הצלחה ראשונה במאבק על הגדלת תקציב התרבות, הרבה בזכות מחאת האמנים והמשא ומתן העיקש שניהלה השרה רגב מול האוצר; חוזרים ל"מוות ולידה" של נעם סיון בעברית ובערבית – סולני תל-אביב פותחים את עונת הקונצרטים בספטמבר, בקונצרט מיוחד במסגרת חג המוסיקה הישראלית; וכמה תמונות וחוויות מהיומיים האחרונים של המאסטרקלס הבינלאומי לשירה אמנותית בירושלים, כולל קונצרט הגאלה עם הסינפונייטה הישראלית באר שבע.

 

raanana

תזמורת סימפונט רעננה מול בית ראש הממשלה בבוקר יום הדיונים על אישור התקציב. המחאה זכתה להצלחה ראשונה

 

 

אחוז אחד לנשמה

 

המאבק שכותרתו "אחוז אחד לנשמה", ובו מוחים אמני ישראל על תקציב התרבות הנמוך, זכה להצלחה ראשונה. שרת התרבות מירי רגב הצליחה להגדיל את תקציב התרבות ב-309 מיליון ש"ח, ולראשונה תקציב המשרד עובר את מיליארד השקלים. זה אמנם רחוק מאד עדיין מאחוז אחד מתקציב המדינה (שזהו שיעור תקציב התרבות במדינות מערביות רבות), אבל זוהי בהחלט הצלחה ראשונה במאבק. נגני תזמורת סימפונט רעננה עלו לירושלים וניגנו מול ביתו של ראש הממשלה בבוקר יום הדיונים על אישור התקציב, אמנים רבים הציפו את הטלפון הנייד האישי של שר האוצר (050-6236011 למי שמעוניין) בסמסים בזמן הדיונים על התקציב, והשרה רגב איימה שלא לתמוך בתקציב. אז אמנם אנחנו עדיין לא יודעים לאן ילך הכסף, אך זהו בהחלט הישג חסר תקדים לתרבות בישראל! אני מקווה מאד שחלק מהכספים האלה יגיעו גם אל המוסדות המוסיקליים בארץ ואל המוסיקאים שחיים ועובדים כאן כל כך קשה בתנאים בלתי אפשריים.

 

 

 

אולי יש מוות שאין בו אלימות

 

המשפט בכותרת לקוח מתוך השיר המצמרר של המשוררת זלדה "כל הלילה בכיתי", שאותו, ביחד עם טקסטים רבים נוספים, הלחין נעם סיון ביצירתו "מוות ולידה" בעברית ובערבית. את היצירה ביצענו לראשונה ביוני 2014, עם הסולניות אינאס מסאלחה ועינת ארונשטיין (סופרן), עם נעם סיון בפסנתר, מקהלת קולגיום ואנסמבל סולני תל אביב. שני הביצועים זכו להצלחה גדולה ולתגובות נלהבות ביותר מצד הביקורת והקהל, ולשמחתי הרבה, בספטמבר הקרוב נבצע את היצירה שוב במסגרת חג המוסיקה הישראלית. הקונצרט יתקיים בחיפה ב17 בספטמבר, עם אותם הסולנים והמקהלה, וכמובן עם אנסמבל סולני תל אביב. זוהי יצירה מרגשת מאד, חזקה מאד, עם מסרים חזקים וברורים, כתובה היטב הן לתזמורת והן למקהלה ולסולנים. הטקסטים הרבים – למרות שהם בשתי שפות שונות, ממקורות שונים ומתקופות שונות – משתלבים היטב זה בזה, בזכות המוטיבים המשותפים להם, מוות ולידה. הנה קטע קטן מתוך היצירה, קטע שבו  מביעים המקהלה והזמרות את ההתרגשות שלקראת הלידה.

 

[youtube=https://www.youtube.com/watch?v=5gWoTpWc1_4]

 

 

 

 

 

קונצרט סיום גרנדיוזי

 

11792041_10207040773720843_2330392449692666163_o

שיר הטוריאדור מכרמן בקונצרט הגאלה.

 

המאסטרקלס הבינלאומי לשירה אמנותית בירושלים הסתיים בקונצרט גאלה חגיגי עם הסינפונייטה הישראלית באר שבע ועם למעלה מ-15 זמרות וזמרים סולנים ששרו למעלה מ-20 קטעי אופרה שונים. המשימה היתה מאתגרת מאד לכולם – לתזמורת, לזמרים ולי. לחלק מהזמרים זו היתה הפעם הראשונה שהם הופיעו כסולנים עם תזמורת, אך בגלל שהיו כל כך הרבה קטעים להכין, זמן החזרות שלהם עם התזמורת היה מועט מאד, והם היו צריכים לנסות להסתגל לשירה עם התזמורת, לתאום, לבלאנס ולתקשורת איתי, במסגרת הזמן הקצר הזה. זה לא היה פשוט. לתזמורת היו הרבה קטעים שהם לא ניגנו לפני כן (רוב הקטעים מיועדים לתזמורת סימפונית גדולה יותר – פוצ'יני וורדי בעיקר). ואני הייתי צריך לתמרן בין כולם, ללוות כל סולן בהתאם לשירה שלו, לשים לב לתזמורת ולהיות ברור, לתכנן את זמני החזרות על הדקה ולהביא את כולם במצב של מוכנות מקסימלית לקונצרט. בחזרה שהתקיימה לפני הקונצרט, שאורכה היה שעה בלבד, הקציתי לכל קטע בין דקה לארבע דקות בלבד, לפי הצורך. לא היה זמן ליותר מזה. בחלק מהקטעים רק הזכרתי בעל פה ללא נגינה – את הטמפו, את הניצוח ושינויי טמפו כאלה או אחרים. בחלק מהקטעים עברתי רק על כמה תיבות בעייתיות מבחינת אנסמבל, בלאנס, אינטונציה וכד', חלק מהקטעים ביצעתי במלואם וחלק מהקטעים לא ביצעתי בכלל. בנוסף לזמן החזרות הקצר, היו גם בעיות אובייקטיביות – הבמה באולם ז'ראר בכר בירושלים אינה ממוזגת והתאורה מסנוורת ומחממת… וזה היה באחד הימים החמים ביותר שהיו כאן… אך למרות כל אלו, הקונצרט בסופו של דבר היה מרשים, גרנדיוזי, יפה, מלהיב ואיכותי. כולם עשו את המקסימום למרות התנאים האלה, והתוצאה היתה בהחלט טובה. הקהל נהנה מערב אופראי נפלא, שכלל כמה מה"להיטים" האופראיים הגדולים בביצועים נהדרים.

 

10981953_10153637341177044_6569989221305098395_n

החזרה שלפני הקונצרט – שעה בלבד בחום נוראי

 

 

ערב לפני כן האזנתי ושפטתי ביחד עם כל צוות המורים של הקורס ועם מירה זכאי שהצטרפה כשופטת חיצונית, בתחרות השירה שהתקיימה במרכז למוסיקה בירושלים. שמענו 25 זמרות וזמרים מצויינים במשך למעלה משלוש שעות. כפי שקורה בתחרויות, תמיד צריך בסוף להחליט, לבחור, לדרג, לתת ניקוד וכד'. זה החלק הקשה והפחות הוגן של תחרויות, במיוחד כשהרמה די שווה וההחלטה אינה חד משמעית. ובאמת היו הרבה זמרות וזמרים מצויינים שלכל אחד מהם חוזקות שונות וחולשות שונות, והיה צריך לבחור. כל שופט קיבל את ההחלטות שלו ובסופו של דבר נבחרו שלושה זוכים (הטנור הספרדי מויזס מולין, והישראליות שקד סטרול ונעה הופ) ועוד ארבעה מקבלי ציונים לשבח, ופרס חביב הקהל שניתן לצעירת המשתתפים שירה זיו בת ה-16 (תלמידה בתיכון רעות, לשעבר ויצ"ו לאמנויות). זמרות נוספות שהרשימו מאד אך לא זכו היו מריה ליובמן, יעל סייג, הדר איצקוביץ' וניבה אשד.

 

11796326_10152908997332237_6849981345251827869_n

צוות השופטים עם הזוכים בתחרות השירה במרכז למוסיקה בירושלים

 

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *