פאר היצירה

 

קונצרט הפתיחה של חג המוסיקה הישראלית שהתקיים בחיפה ב24.9 היה חגיגה של מלחינים צעירים ומוכשרים, לצד מלחינים ותיקים וותיקים יותר, שהמשותף לכולם הוא – מגמת המוסיקה המפוארת בביה"ס לאמנויות ויצ"ו חיפה (1986-2017). יצירותיהם של תלמידיה הבוגרים של המגמה הושמעו לצד יצירותיהם של מוריה, כולן יצירות ברמה גבוהה מאד, המבטאות הן את המקצועיות והעבודה היסודית שנעשתה עם כל תלמיד ותלמיד, והן את היצירתיות והאינדיבידואליות של כל אחד ואחת מהם. הקונצרט תוכנן עוד לפני מעשה הבריונות של עיריית חיפה, ש"באישון לילה" הדיחה את כל צוות המורים הותיק והבכיר של המגמה כולל מייסד המגמה דני עקיבא, ומינתה במקומם מורים אחרים. הקונצרט הזה אמור היה להיות חגיגה בית ספרית של מורים, תלמידים ובוגרים. במקום זה הקונצרט היה קונצרט "לזכר" מגמת המוסיקה יוצאת הדופן הזו, שמעבר לרמתה הגבוהה, מייחדים אותה יצירתיות, אינדיבידואליות, חדוות יצירה, פרגון, יחס אישי, אהבת המוסיקה ואהבה בכלל. כל אלה באו לידי ביטוי בקונצרט הזה. עבור התלמידים וצוות מורי המגמה זו היתה הזדמנות מצויינת להיפגש שוב ולשמוח שוב ביחד, דבר שספק אם יקרה עוד בעתיד. בקונצרט הושמעו יצירותיהם של דני עקיבא, חיים פרמונט וזיו קוז'וקרו, לצד יצירותיהם של בוגרי המגמה כרמל קוריאל, טל גינזבורג, יונתן עדן, עמרי שיין ועוד. דני עקיבא גם זכה למחרת בפרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים (גם חיים וזיו זכו בעבר בפרס הזה). זיו קוז'וקרו עלה לבמה לאחר ביצוע יצירתו ואמר את הדברים הבאים:
״תודה לדני עקיבא, חיים פרמונט ונמי ליף (שאמנם לא נוכח כאן בגופו אבל מאוד נוכח ברוחו ובתפיסת עולמו). תודה להם על יצירת סביבה של ״חינוך לנער על פי דרכו״ ולא סביבה של ״וישחקו הנערים לפנינו״. תודה על החברות ועל יצירת סביבת הוראה ולימודים עם מתן דוגמה אישית לאתיקה, קולגיאליות ומוסר. תודה על יצירת סביבת לימודים כזו שעזרה לבנות אצל כל כך הרבה תלמידים תחושה של שייכות, של קהילה עם יחסי גומלין, של ערבות הדדית ושל מסורת רבת שנים. קהילה של אמנים, אנשי רוח… סביבת הלימודים הזו והדוגמה האישית עודדו בני נוער רבים שלמדו כאן להגיע להחלטה להפוך למוסיקאים, לבחור במסע הארוך על פני קיצורי הדרך. ותודה אישית ממני על שהייתה לי הזכות לפסוע בדרך שפילסו אריות – דני, חיים, ונמי.
וכמאמר הפתגם: כאשר נפשך נדבקת בראשי האריות, לא ניתן לחוש יותר במגע זנבם של השועלים.״

דברים קצרים, נוקבים וברורים, שכל הנוכחים באולם הבינו אותם היטב, גם אם הם נאמרו במרומז ולא במפורש. וכמובן שגם אני, כבן דורו של זיו, שלמד עם האריות האלה והפך עם השנים לקולגה שלהם, הזדהיתי עם כל מילה.

 

 

IMG-20170924-WA0019

עם צוות המורים (לשעבר) של מגמת המוסיקה

 

אחרי החגיגה הגדולה הזו, הלכנו יחד, צוות מורי המגמה (לשעבר) לאכול, לדבר, לצחוק ולהתגאות בתלמידים המוכשרים שלנו ובמגמה יוצאת הדופן שהיתה לנו ושלצערנו הוחרבה ונמחקה בקיץ האחרון. זה היה באמת יום מיוחד ומרגש, ואני מקוה שתהיינה עוד הזדמנויות כאלה לפגוש שוב את התלמידים והמורים הנדירים האלה. אני מניח שבמהלך העונה הקרובה של סולני תל אביב יהיו לנו שוב מפגשים כאלה. כבר בפתיחת העונה נבצע בבכורה עולמית את יצירתו החדשה של זיו קוז'וקרו "חמש נגינות ביניים" לתזמורת כלי קשת, ובהמשך העונה נבצע את יצירתו של דני עקיבא "ממעמקים" למקהלה, אבוב ותזמורת. שתי היצירות האלה תבוצענה גם בחיפה, ואני מניח שלקונצרטים   האלה יגיעו התלמידים ובעיקר הבוגרים של המגמה.

 

 

 

מביה"ס התיכון לאקדמיה למוסיקה

 

את שנת הלימודים הזו, כאמור, לראשונה מזה 14 שנים לא פתחתי בבית הספר התיכון לאמנויות ויצ"ו חיפה. אך במקום זאת  התחלתי לעבוד בשני מקומות חדשים – האחד, כפי שסיפרתי כאן בפוסט הקודם, הוא התזמורת של קונסרבטוריון באר שבע. והשני, עליו אני מספר כאן לראשונה, הוא בית הספר למוסיקה שבאוניברסיטת תל אביב (המכונה האקדמיה למוסיקה בתל אביב). החל משנת הלימודים הקרובה אעביר קורס ניצוח עם פרקטיקה בעבודה עם תזמורת לסטודנטים לניצוח באקדמיה.  הסטודנטים יקבלו, לצד מפגשים יחידניים איתי ללא תזמורת, גם שיעורי ניצוח עם תזמורת בהדרכתי, תוך התמקדות בעבודה עם תזמורת מיתרים והתייחסות לכל נושא ניהול חזרות, עבודה ספציפית עם קשתנים (קשתות, איצבועים וארטיקולציות), ועבודה על נגינה תזמורתית קאמרית. זהו ערך מוסף חשוב מאד לסטודנטים לניצוח, וזה יתן להם כלים לתרגל ולהתקדם בניצוח על "כלי נגינה" אמיתי – תזמורת. הקורס הזה יהיה חלק משיתוף פעולה רחב יותר בין האקדמיה למוסיקה לבין אנסמבל סולני תל אביב, עליו אספר בהמשך.

 

 

הצלחה בנסיעת הבזק לטביליסי

 

21587065_271353160022043_4511813234708856778_o

 

הנסיעה לגיאורגיה לפני ראש השנה היתה מוצלחת מאד. הופענו באולם הקונצרטים הגדול והמפואר שבמרכז למוסיקה קחידזה בטביליסי, מול קהל נלהב של כ-1000 איש. חברו אלינו חמישה נשפנים גיאורגיים לביצוע הסימפוניה מס. 44 של היידן, והשתלבו היטב באנסמבל במהירות ובמקצועיות.

 

20170919_205215

הנשפנים הגיאורגיים ואני

 

בנוסף, ביצענו את סויטת הולברג של גריג, סויטה בסגנון עתיק לחליל ומיתרים של אריה בר דרומא עם הסולנית גולנרה הכט, שירים של גרשוין מ"פורגי ובס" בעיבוד לכינור ומיתרים של אריה בר דרומא עם הסולן קובי רובינשטיין, וקטעי טנגו מוכרים של פיאצולה, ביניהם ה"ליברטנגו" המפורסם. הקהל הרב שנכח באולם התלהב מאד מנגינת האנסמבל והסולנים, ודרש הדרנים רבים מכל אחד מהסולנים ומהאנסמבל כולו. מדי פעם הקהל אף צעק בקול רם את בקשתו להדרן בזמן מחיאות הכפיים, ואני, על מנת לעורר אותו עוד יותר, עשיתי את עצמי לא שומע וביקשתי להגביר את הקול…

 

21587403_271360193354673_7184035414453220484_o

 

החלילנית גולנרה הכט ניגנה כהדרן את הבדינרי של באך ועוד קטע הומוריסטי המבוסס על הבדינרי, הכנר קובי רובינשטיין ביצע כהדרן את קטע הנושא מ"רשימת שינדלר", והאנסמבל ביצע לסיום הקונצרט כהדרן אחרון את "אובליביון" של פיאצולה.

 

20170920_005146

קחידזה ואני במסעדה

 

האנסמבל הוזמן ע"י מנהל הפסטיבל ואטו קחידזה לארוחת ערב חגיגית ומפוארת לאחר הקונצרט, שבה נכחו גם הנגנים הגיאורגיים שהצטרפו אלינו וכן מוסיקאים גיאורגיים בכירים שנכחו בקונצרט, ביניהם ידידנו רבאז ג'בחישוילי שניצח על האנסמבל במאי האחרון, ושמחנו מאד כמובן לפגוש אותו.

 

20170919_221034

רבאז ג'בחישוילי עם קובי רובינשטיין ואיתי

 

במהלך ארוחת הערב אכלנו כיד המלך, וגם זכינו לתשבחות הן על התכנית המקורית, הן על האנרגיה, הרוח וההתלהבות בנגינה, והן על הביצוע יוצא הדופן של הסימפוניה של היידן ושל סויטת הולברג של גריג.

 

20170920_004722

גם שני הסולנים, הכנר קובי רובינשטיין והחלילנית גולנרה הכט זכו לשבחים על נגינתם. אחרי שעות שינה בודדות השכמנו קום וטסנו חזרה לארץ לחגוג את ראש השנה עם משפחותינו.

 

מרמאללה לבימת הקונצרטים

 

מוחמד אלשיך בן ה14 מרמאללה יהיה אחד הסולנים שלנו בקונצרט פתיחת העונה ע"ש אסתר בלשה. סיפורו האישי המרגש, כילד שחי ברמאללה ונוסע שעה וחצי לכל כיוון לירושלים ובחזרה, דרך המחסום, וזאת רק על מנת ללמוד, להתקדם ולהתאמן בנגינה בפסנתר, ביחד עם כשרונו יוצא הדופן – הם שגרמו לי להזמין אותו להיות הסולן בקונצרט הזה. שמעתי אותו לפני כשנתיים בקונצרט בראשון לציון במסגרת פסטיבל בניהולו האמנותי של ואדים רפין, והתרשמתי מאד מאישיותו הכובשת, מנגינתו המצויינת והאישית, ומהמוסיקליות שלו שניכרת בכל פראזה שהוא מנגן. החלטתי להזמין אותו לפתוח איתנו את העונה כאחד משלושת הסולנים הצעירים שיופיעו בקונצרט. הוא יבצע איתנו את הקונצ'רטו ק.449 של מוצרט (מס' 14). שני סולנים צעירים נוספים יופיעו איתנו בקונצרט. ליר וגינסקי בת ה13 בכינור, שכבר הופיעה איתנו בעונה שעברה בקטע ההפתעה ביחד עם איתמר זורמן, והרשימה מאד בנגינת "נבארה" של סרסטה, והפעם היא תנגן וריאציות על נושא מקורי של ויניאבסקי. ועדן לורנצן בת ה17 בפסנתר, שתבצע איתנו את הקונצ'רטו לפסנתר ברה מינור של באך. אל חגיגת הסולנים הצעירים הזו תצטרף יצירתו החדשה של זיו קוז'וקרו "חמש נגינות ביניים" לתזמורת כלי קשת, שנכתבה במיוחד עבורנו ותבוצע בבכורה עולמית, והכריזנטמות של פוצ'יני שנכתבה במקור לרביעיית כלי קשת ועובדה לתזמורת. הנה התכנית המלאה ומועדי הקונצרטים.

 

 

FB_IMG_1506617631561

 

 

2 thoughts on “בדרך שפילסו האריות

  1. אהלן וסאהלן וחג סוכות שמח ברק יקירי.
    ברכות על התעסוקות בקונסרבטוריון בבאר שבע ובאקדמיה בתל אביב ! שמחה גדולה וכבוד גדול !
    על זה נאמר : צוחק מי שצוחק אחרון…ומה שמגיע – מגיע !
    שיהיה (ויהיה !) בהצלחה גדולה.
    שלך, מאז ולתמיד – בכוננות תמידית לפרוייקט המשותף הבא –
    חיים

  2. כמו שנאמר מעז יצא מתוק.
    ושאתם כולכם צוות מדהים של אנשי חינוך אנושיים ומוסיקאים גדולים,
    צריכים להיות במקום מכובד ומכבד שלא יקצץ לכם את הכנפיים.
    שאו ברכה להצלחה וצמיחה.
    לין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *