_IMG_1494753336445

יקי ראובן

הרבה שנים גרתי בגבעתיים, ועד היום אני ממשיך לעבוד בעיר, כמנצח התזמורת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים. אך מעולם לא הופעתי עם סולני תל אביב בגבעתיים. במוצ"ש 27.5 תתקיים הופעת הבכורה של סולני תל אביב בתיאטרון גבעתיים! זה ארוע מרגש מאד עבורי. הסולן המרכזי בתכנית יהיה נגן המנדולינה הוירטואוז יקי ראובן, שיבצע קונצ'רטו למנדולינה של ויולדי. יקי ואני, מעבר לשיתופי הפעולה הרבים שלנו כמוסיקאים, גם חברים טובים. שיתוף הפעולה עם יקי הוא תמיד מרגש עבורי. כבר הופענו ביחד בעבר הן כמנצח וסולן, הן בנגינה ביחד בכינור ובמנדולינה (בין השאר בקונצ'רטו כפול של ויולדי), והן בהרצאות ובמפגשים חינוכיים. מעבר לעובדה ששנינו פעילים כמוסיקאים מבצעים, שנינו גם עוסקים בחינוך מוסיקלי (יקי כמנהל הקונסרבטוריון בבאר שבע ואני כמנצח תזמורות יצוגיות בקונסרבטוריון גבעתיים ובחיפה), וגם ברמה האישית – שנינו חברים טובים, חברות מיוחדת שנוצרה והתפתחה בתקופה שגרנו בגבעתיים במרחק כמה רחובות אחד מהשני. יהיה מאד מרגש עבורנו להופיע ביחד לראשונה בתיאטרון גבעתיים, העיר שבה הכרנו והתיידדנו.

הנה הפרק השני מקונצ'רטו לכינור ומנדולינה שביצענו יחד לפני כשנה עם סולני תל אביב

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=7DPdkq3JnHc]

עוד שלושה סולנים צעירים יופיעו איתנו בערב הזה – הפסנתרן אלמוג סגל מ"מולטיפיאנו" שהופיעו איתנו לאחרונה, יבצע קונצ'רטו ק.414 של מוצרט. הכנר סלומון מרקמן בן ה17 ינגן את הקיץ של ויולדי. והצ'לן אורי רון, בוגר קונסרבטוריון גבעתיים, יבצע איתנו את וריאציות משה של פגניני.

כרטיסים לקונצרט במבצע 1+1 בטלפון  0546934439

תלויים על הקיר

הופעות כסולן בכינור, קבלת פרס לנדאו בטקס מרגש, הופעה ראשונה והיסטורית עם תזמורת שש שנתית של ביה"ס לאמנויות בחיפה, וקונצרט מרגש שבו חברו נגני תזמורת התיכון לאמנויות לביצוע משותף עם סולני תל אביב. חודש עמוס בארועים עבר עלי.

כל כך הרבה קרה בחודש האחרון. זה החל בקונצרט באודיטוריום הכט באוניברסיטת חיפה, קונצרט ראשון השנה של תזמורת ביה"ס התיכון לאמנויות בעיר "רעות" (לשעבר ויצ"ו). התזמורת, אותה הקמתי ב2012, הגיעה השנה לרמה מקצועית גבוהה ביותר, כפי שניתן היה להבחין בקונצרט הזה וגם בקונצרט המשותף שלה עם סולני תל אביב (בהמשך הפוסט), ובמיוחד בכלי הקשת. בקונצרט באודיטוריום הכט ביצענו את הפתיחה ואת הדואט פפגנו-פפגנה מ"חליל הקסם" של מוצרט, את הסימפוניה הפשוטה של בריטן במלואה, פרק אחרון מהסימפוניה הראשונה של בטהובן, ולסיום – הופעה ראשונה והיסטורית של תזמורת שש שנתית, כאשר נגני תזמורת חטיבת הביניים "רעות" הצטרפו אל תזמורת התיכון לביצוע משותף של הריקוד הסלבוני מס' 8 של דבוז'אק. זה היה מאד מרשים ומרגש, וניכר כי התזמורת עשתה התקדמות מאד גדולה בחדשים האחרונים. הנה כמה תמונות מהקונצרט.

IMG-20160104-WA0024

 

IMG-20160104-WA0013

 

IMG-20160104-WA0016

 

כעבור מספר ימים, היו לי שני קונצרטים יוצאי דופן ומרגשים – קונצרטים שבהם הופעתי כסולן בכינור עם אנסמבל סולני תל אביב. ביצעתי את הקונצ'רטו הכפול של פיאצולה בעיבוד של אריה ברדרומא לכינור וויולה. אריה היה גם הסולן בויולה. זה כמובן לא קורה לי הרבה שאני מופיע כסולן בכינור עם תזמורת, אבל הרגשתי בשני הקונצרטים שדווקא בזכות הניסיון הרב שצברתי על הבמה כמנצח, הייתי מאד משוחרר ועם הרבה ביטחון גם בהופעתי כסולן בכינור. הצלחתי בזמן הקונצרט להנות מהנגינה ולעשות מוסיקה ואפילו הייתי ספונטני בכמה מקומות. גם נוכחותם של מוסיקאים חשובים בקהל, כמו הכנר האסטוני אנדרס מוסטונן שהופיע לא מזמן עם האנסמבל, המורה שלי לכינור במשך שש שנים אירנה סבטלובה, ועוד כמה – לא הלחיצה אותי אלא דווקא הצליחה לגרום לי להיות במיטבי. סך הכל זו היתה חוויה נהדרת עבורי, ואני שמח מאד שעשיתי את זה (אריה ברדרומא היה זה ששכנע אותי להופיע כסולן עם האנסמבל). שני הקונצרטים זכו להצלחה גם בגלל התכנית הנפלאה שבנתה המנצחת ג'יזל בן דור והרבה בזכות הסולן בבנדוניאון חואנחו מוסליני. הנה כמה תמונות מהערב.

 

ינואר 2016 027

 

 

ינואר 2016 042

 

כעבור מספר ימים התקיים אחד הארועים המרגשים ביותר שהשתתפתי בהם – טקס הענקת פרס לנדאו. הגעתי לטקס עם 12 מנגני האנסמבל, שאיתם ביצעתי פרק מהדיברטימנטו ברה מז'ור של מוצרט, על רקע של תפאורה מרהיבה. אחר כך, בזמן ביצוע האריה למיתרים של באך הסתובבתי אל הקהל וסיפרתי לו את "סיפורו של האנסמבל" בשתי דקות. הערב כולו היה מרגש מאד, הוא החל בקבלת פנים בפואייה של מרכז "נא לגעת" ביפו, כאשר על הקירות היו תלויים תמונותיהם של הזוכים. במהלך קבלת הפנים פגשנו הרבה אנשים מכובדים (ביניהם עוזי דיין) ונהנינו מקייטרינג משובח. לאחר מכן היו צילומים משותפים של כל הזוכים עם עוזי דיין ועם לוסי אהריש מנחת הטקס. הטקס עצמו כלל הופעה או פרזנטציה של כל אחד מהזוכים מספר דקות. ולאחר הטקס, בקינוחים בפואייה, נשארו נגני האנסמבל לחגוג את הזכייה ולהצטלם ביחד. באמת ערב שכולו אופוריה – קבלת הוקרה שכזו במעמד מרגש שכזה. הטקס שודר כעבור מספר ימים בערוץ 2 בטלביזיה. הנה כמה תמונות מהארוע.

20160118_194644

 

FB_IMG_1453151860035

 

FB_IMG_1453151810750

 

IMG-20160118-WA0015

 

כבר למחרת הטקס התחלנו בחזרות לקראת התכנית הבאה שלנו – תמונות בתערוכה. התכנית כללה תזמור נפלא של יבגני לויטס ליצירה "תמונות בתערוכה" של מוסורגסקי, קונצ'רטו לצ'לו של היידן ותפילה של בלוך, שניהם בנגינה נהדרת של צביקה פלסר. בפתיחת הקונצרט הראשון מבין השלושה (בחיפה), ביצענו את הסימפוניה הפשוטה של בריטן במשותף עם נגני התזמורת של ביה"ס התיכון לאמנויות בחיפה. הנגנים הצעירים ישבו לצדם של נגני האנסמבל, והפגינו שליטה ורמת נגינה גבוהה מאד. הם הגיעו מוכנים לגמרי לאחר עבודה דקדקנית על כל ניואנס שעשינו מתחילת השנה, והשתלבו היטב ביחד עם האנסמבל. נגני האנסמבל ציינו את רמתם הגבוהה של הנגנים הצעירים, והמפגש כולו היה מהנה ומפרה לשניי הצדדים. הנה כמה תמונות מהפרוייקט.

ינואר 2016 014

 

FB_IMG_1454911674643

 

והשבוע מתחיל פרוייקט חדש של האנסמבל -מחווה לפאול קליי. מתארחים אצלנו המנצח האוסטרי ארנסט הצל ודואו הפסנתרנים סיון סילבר וגיל גרבורג. במרכז התכנית הסרנדה למיתרים של צ'ייקובסקי, וכן ינוגנו שתי יצירות לשני פסנתרים ותזמורת – קונצ'רטו בדו מינור של באך, ו"מחווה לפאול קליי" של שנדור ורש. ותהיה גם הפתעה! הקונצרטים יתקיימו במוצ"ש הקרוב בחיפה וביום א' בתל אביב.

 

FB_IMG_1454614305854

 

בחודש פברואר לי אישית אין קונצרטים עם האנסמבל, אבל יש לי הרבה עבודה עם תזמורות אחרות, וכמובן שאגיע גם לשמוע את האנסמבל בקונצרט הקרוב.

 

 

חברות ארוכת שנים

שיתוף הפעולה עם הסולן נגן המנדולינה יקי ראובן היה מיוחד מאד. ההיכרות והחברות בינינו היא ארוכת שנים, והעבודה המשותפת איתו היא תמיד מקצועית מאד ולפרטי פרטים מצד אחד, ובאוירה טובה וחברית מצד שני. הפעם הרחבנו את שיתוף הפעולה שלנו גם לנגינה משותפת, כשלראשונה הופעתי עם האנסמבל כסולן בכינור, ביצירה שלא מבוצעת הרבה – קונצ'רטו לכינור ולמנדולינה של ויולדי.

 

 

 

12341621_514109865436636_8004826145817452545_n

 

הרבה חוויות נפלאות עברו על האנסמבל ועלי בשבוע האחרון. הפרוייקט למנויים שהסתיים ביום שני השבוע, היה אחד הטובים והמוצלחים שלנו. בקונצרטים נכח קהל רב והתגובות היו נלהבות וחמות. התכנית היתה נהדרת, היה בה שילוב של קונצ'רטי אינסטרומנטליים עם יצירות מקהלתיות, שילוב של מוסיקת בארוק מראשית המאה ה18 עם יצירה ישראלית מצויינת מהמאה ה-21 (פעמון האדמה של אייל באט). הרכב הנגנים היה איכותי מאד, הרכב שיש בו שילוב בין כמה נגנים מובילים  מנוסים מעולים כמו הכנרים קובי רובינשטיין (הכנר הראשי שלנו) ואלה ואולין, הויולנית אליאנה לובנברג, לבין נגנים צעירים נפלאים שמנגנים טוב, משתלבים היטב באנסמבל, משקיעים ונותנים את המקסימום בחזרות ובקונצרטים. שיתוף הפעולה עם הסולן נגן המנדולינה יקי ראובן היה מיוחד מאד. ההיכרות והחברות בינינו היא ארוכת שנים, והעבודה המשותפת איתו היא תמיד מקצועית מאד ולפרטי פרטים מצד אחד, ובאוירה טובה וחברית מצד שני. הפעם הרחבנו את שיתוף הפעולה שלנו גם לנגינה משותפת, כשלראשונה הופעתי עם האנסמבל כסולן בכינור, ביצירה שלא מבוצעת הרבה – קונצ'רטו לכינור ולמנדולינה של ויולדי. עבורי באופן אישי זה היה מרגש אבל גם מלחיץ. להוביל את האנסמבל ככנר סולן, להראות לנגנים באמצעות הנגינה, ולא באמצעות הניצוח, מה אני רוצה, כשכל הנגנים המעולים האלה מסתכלים ומקשיבים לנגינתי – זה לא קל. לשמחתי, כבר מהחזרה הראשונה הרגשתי את התמיכה, הפרגון ושיתוף הפעולה של הנגנים, וזה מהר מאד שחרר את הלחץ ממני ונתן לי ביטחון. העבודה על הקונצ'רטו לכינור של באך בביצוע של יקי ראובן במנדולינה, היתה גם היא יוצאת דופן, מהסיבה שפרט לביצועים בקונצרטים גם הקלטנו את היצירה לתקליטור. אמנם כל הכנה של כל יצירה, גם ללא הקלטה, היא בסטנדרטים הגבוהים ביותר ובשאיפה לשלמות, אך בכל זאת עצם הידיעה שהביצוע הוקלט לדיסק השפיעה מאד (לטובה) על רמת הריכוז, ההקשבה והדיוק בחזרות ובקונצרטים. הנה קטע וידאו קצר מהפרק השלישי של הקונצ'רטו לכינור של באך בביצועו של יקי ראובן – לחצו כאן. בנוסף, בפרוייקט הזה שיתפנו פעולה בפעם הראשונה עם האנסמבל הקולי הישראלי (מנהל מוסיקלי יובל בן עוזר). זהו אנסמבל קולי איכותי מאד, שמגיב היטב ומהר. היו לנו רק שתי חזרות יחד איתם (ולי אישית אפילו לא היתה הזדמנות לפגוש אותם לפני כן לבד, כך שהעבודה איתם נעשתה תוך כדי חזרות התזמורת), אבל בפרק הזמן הקצר הזה העבודה היתה טובה ויעילה, ההתקדמות היתה מהירה מאד והתוצאה היתה מצויינת.

 

12316306_514109782103311_6828101300644488785_n

 

בנוסף לכל אלה, התבשרנו כבר ביום החזרות הראשון על זכייתו של האנסמבל בפרס לנדאו לאמנויות הבמה, פרס חשוב ויוקרתי. זה כמובן שימח את כולנו והוסיף לאוירה ולאיכות העבודה בחזרות. עבורי אישית הזכייה בפרס נתנה הרבה מאד מרץ וכח להמשיך. כידוע, לקיים פעילות מוסיקלית תזמורתית בארץ זה מאד לא פשוט. התקציבים אינם גבוהים, הכספים מגיעים אחרי הרבה עיכוביםו הליכים ביורוקרטיים אינסופיים, ישנה כל הזמן אי וודאות לגבי גובה התמיכה הממסדית, וכו'. ועם כל התנאים האלה, לשמור על רמה גבוהה ולא לוותר על האידאלים האמנותיים זה כמעט בלתי אפשרי. לכן, ההכרה וההערכה שהאנסמבל זכה בה כעת מאד מעודדים אותנו, וכמובן שגם הפרס הכספי יסייע לנו מאד. נימוקי הועדה למתן הפרס: "מאז הקמתו מהווה האנסמבל, יחד עם המנצח ברק טל, מגנט לנגני דור המשך. תרומתו של האנסמבל להחזרת מוזיקאים ישראליים לפעילות אמנותית ולמגורים בארץ, מכרעת. האנסמבל בולט ברמתו הגבוהה, באיכות נגניו ובעידוד היצירה הישראלית ומגלה חדשנות ומקוריות בתכניותיו. לאורך שנים מקיים פעילות חינוכית רבת היקף ברחבי הארץ ומאתגר בכך מאזינים צעירים". טקס הענקת הפרסים יתקיים ב18.1.2016 ויועבר בשידור חי בערוץ 2.

 

ובשבוע הבא האנסמבל יופיע לראשונה בקצרין שברמת הגולן, בתכנית מגוונת "מבארוק עד רוק", תכנית שתתחיל מיצירות של באך וויולדי ותגיע עד ללהיטים של מטאליקה. יהיה כיף.

 

 

 

 

 

להתעמק במוסיקה ולגלות בה עולם חדש

יצירתו הנפלאה של חיים פרמונט, "ישרא וישמע", שזכתה לביצועי בכורה מרגשים לפני כחודשיים, חוזרת להופעה אחת במוצ"ש הקרוב. לכבוד הקונצרט, חזרתי אל הפרטיטורה, ואני מגלה בה כל יום עולם חדש לגמרי. חוויה בלתי נגמרת. 

 

3185573795

ישרא וישמע בקונצרט בשטריקר לפני חודשיים.

 

קורה לי לפעמים שאחרי סדרה של קונצרטים אני מרגיש שהייתי רוצה לחזור ולבצע יצירה מסויימת שוב. שאני רוצה להכיר אותה יותר טוב, להרגיש איתה יותר חופשי, ואולי להצליח להנות ממנה יותר בזמן הקונצרט. במיוחד כשמדובר ביצירה שביצעתי בפעם הראשונה ורק למדתי אותה לקראת הקונצרטים הראשונים וכבר זה הסתיים. כך בדיוק הרגשתי לאחר הקונצרטים של "ישרא וישמע", יצירתו הנפלאה של חיים פרמונט לפי טקסטים של מיריק שניר. לשמחתי הרבה, ובניגוד לפעמים אחרות שבהן הרצון שלי לא מתממש, הפעם תהיינה לי הזדמנויות נוספות לבצע את היצירה שוב, כשהראשונה שבהן תהיה במוצ"ש הקרוב. חזרתי ללמוד את "ישרא וישמע" לקראת קונצרט שיהיה לי עם מקהלות מורן ועם האנסמבל במוצ"ש הקרוב.

החוויה של למידה חוזרת של יצירה שכבר ביצעתי היא מאד מהנה. לחזור אל הפרטיטורה ולגלות אותה מחדש, זה פשוט נפלא. בכל יום אני מגלה בפרטיטורה דברים חדשים, וכתוצאה מכך  מרגיש את המוסיקה אחרת. הטמפי, התחושות, הזרימה המוסיקלית, הבלאנס בין הקולות, הכל מקבל משמעות חדשה, עמוקה יותר. זה ממש כיף. וככל שאני מכיר את הפרטיטורה טוב יותר, אני רואה את היצירה ממבט כולל יותר, מרגיש את הפראזות הארוכות יותר, ומתעסק פחות עם הפרטים הקטנים (למרות שהם חשובים מאד). בשבוע שעבר חזרתי לעבוד על היצירה ישרא וישמע בחזרה אחת ארוכה (שש שעות) עם מקהלות מורן. מעבר לשמחה ולכיף שהיה לי לפגוש את המוסיקאים הצעירים האלה, היה כיף לעשות מוסיקה ברמה גבוהה יותר עם היצירה הזו שכבר כולנו מכירים, להתעמק בה יותר, לנסות לבצע אותה קצת אחרת, לנסות להקשיב לבלאנס, לחפש את הטמפי הנכונים, את הזרימה. שיתוף הפעולה שלהם היה מדהים והגענו בחזרה הזו לתוצאות טובות מאד.

באחת ההפסקות של החזרה הקלטתי עם המקהלה את השיר "כולם חושבים שאני משוגע", שהוא שיר אוהדים של הפועל רמת גן. המקהלה שיתפה פעולה, שרה עם המון אנרגיה והתלהבות, והביצוע עורר הרבה תגובות והדים חיוביים בקרב הקבוצה, ההנהלה, השחקנים והאוהדים. הנה הביצוע

 

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=INNOHEGfnaY]

 

מחר תתקיים חזרה אחת ארוכה בבית יצחק, עם האנסמבל ומקהלות מורן, על היצירה "ישרא וישמע", לקראת הקונצרט במוצ"ש. אני מאד מצפה לזה, ומאמין שיהיה ביצוע עמוק ומרגש יותר.

 

הנה המלצתו של חגי חיטרון על הקונצרט, שפורסמה אתמול ב"הארץ". מוזמנים לבוא לשמוע.

 

20150303_234250

 

 

 

ישרא וישמע – מחר מתחילים הקונצרטים

שבוע החזרות האינטנסיבי הגיע לסיומו, והיום בחזרה הגנרלית ביצענו את כל היצירה "ישרא וישמע" של חיים פרמונט ברצף. מחר מתחילים הקונצרטים. ציפייה והרבה התרגשות של כל 80 המשתתפים!

 

1466190_10152551270372237_7204425292125080177_n

 

 

יצירה חזקה, מרגשת, קשה, מאתגרת, תובענית, אספרסיבית, עמוקה. באמת שאין דרך לתאר במילים את היצירה "ישרא וישמע" של חיים פרמונט, פשוט צריך לבוא ולשמוע אותה. לשמוע ובו זמנית לקרוא את הטקסטים המדהימים של מיריק שניר, אשר יוקרנו על מסך בזמן הביצוע. לי באופן אישי, זה היה שבוע לא קל. היצירה דורשת המון ריכוז מכל המבצעים, ובראש ובראשונה מהמנצח. להשתלט על 80 המבצעים, לסדר את הכל, להושיב את הכל ביחד, לאזן בין הקולות ובין התזמורת למקהלה ולסולניות, להיות ברור לכולם, לתת ביטחון וכל הזמן להוביל את המוסיקה ביצירה תובענית כזו – זה אתגר גדול מאד. היום ביצענו את היצירה בשלמותה בחזרה הגנרלית, ואחר-כך עשינו תיקונים, חזרנו על קטעים שדרשו ליטוש, סידרנו ענייני בלאנס וטמפו, ובסופו של דבר יצאנו בהרגשה שעברנו תהליך פורה ואיכותי ואנחנו דרוכים ומוכנים לקראת הביצועים הפומביים של היצירה.

 

10993081_10205277695454716_3535056595709920971_n

 

 

הקונצרט הזה זוכה, באופן טבעי, לסיקור תקשורתי יפה, ואתמול התפרסמה באתר הבמה כתבה ובה ראיון עם חיים פרמונט, מיריק שניר ונעמי פארן, על היצירה ותהליך כתיבתה. הנה הכתבה במלואה.

 

הריון ארוך מאוד  – יותר מ-16 שנים – היה ליצירה החדשה של המלחין חיים פרמונט והמשוררת מיריק שניר. במוצאי שבת בחיפה תראה היצירה  "ישרא ישמע" אור לראשונה (ובהמשך בתל אביב ובכפר שמריהו).

היצירה נכתבה למקהלה ולאנסמבל כלים ובקונצרט ישתתפו מקהלות מורן ואנסמבל סולני תל אביב.

 

"לא ידעתי מה לעשות עם הטקסט"

"את היצירה הזמנתי לקראת יום ההולדת ה-50 של המדינה," מספר המלחין חיים פרמונט, "ביקשתי מסופרת הילדים מיריק שניר – שנינו גדלנו בקיבוץ כפר גלעדי – לכתוב משהו. ה"משהו" הוא מה שהילדים אומרים למדינה בת החמישים. היצירה לא הגיעה מייד וכשהיא הגיעה קראתי, קראתי שוב, עיינתי מחדש ולא ידעתי מה לעשות עם הטקסט.."

כלומר?

"בשונה מטקסטים אחרים,  מיריק שניר שלחה  12 שירים לכאורה, ולמעשה אלה טקסטים שבין פרוזה לשירה, טקסטים שהם משחקי מלים, נרטיב אסוציאטיבי. טקסט דקלרטיבי, תמהיל של שפה מודרנית וציטוטים מן הנביאים ומן התורה ושיר של יהודה עמיחי. יש יסוד מוזיקלי חזק מאוד במלים עצמן, לעתים בחלקי המלים וגם בהברות הבודדות.

"בנוסף לכל התכנים,  הצורה הגרפית של השירים גם היא משמעותית. את כל זה צריך לכתוב ליצירה מוזיקלית ולשתף את הקהל בחוויה הכוללת. הדברים האלה ארכו זמן ובסופו של דבר לפני כשנה וחצי הלכו הדברים והתגבשו לכלל יצירה".

התחלתָ מאפס? כלומר לקראת כתבת את היצירה בתהליך אחד?

"לא בדיוק. שיר אחד, השיר ה-12 ביצירה, הולחן ראשון. הבתים נפתחים ב-'חן עמי…אור עמי…עוז עמי..' ולתוך זה משתלב  הטקסט המקראי רווי התקווה 'לא יישא גוי אל גוי חרב' וגו'. את המוזיקה לשיר הזה חיברתי מזמן, לפני כמה שנים. מקהלת מורן כבר הופיעה איתו בכמה מקומות.

"הצטרפתי  לאחד מסיורי ההופעות של המקהלה לפסטיבל מקהלות 'סוֹנגפֶסט' בעיר לונד בשוודיה. שהיתי שם במשך שבוע ימים ושמעתי הרבה מקהלות. במשך שבוע בוצעו שם עשרות יצירות, מתוכן שלוש יצירות קלאסיות – אחת של ברהמס, מיסה של בטהובן ו"כרמינה בורנה" של אורף, אבל אלה  היו היצירות ה'קלאסיות' היחידות. כל היתר, עשרות יצירות, נכתבו על ידי  קומפוזיטורים שוודיים, סקנדינביים בטכניקות שירה לא פשוטות- מוזיקה חדשה ונפלאה והקהל קיבל את היצירות בהתלהבות ובחום.

"חזרתי משם  עם תחושה חזקה שניתן להתייחס אחרת לטקסט, אפשר להרחיב את האמצעים האמנותיים ומן הסתם ההקשבה למקהלות השונות. היתה הדרבון ששלח אותי לסיים את המלאכה ובכל זאת התהליך היה ארוך וממושך."

על אותו ביצוע בשוודיה מרחיבה גם נעמי פארן: "השיר 'ישרא וישמע'הושר אז על ידי מקהלת מורן, עם הסולנית עינת ארונשטיין (שבינתיים מנהלת קריירה עצמאית כזמרת י. ש.) אבל את התוספת של הציטוט מספר ישעיה, שרו ארבע מקהלות ביחד והרושם היה אדיר. היצירה כבשה אותנו ואת הקהל. מאז שרנו את השיר במקומות רבים וחיכינו לתום תהליך הכתיבה'".


"אבינו מלקנו"

תוכל להרחיב על האמצעים האמנותיים ביצירה?

"ראשית כל השימוש בקולות, הפוליפוניה, המסורת מדברת על ארבעה קולות, יצירות חדשות יש בהן יותר קולות. הוספת קול  – ויש ביצירה מקומות שהמקהלה שרה שישה ושמונה קולות – כמוה כהוספת צבע לציור.  אם נשוב ליצירה המילולית עצמה, בפנייה הראשונה ביקשתי ממיריק שניר התייחסות של ילדים למדינה, אבל לא התייחסות ילדותית, לא מתקתקות של ספרי ילדים.

בשירים שלה נוספו לקול הילדים גם קולותיהן של אימהות. התוכן עוסק בהרבה כאב ובהרבה תקווה.  הנה כמה צירופים 'קם עם לָעֵגל…קם עם לָרֶגל…קם עם לַדֶּגל..', 'בונה ציון בדמים וירושלים בעולה', מספר מיכה, או משחק המלים בין 'ברוך שלא עשאני גוי' שמתחרז עם 'אוי, אוי' או המלים 'למגר, להגר, לשגר' שמתהדהד להן הצליל 'גֵר'  שוב ושוב.

"באחד השירים באים ברצף שני צירופי מילים 'אבינו מלכנו', טקסט מוכר היטב לכל, מתוך התפילה  לראש השנה ומייד אחריו כותבת שניר 'אבינו מלקנו' מלשון מלקות. צרופים כאלה ישנם לרוב ולכן במקביל לשירת מקהלה 'מקובלת' השתמשתי בשיטת הדיבור-שירה (שיטה שמוכרת יותר בשמה הגרמני  sprechgesang), לצד חלוקת המקהלה לקבוצות וסולן מול מקהלה.

"יסוד נוסף והוא שבביצוע משתתפות שתי מקהלות מקהלת מורן ואנסמבל מורן של זמרים מבוגרים יותר, זה אפשר לי להפוך את מקהלת הילדים למעין סולנית מול מקהלת המבוגרים. חלק מהטקסט מושר בצעקות, ממש צעקות שכתובות בתווים, קריאות, נגיעות אטונליות מקרבות ומורכבות. במהלך החזרות הראשונות זיהה ברק טל, מנצח אנסמבל סולני תל אביב, יסודות מתוך מוזיקה של ברהמס ושל מסיאן".

חשבת על המלחינים האלה בזמן חיבור היצירה?

"כל אחד מאיתנו פועל בסביבה אמנותית כזו או אחרת, ציטוט של רעיון, פסוק, או רוח מסביבה  הוא דבר טבעי לכל יוצר, לכל אמן. ברהמס הוא לא מלחין שחשבתי עליו, כאמור ברק זיהה צירוף של ארבעה צלילים מתוך הסימפוניה הראשונה. לעומת זאת אני מסכים בהחלט לנוכחותו של המלחין אוליבייה מֶסיאן כמקור השראה,  בעיקר עם יצירתו 'רביעייה לקץ הימים'.  לכאורה זו רביעייה קאמרית לכל דבר, למעשה זו רביעייה שבה לא כל הכלים מנגנים כל הזמן, יש קטעים סולניים ובכל זאת הקאמריות נשמרת. יש אפשרות שבמקום האנסמבל יויע בעתיד עם מקהלה  הרכב כלי מצומצם יותר ועל הרכב כזה חשבתי".

 

"לוז היצירה הוא התקווה לשלום"

 אם נחזור למשמעות של היצירה, נראה לי שגם הזמר הטוב יותר יתקשה בהעברת המסרים  החריפים של שניר

"חשבנו גם על זה ואנחנו נקרין במהלך הקונצרט את מילות השירים, לא ככתוביות, בשיטה המקובלת באופרה, אלא שיר שלם, כך שהקהל באולם ייחשף לממד הגרפי-ויזואלי של היצירה. למרות הקשיים המתוארים כאן, הרי שהמקהלה השתלטה על היצירה כבר מזמן. אני משוכנע שהקהל יחוש במסרים, בקוהרנטיות של היצירה, בכוונותיה, בהקשרים, בסאב טקסט, ויחוש במקום שבו המוזיקה מתחילה או למעשה יחוש שהמוזיקה מהווה את המשכן של המלים"

"לוז היצירה," אומרת המשוררת מיריק שניר, "הוא התקווה לשלום. השירים הם מגוון הקולות שמקיפים אותנו, קולות שנחרטים בנו כילדים, ילדי ישראל וילדי ישמעאל, חלק מהטקסטים נכתבו במיוחד ליצירה, כשחיים פרמונט פנה אלי וחלקם נשלפו מן המגירה. צריך לומר שהטקסטים לא נכתבו במיוחד לילדים. היצירה נכתבה לפני שנים, היא מתארת מציאות שהיתה נכונה לשעת כתיבת הדברים, והיא רלוונטית יותר ויותר".

הרעיון שאת הטקסט הזה שרים ילדים גרם לך לעשות "הנחות" בטקסטים?

"נוכחתי בחזרות וחשתי בנחישות שהם מביאים אותם אל הבמה. הם דואגים לכך שכל הקולות יישמעו. מה שאני שמעתי בחזרות הוא תוצאה שמדברת אל הקהל, מוזיקה מצמררת ובסך הכל חוויה חזקה מאוד שהצעירים מצליחים להעביר בכל פעם מחדש".

 

יצירה מילולית חזקה

"אלַי, הגיעו מיריק שניר וחיים פרמונט לפני כעשור," אומרת נעמי פארן, "למעשה כבר באותה פגישה ראשונה אמרתי קדימה. מצאו חן בעיני צורת השימוש בשפה, העובדה  שיש כאן יצירה מילולית חזקה שאינה בורחת מקשיים. נוסף לכל היה שיר אחד מולחן שמיד נכנס לעבודה. חיים שמע התלהב ו…  אז הוא חיפש את הדרך להתמודד עם הטקסט, לפצח אותו ונעצר. אותו מעצור  נחלץ בסופו של דבר.

"לפני כמה חודשים הוא אמר לי בטלפון: 'את חייבת לבוא לשמוע!' נסעתי, שמעתי, והתלהבתי. לא מדובר במשימה פשוטה. הטקסטים חזקים, טורא בטורא, פולסא דנורא, קם, עם, דם; הר בהר יפגוש; עין תחת  עין; כל אלה לא רק מלים, אלא מושגים שלא בטוח כיצד ילדים יגיבו, כיצד יבינו ובסוף כיצד ישירו. היום ברור לי שהצלחנו. הילדים אינם אטומים למתרחש סביבם, הם יכולים להתמודד עם טקסט כזה בכלים שלהם. אני כבר מחכה לראות את תגובת הקהל".

 

הקונצרטים יתקיימו  בתאריכים הבאים: 14 בפברואר 2015 בשעה 20:30 במרכז רפפורט בחיפה, מחיר כרטיס 125-80 ש"ח, להזמנת כרטיסים: 04-8363804, ה-15 בפברואר בשעה 20:30בקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה בתל אביב. מחיר כרטיס 140-80 ש"ח, להזמנת כרטיסים: 054-6934439. ה-16 במרץ בשעה 20:30 במרכז וייל בכפר שמריהו. מחיר כרטיס: 120-80 ש"ח, להזמנת כרטיסים: 09-9569430.

 

 

 

 

 

 

לידה של יצירה

אין ספק שתהליך הלמידה והעבודה על היצירה "מוות ולידה" של נעם סיון הוא תהליך עמוס וקשה, אך יחד עם זאת זה תהליך מרתק, מעניין ומספק. לאחר שבוע אינטנסיבי מאוד, שכלל חזרות על היצירה בכל הרכב אפשרי ושעות של למידה אינדיבידואלית – מחר תתבצע הלידה. ביצוע ראשון של יצירה יוצאת דופן ומדהימה בעוצמתה וביופייה – הבכורה.

10454907_301360713364362_7182490409213647328_o

אינאס מסאלחה עם האנסמבל, השבוע בחזרות. צילמה: שרון מיכאלי.

 

"חייו של האדם לא מתחילים ברחם, ובאותה מידה הם לא מסתיימים בקבר"

"עת למות ועת ללדת – שתי תחנות במסע ארוך מן הלא נודע אל הלא נודע"

הטקסטים האלה מסכמים את המסע המוסיקלי שמתחולל במהלך היצירה יוצאת הדופן הזו, ולאחריה מושר הטקסט התנכ"י "ויהי אור" בעברית ובערבית. השבוע עבדנו על היצירה עם האנסמבל ועם שתי הסולניות – אינאס מסאלחה ועינת ארונשטיין, ואליהן הצטרפה מקהלת זמרי קולגיום.

10339478_301360360031064_3377425717668702990_o

נעם סיון ואינאס מסאלחה. צילמה: שרון מיכאלי.

 

מחר בבוקר תתקיים החזרה הגנרלית, שתהיה פתוחה לקהל, בשטריקר, בשעות 9:30-13:30, ובערב – הקונצרט הראשון. כל הכרטיסים לקונצרט אזלו!!! ביום שני בערב יתקיים קונצרט נוסף, בכפר-שמריהו, בו ניתן יהיה לצפות בשידור חי ובחינם באתר האינטרנט www.u-sophia.com

 

 

 

 

שתי חזרות פורימיות

בקונסרבטוריון גבעתיים התחלנו הבוקר בחזרות לקראת הקונצרטים למנויים שיתקיימו החל מיום חמישי הקרוב. בחיפה, חזרה נוספת אחה"צ של תזמורת ביה"ס התיכון לאמנויות, לקראת הנסיעה לגרמניה בעוד פחות משבועיים. ולא שכחנו את פורים. כמה תמונות מהחזרות. חג שמח

1601956_255493231298302_933952195_o

חזרה ראשונה של האנסמבל, הבוקר בגבעתיים, לקראת הקונצרטים הקרובים למנויים

 

1545887_10201674906863906_1920783866_n

ליאה ויוליה במצב רוח פורימי שסוחף גם אותי

 

20140316_181948

הבנות מכינור ראשון בתזמורת התיכון לאמנויות בחיפה

 

20140316_182025

ותמונה של כינור ראשון עם המנצח

רקויאם ופרידה

ארבעה ימים עברו מאז סיום הפרוייקט של הרקויאם של מוצרט. היה פרוייקט מדהים ומרגש. בצד האושר מההישג היפה, מהאולמות המלאים ומתשבחות הקהל והביקורת, ישנם גם עצב וצער מהעובדה שאני נפרד ממקהלת זמרי קולגיום הנהדרת, דווקא עכשיו כשהגענו לאיזשהו שיא בעבודתנו המשותפת. רקויאם ופרידה

1415518_10201684901016740_259650962_o

צילום: בן לפיד

הקונצרט בכפר-שמריהו ביום שני האחרון היה קונצרט הסיום של הפרוייקט. הוא גם הוקלט וצולם בוידאו, וגם הוא כמו שני קודמיו בוצע מול אולם מלא. לי באופן אישי הביצוע של הרקויאם של מוצרט בקונצרט זה היה יותר נינוח ומשוחרר, ולקחתי אותו יותר לכיוון הלירי והמלנכולי. המקהלה הגיבה אלי נפלא, הסולנים כרגיל היו מצויינים, והאנסמבל צלצל יפה מאוד. בזכות האקוסטיקה הנעימה של האולם הבלאנס בין הסולנים לתזמורת ובין המקהלה לתזמורת היה מוצלח יותר מאשר בערב שלפני כן בקונצרט בשטריקר.

וכך הסתיים לו פרוייקט מיוחד, מרגש ויוצא דופן, שבו לקחו חלק למעלה מ50 משתתפים. זו היתה זכות גדולה עבורי לנצח על יצירת מופת שכזו, עם מבצעים נפלאים כאלה. נהניתי מכל רגע בפרוייקט הזה.

Clip #3

אבל לצד ההנאה, האושר ותחושת האופוריה, ישנה גם תחושה של עצב. דווקא עכשיו, כשהמקהלה נמצאת בשיאה, נשמעת מגובשת ומלוכדת ומגיבה אלי מצוין – אנחנו נפרדים. החלטתי להיפרד מהמקהלה בגלל שהמהלך שניסיתי להוביל – של איחוד בין המקהלה לבין אנסמבל סולני תל-אביב – לא צלח. מבלי להיכנס לפרטים ולסיבות לכישלון המהלך, מה שקרה כתוצאה מכך הוא, שהעומס שנוצר בניהול של כל אחד משני הגופים בנפרד היה גדול מדי עבורי, ולא יכולתי להמשיך. אני מודה שזה צעד שנעשה עם הרבה כאב וצער. אני מרגיש שעברתי עם המקהלה הזו כברת דרך ארוכה ויפה, שבמהלכה התקדמנו מאוד (גם המקהלה וגם אני). במהלך השבוע האחרון, שבו פגשתי את המקהלה כל יום – הרגשתי שכל העבודה שעשינו בשנתיים האחרונות החלה לשאת פרי. הכל התחבר ביחד. הכל נהיה מובן, ברור וטבעי לשני הצדדים. בקונצרט שהיה לנו בכפר-יונה הצלחנו בהכנה מאוד קצרה ומינימלית לבצע רפרטואר א-קפלה לא פשוט, ברמה גבוהה מאוד של אינטונציה, עם צליל יפה ושירתי ועם אמירה מוסיקלית ברורה בכל קטע. בחזרות לרקויאם של מוצרט נוצר בלאנס טוב בין הקולות שבמקהלה, ואחידות בסגנון ובהפקה הקולית של כל חברי המקהלה. והשיא היה בקונצרטים של הרקויאם שבהם המקהלה נשמעה פשוט פנטסטי. היה כיף גדול להוביל את מקהלת זמרי קולגיום בשנתיים האחרונות.

150243_124024467764655_705861407_n

מקהלת זמרי קולגיום. צילום: בן לפיד

למרות שאני נפרד מתפקיד המנהל המוסיקלי של המקהלה, עדיין מתוכננים לנו פרוייקטים משותפים. הקרוב מביניהם יתקיים בסיום העונה הנוכחית (יוני 2014) כאשר המקהלה תחבור לאנסמבל לביצוע שירים של ברהמס ויצירה חדשה של נעם סיוון, עם הזמרות הסולניות אינאס מסאלחה ועינת ארונשטיין. גם התכנית שביצענו בכפר-יונה, ביחד עם קרן הדר ונגנים מהאנסמבל, עוד צפויה לשוב ולרוץ פעמים נוספות. ותהיינה תכניות נוספות שבהן האנסמבל ישלב את המקהלה הנהדרת הזו.

 

קנון מארח – הסדרה לילדים

הבובה המדהימה קנון; השחקנית אלינור אהרון בן אבי; סופר הילדים יהודה אטלס; מקהלת מורן הצעירה; מוסיקה של מוצרט, פרוקופייב, ראוול וחצ'טוריאן; ניהול אמנותי ובימוי של המלחינה דקלה בניאל; קבלו את הסדרה החדשה לילדים של אנסמבל סולני תל-אביב – פוסט ראשון לקראת העונה החדשה

Ensemble_014_f (Custom)

לאחר 12 שנות פעילות של האנסמבל, שבמהלכן היתה לנו בכל עונה סדרת קונצרטים אחת מרכזית למנויים – סדרת קונצרטי הערב למבוגרים – העונה אנחנו פותחים לראשונה גם סדרת קונצרטים איכותית לילדים. האנסמבל עסק הרבה מאוד בפעילות חינוכית במשך השנים. פעילות זו כללה בין היתר גם קונצרטים בבתי ספר וקונצרטים חינוכיים שקדמו להם מפגשי הכנה של נגני האנסמבל ושלי. אבל סדרת קונצרטים לילדים משלנו עדיין לא היתה לנו, והעונה אנחנו מקיימים לראשונה סדרה כזו. זו תהיה סדרה איכותית שתשים דגש על תכנים חינוכיים גם מוסיקליים וגם חוץ מוסיקליים. כל הקונצרטים יתקיימו בימי חופש בשעות הבוקר בקונסרבטוריון שטריקר. בכל הקונצרטים תככב הבובה קנון – בובה חדשה שנוצרה במיוחד עבור הקונצרטים האלה, ואותה יפעיל הבובנאי דותן אלעד. הבובה הזו תארח אמנים מתחומים שונים (בהם השחקנית אלינור אהרון בן אבי, מקהלת מורן הצעירה וסופר הילדים יהודה אטלס), תשאל שאלות ותברר עם אורחיה נושאים שונים הקשורים לעולמם של הילדים ולמוסיקה.

AKP_6274_f (Custom)

קנון עם נגני האנסמבל

הקונצרט הראשון, שיתקיים כבר בחופשת סוכות הקרובה, ב26.9.2013 בשעה 11 בבוקר – נקרא "יער הגעגועים – סיפורים מוסיקליים". בקונצרט הזה תופיע איתנו השחקנית אלינור אהרון בן אבי, והוא ילווה באיורים ובקטעי וידאו.

AKP_6169_(Custom)

יער הגעגועים – קנון עם השחקנית אלינור אהרון בן אבי

לסיפורים ולמשלים שיוצגו וינוגנו בקונצרט מכנה משותף מרכזי, והוא המסר החשוב (במיוחד בימינו ובעידן "כוכב נולד" ו"האח הגדול") שפרסום ותהילה אינם הדברים החשובים ביותר בחיים. אהבה, לעומת זאת, בין אם זו אהבת אדם או אהבה למוסיקה או אהבת הסביבה, היא ערך חשוב בהרבה. באמצעות המוסיקה הנפלאה של ראוול, פרוקופייב ודקלה בניאל, לטקסטים של ציפי שחרור (יער הגעגועים), איזופוס (השועל והכרם) ולה פונטן (האיל ובבואתו) ננסה להעביר לקהל את המסר הזה.

בהמשך העונה נקיים שני קונצרטים נוספים בסדרה. קונצרט אחד יתמקד בניצוח ובתפקידו של המנצח. בקונצרט הזה קנון ינסה לגלות ביחד איתי את עולם הניצוח, ההלחנה והצלילים. נבצע בו בין היתר את הסימפוניה ה40 של מוצרט ואת מחול החרבות של חצ'טוריאן.

AKP_6297_f (Custom)

מה זה התנועות האלה בכלל? קנון יברר איתי מה בעצם עושה המנצח

ובקונצרט המסיים של העונה – נארח את סופר הילדים יהודה אטלס ביחד עם מקהלת מורן הצעירה, לשירים מתוך "הילד הזה הוא אני" ויצירות נוספות.

את הסדרה כולה הגתה, יזמה והוציאה לפועל המלחינה והמנהלת האמנותית דקלה בניאל. עכשיו נותר לנו רק לבצע אותה, ולכל מי שיש ילדים בגילאי 5-10 – לרוץ לקנות מנויים. להתראות בסוכות

המהפכה הווקאלית – סיכום העונה חלק א'

הקונצרטים הווקאליים זכו להצלחה מיוחדת העונה. האולמות היו מלאים, התגובות היו נלהבות והמבקרים שיבחו. השילוב עם מקהלת זמרי קולגיום עבד מצוין. המהפכה הווקאלית – פוסט ראשון מתוך סדרת פוסטים לסיכום העונה

.facebook_-104645913

מקהלת זמרי קולגיום עם האנסמבל בערב הגאלה. צילם: רפי דלויה

 

העונה החולפת היתה העונה הראשונה שלי כמנהל המוסיקלי של מקהלת זמרי קולגיום.  קיבלתי את המקהלה מידיו של אבנר איתי, מייסדה ומנהלה המוסיקלי במשך 14 שנה, עם פרישתו מתפקיד זה. במהלך העונה שילבתי את המקהלה בחלק מתכניות הקונצרטים של האנסמבל, ולשמחתי הרבה – השילוב עבד מצויין מכל בחינה. הקונצרטים הווקאליים עם המקהלה היו אטרקטיביים מאוד לקהל והאולמות בהם היו מלאים. העובדה שעבדתי עם כל אחד מהגופים בנפרד ובאופן יסודי, איפשרה לי ליצור קונספציה מוסיקלית וסטנדרטים אחידים לשניהם, כך שכאשר חיברתי אותם ביחד, ההתקדמות היתה מאוד מהירה.

הנה סרטון קצר על המקהלה, שהוקרן בתחילת העונה

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=3N8ErmPJmgQ]

MVI_4230

 

בקונצרט פתיחת העונה ביצענו ביחד שתי יצירות קצרות של מוצרט, מיסה של היידן, קנטטה של מנדלסון וכ"הפתעה" – יצירה חדשה נפלאה של נעמה תמיר: "אקטואלי" (על ההפתעות השונות שהכנסנו העונה לתכניות הקונצרטים שלנו, באחד הפוסטים הבאים שיעסקו בסיכום העונה).

הנה ביצוע יצירתו של מוצרט "סנקטה מריה"

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=Qtu8sjs10xg]

והנה יצירת ה"הפתעה" – "אקטואלי" של נעמה תמיר

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=07e_apeTfUI]

התגובות לקונצרט פתיחת העונה היו נלהבות והביקורות שיבחו ובירכו על השילוב. התחושות שלי היו מאוד טובות לגבי השילוב עם המקהלה, והרגשתי שאני צריך להמשיך מצד אחד לעבוד בנפרד עם כל אחד מהגופים ומצד שני לנסות להדק ביניהם את הקשר ככל האפשר. בהמשך העונה, בערב הגאלה החגיגי שלנו, צירפתי את המקהלה לחלק מקטעי האופרה בקונצרט. החלק של המקהלה אמנם לא היה גדול, אך הוא הוסיף לחגיגיות ולגרנדיוזיות של הערב.

וממש לפני שבועיים, בקונצרטים לסיום העונה, שוב תכנית ווקאלית בשיתוף המקהלה, ושוב אולמות מלאים עד אפס מקום. הפעם הצטרפה אלינו המקהלה לביצוע הרקויאם של פורה. הקונצרטים היו מרגשים מאוד, והביצוע של הרקויאם זכה לתשבחות, לתגובות נלהבות של המבקרים ושל הקהל, ולחידוש מנויים לעונה הבאה בקצב מטורף. הנה קטע מתוך ביקורת שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" על הרקויאם של פורה:

"בסופו של יום,אזכור מהקונצרט הזה את הביצוע לרקוויאם של פורה. ביצוע מרוכז, טעון אבל לא רגשני מדי, ובעיקר מסתורי. התזמורת שילבה שפע של גוונים כהים עם צלילות, והמקהלה היתה עדינה ומדוייקת, ונוגעת מבחינה רגשית. אל אלה הצטרפו הסולנים: הבריטון עודד רייך בקול יפה ושירה מעודנת, והסופרן אינאס מסאלחה שקולה הרשים למרות נטייה להגזמה אופראית. באמת, ביצוע מושקע ומוצלח, והוא לבדו מצדיק את ההליכה לקונצרט."

בתגובה מרגשת מאוד שקיבלתי מאחת המנויות שלנו, שהקונצרט הזה שכנע אותה לחדש את המנוי בעונה הבאה, נכתב:

"פורה אהוב עלי מאד ועשית פלאות עם המקהלה הזאת השנה. הם היו מעודנים ומדויקים אפילו לאוזניי הביקורתיות מאד כלפי מקהלות עקב נסיוני.
אשמח להמשיך לבוא ללמוד להנות ולתמוך בכם. אתם ראויים לשבחים רבים מאד. תודה מקרב לב."

אז אחרי עונה שהיו בה קונצרטים ווקאליים מוצלחים מאוד עם מקהלת זמרי קולגיום, בעונה הבאה תהיה לנו מהפכה ווקאלית של ממש. יהיו לנו הרבה תכניות ווקאליות עם המקהלה או עם זמרות וזמרים סולנים, ונבצע יצירות ווקאליות נפלאות ובהן מיסה מס' 4 של שוברט, הסטבט מאטר של פרגולזי, סלבה רגינה של שוברט והרקויאם של מוצרט. ובקרוב כנראה שנוכל להודיע על צעד מהפכני, תקדימי ודרמטי בשיתוף הפעולה של אנסמבל סולני תל-אביב עם מקהלת זמרי קולגיום. עדכונים נוספים בהמשך.

בפוסט הבא לסיכום עונת הקונצרטים – על הרפרטואר ה"חדש" ששילבנו העונה בתכניותינו: מה ביצענו ואיך זה התקבל על-ידי הקהל. כדאי לחכות