באיזה מהקונצרטים הקהל קם על רגליו להריע לנו? מה שרו חברי מקהלת מורן בחזרות מעבר ליצירתו של חיים פרמונט? ואיך זה השפיע על משחק כדורסל שהתקיים באותו הזמן? על הפרוייקט הגרנדיוזי של "ישרא וישמע" שהסתיים לפני מספר ימים ועדיין מהדהד אצלי בראש.

3185573795

אלה היו שלושה קונצרטים מרגשים, אינטנסיביים ומאתגרים. היצירה "ישרא וישמע" של חיים פרמונט זכתה לתגובות נלהבות מאד. זו יצירה חזקה ורגשית מאד, הטקסטים של מיריק שניר נפלאים, והחוויה של ביצוע יצירה כזו היא חוויה יוצאת דופן. התפקיד שלי היה תובעני במיוחד, ודרש ריכוז שיא ערב אחרי ערב. בכל קונצרט קרו דברים קטנים שהייתי חייב לשים לב אליהם ומיד להגיב, בכל פרק היו "מוקשים" ריתמיים, כניסות שנגנים וזמרים חיכו להן והיו תלויים בי, ענייני בלאנס שהייתי צריך להגיב מיידית וכד'. בסך הכל התוצאה היתה טובה מאד, והחשיבות של הפרוייקט הזה היתה בראש ובראשונה בעצם ביצועו והוצאתו לפועל. מעבר לכך, האנסמבל צלצל נהדר ושתי המקהלות (מקהלת הילדים מורן ואנסמבל זמרי מורן) היו נפלאות והגיבו אלי מאד יפה בחזרות ובמהלך הקונצרטים. הקרנת הטקסטים על מסך בזמן הביצוע היתה חיונית ביותר והעצימה את חוויית ההאזנה של הקהל למוסיקה. האולמות בחיפה ובכפר-שמריהו היו מלאים, ובתל-אביב היתה גם נוכחות יפה של מוסיקאים פעילים – מלחינים, מנצחים ומבצעים – מעבר לקהל הקונצרטים הרגיל. בחיפה היתה כמות מכובדת מאד של קהל צעיר, ברובו תלמידים ובוגרים שלי (ושל חיים פרמונט) מביה"ס התיכון לאמנויות בחיפה. זה כמובן השפיע על האנרגיה באולם, מחיאות הכפיים בסיום היו ממושכות ונלהבות והקהל קם על רגליו להריע לחיים, למיריק, לנעמי פארן מנצחת המקהלות ולמבצעים שעל הבמה. באופן טבעי, לאחר פרוייקט כזה, המוסיקה עדיין מהדהדת אצלי בראש כל הזמן, וההתאוששות מהפרוייקט הענק שהרמנו היא איטית וממושכת. התגובות שקיבלנו (ואנחנו עדיין ממשיכים לקבל) בעקבות הקונצרטים נלהבות מאד, הנה כמה מהן:

"בראבו לכולכם! ממש יוצא מן הכלל. יצירה יפהפיה ולא קלה התובעת ביצוע מצויין שהיה כזה בכל פרטיו – מקהלות, תזמורת, ניצוח. כל הכבוד על האומץ וכל הכבוד על הביצוע!"

"קונצרט פנטסטי – לא להחמיץ!"

"חזק, חזק, חזק!!!
אין
לי
מילים!!"

"היה מדהים אתמול. הטקסטים חזקים והיצירה מצמררת. כל הכבוד."

"היצירה הישראלית גאונית. המשוררת עשתה מוסיקה עם המילים והמלחין כתב יצירה מורכבת מאד, עם שימוש מופלא בכל הכלים כולל המילים . עם פוגות, סופי פרקים הרמוניים מדהימים, עם קטעים ליריים. הזמרת הסולנית הראשונה אותנו היממה, ומישהו אחר דווקא אהב את המצו שאחריה. כן, בקלות מי שמעוניין יכול לנסות להפוך את המסרים למסרים פוליטיים, (וכמובן אינני יודעת מה כוונת המשוררת, ותקוותי שלא ניסתה להעביר מסר פוליטי). בסופו של דבר היצירה מעבירה חזק מאד את ההתמודדות שלנו עם השכול הכואב המשותף לימין והשמאל והכמיהה לשלום. את הפחדים של הורים ששולחים ילדיהם לצבא, והסבל שלא מרפה מכך. אם יש ציניות על כתבי התנך פה ושם, מועבר גם כבוד רב אליהם שכן היצירה נגמרת בשורות המדהימות של "לא ישא גוי אל גוי חרב…" שהם התקווה שלנו כעם יהודי רווי עצב, כאחד."

905764_799295613468941_6411724346888863940_o

נעם בן זאב שיבח את האנסמבל בביקורת בעיתון הארץ:

"האותנטיות הרגשית, הכעס, הנהייה לנחמה — אלה כובשות את הלב ומגלות יצירה יוצאת דופן בתעוזתה, במוזיקה ובמלים.

אנסמבל סולני ת"א ראוי אפוא למחמאות על הבחירה בחומר הייחודי וגם על העבודה הקשה, יחד עם מקהלות מורן: ההשקעה שניכרה, המסירות של הזמרים והזמרות, והמחשבה… השליחות התרבותית־מוזיקלית־חברתית המרשימה, של המנצח ברק טל והאנסמבל"

הקשר שלי עם שתי המקהלות היה מאד מוצלח. התחלתי בחזרות עם כל אחת מהן עוד לפני תחילת החזרות עם התזמורת. תוך כדי החזרות למדתי להכיר אותם והם אותי. התגובה שלהם אלי הלכה והשתפרה מיום ליום, ואיפשרה לי להיות יותר ויותר ספונטני בקונצרטים,  במיוחד בפרקים השירתיים והאיטיים (אלה שאין בהם מוקשים ריתמיים). במהלך החזרות המקהלה הצעירה הראתה גם יכולות בשירה של  חומרים אחרים, ובימי הולדת של נגנים מהאנסמבל הם שרו להם שירי יום הולדת בגרסא משלהם, בכמה קולות, והלהיבו את כולנו. לפני הקונצרט בשטריקר ביקשתי מהמקהלה לשיר גם שיר עידוד להפועל רמת גן, לקראת משחק חשוב שלה בכדורסל שהתקיים באותו ערב, משחק שנאלצתי כמובן להחמיץ. את התוצאה, בוידאו שלפניכם, שלחתי באמצעות דף הפייסבוק של הפועל רמת גן, והוא הפך ל"להיט" בקרב האוהדים והשחקנים. הקבוצה, אגב, ניצחה במשחק.

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=LPsYm-RAs5M]

כולנו מקוים מאד להופיע שוב עם "ישרא וישמע", ולפי התגובות וההתעניינות יש סיכוי שזה יקרה בקרוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *